ראשי » חדשות » בארץ

בכירים פרשו מ'יש דין' בגלל מסירת מסמכים לגורמי חוץ עוינים

בין הפורשים מהנהלת הארגון שהביא לעקירת עמונה: שלמה גזית, טליה ששון ואילן פז

עקירת עמונה ושרשרת האירועים הדרמטיים שהיא גררה, כמו חקיקת חוק ההסדרה, הפנו את הזרקור לארגון שהביא לעקירה – 'יש דין'. כעת מתברר שחמישה אישים בולטים בו פרשו לפני ארבע שנים, בעיצומו של ההליך המשפטי סביב עמונה, על רקע טענות עקרוניות הנוגעות לאופי הארגון ולהתנהלותו. עד לפרישתם הם כיהנו כחברי המועצה הציבורית של הארגון.
 
החמישה הם ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' שלמה גזית, תא"ל במיל' וניצב בדימוס שאול גבעולי, תא"ל במיל' אילן פז, יושבת ראש 'הקרן החדשה לישראל' עו"ד טליה ששון ומיכל זמורה-כהן ז"ל. הם החליטו לפרוש מההנהלה הציבורית של הארגון בעקבות ויכוח בשאלה אם להעביר מסמכים פנימיים לארגוני חקירה בינלאומיים. מניע אחר לפרישה של חלק מהחברים היה סירובה של הנהלת 'יש דין' להגדיר את העמותה ארגון ציוני.

השתלשלות העניינים שהביאו לפרישה הייתה כזאת: בסוף 2012 הגיעה לארץ ועדה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם כדי לחקור את "השפעת ההתנחלויות על הפלסטינים". ממשלת ישראל החליטה לא לשתף פעולה עם הוועדה כי היא הייתה מזוהה עם גישה אנטי-ישראלית מובהקת, ואז פנתה הוועדה לארגון 'יש דין' וביקשה לקבל חומרים הקשורים לעבודתו. הפורשים מהמועצה הציבורית של 'יש דין' סברו שאין לשתף פעולה עם הוועדה, אבל חברי הנהלת הארגון התעקשו להיפגש עם נציגי הוועדה.
 
גבעולי, קצין חינוך ראשי לשעבר, מגדיר את עצמו אחד "ממייסדי ארגון 'יש דין'". הוא מעריך את פועלו של הארגון, אך המפגש עם "שונאי ישראל", כלשונו, גרם לו ולחבריו לפרוש. "פרשנו מההנהלה הציבורית כי חשבנו שזה (המפגש עם ועדת האו"ם – י"פ) לא דרוש. חברי הוועדה הרי יכולים לקרוא באינטרנט את כל החומרים, ולא היה צורך להיפגש איתם. אני חושב שהפעולה של הארגונים הישראליים צריכה להיות כלפי פנים, ולא להיעזר בשונאי ישראל. אם מדינת ישראל אוסרת על גוף חוקר להיכנס לכאן, לא ניסע אליהם לתת עדות. זה פוגע בסמכותה של המדינה".

במשך 17 שנה היה גבעולי מנכ"ל 'המועצה לשלום וביטחון'. הוא גם סבור באופן אישי שארגונים כמו 'יש דין' ו'המועצה לשלום וביטחון' אינם צריכים לקבל מימון ממדינות זרות.

לדבריו, כש'המועצה לשלום וביטחון' פעלה לשנות את תוואי גדר ההפרדה ביקשו גורמים בשגרירות בריטניה לסייע להם כלכלית. "הם נפגשו איתנו ואמרו: 'אתם עושים עבודה חשובה. אנחנו רוצים לתמוך בכם'. אמרתי להם: 'תודה רבה, אבל אנחנו גוף ביטחוני, ואנחנו משרתים רק את מה שחשוב למדינת ישראל'. לא נקבל לירה שטרלינג אחת מגוף זר. יהודים שתורמים – בבקשה. אבל לא גוף מדיני זר".

תא"ל (במיל') אילן פז, ששימש ראש המנהל האזרחי שנים רבות, מאשר את הפרטים ומוסיף נקודה נוספת שגרמה לו באופן אישי להתנתק מההנהלה הציבורית. "פרשתי בעקבות חילוקי דעות עקרוניים שהיו לי ולאחרים עם ההנהלה. זה היה לפני המון זמן, ואין לי שום מוטיבציה לעורר את העניין הזה מחדש. אני עדיין תומך בארגון, אבל בזמנו היה הסיפור של המפגש עם הוועדה של האו"ם. בנוסף היה ויכוח על הגדרות החזון והמטרה של הארגון: התעקשתי להגדיר שהארגון הוא 'ציוני', ואחרים לא רצו להדגיש שהארגון ציוני. על רקע זה אמרתי - אם כך, אני לא מעוניין להמשיך להיות במועצה הציבורית. בה בעת, אני עדיין ממשיך לתמוך בפעילות הארגון".
 
עם זה, הפורשים מסרבים לומר ש'יש דין' הוא פוסט־ציוני. בעיני פז, חברי הארגון ציונים למרות שההנהלה סירבה להכריז על עצמה ככזאת. "אני לא חושב ש'יש דין' הלך למחוזות פוסט-ציוניים, הוויכוח היה על ההגדרה. לא הייתי מוכן לקבל את זה שאנחנו לא אומרים את זה בשורה הראשונה של מטרות הארגון".

מדוע הנהלת 'יש דין' התנגדה להגדיר את הארגון כציוני?
"לא יודע, תשאל אותם".

דמות נוספת מההנהלה הציבורית של 'יש דין' שסירבה להיפגש עם ועדת האו"ם הייתה עו"ד טליה ששון, שמשמשת כיום יושב ראש 'הקרן החדשה לישראל'. ששון אומרת כי היא אינה זוכרת אם מדובר היה בחקירה מטעם ועדת גולדסטון או באותה ועדה שדיברו עליה גבעולי ופז, אך מאשרת שסירבה להיפגש עם ועדת חקירה בינלאומית ולהעביר לה חומרים.

"פרשתי מהמועצה הציבורית כי עלתה השאלה אם ארגון זכויות אדם צריך להעביר חומר חקירה לגולדסטון או לחקירה אחרת", אומרת ששון, "חשבתי שארגון זכויות אדם צריך לפרסם את דו"חותיו באינטרנט, ובעיקר בשביל רשויות מדינת ישראל, כדי שיתקנו את דרכן. לא חשבתי שהתפקיד של הארגון הוא להעביר את החומר לאו"ם באיזשהו אופן".
  

את הרי יודעת שכך בדיוק פועלים היום ארגוני זכויות אדם בישראל.
"נכון, זה מה שהם עושים. אני בזמנו חשבתי שלא נכון לעשות כך. להגיד לך שאני שלמה עם זה כיום ב־100 אחוזים? אני לא יודעת".

שינית את דעתך בעניין?
"כיום, מאחר שאני בתפקיד נשיאת 'הקרן החדשה לישראל', אני חושבת שזו החלטה של כל ארגון וארגון מה עליו לעשות. לא אני זו שתגיד לארגון אם ראוי לעשות כך או אחרת. נכון שאני, באופן אישי, הייתי ב'יש דין' שהוא ארגון חשוב ממדרגה ראשונה, ו'הקרן החדשה לישראל' תומכת בו ונותנת לו גם היום מענקים, ואני שלמה עם זה לחלוטין. אך באותו זמן חשבתי שהתפקיד של הארגון הוא לפרסם את החומר בישראל".

את הטענה הזאת שאת משמיעה טוענים לא מעט גורמים בימין.
"אני יודעת שזה דומה, ולכן העמדה שלי מורכבת. זכותו של כל אדם לנהוג כפי שהוא מבין. אני אומרת שזו לא סיבה בשבילי כנשיאת 'הקרן החדשה לישראל' למנוע מימון מאיזשהו ארגון. אבל אני באופן אישי פרשתי בגלל עמדה עקרונית. אולי טעיתי, אני לא יודעת. קשה לי להגיד לך היום מה הייתי עושה, כי אני רואה שהעברת החומר לידי מדינת ישראל לא מועילה".

מארגון 'יש דין' לא נמסרה תגובה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg