ראשי » חדשות » בארץ

"די למחסני ילדים": מי דואג לתינוקות בישראל?

בדיון של שדולת הגיל הרך, בישר ח"כ מנואל טרכטנברג כי בקרוב יעבור החוק שיפקח על כל התחום הפרוץ של הגיל הרך, "תינוקות רכים לא זוכים לטיפול ראוי, לא יכול להיות שהנכדים שלי יהיו במצב גרוע מהילדות שלי"

שמים סוף לתופעת מחסני הילדים: שדולת הגיל הרך בראשותו של ח"כ מנואל טרכטנברג התכנסה הבוקר (ג') בכנסת במטרה לקדם תכנית לאומית לטיפול בילדים בגילאי לידה עד שלוש עד לשנת 2020. ח"כ טרכטנברג בישר לנוכחים כי בקרוב יעבור החוק שיסדיר את הקמת מועצת הגיל הרך שתפקח על כל התחום הפרוץ, שבו תינוקות רכים לא זוכים לטיפול ראוי בדומה לנעשה במדינות המפותחות.

בעוד בישראל נמצא תחום הגיל הרך עד לאחרונה במשרד הכלכלה מתוך תפיסה שהמדינה מעניקה שירותי "בייביסיטר" להורים עובדים, במדינות המערב נמצא התחום באחריות משרדי החינוך ופועל תחת תקינה מחמירה.
 
במציאות שבה 75 אחוזים מהילדים בגילאים הללו גדלים במסגרות לא מפוקחות, היעדר ההכשרה למטפלות ועל רקע סיפורי ההתעללות בפעוטות, הגיעו לכנס ארגונים, נציגי ממשלה וחברי כנסת שהציגו את הבעיות בתחום ואת הצורך הדחוף בשינוי המציאות הקיימת.

בכנס השתתפו חברי הכנסת איתן ברושי, יפעת שאשא ביטון ומרב מיכאלי שהצביעו על החשיבות שבתיקון המצב הקיים. "המדינה צריכה לקחת אחריות על חינוך הגיל הרך מתוך תפיסה חינוכית ולא מתוך תחושה של בייביסיטר. אין כאן עניין של קואליציה ואופוזיציה, אם כולנו נתכנס נוכל להצליח להתקדם ולהבטיח הגנה לילדים שלנו", אמרה ח"כ שאשא ביטון.

על פי הנתונים שהוצגו בדיון, בישראל רק 25 אחוזים מהילדים בגיל הרך נמצאים במעונות היום המפוקחים ואילו היתר, הרוב המוחלט, נמצאים במסגרות לא מפוקחות. עוד עלה בדיון כי המטפלות אינן מוכשרות לעבודה עם הגיל הרך וכן כי בניגוד לתקינה הבינלאומית לפיה בכיתת תינוקות יכולים להיות עד שמונה ילדים, במעונות היום בישראל נמצאים 18 פעוטות בכיתה.
 
יערה שילה מהקואליציה לחינוך מלידה ב"אנו" אמרה בדיון כי, "היום כל אחד יכול לפתוח מסגרת לגיל הרך - זו שערורייה. החזון שלנו מורכב קודם כל מהסדרת התחום וכן מהרחבת המסגרות הקיימות. בנוסף אנחנו מבקשים להעביר את הסמכות על הגיל הרך ממשרד הרווחה למשרד החינוך. אנחנו מבקשים משר החינוך להבין שהילדים האלה שווים חינוך".

ליאור גבאי, מנכ"ל רשת המעונות "נאות מרגלית" טען בדיון כי הבעיה חריפה עוד יותר מדרכי הטיפול המוצעות לפתרונה "רק בירושלים על כל ילד במסגרת מפוקחת יש עוד שבעה ילדים שאינם במסגרות מפוקחות. כלומר גם אם נטפל במסגרות המפוקחות, נטפל רק ברבע מהילדים בגילאים האלו. גם אם בונים 180 מעונות יום זה רק עוד 14 אלף ילדים. יש עוד הרבה בחוץ. עלינו ללכת על בנייה מאסיבית של מעונות יום וכן הסרת חסמים לרשויות שיוכלו להקים בעצמם מעונות".

נשיאת מכללת אורנים, פרופ' יערה בר און, הצביעה על הצורך בהכשרת המטפלות שמגיעות לעבוד במעונות היום ללא כל הכנה או השכלה בנושא. "חשוב לקחת את המטפלות שכבר נמצאות במעונות היום ולהכין אותן לעבודה עם ילדים בצורה של לימודים אקדמיים. כך שלבסוף הן יהיו עם תואר ראשון ויהיו מחנכות ולא מטפלות והשכר יהיה בהתאם".  
   
תחום נוסף שאותו מנסים להסדיר הארגונים בשדולה הוא חופשת הלידה. הצעת חקיקה עליה עובדים בימים אלו קובעת כי הורה יחזור מחופשת הלידה באופן הדרגתי במשך שנה על פי המודל הבא: שליש ראשון של השנה – חופשה מלאה מהעבודה על חשבון המדינה, בשליש השני האם תשוב לעבודה בחצי משרה והמדינה תממן עבורה 25 אחוזים משרה נוספים ובשליש האחרון תשוב האם לעבוד ב-75 אחוזים משרה והמדינה תממן את היתר.

יו"ר השדולה סיכם את הדיון ואמר "הגיע הזמן ל'היפוך הפירמידה': להציב את הגיל הרך בראש סדר העדיפויות, ולהשקיע בו בהתאם - בכמות ובאיכות. טובי החוקרים בעולם - בכלכלה, בחקר המוח ובמדיניות ציבורית מצביעים על כך שההשקעה בגיל הרך היא החשובה והאפקטיבית ביותר למדינה. אך זו צריכה להיות השקעה איכותית, כדי שזו תיצור שוויון הזדמנויות אמיתי, ועלייה בפריון ובהישגים".

לדבריו "נדרש שינוי חשיבה לאומי כי כדי לבצע את התוכנית נדרש כסף. זה המינימום שאנחנו חייבים לדור הצעיר. לא יכול להיות שהנכדים שלי יהיו במצב גרוע יותר מהילדות שלי. לא פוליטיקה היא החשובה אלא עתיד הילדים שלנו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg