"ישנה עלייה באנטישמיות, בני לא צריך לפחד בקולג'"
על רקע גל השחתות אנטישמי של בתי עלמין בארה"ב, תוגברה האבטחה סביב מוסדות יהודיים. בכנס של "נפש בנפש" לעידוד העלייה הצהירו יהודים כי אינם חוששים לחייהם, אך קראו לטפל במצב. "זה מפחיד מאוד, תחושה לא נוחה באוויר", אמרו הנוכחים ל-360
"בהחלט יש עלייה באנטישמיות. מרגישים את זה, זה לא רק בתקשורת. זה ניכר בעיקר בקולג'ים. הבן שלי הולך ללמוד באוניברסיטה בשנה הבאה וזה מפחיד אותי מאוד, כל תנועת ה-BDS, הוא לא צריך לפחד כשהוא יוצא לרחוב", מספרת יעל כהן, אם לחמישה מניו יורק, ל-360 על התחושות בקרב יהודי ארה"ב ביום שלאחר מתקפה נוספת על בית עלמין יהודי בארה"ב.
אתמול (א') הושחתו מאות מצבות בבית הקברות הר כרמל בפילדלפיה. מדובר במתקפה שנייה על בית עלמין במדינה לאחרונה, לאחר ההרס הרב שהתרחש בבית הקברות "חסד של אמת" בעיר סנט לואיס בשבוע שעבר.
עד עתה לא הודיעו הרשויות במדינה האם מדובר באקט של ונדליזם או של אנטישמיות, אך התחושות בקרב היהודים בארצות הברית כולה קשים. "אני מקווה שזה רק ילדים שיכורים. אבל העובדה שיש כל כך הרבה מצבות שבורות מוביל אותי לחשוב שאולי היה זה ממוקד", אמר אהרן מאלין שעלה לקברו של אביו בפילדלפיה וגילה את ההרס.
השחתת בית הקברות היהודי בסנט לואיס (צילום: רויטרס)
מאות קילומטרים בלבד מבית העלמין שהותקף, בלב מנהטן, התקיים ביום ראשון "מגה אירוע" של ארגון "נפש בנפש", לעידוד עליית יהודים מצפון אמריקה לישראל. כ-1,500 ילדים, בני נוער, סטודנטים, מבוגרים וגמלאים הגיעו לאירוע הגדול ביותר של הארגון, שפועל בשנים האחרונות בכל צפון אמריקה, ובכנס הראשון מתוך ארבעה שמתרחשים ברחבי היבשת – בקנדה ובארה"ב – בשבוע אחד בלבד.
למרות שרוב היהודים שהגיעו למקום הבהירו כי אינם שוקלים לעלות לישראל בשל האנטישמיות, זאת לעומת מדינות כדוגמת צרפת, והם אף מבהירים כי אינם חשים כי אינם יכולים להתנהל ולהתנהג כרגיל, ניכר כי העובדה שהאנטישמיות הרימה ראש בתקופה האחרונה מחזקת את רצונם לעלות לארץ.

"אני לא עולה בגלל האנטישמיות", מדגישה כהן, אך יחד עם זאת מציינת כי מדובר בפקטור נוסף שחיזק את רצונה להגיע לישראל. כהן ומשפחתה צפויים להגיע למודיעין בקרוב, שם היא מקווה להשתלב באחד מבתי הספר כמורה לחינוך מיוחד. "זה תמיד היה הבית שלי. כולנו רצינו להגיע לישראל והילדים הגדולים שלי היו עולים לארץ בלי קשר לשאלה מה אנחנו היינו עושים".
בחודש האחרון, מאז נכנס הנשיא החדש טראמפ לתפקידו, נטען בתקשורת האמריקאית כי ישנו זינוק באירועים אנטישמיים במדינה. לפני כשבועיים התעוררה סערה לאחר שכתב חרדי, ששאל את הנשיא לגבי אנטישמיות, הושתק, ובתחקיר של המגזין היהודי "Forward" אף עלה כי סבסטיאן גורקה, חבר בצוות האסטרטגיה של הבית הלבן, שיתף פעולה עם מפלגות וארגוני ימין קיצוני במדינה.

לא ברור אם אכן יש קשר בין עלייתו של טראמפ לשלטון לבין האנטישמיות, אך בארגונים היהודיים בארה"ב מצהירים כי ישנה עלייה הדרגתית באנטישמיות בשנים האחרונות. בניו יורק, שבה מתגוררים מאות אלפי יהודים, לא מורגשת האנטישמיות וניתן להסתובב ללא חשש עם סממנים יהודיים, אך למרות זאת אין ספק כי בצד ההתבטאויות האחרונות הנושא הינו על סדר היום.
"אי אפשר לומר שהמוטיבציה שלי לעלות נובעת מאנטישמיות אך אני מאוד מודע לה", מספר ד"ר ג'רלד שוורץ. האיש, רופא המתמחה ברפואה פנימית ובגריאטריה, שוקל להגיע לישראל ולשמש כרופא בצפון הארץ. לדבריו, הוא אף נפגע מאנטישמיות לפני כעשרים שנה, אך אינו חושש ביום יום מפני מתקפות כאלו ואחרות. "אני עדיין זוכר את זה כאילו זה היה היום. אני מאוד מודע לאנטישמיות".
"אנחנו לא חוששים לחיינו, אבל בהחלט יש תחושה לא נוחה באוויר בשנה האחרונה", מספר דויד גרינברג, אב לשלושה שהגיע להתעניין באפשרויות העומדות לפניו. "זה פשוט מזעזע שתקפו קברים בבית עלמין. לא ייתכן שאלו שביצעו את הוונדליזם עדיין לא נעצרו".

מביקור במתחמים יהודיים ניכר כי התושבים אינם לוקחים סיכונים. בכניסה לאחד מבתי הכנסת בשדרה החמישית הוצבו מאבטחים שבדקו כי דבר אינו יוצא מגדר הרגיל, ובבית חב"ד במרכז מנהטן הוצבו שוטרים חמושים כדי למנוע סיכון פוטנציאלי. גם הכנס התקיים תחת אבטחה של משטרת ניו יורק והמשתתפים עברו בידוק ביטחוני הדוק. יחד עם זאת, מציינים בכנס, אבטחה זו לא הייתה חריגה בהיקפה לעומת תקופות קודמות.
"אנחנו לא לוקחים שום סיכונים", מבהיר סטיב, שוטר במשטרת ניו יורק שהוצב יחד עם עשרות נוספים באזור שבו התקיים הכנס. לדבריו, למרות שהכנס עצמו אינו כולל אבטחה יוצאת מגדר הרגיל, הרי שהמוסדות היהודיים מאובטחים בכבדות בעקבות הפגיעה בבתי העלמין והאיומים הטלפונים על המוסדות בשבועות האחרונים. "אנחנו מציבים שוטרים בכל בית כנסת ובית ספר יהודי", הוא מספר. "האבטחה תוגברה מאוד בתקופה האחרונה".
בשנים האחרונות עושים בארגון "נפש בנפש" מאמצים להעלות יהודים לישראל מצפון אמריקה ולהשאירם בישראל. לצורך כך, הם יזמו את הכנס, בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית לישראל, קק"ל, ו-JNF-USA, שבו יכולים העולים הפוטנציאלים לקבל מענה לשאלות הקשות הכרוכות בעלייה – ביניהן נושאים פיננסים, קנייה ושכירה של דירה ובראש ובראשונה שאלת התעסוקה.
בניסיון למשוך יהודים לישראל, הגיעו לכנס בכירים רבים, בהם ראשי מועצות וערים, שרת הקליטה סופה לנדבר וראשי ארגונים בינלאומיים כדוגמת אברהם ברמן, ראש ה-OU ישראל, שיוזם הפעלה של ארגון נוער אמריקאי-יהודי בישראל למען העולים.

בניגוד לעולים מאזור ברית המועצות לשעבר, מסבירים בארגון, בארה"ב העולים הפוטנציאלים הם לרוב משכילים – עורכי דין, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים נוספים, שמתכוננים לעלות לישראל. בעוד העולים מהמדינות במזרח אירופה מגיעים לישראל פעמים רבות בשל איכות החיים הגבוהה יותר, העולים האמריקאים לעיתים עלולים להפסיד אפשרויות תעסוקה ובשל קשיי התאקלמות ושפה, בשנים הקודמות רבים מהם אף עזבו את ישראל לאחר תקופה קצרה יחסית.
האירוע המדובר, מסבירים בארגון, נועד למנוע את ההגירה השלילית של העולים האמריקאים בחזרה לארץ מוצאם. "במסגרת האירוע מוענקים לעולים שירותי ייעוץ והכוונה במגוון נושאים הקשורים לעלייתם ולקליטתם בארץ", הם מסבירים.
בין היתר הגיעו מישראל עשרות נציגים מבתי החולים המובילים בישראל, יועצים פיננסיים, יועצי תעסוקה, יועצי מס וביטוח ונציגים מהאוניברסיטאות השונות, זאת במטרה אחת בלבד – לגרום לקשיי ההתאקלמות בעת העלייה לישראל לרדת למינימום ההכרחי.
אחד התחומים המשמעותיים ביותר הוא תחום הרפואה. בשנים האחרונות ישראל סובלת ממחסור חמור ברופאים, ובתי החולים בארץ גילו את הפוטנציאל הגלום בעלייה של רופאים מוכשרים מארצות הברית.
"העולים מרוסיה שינו את פני האוכלוסייה. לצערי אני לא רואה מיליון עולים מארצות הברית וגם לא מאה אלף, אך אלו שמגיעים לישראל הם נכס למדינה", אומר ל-360 פרופסור יונתן הלוי, מנהל בית החולים שערי צדק בירושלים, שהגיע לכנס בניו יורק. "יש מקצועות שבהם חסרים רופאים ובהחלט יש צורך לחזק את הפריפריה".

לדבריו, אין ספק שיש פערי שכר בין הרופאים האמריקאים לאלו הישראלים, אך לא כבעבר. "הפער הצטמצם מאוד וההוצאות בארה"ב על חינוך יהודי וקולג' הן עצומות לעומת פרוטות בישראל. גם אם המשכורת היא פי שתיים מישראל חוסכים בארץ על חינוך ויורק המחיה בישראל יותר טוב. תוסיף לכך את הבסיס האידיאולוגי ואין סיבה שלא לעלות לארץ".
אחד הפתרונות שמצאו הרופאים היהודים-אמריקאים על מנת שלא לפגוע בשכרם הוא לנוע על קו ארה"ב-ישראל ולעבוד בשני מוסדות יחד. "אני לקראת סוף הקריירה שלי כרופא והרעיון הוא לעבוד חלק מהזמן בישראל וחלק מהזמן בארצות הברית", מספר ד"ר שוורץ.
"תמיד חשבתי לעלות לישראל וכל פעם זה נפל מסיבה אחרת. ברור שיש בעיות של גיל, פערי שפה ופערי שכר גדולים, אבל יש לי נשמה וזהות יהודית מאוד חזקה וזה משהו שעומד על הפרק הרבה מאוד זמן. זה עכשיו או לעולם לא ולכן אני בוחן את האפשרויות", אמר בעודו ממלא את הטפסים לבקשת עבודה כרופא בישראל.
לא מעט ערים גילו גם הם את הפוטנציאל שגלום בעולים המשכילים, ובין הנוכחים אף היו חמישה ראשי ערים. לאורך כל היום עמד רונן פלוט, לשעבר מנכ"ל הכנסת וכיום ראש עיריית נצרת עילית, בפתח דוכן והציע לעוברים והשבים ללמוד מעט על העיר הצפונית. "נותנים להם אופציות תעסוקה ודירה בזול. מי רוצה ללכת לדירת שלושה חדרים בששת אלפים שקל בתל אביב?", הוא תהה.

"אנחנו רוצים לתת אלטרנטיבות ליהודי ארה"ב", אמר ראש מועצת אלקנה אסף מינצר. "יש לנו הרבה בתים שמתפנים עכשיו בגלל שהמבוגרים עוברים לדירות קטנות יותר אחרי שילדיהם עוזבים את הבית. יש אופציה לקנות ולשכור בתים בזול". מינצר הסביר כי שאלות לגבי ביטחון האזור זוכות לתשובות מפורטות והבהיר כי "אנחנו לא מתביישים בשומרון".
ראש העיר הבכיר ביותר שהגיע למקום הוא חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין וראש מרכז השלטון המקומי, שבירך במילים חמות את הכנס והתייחס לסוגיית האנטישמיות. "אני לא חושב שאנטישמיות היא מה שמביא יהודים לישראל אך אין ספק שהאלטרנטיבה הראשונה היא תמיד ארץ ישראל".
ביבס התייחס גם למחסור החמור ברופאים ואמר כי "מדינה ישראל עושה אבל לא מספיק. צריך לעשות עוד יותר. להגיע לכל מקום, לעודד ולחזק. יש בעיה אמיתית של רופאים, של בכירים שעוברים לארצות הברית ואנחנו בהחלט רוצים לראות אותם בחזרה אצלנו. כל דבר שאפשר לעשות כדי לחזק ולברך הוא חשוב והכרחי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg