ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

הבית היהודי: תוך חודש – החלטה על יישוב חדש לעמונה

בכירים במפלגה אומרים כי יעשו הכל כדי להעביר החלטת ממשלה בנושא – אך מבהירים: "לא נפרוש מהממשלה". בינתיים הולכות וגוברות המחלוקות בקואליציה על החלת הריבונות במעלה אדומים וחזקת הגיל הרך. וגם: האם ח"כ לוי-אבקסיס תתפטר?

בימים האחרונים ניגש מי שניגש לראשי הבית היהודי, השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, ושטח בפניהם את הניתוח הפוליטי הבא: מבחינת האווירה הציבורית, אין זמן מושלם מעכשיו כדי להתחיל לחדד עמדות מול ראש הממשלה ואף לאיים בפרישה מהקואליציה במידת הצורך. אין מה לחשוש מכך יותר.
 
שלושה נימוקים היו בפי אותם יועצים. הראשון קשור כמובן לנושא המרכזי של השבוע האחרון – דו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן. הדו"ח, שכמעט ואין גורמים במערכת הפוליטית שאינם מודים שעשה שירות נהדר לבנט, מייצר מומנטום ציבורי למפלגה ולעומד בראשה. הנימוק השני מתייחס להישג שנרשם על שמה של המפלגה רק בשבוע שעבר – מינוי ארבעת השופטים החדשים לבית המשפט העליון, שנחקק באופן ברור כהצלחה מסחררת של השרה שקד.

הנימוק השלישי קשור דווקא לנושא שפחות עושה טוב לבית היהודי – הריסת תשעת הבתים בעפרה ופינוי והריסת עמונה. "לא יכול להיות שייהרס יישוב ביהודה ושומרון, וחודש לאחר מכן ייהרסו בתים ביישוב אחר, והבית היהודי יגיב בשתיקה לאירועים הללו", הסביר השבוע גורם בכיר במערכת הפוליטית. "קח את כל האירועים האלו יחדיו ותקבל רקע טוב ואווירה נכונה לאיים בפרישה מהקואליציה".

על הרקע הזה בדיוק הגיעו השבוע שתי ההתבטאויות של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם, שפחות או יותר רמזו שאופציית ההליכה לבחירות בהחלט נמצאת על השולחן. אלא שמתברר שבנט ושקד אינם נמצאים כלל במקום הזה. בכירים בבית היהודי מבהירים שפרישה מהקואליציה, גם על רקע הקמת או אי הקמת היישוב החדש לעמונה, אינה נמצאת על הפרק.
 
"לא נעשה משבר קואליציוני", מבהירים אותם בכירים. "אנחנו כן נעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי שהחלטת הממשלה על הקמת היישוב החדש אכן תעבור. מבחינתנו אין דבר כזה שעד סוף חודש מרץ החלטת ממשלה לא תעבור. אין אופציה כזו. יש לנו מספיק מנופים לגרום לזה גם בלי איומי פרישה מהממשלה. ואכן נפעיל את כל מה שעומד לרשותנו, אבל במסגרת כללי המשחק בתוך הקואליציה. עד היום השגנו הרבה דברים דווקא בשקט".

בבית היהודי גם זוכרים היטב מה קרה בפעם הקודמת שהמפלגה הלכה לבחירות - איך הם נכנסו לבחירות הללו עם 18 מנדטים בסקרים וסיימו אותן עם שמונה בלבד ביום הקובע. הלקח מאז נלמד.

מעבר לכך, למפלגה יש עדיין משימות נוספות להשלים. אמנם מינוי שופטי העליון החדשים היה המשימה העיקרית מבחינתה של שקד, אך בכוונתה למנות עוד 50 שופטים חדשים לערכאות נמוכות יותר במהלך החודשים מרץ ויוני. "אין לה כוונה ללכת לשום מקום עד שהיא מסיימת את זה", מבהירים במפלגה. גם מבחינתו של בנט יש עדיין דברים שאפשר להשיג בממשלה הנוכחית.
 
אפרופו בנט, היו ששאלו השבוע מדוע בחר שלא לעשות את סיבוב הניצחון, שכה רבים ציפו לו, בעקבות דו"ח המבקר. בנט לא התראיין בימים שלאחר פרסום הדו"ח, ולמעט הודעה קצרה ולא מתלהמת, שביקשה להקפיד על יישום לקחי הדו"ח, הוא בחר שלא להתבטא כלל בנושא. מתברר שגם ההחלטה הזו קשורה ברצון להמשיך ולשמר את הקואליציה.

ההתנהלות הזו של בנט לא רק מחזקת את דימויו בעיני נתניהו, שבהחלט יודע להעריך את המחווה הזו, אלא גם מול ציבור תומכיו של בנט. שם לא אהבו בעבר את סבבי ההתנגחות מול ראש הממשלה על רקע מבצע צוק איתן. משבר פוליטי סביב מסקנות דו"ח המבקר לא יתקבל שם בשמחה או בהבנה. את המשברים מול ראש הממשלה מבקשים תומכיו של בנט ביהודה ושומרון לשמור עבור מקרים שבהם מתבצעת פגיעה משמעותית בהתיישבות, ולא לבזבז אותם עבור סיבוב ניצחון אישי.

מה יעלה בגורל החוק להחלת ריבונות על מעלה אדומים? לפני כמה שבועות, עוד בטרם פגישת נתניהו-טראמפ, הונחה לראשונה על שולחן ועדת השרים לחקיקה הצעת החוק להחלת הריבונות הישראלית על מעלה אדומים. את ההצעה יזמו שני ראשי שדולת ארץ ישראל בכנסת, חברי הכנסת יואב קיש ובצלאל סמוטריץ'. באותו מקרה הוסכם שהשרים לא יצביעו על החוק, כדי להימנע מהצבת עובדות בשטח לנשיא האמריקאי החדש לפני הפגישה עם נתניהו.
 

השבוע החליטו קיש וסמוטריץ' להניח שוב את ההצעה על סדר יומה של הוועדה, לקראת הדיון ביום ראשון הקרוב. אלא שהפעם ננקטה טקטיקה מתוחכמת יותר. בעוד שבפעם הקודמת הוכנס החוק לסדר יומה של ועדת השרים על חשבון מכסת החוקים של קיש בלבד, הפעם היא הונחה על חשבון המכסות של קיש וסמוטריץ' בנפרד - מה שאומר שאם ראש הממשלה נתניהו יחליט ללחוץ על קיש להוריד את ההצעה, הדבר עדיין לא יסיר את זו של סמוטריץ', שכידוע פחות מקבל הוראות מנתניהו.

מצד שני, גם בליכוד וגם בבית היהודי מודים בשיחות סגורות שהצעת החוק הונחה השבוע ללא שום תיאום - לא רק מול ראש הממשלה, אלא גם מול השרים בנט ושקד. "כנראה שלא יצביעו על זה ביום ראשון הקרוב, למרות הקמפיין שהחל בימים האחרונים במעלה אדומים ולמרות הלחץ הפוליטי הכבד מצד גורמים בימין", הודו בכירים בליכוד ובבית היהודי. נמתין בסבלנות ליום ראשון כדי לראות מי ימצמץ ראשון.

עדכון: קיש וסמוטריץ' מצמצו ראשונים והודיעו שהם דוחים בשבוע את ההצבעה על הצעת החוק.

העימות התורן בין חלקי הקואליציה – סביב סוגיית חזקת הגיל הרך – עולה לטונים צורמים: מעטים הנושאים שמצליחים להלהיט את היצרים בין חברי הכנסת (לא כהצגה למצלמות, אלא באופן אמיתי) כמו הסוגיה הזו. מדובר בנושא חוצה מפלגות, מגדר ועמדות פוליטיות. כמעט שאין סיעה אחת בכנסת שהדיון סביב העניין לא עורר בתוכה ויכוח והוליד לאחר מכן גם התקוטטות פנימית. כנסים עמוסי קהל, משני הצדדים, נערכו במהלך אותם חודשים, כשכל צד מתסיס נגד הצד השני. אם תרצו, מדובר במתכון בטוח לנפיצות.

תזכורת קלה היכן הדברים עומדים. לפני כמה חודשים הצליחו השרה גילה גמליאל וח"כ יואב קיש להעביר בשן ועין בוועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שמבקשת לבטל את חזקת הגיל הרך -הקובעת שעד גיל שש, במקרה של גירושין, הילד הולך עם האימא. אך החגיגה של השניים הייתה מוקדמת וההודעות שהוציאו שתי הלשכות, שבישרו על שינוי היסטורי, חזרו אליהם כבומרנג. קבוצת חברי כנסת מהקואליציה, בהובלת שולי מועלם ורחל עזריה, הודיעה שהחוק יעבור על גופתה.
 

במקביל, הגישה מועלם הצעת חוק משלה, שקובעת כי חזקת הגיל הרך תקטן ותחול רק עד גיל ארבע. גם הצעת החוק הזו עברה בוועדת השרים לחקיקה, אך רגע לאחר מכן הגישה השרה גמליאל ערר על אישור ההצעה - וגם היא נתקעה.

מאז עברו כמה חודשים, כשכל צד מתבצר בעמדתו ומתחייב לטרפד את ההצעה של הצד השני. לאחרונה, בתיווכו של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, הושגה פשרה – שתי הצעות החוק יעברו יחדיו בכנסת בקריאה טרומית ולאחר מכן יאוחדו להצעה אחת. ההצעה המאוחדת תקבע שחזקת הגיל הרך תצטמצם ותחול רק עד גיל שנתיים. קיש ומועלם התבקשו להצהיר מעל דוכן הכנסת על הסכמתם לפשרה, כתנאי להמשך החקיקה.

ביום שני השבוע הודיע ביטן שהוא מאפשר להעלות להצבעה את הצעת החוק של ח"כ קיש. "אין בעיה", הודיעה לו ח"כ מועלם. "רק תדאג כמובן שהשרה גמליאל תסיר את הערר שהגישה על הצעת החוק שלי, כדי ששתי ההצעות יעלו יחדיו, כפי שסוכם". ביטן הבטיח שיהיה בסדר. ביום רביעי בבוקר התכנסו כל הצדדים הנוגעים בדבר בחדרו של יו"ר הקואליציה כדי לתת תוקף רשמי לסיכום ביניהם.

ביטן, מועלם, עזריה, קיש, וגם יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, התייצבו בדיוק בשעה שנקבעה. רק השרה גמליאל לא הגיעה. היא גם לא ענתה לטלפון. כעבור שעה נכנס העוזר שלה והבטיח שהיא בדרך. זה אולי היה נכון, רק שלחדרו של ביטן היא מעולם לא הגיעה. מאוחר יותר נתקלה גמליאל בביטן באולם המליאה והודיעה לו שהיא לא מתכוונת להסיר את הערר על הצעת החוק של מועלם. במילים אחרות, הסיכום כולו קרס.
 
קיש, שהבין ששותפתו לדרך מונעת את קידום הפשרה, ניסה בכל זאת לקבל הסכמה שרק הצעת החוק שלו תאושר במליאה, ללא הצעתה הנגדית של מועלם. "אין לי השפעה על גמליאל", הסביר. "מה אתם רוצים ממני?". הלך קיש לח"כ פולקמן וביקש את תמיכת סיעת כולנו, אך נענה שהסיעה תעניק חופש הצבעה בנושא. בייאושו פנה לשר נפתלי בנט. "שולי היא חברת מפלגתי ואני עומד מאחוריה", הודיע לו יו"ר הבית היהודי.

בשלב הזה הוברר למעשה כי אין רוב לאישור ההצעה בכנסת. בעקבות כך הרים ביטן ידיים, למרות רצונו לסייע לקיש. "נמאס כבר מזה שהבית היהודי מנהל אותנו", זעם קיש על ביטן בירכתי המליאה. "הבית היהודי גם מנהל את שדולת ארץ ישראל בכנסת ולא נראה שזה מפריע לך (קיש הוא יו"ר משותף של השדולה, ז"ק)", השיב לו ביטן. בתגובה הודיע קיש, שמכהן כיו"ר ועדת הכנסת, שסיעות הבית היהודי וכולנו יכולות לשכוח מקידום החוקים שלהן באמצעות הוועדה שלו, שנחשבת מרכזית בכנסת.

בהנחה שהמבוי הסתום יישאר על כנו, ייוותר רק מוצא אחד: הממשלה תצטרך לדון באופן מיוחד בערר שהגישה השרה גמליאל על החוק של ח"כ מועלם, להצביע נגדו, ורק כך ניתן יהיה בשבוע הבא להעלות להצבעה את שתי הצעות החוק יחדיו ולשחרר את הפלונטר. כשמצרפים לעימות הנוכחי את המשבר שנמשך שבועיים בין ביטן לבין השרה שקד סביב התנהלות ועדת השרים לחקיקה (שבינתיים נרגע מעט), ואת המחלוקות הפנימיות הקשות סביב הבנייה ביהודה ושומרון, מגלים שיציבות הקואליציה כבר אינה כתמול שלשום.

בדיוק עשרה חודשים עברו מאז הודיעה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס שהיא פונה לדרך חדשה, עצמאית, ואינה מתכוונת להיכנס לקואליציה ביחד עם יתר חברי סיעת ישראל ביתנו. מאז הפכה לוי-אבקסיס לסוג של סיעה עצמאית, אם כי באופן רשמי עדיין השתייכה לישראל ביתנו.
 

הדבר גרם ללא מעט כאבי ראש עבור שלושת חברי הכנסת האחרים של הסיעה שאינם שרים. הם נאלצו לרדוף אחרי לוי-אבקסיס בכל פעם שהאחרונה התייצבה בוועדה בכנסת שבה לסיעה יש זכות הצבעה. זאת כדי לוודא שהיא לא תצביע בשם הסיעה ותביך את הקואליציה.

השבוע, ללא התראה מוקדמת, הודיעה הסיעה לוועדת הכנסת שהיא מבקשת להפריש ממנה את הח"כית באופן רשמי ולנתק כל קשר פוליטי איתה. נשאלת השאלה, מדוע נזכרו עכשיו? למה לא עשו זאת כבר לפני עשרה חודשים, רגע לאחר שהח"כית הביכה את חבריה למפלגה כשהודיעה באמצעות פוסט בפייסבוק שהיא והם כבר לא?

התשובה לכך נמצאת אצל היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון. מתברר שהאחרון הודיע למפלגה שכדי להפריש את לוי-אבקסיס נדרש לגבש "מסה קריטית של ראיות" כדי להוכיח שאכן אין יותר קשר בין הצדדים. וכך, במשך עשרת החודשים האחרונים, אספו בסיעה התבטאויות של הח"כית בתקשורת נגד המפלגה, ליקטו הצבעות שלה בכנסת בניגוד לעמדת הקואליציה, ואיגדו את הכל למסמך אחד.

עכשיו, לאחר עבודת הנמלים שביצעו, לא יוכל ינון למנוע את סילוקה הרשמי מהסיעה. אך המשמעות החשובה יותר בהחלטה הזו, מבחינתה של לוי-אבקסיס, אינה קשורה לכנסת הנוכחית, אלא דווקא לזו הבאה. לאחר שתוצא רשמית מסיעת ישראל ביתנו ייסתם הגולל על האפשרות של הח"כית להתמודד על מקום בכנסת הבאה באחת המפלגות שקיימות כיום. היא תוכל לעשות זאת רק דרך מפלגה חדשה - וזה כבר סיפור מסובך בהרבה. ובכל זאת, ישנו מוצא אחד שיאפשר לה להצטרף למפלגה קיימת לקראת הבחירות הבאות: אם תתפטר מהכנסת הנוכחית, בסמוך להחלטה להפריש אותה מישראל ביתנו. אל תופתעו אם כך אכן יקרה לבסוף.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg