
הפרק שלפני האחרון: משפט אזריה תם אך לא נשלם
פרקליטיו וקרוביו של אזריה הופתעו מהעונש הקל שנגזר עליו השבוע ביחס להכרעת הדין. עורכי הדין כבר מכינים את הערעור, ובוחנים אפשרויות נוספות להמתקת העונש: "בית הדין התעלם מעובדות"
בסיום דיון הטיעונים לעונש, בסוף ינואר, פנה אלאור אזריה אל הרכב בית הדין וניסה לפרוט על רגשותיהם של השופטים. "אני מבקש מבית הדין שידון אותי לפי מידת הרחמים", אמר. השבוע היה נראה שהשופטים מילאו את בקשתו, וגזרו עליו עונש קל ביחס לעבירות שהורשע בהן. התחושה הייתה כי מי שכתבו את הכרעת הדין החריפה שנמסרה רק לפני חודש וחצי, הם לא אותם שופטים שגזרו על החייל היורה מחברון 18 חודשי מאסר בפועל.
ביום שלישי, קרוב לשעה 12:00, החל להתמלא אולם א' בבית הדין הצבאי בבסיס הקריה בתל-אביב. בשעות הבוקר המוקדמות של אותו יום הגיעו החייל ובני משפחתו, והמתינו בחדר צדדי סמוך לאולם. "אמא ואבא תהיו חזקים", אמר אלאור אזריה להוריו. "אני חזק, אני מבטיח", הוסיף.
תחילה נכנסו אל האולם בני המשפחה. באוהל גדול שהוקם על הדשא ברחבת בית הדין המתינו נציגי כלי התקשורת לאישור להיכנס ולתפוס מקום. צ'רלי ואושרה, הוריו של אלאור, תפסו את הספסל הראשון כשהם אחוזי ידיים, והותירו מקום לבנם שישמע את גזר דינו דקות ספורות מאוחר יותר. בהמשך הספסל התיישבו אחיו ואחיותיו, ומאחור בת זוגו, יחד עם בני משפחה וחברים נוספים. כולם נשמעו להוראות נציגת המשפחה, שהושיבה כל אחד במקומו.
"הכול מלמעלה, אתה יודע", אמר לי יוחאי, אחד מחברי המשפחה הקרובים, כששאלתי אותו מה יגזרו לדעתו השופטים. הוא נמצא בכל דיון בעשרת החודשים האחרונים, ולא החמיץ דקה ממה שקרה באולם. הוא היה שם כדי להביא כוס מים וכריך בהפסקות, וגם בגזר הדין מקומו לא נפקד. "הכול כבר כתוב, היא (השופטת מאיה הלר) תיתן לו שנה", הוא הוסיף. מתנועות הגוף המהוססות שלו אפשר היה להבין שהוא לא אופטימי.
בתחילת השבוע שעבר נפגשה כל החבורה הזו ביום הולדתו ה-21 של אלאור. נערכה לו מסיבה גדולה, ולכבודה הוא שוחרר מהמעצר הפתוח שבו הוא נתון, לפחות עד שיתחיל לרצות את המאסר. באירוע השתתף גם ח"כ לשעבר שרון גל, שליווה את המשפחה מתחילת הפרשה ונתן לה סיוע תקשורתי. בשבוע שעבר הוא הצטרף לתוכנית 'האח הגדול', ועל כן לא נכח בעת הקראת גזר הדין.

שבוע וחצי אחרי שחגג אזריה יום הולדת הוא התייצב מול שלושת שופטי בית הדין הצבאי, בתקווה לקבל גם מהם מתנה כלשהי. כמו בכל הדיונים האחרונים, גם הפעם כאשר נפתחה הדלת ואל האולם נכנס החייל, החלו מחיאות הכפיים והחיבוקים.
במקביל לניסיונות של הנכנסים האחרונים למצוא מקומות ישיבה באולם, חיבקה אושרה את בנה בחום וקראה בקול כך שאיש לא יחמיץ: "גיבור של העולם ילד, עם חיוך של מלאכים". האב צ'רלי סובב את ראשו ופנה אל קרוביו: "אין לנו ציפיות ונקבל את גזר הדין, אבל יש לנו המשך. נקבל אותו כמו שהוא, ואני מבקש לשמור על איפוק".
רגע לפני שנכנסו השופטים אל האולם הניחו ההורים את ידיהם על אלאור וקיוו לנס. הם שיערו כי דינו נגזר מראש לרעה, אך התבדו והופתעו כמו צוות ההגנה.

בתוך דקות ספורות הגיעה ראש הרכב השופטים, השופטת אל"מ הלר, אל ליבת גזר הדין. היא חזרה על טיעוני הצדדים ועיקרי העדויות והאישומים, כאשר היא מסמנת את הדרך לקראת מתחם ענישה נמוך מזה שדרשה התביעה, שלוש עד חמש שנים. מולה ישב במשך הדקות הללו עורך הדין יורם שפטל, שתפס את מקומו של שרון גל בשורה הראשונה ליד החייל והוריו. נראה היה שהוא מבקש לתפוס את קדמת הבמה ולהוביל את קו ההגנה.
שפטל אמור לנווט את צוות ההגנה בערעור, והוא הצטרף לאחר הכרעת הדין כדי שיתרום מניסיונו ויפעל לשינוי ההרשעה והעונש. בראשית שנות התשעים היה שפטל סנגורו של ג'ון דמיאניוק, שהואשם כי הוא "איוון האיום" ממחנה ההשמדה טרבלינקה ונגזר עליו עונש מוות.
שפטל ניצח בערעור, שבו נקבע כי הזיהוי אינו ודאי ועל כן הנאשם יצא זכאי מחמת הספק. באחרונה ייצג עו"ד שפטל את איש העסקים נסים חדד, אשר הורשע בבית המשפט המחוזי באונס פעוט בן שנה וחצי, ובערעור לבית המשפט העליון זוכה גם הוא מחמת הספק.
13 מצלמות אבטחה של היישוב היהודי בחברון תיעדו את האירוע שבו נורה המחבל למוות בפורים אשתקד. לדעת שפטל, התיעוד הזה עשוי לשנות את הרשעת החייל היורה ולהוביל לזיכויו בערעור.
בסיום הדיון הוא היה נסער, וטען בפני העיתונאים כי הכרעת הדין כולה עומדת על שני כרעי תרנגולת: עדותו של סמל א' שטען כי אזריה צעק לאחר הירי כי המחבל דקר את חברו, ושיחה עם רב"ט מ' שממנה עולה כי אזריה אמר שירה במחבל משום שדקר את חברו ולכן מגיע לו למות. זו תהיה גם ליבת הערעור.

"בית הדין התעלם מעובדות, והשיחה שלו עם רב"ט מ', שעליה מושתתת כל הכרעת הדין, היא ממצא מופרך", טוען עו"ד שפטל. לדבריו, המצלמות הן 'ראיות חפציות', והסרטונים שהופקו מהן והוצגו לשופטים לא באו לידי ביטוי. "ברור בעליל שאלאור מעולם לא דיבר עם רב"ט מ', ולכן ברור שלא יכול היה לומר לו את השקר שרב"ט מ' מסר בגלל אילוצי חקירה".
בצוות ההגנה נטען כי מ' הואשם בעצמו כשותף למעשה והובא לחקירה באזיקים, מה שהוביל אותו לשקר ולהמציא גרסה בעקבות החשש שלו מהחוקרים ומהאיום כי ייעצר אף הוא. "13 סרטונים פשוט מוכיחים שהגרסה שלו היא בדיה, ועל כך בלבד מבוסס כל פסק הדין", הוסיף עורך הדין.
אזריה אמור להתחיל לרצות את עונש המאסר שלו ביום ראשון בעוד שבוע, בכלא 6 הסמוך לעתלית. הערעור אמור להיות מוגש לקראת סוף השבוע הבא, ואיתו בקשה לדחות את ביצוע עונש המאסר עד שיינתן פסק דין בהליך המשפטי הנוסף.
עשרות עמודים יוגשו לבית הדין הצבאי לערעורים, וכדי לעמוד בלוח הזמנים שהציב בית הדין ולהספיק להציג את הערעור לפני תחילת ריצוי המאסר, יידרשו בצוות ההגנה, שכולל גם את עורכי הדין אייל בסרגליק ואילן כץ, לעבוד השבוע שעות נוספות.
"למרבה המזל כבר כתבתי שני שליש מליבת הודעת הערעור", מסביר עו"ד שפטל.
יש לדעתך סיכוי שהערעור יתקבל?
"אני לא כותב פסקי דין ולא מתנבא אף פעם על תוצאות של הליך שימוע ראשוני כמו שהיה בבית הדין, או הליך ערעור שאני משתתף בו".

למה ללכת בכלל לערעור? הרי מדובר בעונש קל לכל הדעות, גם לדעתכם.
"אני מסכים שאי-אפשר להגדיר עונש של 18 חודשי מאסר לאדם שהורשע בהריגה כעונש חמור. אלא שההרשעה, על פניה, מופרכת. הממצא המרכזי שלה הוא עדות הנסתרת ב'ראיות חפציות', כיצד אפשר להעלות על הדעת לא להגיש ערעור על הרשעה כזו?"
אגב, אם בית הדין הצבאי לערעורים לא יזכה את אזריה, יוכלו עורכי דינו לפנות לבית המשפט העליון בפרוצדורה מורכבת, אך אפשרית. "אני לא מביט למרחקים רחוקים כאלו, ועסוק בהכנת הודעת הערעור", עונה שפטל לשאלה אם ייתכן שיגיעו עד לערכאה המשפטית הזו.
אתה סבור שהתוצאות היו אחרות אילו היית מצטרף מוקדם יותר לצוות ההגנה?
"ממש לא. אלאור היה חסר סיכוי אצל בית הדין. גם אם מלאכי השרת היו מנהלים את הגנתו של החייל הוא היה יוצא חייב בדין, לפחות בכל הנוגע להרשעה".
היית מציע לו בראשית הדרך ללכת לעסקת טיעון?
"אני בהחלט הייתי מציע ללכת לעסקת טיעון שאיננה כוללת הודעה בעבירת הריגה. מי שטרפד את זה הם אנשי התביעה הצמאה לדמו של אלאור, שפעמיים דחו הצעות של בית הדין ללכת לגישור. הסנגוריה קיבלה את זה במקום, ומי שדחתה היא הפרקליטות הצבאית שהיה ברור לה שגישור יכול להסתיים רק בהסכמה של ביטול ההרשעה בעבירת ההריגה".
בפרקליטות הצבאית טענו לאורך הדרך כי נעשו ניסיונות גישור והם לא צלחו, והפנו אצבע מאשימה אל צוות ההגנה של אזריה. בין הצדדים אין חיבה מיוחדת, וגם השבוע אפשר היה לחוש את האיבה כאשר התובע הצבאי, סא"ל במיל' נדב ויסמן, שטח את טענותיו והסביר מדוע אין לדחוות את תחילת תקופת המאסר. רחשים נשמעו בקהל, גם מצד עו"ד שפטל שהתקשה להתאפק והעיר כמה הערות בקול, עד אשר ננזף מטעם השופטים.

"פשוט התפלצתי למשמע הטיעון הארוך והמרושע משהו, אם אתבטא בעדינות", הסביר שעה קלה לאחר מתן גזר הדין. "התובע התרכז בכך שאלאור יקבל דחייה רק עד יום ראשון ולא עד יום שלישי בשבוע שלאחר מכן, וזה גרם לי לאבד את שלוות נפשי".
גם מחוץ לאולם, אל מול העיתונאים והמצלמות, אפשר היה להבחין כי שפטל נסער. קשה היה לעצור את שטף הדיבור שלו, ובמשך קרוב לעשר דקות הוא הציג את עיקרי הערעור שיגיש. לדבריו, בית הדין התעלם מהראיות בכוונה.
אם צוות ההגנה של אזריה יוותר על הערעור, יוכל אזריה לבקש המתקה של העונש מאלוף פיקוד המרכז. לאחר שפסק הדין יהיה חלוט, יוכל הקצין הבכיר לקצר את תקופת המאסר. במקרה שבו יוגש ערעור ופסק הדין הסופי יינתן בבית דין צבאי לערעורים, עוברת הסמכות הזו לאחריות הרמטכ"ל.
בנוסף, חוק השיפוט הצבאי ייתן לו צוהר נוסף, ובעזרת ועדה מיוחדת לעיון בעונש הוא יוכל לזכות בניכוי מחצית מעונש המאסר שלו, בדומה לחיילים אחרים שנגזר עליהם עונש העולה על שנת מאסר בפועל.
אלאור אזריה: סיכום האירועים (עריכה: עלאא עאקלה)
אפשרות נוספת מלבד זו הצבאית היא בקשת חנינה מנשיא המדינה, שאותה יוכל אזריה להגיש רק לאחר שימצה את אפשרויות ההקלה בעונש לפי חוק השיפוט הצבאי. בקשות חנינה המתייחסות לחיילים שהורשעו בבית דין צבאי עוברות אל לשכת שר הביטחון, הפרקליט הצבאי הראשי וראש אכ"א, הם מביעים את דעתם, ויחד עם המלצת הרמטכ"ל מועברות ההמלצות אל נשיא המדינה. הנשיא מחזיק בסמכות בלעדית לקבל את הבקשה או לדחות אותה, ואיננו תלוי בשום חוות דעת נוספת.
במציאות מסוימת יכול אזריה לעבור לאחריות שירות בתי הסוהר וכלא אזרחי. צה"ל יוכל לבחור לשלוח אותו לריצוי העונש מחוץ לכלא 6, ולשם הפרוצדורה הזו תכונס ועדה מיוחדת ('ועדה 210'). אף שתקופה של 18 חודשים היא פרק זמן ארוך ביחס לשהות בבתי כלא צבאיים, חיילים אסירים שנגזר עליהם מאסר ממושך אינם מועברים באופן אוטומטי לבתי כלא אזרחיים.
ב-24 עמודי גזר הדין הסבירו השופטים בעיקר את הסיבה לקלות היחסית של העונש, אך לא החמיצו הזדמנות להעיר על התנהלות מערכת הביטחון בפרשה. ביקורת הושמעה על של שר הביטחון יעלון, שכבר עזב מאז את תפקידו, הרמטכ"ל ודובר צה"ל, שהתבטאו לאחר האירוע ובמהלך המשפט והביעו דעה נחרצת נגד אזריה.
"הדרג הצבאי הבכיר רשאי, ולעתים אף חייב, להביע עמדה ברורה ומיידית ביחס לנושאים המצויים על סדר היום", נכתב בגזר הדין. "אולם כשמדובר בנושאים הנתונים תחת חקירה פלילית, ראוי להמתין עד להתבהרות התמונה העובדתית העולה מן החקירה, וככל שקיימת נחיצות להשמעת אמירה פיקודית בשלב כה מוקדם - אזי למתן את האמירה ולסייג אותה באשר לתוצאת החקירה".

התנהלות מפקדי חטיבת כפיר, שהותירו את אזריה ומשפחתו לבד במעצר הפתוח, לא נעלמה מעיני בית הדין, וגם עליה נכתבו מילים קשות. "מפקדיו מחטיבת כפיר לא פעלו לצורך ביקור במקום מעצרו. אמנם הובאו בפנינו הסבריו של מח"ט כפיר באשר לסיבות שבגינן גורמי היחידה חדלו מלהיות בקשר עם הנאשם ומשפחתו; על אף האמור, מצופה היה משרשרת הפיקוד בחטיבה לפעול ליצירת קשר עם הנאשם ולבקרו, זאת אף אם נשמעה הטענה כי הנאשם ומשפחתו הביעו חוסר רצון בכך".
הביקורת הזו לא מוסיפה כבוד לצבא שהמשפט הזה יצר בו מתיחויות שונות, עם עדויות של מפקדים נגד חיילים וחיילים נגד מפקדים. צה"ל ספג בפרשה הזו מכה קשה במדד אמון הציבור, וקיבל השבוע תמרור אזהרה שידרוש ממנו לחשוב על התנהלותו בשנה האחרונה, מהירי עצמו ועד ההגעה אל בית הדין. העונש לחייל אמנם אינו חמור במיוחד, אך השפעתו עשויה לחלחל עמוק אל הלוחמים בשטח.
והייתה גם נקודה מסוימת של אור בכל הטירוף הזה. בסופו של הדיון, ולאחר ששלושת השופטים עזבו את האולם וסגרו אחריהם את הדלת, הותירו בני המשפחה מאחור את הצרות והוויכוחים לרגע אחד ופצחו בשירת 'התקווה'.
אחרי יותר מעשרה חודשים של דיונים שהסתיימו בהחלטת השופטים לשלוח את אזריה ל-18 חודשים מאחורי סורג ובריח, נעמדו הוריו יחד עם בני משפחתו וחבריו ושרו את המנון המדינה. "אתה גיבור", קרא האב לקול מחיאות כפיים. "אחזיר אותך הביתה על אפם וחמתם של כל רודפיך", הוסיפה האם. גזר הדין ניתן, המשפט תם ולא נשלם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg