דו"ח המבקר: צה"ל לא עדכן - הקבינט לא שאל
שנתיים וחצי אחרי "צוק איתן", מבקר המדינה מפרט שורה של ליקויים שהובילו למבצע: אסטרטגיה לא ממוקדת, היעדר תכנית נגד איום המנהרות, ומידע מודיעני שהוחזק בידי ראש הממשלה ושר הביטחון, ולא הובא בפני הקבינט. "מערכת הביטחון עמדה מול שוקת שבורה"
תכניות מבצעיות שלא הוצגו, מידע דרמטי על היערכות חמאס להוצאת פעילות טרור ופערי מודיעין שלא דווחו לדרג המדיני עומדים במרכז דו"ח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן", המפורסם יותר משנתיים וחצי לאחר המערכה שארכה 50 ימים וגבתה את חייהם של 74 בני אדם בישראל ושל מאות אזרחים ברצועת עזה.דו"ח המבקר: המידע שלא הועבר לקבינט. עורך: עלאא עאקלה
הדו"ח מצביע על שורת שגיאות, בהן היערכות לקויה, אסטרטגיה ביטחונית לא ממוקדת והימנעות משרטוט תכנית מסודרת נגד האיום ברצועת עזה. לפי המבקר, מידע מודיעני על אפשרות להסלמה ברצועה לא הובא בפני הקבינט המדיני-ביטחוני. בנוסף, לדבריו הייתה אי בהירות בנושא סמכויות הקבינט וחובת הצגת המידע בפני חבריו.
המבקר יוסף חיים שפירא מייחד דיון נפרד לנושא המנהרות. לדבריו, חומרת האיום לא הוצגה בפני שרי הקבינט. עוד נכתב כי עד "צוק איתן" לא הייתה בצה"ל תורת לחימה מסודרת ועצמאית בתחום המנהרות. רק במהלך המבצע פרסמה מפקדת חיל ההנדסה טכניקה קרבית "לאיתור, מיפוי והשמדת מנהרה". עד למועד זה, נכתב בדו"ח, במקרים שבהם נדרשו כוחות הנדסה להשמיד את האיום התת-קרקעי, הם עשו זאת תוך גיבוש טכניקה אד-הוק לאותו מבצע השמדה.
עוד עולה מהדו"ח כי מערכת הביטחון לא נערכה בהתאם לאפשרות להסלמה ברצועה, לוחמים בצה"ל לא הוכשרו לטובת העניין והפתרונות הטכנולוגיים לא היו מספקים. מערכת הביטחון וראש הממשלה, כותב המבקר, החזיקו בתמונת מודיעין אך הותירו את הקבינט ללא מידע אסטרטגי שהיה ברשותם על הנעשה בשטחי הרצועה. אך למרות ממצאי הדו"ח החמורים, המבקר נמנע ממסקנות נגד אישים ספציפיים.
איום המנהרות ההתקפיות מרצועת עזה לישראל הוגדר על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר כאחד האיומים האסטרטגיים על ישראל מדרום. עמדה זו התקבלה גם במערכת הביטחון בהיבט הביטחוני הטהור וגם בהיבט של חיזוק העורף האזרחי של יישובי עוטף עזה. אולם מדו"ח מבקר המדינה עולה כי למרות הקביעה, כשלה מערכת הביטחון במימוש ההבנה הזו בעשייה מבצעית – בכל הרמות.
לפי המבקר שפירא, הליקויים החלו בהצגה מעורפלת של האיום לקבינט; בחוסר היערכות מבצעית מבחינת הצבא, בדגש על חילות היבשה וחיל האוויר; בחוסר תיאום מודיעני בין שב"כ וצה"ל, ובתוך זרועות הצבא עצמן; ובהתמודדות טכנולוגית לא מספקת מול האיום האסטרטגי. כך קרה שישראל הגיעה למבצע בלי יכולת מענה למנהרות התקיפה וההגנה של חמאס, אף שהיה ברשות מערכת הביטחון פתרון טכנולוגי למנהרות.
"בתחום הגילוי והאיתור הושקעו המאמצים רק בפרויקט אחד שכשל", נכתב בדו"ח. "עם כישלון הפרויקט עמדה מערכת הביטחון מול שוקת שבורה". ב-2010 הותנע פרויקט אחר. מערכת הפרויקט עברה בהצלחה ניסוי, אולם במועד פתיחת מבצע "צוק איתן", שלב א' בפרויקט טרם הושלם.
המחסור בטכנולוגיות ובאמצעי לחימה להתמודדות עם המנהרות הביא יוזמות עצמאיות של יחידות צבאיות שניסו לפתח, לקנות או לאתר מוצרים הנותנים מענה לפערים בהתמודדות עם האיום. כך למשל, חטיבת גבעתי פיתחה בחודשים שקדמו למבצע "צוק איתן" אמל"ח לכוחות היבשה לזיהוי בשטח של מנהרות על בסיס מוצר מדף.
עוד עולה מהתחקיר המטכ"לי כי לכוחות היבשה שלחמו היה פער מודיעיני משמעותי לגבי המנהרות ההגנתיות: "תמונת המודיעין לקתה בחסר בכול הקשור למנהור המגננתי. הוחמצה הזדמנות לתקוף מתחמים אלה. גם פריסת המנהרות וההיערכות של האויב למבצעי חטיפה באמצעות המנהרות הייתה בחזקת נעלם".
בנוסף, בפיקוד דרום לא ניתן מענה התקפי למצב שבו יידרשו הכוחות להתמודד עם המנהרות. כאשר החל כבר תכנון שכזה, הוא החל זמן קצר ביותר לפני תחילת מבצע "צוק איתן". חוסר ההכנה בלט במיוחד אצל הכוחות הייעודיים – יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות. באופן דומה, קובע המבקר, חיל האוויר בנה את כוחו להתמודד עם מנהרות מסוג אחר מאלה שקיימות ברצועת עזה.
חוסר ההתמודדות מתבטא גם בעובדה שלמרות המאמצים הרבים שהושקעו עד "צוק איתן" לגילוי מנהרות התקפיות בשטח ישראל, לא התגלתה באזור אפילו מנהרה התקפית אחת. גם בתום המבצע התברר כי מתוך כלל המנהרות ההתקפיות צה"ל השמיד רק את מחציתן ונטרל כמה נוספות. יתר המנהרות שובשו בלבד או נותרו כשירות. כלומר צה"ל לא השלים את משימתו.
המבקר לא מציין זאת מפורשות בדו"ח, אולם בין השורות נראה כי הכנה מסודרת יותר לאיום הייתה מונעת לפחות חלק מהאירועים הקשים בשטח, שכללו גם נפגעים לכוחות צה"ל. המבקר אף רומז בדו"ח כי מצב דומה קיים גם בגזרת לבנון, מול חיזבאללה שמעצים את העיסוק והפעילות במנהרות. לדברי המבקר, החיזבאללה הרחיב מאז מלחמת לבנון השנייה את מערכיו התת-קרקעיים בדרום לבנון, בעיקר במרחבים האורבניים.
עם זאת, המבקר מציין כי מאז "צוק איתן" חלה התקדמות רבה בצה"ל ובמערכת הביטחון בתיאום העיסוק במנהרות ובמציאת פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עמן. עם זאת, נקבע בדו"ח שעדיין אין בצה"ל גורם מבצעי משמעותי אחד בעל כוח שמרכז את נושא המנהרות על כל צדדיו.
כבר ב-2007 פרסם המבקר דו"ח שבחן את ההתמודדות צה"ל עם איום המנהרות. בדו"ח הנוכחי נקבע כי הפערים בין צה"ל לשב"כ שעליהם התריע המבקר ב-2007, נותרו. לפי המבקר, גם לפני "צוק איתן" היו ליקויים בשיתוף הפעולה בין אמ"ן לשב"כ, ולליקויים אלה הייתה השלכה על מיצוי המודיעין בתחום המנהרות.
מהדו"ח עולה כי איום המנהרות שולב בצ"יח (ציון ידיעות חיוניות) הלאומי רק כחלק מנושא ההתרעה מול פעילות טרור, ולא כנושא בפני עצמו. זאת אף שהאיום הוגדר כאסטרטגי לאורך השנים על ידי קברניטים שונים. רק ב-2013 הגביר השב"כ את מאמצי האיסוף מול המנהרות ואת התיאום עם צה"ל. עם זאת, הפעלת חלק מאמצעי האיסוף בשלב זה הייתה מאוחרת מדי.
לפי משרד המבקר, בסקירות שב"כ מתחילת 2014, נכתב כי בעזה מתאמנים על "השתלטות על יישוב ישראלי" וסבורים שתוך חודשים ספורים תפרוץ מלחמה. בדיון קבינט מ-13 במרץ 2014, שעסק בהערכת מצב מיוחדת על רקע ההסלמה בעזה, מסר שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון כי הסלמה זו היא האירוע החמור ביותר מאז "עמוד ענן". ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, הוסיף כי לא ניתן לומר שההרתעה נשחקה משמעותית.
במקביל, בידיעות ובסקירות שהפיץ שב"כ באמצע 2014 נרשם כי בעזה מצויים בהכנות למערכה קשה שתתקיים באותה שנה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר יעלון עודכנו בפרטי המודיעין הללו, אך המידע לא הועבר לקבינט.
הפעילות בעזה זכתה לתשומת לב משמעותית כבר ביוני באמ"ן ובשב"כ, ורק כאשר עלה המידע לדרגת התרעה בתחילת יולי עודכנו השרים. גופי המודיעין שהחזיקו במידע סבלו גם הם מפערי מידע, אך גם אלו לא הובאו בפני השרים.
מספר חודשים לפני "צוק איתן" נערך דיון של שב"כ ופיקוד דרום, בסיכומו נכתב בעניין הפעילות שלא הותרה לפרסום כי "לא מדובר בתכנית מגירה", וכן כי "סביר שרוב המערכים לא יכירו את (מועד) הביצוע, עד לרגע האחרון". סמי תורג'מן, שהיה אלוף פיקוד דרום אמר אז כי זו פעילות אשר תוביל למלחמה.
בחלק העוסק בהתכוננות הדרג המדיני והצבאי לאיום המנהרות מרצועת עזה מציין מבקר המדינה כי "איום המנהרות לא הוצג לקבינט במפורט אלא באמירות כלליות ומעטות בלבד". לדבריו, רק בשילוב הדברים שנמסרו בדיון הקבינט ב-30 ביוני 2014 ובדיון הקבינט בתחילת יולי 2014 ניתן היה להבין את מהות האיום. חמור מכך, לפי הדו"ח, ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר והרמטכ"ל לשעבר לא וידאו שקיימות בצה"ל תכניות מבצעיות ללחימה במרחב רווי מנהרות ולהתמודדות עמן בלחימה.
כבר בתחילת יוני עודכן ראש הממשלה נתניהו בפגישת עבודה עם ראש השב"כ בפרטים על פעילות בעזה, והונחה כי יש אפשרות שלא ניתן יהיה לדעת מתי היא תתרחש. למרות הנחיה של נתניהו שהנושא יעלה לדיון בקבינט, הפרטים הובאו רק בתחילת יולי, חודש לאחר מכן, בפני פורום השרים. "לפני שמונה דקות קיבלתי (מידע) משר הביטחון ומראש השב"כ, לא היה לי את זה קודם לכן", אמר נתניהו בקבינט בדיון מיוחד שכונס.
לצד עשרות עמודי הביקורת נגד ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, המבקר קובע כי כאשר עלה איום המנהרות בשורה של דיונים בקבינט, השרים היושבים בו לא הביעו התעניינות, לא ביקשו הרחבה ולא ביקשו לשמוע על הערכות צה"ל לטפל בהן.
המבקר מעיר כי לא הוצגה תכנית של צה"ל לטיפול במנהרות, עד תחילת חודש יולי ("הגנה קדמית"), לאחר שזו הוצגה קודם לכן לרמטכ"ל ואחרי כן הובאה אל הקבינט. תכניות מבצעיות שהוצגו קודם לכן לא התייחסו לאיום המנהרות, ובסוף חודש יוני, לאחר בקשת השר נפתלי בנט, הנחה ראש הממשלה את צה"ל להציג תכניות כאלו.
"הייתי שמח לראות תכנית אופרטיבית שתציג לנו איך לעשות את זה (להשמיד מנהרות)", אמר בנט. "רוצה לראות תכנית של השתלטות על (המנהרות), הוסיף נתניהו. "צריך לראות איך אנחנו מטפלים בחיסול מערך המנהרות. זה יעד מוגדר. זה לא אומר שזה יתלקח לדברים אחרים, אבל ביעדים שהצגנו עד היום לא ראיתי את תכנית הפעולה לדבר הזה. זה דבר ראשון".
בתוך כך, במסגרת התכניות שהוצגו לקבינט, לא הובאו לדברי המבקר מגבלות תקיפות המנהרות מהאוויר. כבר בינואר 2013 מסר ראש השב"כ לנתניהו כי פעילות אווירית נגד מנהרות היא חלקית בלבד, וכך הוסיף לטעון בהמשך בישיבות עבודה של השניים. גישה זו הייתה מקובלת גם באמ"ן, ויעלון עצמו קיבל את ההמלצה לא לעשות כן, במהלך דיון קבינט בסוף חודש יוני.
למרות זאת, המנהרות הותקפו מהאוויר, כדי לנסות למנוע ככל הנראה הוצאת פיגועים מהן. בדיעבד העידו כוחות כי לאחר תקיפות חיל האוויר נפגעה היכולת לאתר את המנהרות בשטח כדי להשמידן. בדיון של הקבינט ב-5 באוגוסט אמר גנץ: "אילו לא היינו תוקפים את (המנהרות) היינו מקצרים את הזמן (של הטיפול במנהרות)".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם