תלונה לנציב קבילות השופטים על השופטת המועמדת לעליון רות רונן
השופטת, שמועמדת מטעם השופטים לכהן בעליון, לא יידעה כי היא מיודדת עם עורך דין לטובתו פסקה בעתירה על מיליוני דולרים. בתלונה קודמת נטען כי השופטת לא יידעה כי בעלה היה חבר הנהלת הקרן החדשה לישראל, בעת ששפטה בתיק של עמותה הקשורה לארגון
השבוע הוגשה תלונה לנציב קבילות השופטים נגד התנהלותה הבעייתית של השופטת רות רונן, המועמדת כעת לכהן כשופטת בית המשפט העליון מטעם נציגות השופטים בוועדה למינוי שופטים. על פי התלונה, השופטת דחתה עתירה, אולם לא יידעה את הצדדים בכך שהיא מיודדת עם עורך דין ממשרד עורכי הדין לטובתו פסקה. "נפלו פגמים בהתנהלותה של השופטת", נכתב בתלונה.
''נפלו פגמים בהתנהלותה''. השופטת רות רונן
צילום: לקוח מאתר בתי המשפט
התלונה הוגשה בעקבות כתבה ב"דה מרקר", אשר חשפה כי השופטת רונן דנה בתביעתו של אפרים מנשה נגד התעשייה האווירית, על סך 19 מיליון דולרים. השופטת דחתה את התביעה, אולם לא יידעה את הצדדים כי היא מיודדת עם עו"ד שותף במשרד שייצג את החברה הנתבעת - עו"ד גיורא ארדינסט.
דבר ידידותה עם עו"ד ארדינסט נודע שלוש שנים קודם לכן, כאשר בתיק אחר יידעה השופטת את הצדדים וכינתה את העו"ד "ידיד נפש וחבר טוב שלי". בזמנו, היא גם סיפרה על היכרותם עוד מימי לימודיהם באוניברסיטה העברית.
עמותת "הצלחה" הגישה בקשה על פי חוק חופש המידע לקבל את רשימת השופטים המנועים מלדון בתיקים של עורכי דין המקורבים להם. שמה של השופטת רונן הופיע ברשימה כמי שאסור לה לדון בתיקים הקשורים לעו"ד ארדינסט, אולם נראה כי לפחות במקרה אחד, היא התעלמה מן האיסור.

השופטת רונן מועמדת. בית המשפט העליון
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בתלונה נגד השופטת רונן מזכיר מגיש התלונה, עו"ד דורון ניר צבי, כי כבר בעבר קבעה נשיאת בית המשפט המחוזי בת"א השופטת דבורה ברלינר כי לרונן "קרבה ממשית לעורכי הדין, קרבה המקימה חשש ממשי ממשוא פנים בניהול ההליך". בתלונה כותב עו"ד ניר צבי: "יש לבחון האם השופטת רונן קיבלה אישור לשנות את הנחייתה של הנשיאה בדימוס לאחר פרישת הנשיאה".
זו אינה התלונה הראשונה המתקבלת בנציבות בגין התנהלותה הבעייתית של השופטת רונן, המועמדת מטעם השופטים לכהן כשופטת בבית המשפט העליון. בעבר הוגשה תלונה נגד השופטת רונן בגין טיפולה בעתירת עמותת גישה הנתמכת ע"י הקרן החדשה לישראל, זאת בשעה שבעלה, זאב ברגמן, היה חבר הנהלת הקרן ואף תרם לקרן סכומים משמעותיים. הנציב מצא את התלונה מוצדקת, אולם בשל השגתה של השופטת קבע הנציב כי "תחולתה של חובת הבירור המחייבת את השופט לברר עם הצדדים קיומו של מידע נוסף העלול להשפיע על עמדתם היא מכאן ולהבא בלבד ואין להחילה ביחס למקרה מושא התלונה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg