63%: לתת חנינה לאלאור אזריה
סקר "ישראל היום" והגל החדש: 63% מהציבור היהודי תומכים ו־24% מתנגדים להקלה בעונשו של החייל היורה, שנידון ל־18 חודשי מאסר • סניגוריו: למרות הרף המינימלי - פנינו לערעור • הרמטכ"ל לפוליטיקאים: אל תתערבו עם בקשות חנינה
יממה לאחר גזירת 18 חודשי מאסר בפועל על אלאור אזריה, קריאות הפוליטיקאים למתן חנינה והרגעת הרוחות, ערכנו סקר בשיתוף מחקרי הגל החדש בקרב הציבור היהודי שממנו עלה כי 63% בעד מתן חנינה לחייל היורה, 24% מתנגדים להקלה בעונשו ואילו 13% השיבו כי הם אינם יודעים.
בקשת חנינה מנשיא המדינה היא אחת האפשרויות העומדות בפני אזריה לצורך קיצור עונשו. האחרות הן בקשת המתקת עונש מאלוף פיקוד המרכז וערעור על פסק הדין.
למרות השמועות שלפיהן סניגוריו של אזריה לא יערערו, הבהיר אתמול צוות ההגנה: "פנינו לערעור". עורכי הדין אייל בסרגליק ואילן כץ הודו כי גזר הדין נמצא אמנם ברף המינימלי, אך הם ציינו כי בכוונתם לערער על עצם ההרשעה בהריגה. לדבריהם, זהו רצונם של אזריה ומשפחתו ולתפיסתם סיכויי הערעור טובים.
עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שגם התובע הצבאי, סא"ל (מיל') נדב ויסמן, יכול להגיש ערעור נגדי ולבקש מבית הדין הצבאי לערעורים לדון שוב בעונש הנמוך יחסית שהושת על אזריה. בשלב זה טרם התקבלה בפרקליטות הצבאית החלטה בנושא.
בתוך כך, עורכי הדין בסרגליק וכץ התקשרו שלשום לוויסמן והתנצלו על אמירותיו של עו"ד יורם שפטל, שישב בקהל במהלך הדיון על גזר הדין וסינן לעבר ויסמן אמירות קשות (נטען שהוא השתמש במילים "חלאת אדם"). שפטל צפוי להצטרף לצוות ההגנה בשלבי הערעור.
הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, התייחס אתמול לפרשה בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדיון ציין בפניו ח"כ אמיר אוחנה כי על פי ממצאי מחקר פנימי של צה"ל, שנעשה לאחר האירוע בחברון, רק 41% מהלוחמים סבורים כי יקבלו גיבוי מהמפקדים שלהם אם יטעו בשדה הקרב. ח"כ אוחנה שאל את הרמטכ"ל אם הוא מודאג מממצאים אלה וציין כי בפיגוע שהיה בירושלים באוקטובר 2016 היה נוכח בשטח קצין חמוש, אולם הוא לא פתח באש וברח מהמקום.
בתגובה אמר הרמטכ"ל כי העמדתו לדין של אזריה לא השפיעה על רוח הלחימה ועל התנהלותם של חיילי צה"ל. הוא הוסיף כי מאז הירי במחבל המנוטרל נרשמו 200 תקריות ירי, אך התברר שבאף אחד מהמקרים החיילים לא הושפעו ופעלו בצורה נכונה.
כמו כן, איזנקוט לא הסתיר את הביקורת שיש לו על הח"כים, לרבות אלה החברים בוועדת החוץ והביטחון. לדבריו, כמה פוליטיקאים עלו לשידור ואמרו דברים לא נכונים לגבי מעורבותו בפרשה, והיו אף כאלה שתקפו אותו אישית על התערבות שלא היתה. איזנקוט ציין כי התייחס פומבית לנושא רק שבועות ארוכים אחרי האירוע בחברון, במהלך התוכנית "קולה של אמא" בגלי צה"ל, ושגם אז הבהיר שהוא מגבה את הקצינים ושהחייל אזריה נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הורשע בדין.
באשר לאפשרות בקשת החנינה העומדת בפני אזריה, ביקש הרמטכ"ל מהפוליטיקאים שלא להתערב בנושא ואמר כי יש לתת למערכת המשפט הצבאית לעשות את שלה. הוא הוסיף כי יש מנגנונים לצורך חנינה והמתקת עונש, והם יפעלו על פי ההליך המקובל ולא לפי התלהמות של פוליטיקאים המבקשים לקושש קולות.
ח"כ אלי בן־ראובן אמר בדיון: "אני מאוד מעריך את הדרך שבה הוא הוביל את צה"ל בכל התקופה, מתחילת האירוע בחברון ועד לרגע זה, והציב את צה"ל כשומר סף מוסרי לצה"ל ולחברה הישראלית".
נוסף על הפוליטיקאים שקראו לנשיא ראובן ריבלין לחון את אזריה, אתמול פנתה אליו סגנית שר החוץ ח"כ ציפי חוטובלי במכתב שבו ביקשה באופן רשמי לחון את אזריה. היא ציינה כי "פרשת אוטובוס קו 300 מהווה תקדים והמקרה הייחודי של אזריה דורש התערבות של הנשיא כדי לשמור על אחדות העם והאמון הציבורי בחיילי צה"ל".
הנשיא התייחס אתמול להרשעה בביקורו בתרגיל החטיבתי של גולני. בשיחה עם לוחמי גדוד 12 ועם מפקדיהם הדגיש הנשיא כי "צה"ל הוא צבא העם, ולכן הוא לא יכול לריב עם העם, כפי שהעם לא יכול לריב עם צה"ל. כולנו העם וכולנו צה"ל. אנחנו כל כך סומכים על המערכת הצה"לית ועל המפקדים של צה"ל".
בהכנת הידיעה השתתף יורי ילון
אקו"ם