כך מתכונן צה"ל למערכה הבאה מול חמאס
בדו"ח מבקר המדינה נבחן יישום לקחי המבצע על ידי הדרג הצבאי, בדגש נושא המנהרות. לצד בניית הכשרות ייעודיות והוספת לוחמים ליחידת יהל"ם, מערכת טכנולוגית חשובה נפרסה בגבול הרצועה באיחור של שנה. קצין בכיר: "אנחנו מסתכלים על המערכה הבאה"
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (ג') בדו"ח על המבצע "צוק איתן" ביקורת על התנהלות הדרג המדיני והביטחוני בדגש איום המנהרות, וחשף גם את הפעילות שנערכה בנושא מאז המבצע ועד חודש מאי אשתקד.לפי ממצאי הדו"ח, רק בסוף חודש מרץ 2015, באיחור של כשנה מלוח הזמנים שנקבע, התחילה פריסה של מערכת טכנולוגית בגבול הרצועה. עם זאת, הפריסה בוצעה בעצלתיים ולא עמדה בקצב שסוכם עליו בין מערכת הביטחון והחברה שנדרשה לבצעה.
בסקירה רחבה, המבקר מצביע על כך שמאז "צוק איתן" הושקעו במערכת הביטחון מאות מיליוני שקלים, ודווח על מספר פריצות דרך טכנולוגיות בניסיון למצוא פתרון לאיום המנהרות. בזרוע היבשה למשל נרשמה התקדמות בפיתוח ובהצטיידות באמצעי לחימה שיהיו רלוונטיים להתמודדות עם המנהרות במהלך תמרון עתידי ברצועת עזה, ומרבית התוכניות שנקבעו לכוחות היבשה הושלמו.

צילום: AFP
מנגד, עדיין ישנם פערים שטרם טופלו. בדומה להצהרות גורמי ביטחון, גם המבקר מציין את קידום הקמת המכשול הייחודי בגבול הרצועה נגד חפירת מנהרות בשטח ישראל, אך לדבריו האופן בו קודם הרעיון מציג חוסר שיטתיות, ואי הובלה מרוכזת וסדורה של כלל המאמצים לקידום פתרונות מול האיום.
על רקע זה, יש לציין את שורת הפרסומים מאז המבצע המעידים על עבודת מערכת הביטחון בהתמודדות נגד המנהרות. בין היתר, סוכם על סיוע אמריקני בגובה של 120 מיליון דולר, אשר יושקע במערכת ישראלית שהוצבה כבר בחלקה בגבול הרצועה, ומטרתה גילוי של חפירות בעומק עשרות מטרים.

מנהרות שנחשפו במהלך המבצע ''צוק איתן'', קיץ 2014
אדי ישראלי
בנוסף, בשנתיים וחצי האחרונות מאז המבצע מחזיק צה"ל צוות לוחמים של סליקים ומנהרות (סמו"ר) מיחידת הנדסה למשימות מיוחדות (יהל''ם) בגבול רצועת עזה. בכך יושם אחד מלקחי המבצע – החזקה של כוחות ייעודיים באזור באופן קבוע, תוך ביצוע פעילות שוטפת בניסיון לאתר חפירות חשודות. בנוסף, הוחלט על הגדלה משמעותית של יחידת יהל''ם בכללותה בהם צוותי המנהרות. מפקד היחידה כיום הוא קצין בדרגת אלוף משנה ולא בדרגת סגן אלוף כפי שהיה נהוג בעבר, אשר מפקד על כוח אדם שגדל פי שניים-שלושה ביחס לזה שהיה מוקצה ליחידה עד קיץ 2014.
מבחינת חטיבות חיל רגלים, בבסיסי האימונים שלהם הוקמו מתקני אימון המדמים מנהרות של חמאס בעלות של מיליוני שקלים, בהם יוכשרו הלוחמים. מטרת צה"ל היא שכל כוח שיגיע לאזור בו יש מנהרות יידע לטפל בהן ולהילחם בקרבתן, בעוד שיחידות ההנדסה מוכשרות בדגש ללחימה במנהרות עצמן. בכך היכולות המיוחדות ללחימה בתווי תת קרקעי מתפרסות בין יחידות רבות יותר ולא נשארות אקסקלוסיביות ליחידות ייעודיות.

לוחמי יחידת הקומנדו סמו''ר באימון ביוני האחרון
צילום: אבישג שאר ישוב
בגדודי הסיור בחטיבות חי"ר מתרגלים בעיקר טכניקה של תנועה וסריקה בתווי תת קרקעי, בדומה לאימונים השגרתיים של לחימה בשטח בנוי או סבוך. בכך צה"ל מעוניין להבטיח כי במקרה בו ידרשו הלוחמים להיכנס למנהרות כדי להגיע למגע עם האויב או להשמיד תשתיות, הם ידעו לעשות כן. גם בניית המתקנים והאימונים הללו מהווים יישום לקחי המבצע, תוך הנחה כי בעתיד יהיה מדובר באיום מורכב יותר.
"את 'צוק איתן' כבר סיימנו, ואנחנו מסתכלים על המערכה הבאה, ממטענים ועד מכשולים הנדסיים", הסביר קצין בכיר בזרוע היבשה.
לדבריו, הלקחים יושמו ותוך כדי כך צצו אתגרים חדשים להם צה"ל נתן מענה. "אני חושב שאנו משתפרים מיום ליום, וכל הזמן אנחנו מחפשים איך לאתגר. מהר מאוד אנו לומדים ומשפרים את האתגרים שנתקלנו בהם. יש פה סוסים דוהרים וצריך לאתגר אותם, ואנחנו לא מסתכלים רק על מה שהיה אלא גם מה שיהיה", הוא הוסיף.

לוחם בעת תרגיל באוגדת עזה, דצמבר 2016
צילום: דובר צה''ל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg