אנטישמיות חדשה? תלוי את מי שואלים
האם עלייתו של דונלד טראמפ עוררה שדים אנטישמיים רדומים בארה"ב, או שזוהי התקשורת שמנפחת כל פשע שנאה כדי להביך את הנשיא שנוא נפשה? התשובה נמצאת איפה שהוא באמצע
המזכירה בבית הספר היהודי 'דיוויד פוזנק' שבדרום פלורידה ענתה לטלפון ביום שני השבוע, כפי שהיא עושה עשרות פעמים ביום. אלא שהפעם הייתה זו שיחה חריגה ומטרידה במיוחד. קול נשי ממוחשב הבהיר לה כי במתחם בית הספר הוטמנה פצצה, וכי היא צפויה להתפוצץ בטווח שבין עשר דקות לשלוש שעות.
האזעקה הופעלה, והילדים והצוות - שכבר שמעו על מקרים דומים ברחבי ארה"ב - החלו לצאת ממתחם בית הספר בחשש. הודעות נשלחו להורים, והם הגיעו לאסוף את ילדיהם מוקדם מהרגיל.
התקשורת האמריקאית עוסקת מדי יום בתופעה ההולכת ומתעצמת: מאות שיחות טלפון מסוג זה הגיעו בשבועות האחרונים למוסדות יהודיים, בעיקר למרכזים הקהילתיים של JCC (מעין רשת מתנ"סים יהודיים), לבתי ספר ולעתים אף לבתי אבות. בשבוע שעבר הושחת בית קברות יהודי בסנט-לואיס, והשבוע זה קרה בפילדלפיה.
בכירים יהודים בארה"ב אומרים ש"שיחות הטלפון האלה פוגעות לנו בבטן הרכה, משום שהן מכוונות בעיקר כלפי בתי ספר וילדים. זה מערער את תחושת הביטחון של הקהילות היהודיות. אנחנו בלחץ וזה מטריד אותנו, גם בלי שיהודי אחד נפגע.
"העובדה שאלפי ילדים מוקפצים כל כמה ימים בבתי הספר ונדרשים לרוץ במהירות אל מחוץ למתחם מחשש לפצצה - גורמת אי-שקט. זה מסבך את החיים". עם זאת, הם מבהירים כי "מבחינה סטטיסטית קשה לומר שישנה עלייה חדה באנטישמיות, לכל היותר עלייה קלה".
רבים נוטים לקשור בין עלייתו של הנשיא דונלד טראמפ לפרוץ גל האנטישמיות הנוכחי. בין היתר נטען כי תומכים גזענים של הנשיא החדש הם שעומדים מאחורי המעשים, וכי הם שואבים עידוד מהגישה הלאומנית של טראמפ וסביבתו ומיחסו השלילי למיעוטים.
מנגד נשמעת הטענה כי אנטישמיות איננה עניין חדש בארה"ב, וכי מדובר במגמה כללית של עלייה במספר פשעי השנאה נגד יהודים בשנים האחרונות, ללא קשר מובהק לעליית טראמפ. ואכן, כבר בשנת 2015 חלה עלייה במספר התקיפות האלימות על רקע אנטישמי בארה"ב, לעומת שנת 2014. כך, בדו"ח השנתי של הליגה נגד השמצה לשנת 2015 תועדו 941 תקריות בארה"ב, לעומת 912 תקריות בשנת 2014. מדובר בגידול של כשלושה אחוזים.
56 מתוך התקריות הללו היו מעשי תקיפה, הקטגוריה האנטישמית האלימה ביותר, ובהקשר הזה מדובר בעלייה של יותר מ-50 אחוזים לעומת 2014, שבה נרשמו 36 מעשי תקיפה. בנוסף, התקריות האנטישמיות במכללות ובאוניברסיטאות כמעט הוכפלו בשנת 2015, שבה תועדו 90 תקריות בקמפוסים, לעומת 47 תקריות בשנת 2014. גם על פי נתוני ה-FBI, בשנת 2015 הוכפל מספר התקיפות האלימות נגד יהודים. הנשיא אובמה בזמנו לא התאמץ לגנות את התופעה.
מטבע הדברים, בנוגע לשנת 2017, כלומר התקופה שבה משמש טראמפ כנשיא, עדיין לא קיימים נתונים בדוקים. כדי לדעת אם אכן מתרחשת בימים אלה עלייה חריפה במספר פשעי השנאה נגד יהודים נצטרך להמתין עוד כמה חודשים, עד שה-FBI והארגונים השונים המנטרים את גילויי האנטישמיות יפרסמו את המספרים.
מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט, עובד בשבועות האחרונים שעות נוספות. הוא מתראיין ללא הפסקה, ונמצא בקשר רציף עם מנהיגים יהודים ועם רשויות אכיפת החוק האמריקאיות כדי לנסות להבין את מקורותיו של גל האנטישמיות הנוכחי.
"לפי המחקרים של הליגה נגד השמצה, שיעור האמריקאים המחזיקים בדעות אנטישמיות הוא 14 אחוזים. לא ראינו את המדדים הללו מזנקים או משתנים באופן דרמטי, אבל ישנה עלייה חדה באירועים אנטישמיים, במיוחד מאז הבחירות.
"ראינו מעשי ונדליזם, תקיפות, איומים בפצצות. המשרד שלי קיבל לפני שבוע שיחת טלפון המתריעה מפני פצצה, וכך היה השבוע גם במשרד שלנו בסן-פרנסיסקו. גם אם השנאה עצמה לא השתנתה, נראה שהאנטישמים קיבלו חיזוק בשבועות האחרונים והם פועלים בדרכים חדשות ולא מרגיעות במיוחד".
ציינת שזה קורה מאז הבחירות לנשיאות. עד כמה לדעתך התופעה הזו קשורה לממשל החדש?
"חבל מאוד שלא התבטאו מוקדם יותר ובצורה חריפה יותר", אומר גרינבלט, ורומז לאותם שבועות שבהם הנשיא עצמו לא התייחס ישירות לגל התקיפות, דבר שגרר ביקורת ציבורית אדירה בארה"ב. "ההתעלמות שלו מהאירועים תרמה לאווירה שבה הקיצונים מרגישים מחוזקים. כאשר לא מתייחסים בצורה מיידית לאירועי שנאה או אנטישמיות, היא יכולה לצמוח". יצוין כי גרינבלט שימש בעבר יועצו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, כך שיש המתייחסים לביקורת שלו על הממשל הנוכחי בעירבון מוגבל.
יש הטוענים כי תשומת הלב הרבה שהתקשורת מעניקה לתופעה רק מעצימה אותה.
"אפשר להגיד על כל אירוע שמדווחים עליו שהוא יגרום לאנשים לחקות אותו במקומות אחרים. בעיניי דווקא צריך למקד את הזרקורים ולדבר על האנטישמיות. זה לא נורמלי שילדים בבתי ספר יסודיים יפונו בהיסטריה מחשש לפצצה, שקשישים יתגלגלו בכיסאות גלגלים אל מחוץ לבתי אבות יהודיים, ושילדים בכיתה ד' יצטרכו ללמוד בכיתה איך להתנהג במקרה של הודעה על פצצה בבית הספר.
"זה לא נורמלי גם שבני משפחה יצטרכו להתאבל על כך שהמצבות של יקיריהם נופצו, או להיות בלחץ מכך שכאשר יבקרו בבית הקברות ב'יארצייט' הם ייחשפו להשחתה ולוונדליזם. זה בוודאי לא נורמלי כשלאומן קיצוני נעצר על ידי ה-FBI בדרום קרוליינה כשהוא זומם לבצע מעשה טבח בבית כנסת. אז לא לדווח מפני שאנשים ירצו לחקות את זה? להפך".
גרינבלט מדגיש ש"אמריקאים רגילים חשים תיעוב כלפי מקרים כאלה, זה מבחיל אותם. כמרים קתוליים פרסמו הודעות נגד הפגיעה בבתי הקברות, קהילות מוסלמיות הציעו לסייע בשיקום האתרים, וכך גם מיעוטים דתיים אחרים. זה בהחלט ריגש אותי. התשובה צריכה להיות: להרים את קולנו כמה שיותר ולהגיד 'דיינו'".
בינתיים טרם גילו מי האנשים העומדים מאחורי שיחות ההתרעה והשחתת בתי הקברות.
"אני בקשר עם ה-FBI ברמות הכי גבוהות וגם עם המשטרות המקומיות, ויש לי אמון מלא בכך שהם יצליחו לפצח את הפרשה. החקירה עדיין בעיצומה, והגיוני שהם לא יכולים לפרסם את הפרטים שנמצאים בידיהם".
עד כמה מדובר בתופעה ממשית ומדאיגה, או שמא יש כאן גם ניפוח מסוים של התקשורת שהסתייגותה העמוקה מטראמפ היא מן המפורסמות, ואולי אפילו סוג של "פייק ניוז" (חדשות מזויפות), אותו ביטוי שטבע הנשיא הקודם אובמה ושהפך כבר למטבע שחוק בדיונים על התקשורת? בקרב הקהל היהודי השמרני בארה"ב נשמעת ביקורת על התקשורת האמריקאית, שלטענתם הזניחה את העיסוק באנטישמיות בתקופת אובמה.
אתר החדשות היהודי 'אלגמיינר' פרסם טור של מבקר התקשורת איירה סטול, תחת הכותרת "ההישג הגדול של טראמפ: לגרום לכך של'ניו-יורק טיימס' יהיה אכפת מאנטישמיות". במאמר מביא סטול דוגמאות רבות לאירועים אנטישמיים קשים ביותר שלא זכו לכל סיקור או שזכו לסיקור מינימלי, לעומת החשיפה האדירה לאירועים האחרונים בארה"ב. כך, למשל, בפברואר 2008 נעצר אדם, ככל הנראה ניאו-נאצי, בגין השחתת כ-60 מצבות בבית קברות יהודי באילינוי. ה'ניו-יורק טיימס' כלל לא דיווח על המקרה.
"בדצמבר 2010 נעקרו כ-200 מצבות ממקומן בבית קברות יהודי בברוקלין, וגם המקרה הזה לא דווח כלל ב'ניו-יורק טיימס'. בפברואר 2015 חוללו קברים יהודיים בצרפת והפעם ה'ניו-יורק טיימס' דיווח, אך טרח להדגיש כי "לא ברור אם בית הקברות נפגע משום שהוא יהודי, או שמא מכיוון שהוא נחשב כנטוש".
שגרירים וקונסולים ישראלים ברחבי ארה"ב התכנסו השבוע במשרד החוץ בירושלים, ובין היתר נפגשו עם סגנית השר ציפי חוטובלי לדיון בסדר היום המדיני מול ארה"ב וקנדה. אך הנושא העיקרי והחם שעמד באוויר היה התפרצות האנטישמיות בארה"ב, הפותחת מדי יום את מהדורות החדשות המרכזיות בארה"ב ובישראל.
בשיחה עמנו מצטטת חוטובלי את אחד הקונסולים שנכחו בפגישה, יליד ארה"ב שעלה לישראל. "הוא גדל כיהודי אמריקאי, והוא הדגיש באוזנינו ש'תמיד היו בארה"ב אירועים אנטישמיים, ושאף אחד לא יגיד לכם שזו תופעה חדשה. זה חמור וצריך לפעול, אבל זה לא חדש'".
בהודעה לעיתונות שפרסמה חוטובלי אחרי הדיון נאמר כי "אין קשר בין ממשל טראמפ הידידותי לישראל, לחובה המוסרית של מדינת ישראל לנהל מאבק בתופעה הקשה של אנטישמיות שמתפרצת מחדש באירופה ובארה"ב".
חוטובלי עצמה מסרבת לקשור בין העלייה בגילויי האנטישמיות בארה"ב בשבועות האחרונים ובין הממשל החדש."יש לנו יחסים מצוינים עם ממשל טראמפ", אומרת סגנית שר החוץ. "ישנו איום של אנטישמיות בכל העולם, אז איך פתאום הסיקו שדווקא טראמפ הוא שמעודד אנטישמיות? מי שמאשים את טראמפ כנראה לא מבין את התופעה שנקראת "אנטישמיות". העובדה שיש ממשל ידידותי רק עוזרת לנו לדרוש יותר תשומת לב של רשויות האכיפה האמריקאיות".
ובכל זאת, מתי ראינו שורת אירועים בסדר גודל כזה? אי אפשר להתעלם מכך שזה התחיל כשטראמפ נבחר.
"חד-משמעית לא. איך טראמפ קשור לגל האנטישמיות באירופה? תופעות של אנטישמיות היו באמריקה תמיד. מנסים לקשור בין תופעות שאינן קשורות זו לזו".
גורמים מדיניים בישראל מצטרפים לדעה כי קיימת העצמה תקשורתית מסוימת סביב הנושא. גורם מדיני בכיר שעמו שוחחנו טוען בנוגע להתרעות על פצצות כי מדובר ב"מאות שיחות טלפון, רובן מוקלטות, שנעשו למרכזים יהודיים ברחבי ארה"ב. נראה שמדובר במספר קטן של אנשים, שמצליחים לעשות הרבה מאוד רעש. כנראה מדובר באותה ההקלטה".
עוד אומר הגורם כי "בניגוד לעבר, היקף הרעש התקשורתי גדול פי כמה וכמה בעקבות הרשתות החברתיות וה'פושים' של אתרי החדשות. במקביל, מכיוון ששיחות הטלפון התרחשו בכל רחבי ארה"ב, נוצרה הרגשה כאילו זה בכל מקום. אמנם חייבים לקחת את האיומים ברצינות, אבל חשוב להדגיש שתמיד היו אירועים אנטישמיים בארה"ב. תהיה זו טעות להגיד שלא ראינו אירועים כאלה בעבר, כי זה פשוט לא נכון.
"הסיקור של האירועים האנטישמיים אולי לא מנופח, אבל מצד שני לא מדובר בכיסוי ענייני וטהור. אם זה היה קורה תחת ממשל אובמה, האם היינו רואים את אותו סיקור? כנראה שלא. אפשר לומר שהאלמנט הדרמטי מתחדד יותר בתקשורת בעידן טראמפ. התקשורת האמריקאית מחפשת כל הזדמנות להתעמת עם הממשל, אבל זה לא אומר שאלה 'פייק ניוז'. יש רצון לתת כמה שיותר חשיפה ולהביך את הממשל, אבל זה לא אומר שזה לא אמיתי. אף אחד לא משקר פה בעניין הזה.
"התקריות מקבלות יתר תשומת לב מפני שמסיבות פוליטיות בתקשורת רוצים להאשים את הממשל הנוכחי, כאילו זה בגללו. רוצים להאשים את טראמפ ואת יועצו הבכיר סטיב באנון, ולהדביק להם סטיגמה של אנטישמיות. אבל בואו נשווה לרגע את המצב הזה לאירופה - האם יש בעיה להסתובב ברחבי ארה"ב חבוש כיפה? ברור שלא. האם מישהו מנסה לקדם חקיקה נגד ברית מילה? אז פרופורציות בבקשה".
הקהילות היהודיות נמצאות בקשר רציף עם ישראל, אך לדברי גורמים ישראליים "הם לא באמת צריכים אותנו כמו הקהילות היהודיות הקטנות. הקהילה היהודית בארה"ב גדולה ובטוחה בעצמה". גורמי ביטחון ישראליים עומדים בקשר עם מוסדות יהודיים בכל הרמות - החל במרכזים הגדולים בוושינגטון ובניו-יורק, וכלה בקהילות היהודיות הקטנות הפזורות ברחבי ארה"ב.
לדברי סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, שכחלק מתפקידו עוסק במאבק באנטישמיות, "הייתה כנראה עלייה באנטישמיות בארה"ב בשנת 2016, כך שמה שאנחנו רואים עכשיו הוא המשך למגמה שכבר הייתה. מוקדם לדעת היום אם בחירתו של הנשיא החדש היא שגרמה לעליית מדרגה באירועים האנטישמיים. הנשיא נמצא קצת יותר מחודש בתפקיד, וקשה להצביע על מגמות בזמן קצר כל כך".
חגואל מציין גם הוא כי "רמת המודעות לאירועים הללו עלתה. עד היום היה קשה לראות בתקשורת אירועים כאלה, למרות שאנשים שעוסקים בתחום כמוני ידעו שיש תקריות כאלה מדי יום ביומו. בכלל, בארה"ב נמצא הריכוז היהודי הגדול ביותר מחוץ לישראל, ומטבע הדברים ברור שישנה סבירות גבוהה לריבוי תקריות אנטישמיות. אסור לשכוח שרק לפני שלוש שנים ניאו-נאצי ירה על שני מרכזים קהילתיים יהודיים, ורצח ארבעה אזרחים אמריקאים".
חגואל דווקא מרוצה מתגובתם של הנשיא טראמפ וסגנו מייק פנס לאירועים האנטישמיים: "הייתי שמח מאוד שבכל מדינה שמתרחשים מקרי אנטישמיות כאלה תהיה תגובה פומבית כזו של הממשל עם הבעת אפס סובלנות".
יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג התייחס השבוע בישיבת סיעתו לנושא, ואמר שממשלת ישראל צריכה להתכונן ל"גל עלייה" גדול מארה"ב. "זה ממש לא משקף את המציאות. אני לא חושב שיהודי ארה"ב יגיבו כך", אומר לנו מנהל מרכז ההסברה של ה-OU בוושינגטון, נתן דיאמנט.
"יש אנטישמיות, אך היא הייתה גם בעבר". לדבריו, "העובדה היא שבשבועות האחרונים ישנה התגברות משמעותית מאוד של האירועים. אני לא מוכן להגיד כפי שאמרו אחרים שזו אשמתו של דונלד טראמפ, במיוחד שהתוקפים טרם נתפסו ואנחנו לא יודעים את סיבת התקיפה. העובדה היא שטראמפ ופנס גינו את התקיפות".
הטוויטר הישראלי, זירת ההתכתשות של עיתונאים ופוליטיקאים בנושאים שעל הפרק, ידע בימים האחרונים ויכוחים סוערים סביב השאלה הבוערת: האם הדיווח הנרחב בישראל על התקריות האנטישמיות בארה"ב משקף מגמה חדשה ואמיתית, או שמא העיסוק הזה משרת את סדר היום של התקשורת הישראלית, המבקרת בחריפות את טראמפ בדיוק כמו אחותה האמריקאית.
עורך חדשות החוץ של ערוץ 10, נדב אייל, כתב כי "התקשורת הישראלית מסקרת בהרחבה ענייני אנטישמיות. בארץ ישראל רבתי ומחוצה לה. לפני טראמפ וכעת". אייל צודק: התקשורת הישראלית אכן עוסקת זה שנים באנטישמיות, נושא שהפך להיות הפריזמה הבלעדית שדרכה מדווחים על העולם היהודי.
אלא שביום שלישי השבוע פונו בנייני הקהילה היהודית בסידני שבאוסטרליה מחשש לפצצה, וכמה שעות קודם לכן פונה גם המוזיאון היהודי בלונדון בעקבות חשש דומה. האם כלי התקשורת הישראלים דיווחו על כך? ובכן, לא. כשזה קורה בארה"ב, הדיווחים על כך פותחים מהדורות.
זווית מעט שונה על הדיון הפנים-ישראלי מספק מזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר, המעורב בשנים האחרונות בכמה מיזמים יהודיים בינלאומיים. האוזר מתייחס לכך שדווקא השמאל הישראלי הוא המבקר הקולני ביותר של אירועי האנטישמיות בארה"ב. "בעיניי מעז יצא מתוק", אומר האוזר.
"אם בעבר היה בשמאל העמוק זרם אידיאולוגי מובהק שניסה להציב משוואה חדשה למדינת ישראל, חזון של מדינת כל אזרחיה והקרבת הערבות ההדדית עם יהדות התפוצות - עכשיו המצב השתנה. אותם אנשים שמתרחקים מהזהות היהודית ומהערבות היהודית, אנשים כמו גדעון לוי או רוגל אלפר, הם הראשונים לפתע שזועקים את זעקתם של יהודי ארה"ב.
"אותם אנשים שהציעו גט כריתות לעם היהודי בתפוצות, בשיח הישראלי הם הקולניים ביותר בנוגע לפגיעה ביהודים באשר הם יהודים. זו תופעה מרתקת של 'תינוקות שנשבו', ששבים בצורה זו או אחרת לחיק העם היהודי".
"בקהילה היהודית אין באמת מי שמאמינים כי טראמפ עצמו אנטישמי", אומר לנו לסיכום בכיר יהודי בארה"ב, "אבל כן מבקרים אותו על כך שלא יצא מוקדם יותר לתקשורת וגינה את התופעה. אין כאן פאניקה כמו בקרב יהדות אירופה. היהודים הם חלק מהמיינסטרים האמריקאי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם