ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

שיעור המחוסנים באוסטרליה עלה לאחר שבסידני התנו את מתן קצבאות הילדים בחיסונם

מדיניות "אין זריקה - אין תשלום", שנולדה בגלל התפשטות מחלות ילדות שקודם לכן כמעט חוסלו, נתקלה בהתנגדות מהאופוזיציה אך השיגה את מטרתה

באוסטרליה הייתה בעבר הסכמה נרחבת: חיסון ילדים נגד מחלות קטלניות הוא דבר טוב. ילדים קיבלו את הזריקות, ושיעור מחלות הילדות הלך וצנח. אבל אז דברים החלו להשתנות: ב-1994 קבוצה שכינתה את עצמה 'רשת החיסון האוסטרלית' יצאה בקמפיין שגינה סיכונים שקיימים בחיסונים - אף שלמעשה הם לא קיימים. המטרה המרכזית של הקבוצה הייתה "להבטיח שהחיסונים לעולם לא יהפכו לחובה בקרב ילדי אוסטרליה". שנים אחר כך נאלצה הקבוצה לשנות את שמה ל'רשת ספקני החיסון האוסטרלית', מחשש שרישומה החוקי יבוטל.
  
בטענותיה הסתמכה הקבוצה על מחקר הונאה מפוקפק המקשר בין חיסון נגד אדמת, חצבת וחזרת ובין אוטיזם. בקרב ההורים החלה להתפשט בהלה. עד 1999 רק 73.9 אחוזים מהילדים בגיל שנתיים עד שנתיים ורבע היו מחוסנים לגמרי – האחוז הנמוך ביותר זה 17 שנה. בתגובה גיבשה הממשלה קמפיין חינוך נרחב, ושיעור החיסונים אכן טיפס מחדש. עד 2015 ממוצע החיסונים באוסטרליה עמד על 92.2 אחוזים. עם זאת, הנתון עדיין נמוך מכדי למנוע התפשטות מחלות מסוכנות.

"הקהילה הרפואית אמרה לנו ש'שיעור החיסון העדרי', כפי שהם כינו אותו, צריך להיות סביב 95 אחוזים, ופשוט היינו בעקביות מתחתיו", אמר ל'גארדיאן' השר לשירותים חברתיים כריסטיאן פורטר. בכמה אזורים, למשל בפרברי סידני, שיעור הילדים המחוסנים היה נמוך ביותר.

כתוצאה מכך החלו להתפשט במדינה מחלות שקודם לכן חוסלו כמעט לחלוטין. ב-2012 שעטה מגפת שעלת במדינה, ואלפי ילדים חלו. מחלת החצבת חוסלה באופן רשמי באוסטרליה, אבל מומחים הזהירו ששיעורי החיסון נמוכים בכמה אזורים עד כדי כך שהתפרצויות קטלניות שלה יוכלו בקרוב לפגוע בילדים. ואכן, ב-2012 דווחו 168 מקרי חצבת בסידני.

לפני כשנה החליטו מנהיגי המדינה לנקוט פעולה. הם הוציאו לדרך קמפיין שכותרתו התמציתית "No Jab, No Pay" ("אם אין זריקה, אין תשלום"), שגרס בפשטות כך: אם לא תחסנו את ילדיכם, לא נשלם לכם את קצבאות הילדים המסורתיות, שערכן כ-11,500 דולרים. "התנגדות מצפונית" על בסיס טענות לא רפואיות כבר לא הייתה אפשרות, וכל ההורים נדרשו לדווח על מצב ילדיהם לרשם חיסוני ילדים אחוד באוסטרליה. להורים ניתנה שהות עד מארס 2016 כדי להחזיר את ילדיהם לתלם.
 

"הבחירה של משפחות לא לחסן את ילדיהן אינה נתמכת במדיניות ציבורית או במחקר רפואי, ואסור שפעולה כזאת תזכה לתמיכת משלמי המסים בדמות קצבאות הילדים", אמר ראש הממשלה דאז טוני אבוט בהצהרה משותפת עם השר לשירותים חברתיים סקוט מוריסון.

לא כולם היו מאושרים מההוראה החדשה. ארגון אופוזיציה אחד קרא למדיניות "הפרת זכויות אדם", ואחר שכינה את עצמו בחוצפה "No Jab, No Pay, No Way" ("אין זריקה, אין תשלום – אין מצב") יצא לצעדות מחאה בכל רחבי המדינה. "אנו קבוצה של הורים ואנשים שמאמינים בחופש הבחירה ובזכותם של כל ההורים לקבל את ההחלטות הרפואיות של משפחותיהם ללא חשש של אילוץ, מניפולציה או סחיטה", כתבו אנשי הארגון באתר האינטרנט שלהם. מומחים גם דאגו שהמדיניות החדשה תפגע בילדי מהגרים, ואפילו באלה שמקבלים חיסונים, בגלל דרישות הרישום המסובכות.

שנה לאחר מכן, נראה שהתוכנית השיגה הצלחה: לדברי שר הבריאות הפדרלי גרג הנט, בזכות המדיניות חוסנו 200 אלף ילדים נוספים. ככלל, שיעור הילדים בגיל חמש המחוסנים לגמרי עלה מ-92.6 ל-93.2 אחוזים. הסטטיסטיקות החדשות גם מראות על מוקדים של היעדר חיסונים, ובהם העיר אדלייד או אזור גולד קוסט הינטרלנד מדרום לבריזביין. "המדיניות נוקשה, כי מדובר בבריאות הציבור ובשלומם של ילדינו היפהפיים", אמר הנט לרשת חדשות מקומית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg