היועץ החדש: האיש שהתמחה במלחמה ברוסיה
הרברט מק'מסטר, שמונה ע"י טראמפ כיועץ לביטחון לאומי, נחשב בצבא האמריקאי כ"ענק בין גמדים" וכמוח חריף וחד. בניגוד לקודמו, שהתפטר על רקע ניסיונו להסיר את העיצומים מעל הקרמלין, הוא התכונן לקרב מול מוסקבה זמן רב
היועץ החדש לביטחון לאומי שמינה הנשיא דונלד טראמפ אמש (ג'), הרברט מק'מסטר, נודע כ"לוחם-אינטלקטואל". השילוב בין המחשבה וניסיונו הקרבי הפכו אותו לאחת הדמויות הבולטות בצבא ארה"ב באשר לתכנון שדה הקרב העתידי. יתרה מכך: אם עד עכשיו נשמעה ביקורת רבה על הנשיא החדש בעקבות המינויים שלו, הרי שבעוד שהגנרל מק'מסטר הוא אישיות שנויה במחלוקת – הוא גם זכה לשבחים רבים על יכולתו השכלית ועל גאוניותו הצבאית.צילום: רויטרס
שמו נודע לראשונה בגלל ספר שחיבר ובו יצא נגד המדיניות האמריקאית ואופן הלחימה של צבא ארה"ב במהלך מלחמת וייטנאם – ספר שהפך לעבודת הדוקטורט שלו. מק'מסטר יצא בעיקר נגד הגנרלים דאז, שלא הודו כי לא ניתן לנצח במלחמה. ספרו הפך לכותר המופיע ברבות מהביבליוגרפיות של קורסים צבאיים באוניברסיטאות ובאקדמיות צבאיות שונות. הוא המשיך מאוחר יותר בקו זה, כשטען גם שהמלחמות בעיראק ובאפגניסטן לא תוכננו באופן המיטבי.
לפני כעשור הוא ניהל קרב מאסף עם הפנטגון כדי להרגיל את הקצינים שם, על צרות האופקים שלעתים נלווית לאנשי צבא, להסתגל לרעיון החדש של לוחמה בשדה קרב שונה, שבו מתמודדים עם חמושים ופעילי טרור אסלאמיסטים קיצוניים באפגניסטן, בעיראק ובמקומות אחרים.
אבל חשוב מכך: בניגוד לקודמו, גנרל מייקל פלין, מק'מסטר היה זה שהופקד מטעם הצבא למשימה חשובה וסודית - בחינת אופן ההתמודדות הביטחונית של ארה"ב עם האיום העולה ממוסקבה. פלין התפטר מתפקידו כיועץ לביטחון לאומי בגלל סערה שקמה בעקבות שיחת טלפון שקיים לפני כניסתו לתפקיד עם השגריר הרוסי בוושינגטון, ובה דן באפשרות להסיר את העיצומים מעל הקרמלין.
על פי כתבה באתר "פוליטיקו" בשנה שעברה, בעקבות סיפוח חצי האי קרים בידי רוסיה מונה מק'מסטר לפקח על פאנל ממשלתי רם דרג, שתפקידו היה לחשוב כיצד נדרש הצבא להגיב כדי להתאים את עצמו לקריאת ההשכמה הרוסית.
הגנרל – שבכתבות אחרות תואר כ"ענק בין גמדים" וכאיש שיכולת החשיבה שלו מעמידה בצל כל קצין אחר בצבא ארה"ב - העיד בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט ואמר אז כי "ברור שבזמן שהצבא שלנו היה עסוק באפגניסטן ובעיראק, רוסיה למדה את היכולות האמריקאיות ואת נקודות התורפה שלנו, ויצאה למאמץ מודרניזציה שאפתני ומוצלח. באוקראינה, לדוגמה, השילוב בין כלי טיס לא מאוישים לבין לוחמת סייבר התקפית ולוחמה אלקטרונית הציג יכולת טכנולוגיה עילית מתוחכמת". על פי הראיות שנאספו בקייב, היכולות הללו הצליחו לשתק את התקשורת של האוקראינים בשדה הקרב, ואפילו לווייני ג'י-פי-אס.
על פי עדויות אחרות, הוא אמר לוועדת הסנאט כי ארה"ב עתידה אולי לעמוד בפני סיכונים "בלתי מתקבלים על הדעת" וכי ייתכן שלא תוכל "להבטיח את עתידנו". מק'מסטר הוסיף כי "רוסיה מחזיקה ברשותה מגוון של רקטות, טילים ומערכות ארטילריה שעולות בטווח שלהם ואף קטלניות יותר מכל מערכות הארטילריה והתחמושת האמריקאיות". חברו ציין עוד כי הטנקים הרוסיים כמעט לא חדירים לטילים נגד שריון.
החשש בארה"ב היה שהרוסים הצליחו להשיג התקדמות בכמה תחומים וכי הם עדיפים על ארה"ב בזירות מסוימות. כך למשל, כלי הנשק הקלים יחסית שבהם השתמשו האמריקאים באפגניסטן ובעיראק פגיעים מאוד ליכולות שהציגו הרוסים באוקראינה, ובמיוחד לטנקים המתקדמים מסוג "טי-90".
הגנרל לא הסתפק בישיבה במפקדה ובבחינה תיאורטית של המצב. הוא וחבריו לקבוצת מפקדי הצבא יצאו לשדות הקרב באוקראינה כדי לבחון את היכולות הרוסיות במאמץ להתניע חשיבה מחודשת בארה"ב על ההתמודדות עם הרוסים, למקרה שהקרמלין יחליט על פלישה נרחבת לאירופה. מק'מסטר, שגם כך היה מופקד על "מרכז הטמעת היכולות בצבא ארה"ב", היה אמור להגיש המלצות שישנו את מראה פניהם של הכוחות המזוינים האמריקאיים עד לשנת 2025.
היו מי שתיארו את הוועדה שבראשה עמד היועץ החדש לביטחון לאומי כ"מאמץ שלא נעשה בארה"ב מאז תום המלחמה הקרה, כבר 25 שנים". ראוי לציין כי המודל שאליו הקדיש הגנרל את תשומת לבו בניסיון לבחון מחדש את הרכב הצבא הוא תחקיר מלחמת יום כיפור, שבה צבאות סדירים עסקו במלחמת שריון נרחבת. באותה מלחמה היו טנקים רוסיים רבים, והצבא האמריקאי ביקש ללמוד את חולשותיהם ולברר מה ניתן להבין מהריסותיהם בשדות הקרב.
מק'מסטר לא הגביל את דאגתו רק לרוסים: הוא גם הביע חשש מסין, וטען שייתכן שהצבא האמריקאי ייאלץ להתמודד עם עימות נרחב בים סין הדרומי בעקבות התוקפנות של בייג'ין שם. בתסריט זה, וגם בתסריט של פלישה רוסית לאירופה, טען הגנרל, הוא אינו מעוניין "בקרב הוגן. אם נגיע כשהכיתוב 'צבא ארה"ב' רשום על החזה בלבד, יבעטו לנו בתחת", הוא אמר.
כמו כן, מק'מסטר פחד מהאפשרות שהאמריקאים ייאלצו להילחם בשתי חזיתות, ואף קבע כי הניצחון במלחמה אינו חזות הכול – כי אם היכולת של הכוחות לשמור על היציבות והשלום בשטח לאחר שוך הקרבות. הוא טען עוד כי הצבא חסר תקציב גדול דיו כדי להתמודד עם האיום, והסביר שרק טנקים יספקו לצבא את היתרון שהוא זקוק לו בשדה הקרב נגד מדינות הענק כמו סין ורוסיה. "העם האמריקאי יקבל את הצבא שהוא מוכן לשלם עליו", אמר ב-2015, "המשימה שלנו היא לעשות את המיטב באמצעות המשאבים שניתנו לנו".
כוחות הקרקע בכלל משחקים אצלו תפקיד נרחב. לדבריו עם כתבים לפני שנתיים, כוחות רגליים ושריון שיוצבו בשדה הקרב יכולים להיות המענה הטקטי לשילוב הראשוני של הפתעה, יכולות קונבנציונליות ומתקפות סייבר. אבל במקרה של כוחות מסוג שונה, כמו חמושי ארגון הטרור דאעש, הסביר עוד הגנרל, צריך הצבא לנקוט בשיטה של "אבן, נייר ומספריים", כדבריו – שילוב יעיל בין כוחות אוויר, קרקע וים. אלא שהעיקר, לטענתו, הוא אחר לגמרי: הצבא נדרש למשימה ברורה וקשה במיוחד, הבנת הממד האנושי. ללא ההבנה הזאת, הוא הסביר, כל המאמץ המלחמתי שעליו יופקד מעתה הוא חסר ערך.
אחרי דיבורים וכתיבה רבה, כעת הגיע זמן המעשים. מק'מסטר מונה לתפקיד חייו כנראה, ויהיה אחראי על עיצוב המדיניות הצבאית של ארה"ב ככלל, הכוללת מלבד הצבא גם את סוכנויות הביון השונות של וושינגטון. אם עד כה הוא העביר ביקורת נרחבת על ראשי מערכת הביטחון ועל אופן ניהול המלחמות הקודמות, מעניין יהיה לראות מה יאמרו מעתה עליו ועל תפקודו שלו.
אקו"ם