ראשי » חדשות » בארץ

דרעי ובנט נאבקים בגזענות: הסמינרים החרדיים ייאלצו לנמק כל סירוב לקבל תלמידות

שרי החינוך והפנים הציגו השבוע תקנות חדשות האוסרות באופן נחרץ אפליה עדתית כלשהי ומחייבות מוסדות חינוך חרדיים בשקיפות. פעילים חברתיים טוענים שהתקנות אינן שונות מהותית מהמדיניות הקיימת, שאינה נאכפת כבר שנים

עם שובו להנהגת ש"ס לפני חמש שנים התייצב אריה דרעי לפני בוחריו והבטיח לפרק את הסמינרים החרדיים, המסרבים לקבל בנות מעדות המזרח: "אני יודע שאני נכנס למלחמת עולם, אך באופן אישי אדאג למנוע תקציבים מאותם סמינרים", אמר דרעי.
 
שלוש שנים מאוחר יותר, אחרי שדבר לא השתנה, שוב התראיין דרעי לביטאון ש"ס וחזר על הבטחתו: "אני וכל חברי תנועת ש"ס לא נישן בלילה עד שאחרונת הבנות תהיה מסודרת בסמינר עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. בשביל זה בחרו בי".

דבריו נאמרו עקב המראה המקומם שחוזר מדי שנה של מאות בנות ספרדיות חרדיות הנדחות בידי מנהלי הסמינרים היוקרתיים שאליהם הן מבקשות להירשם. הן אינן מתחילות את שנת הלימודים כחברותיהן, ונשארות בבתיהן חודשים רבים. מספרן מגיע לעתים ל-500 או 600 בנות.
 
השבוע התייצבו שר הפנים אריה דרעי ושר החינוך נפתלי בנט למסיבת עיתונאים שבה הכריזו על "יום חג", כלשונו של דרעי. הסיבה למסיבה היא עריכת שינויים מפליגים בתקנות הרישום לבתי הספר והסמינרים החרדיים, האמורים לשים קץ לאי קבלת תלמידות על רקע עדתי. ראשי המגזר החרדי-אשכנזי עיקמו את האף. גם הם לא העזו לצאת בגלוי נגד היוזמה.

על פי התקנות אמור תהליך הרישום - כולל הדיון בערעורים על אי קבלה למוסד - להסתיים עד 30 ביוני, והוא אמור להיעשות לכל אורכו תחת פיקוח ובקרה מצד משרד החינוך. האם יביא הדבר לביעור תופעת הגזענות הפסולה? השר נפתלי בנט הבטיח ל'מקור ראשון' כי "התופעה תצטמצם משמעותית, ומוסד שיתברר לגביו שהפלה בנות על רקע עדתי ייענש קשות".

יושב ראש ועדת החינוך בכנסת, ח"כ יעקב מרגי - אף הוא איש ש"ס - אמר כי עד היום משרד החינוך אִפשר למחלקות החינוך ברשויות החרדיות ולמנהלי המוסדות לעשות ככל העולה על רוחם. "היום נוכל לצמצם בצורה ניכרת את מספר הבנות שנמנע מהן להתחיל את שנת הלימודים, ולטפל באותם מנהלים סוררים המפלים את הבנות מסיבות גזעניות".

כיצד בדיוק ייעשה הטיפול?

"כך למשל, על ידי מתן אפשרות ערעור מיידית מצד הורה שבתו נדחתה. אני יוצא מתוך הנחה שהרשויות המקומיות משתפות פעולה עם הסמינרים, ולכן אני שם את יהבי על המחוז החרדי במשרד החינוך. בוועדת הערר שלו יושבים אנשי מקצוע, והם ידרשו נימוקים מדוע הבת נפסלה ומדוע תלמידות אחרות השוות לה בהישגיהן הלימודיים התקבלו. מנהל הסמינר יצטרך לספק הסברים, והמשרד יבחן את הסבריו. ברור שלא נוכל לגלות את כל תרגילי האפליה של המוסדות, אך חייבים להתחיל לצעוד קדימה לצמצום התופעה".

לדברי מרגי, התקנות גם מטילות עיצומים כספיים על "מוסדות סוררים", כלשונו. "כבר השנה הוטלו עיצומים על ארבעה סמינרים, אבל הסמינרים התחכמו. עד היום, כאשר היה ברור כי הייתה אפליה עדתית, היה תקציב הסמינר נשלל זמנית. לאחר ימים אחדים, כשהבנות התייאשו ונרשמו למוסד אחר, היה מנהל הסמינר פונה למשרד החינוך, מתלונן על מצוקות תקציב ומבקש את התקציב שנלקח ממנו. כעת, לפי התקנות החדשות, הסמינרים לא יוכלו לבקש להשיב להם את התקציב גם אם הבת שסורבה התקבלה למוסד אחר. הדבר יהיה הרתעה נוספת כלפי המנהלים".

בשבוע שעבר סייעה ש"ס לקואליציה להפיל הצעת חוק של ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) ומרב מיכאלי (המחנה הציוני) שלפיה יישללו תקציבים ממוסדות חינוך מפלים. איש המפלגה ח"כ יגאל גואטה אמר: "אני מתבייש, אבל מצביע נגד" - וזכה לקריאות בוז. מרגי הסביר כי לא היה מקום להעלות את הצעת החוק בימים שבהם ועדת החינוך ומשרד החינוך מגבשים את התקנות החדשות המייתרות את החוק. "חוץ מזה, לא יעלה על הדעת שש"ס תתמוך בהצעת חוק של יש עתיד", הוסיף יושב ראש הוועדה.
 

במסיבת העיתונאים אמר דרעי כי מרגי "אכל חצץ" עד שהצליח לסיים את גיבוש התקנות. "נכון, אבל גם האכלתי חצץ את הסמינרים", הוסיף עליו מרגי, "כשאתה מתמודד לבד מול רשויות חרדיות כמו בית שמש, קריית ספר, ביתר עילית או רכסים, שבהן מנהלי מחלקות החינוך הם עצמם הגורם המפלה, ברור שזה קשה. הרשויות התחכמו בניגוד לחוק, ובכמה מקומות כמו אלעד לא פתחו את הרישום עד שמנהלי הסמינרים סיימו לשבץ את כל התלמידות כרצונם. בירושלים נהגו לתייג את מאות הבנות לרמות שונות, והסמינרים סווגו בהתאם. אינני רוצה לאכוף עליהם לקבל תלמידות חלשות מבחינה לימודית או רוחנית. אנחנו נלחמים על התלמידות הטובות: לא ייתכן שכולן אשכנזיות, ופה מתחילה המלחמה".

כך מצאו את עצמם חברי הכנסת של יהדות התורה במצב לא נוח. רוחם אינה נוחה מהתקנות, אך לדברי מרגי הם אינם יכולים לקרוא תיגר עליהן בגלוי מכיוון שרשמית הם הרי מתנגדים לכל אפליה.

הנהלים החדשים מטילים חובה על המוסד לנמק את כל הסיבות לאי קבלתה של תלמידה, וליידע בכתב את הוריה על זכותם לנקוט הליכי ערעור. כל שלב בהליך הערעור לא יארך יותר משבעה ימים. על הרשות המקומית לדאוג שכל התלמידים המתגוררים בתחום שיפוטה יהיו משובצים במוסדות החינוך. על הסמינרים נאסר לרשום שום תלמידה לפני א' בשבט, והם נדרשים לקיים את הליכי הקבלה והרישום בשוויון מלא ובשקיפות, על פי אמות מידה ברורות.
 
הם יצטרכו לספק לרשות המקומית דין וחשבון על מהלך הרישום, וכן את רשימת התלמידות שנרשמו אליהם. על פי התקנות, אם ימצא משרד החינוך כי המוסד החינוכי או איש מטעמו פעל מטעמים העולים לכדי אפליה או שיקולים זרים, ישקול משרד החינוך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו - כגון חסימת תקצוב, אי מתן רישיון, אי חידוש רישיון, ביטול רישיון ואף הוצאת צו סגירה למוסד.

הסמינרים יצטרכו גם לפי התקנות להקצות בכל שנת לימודים מקום בשיעור של חמישה אחוזים מהתלמידות לטובת אלה שקבלתן נדחתה אך ועדת הערר החליטה לשבצן. המוסד החינוכי יפרט בתקנון את תנאי הקבלה ואת דרישותיו בדבר לבוש, צניעות ואורחות חיים של התלמיד. "אמת מידה זו נועדה ליצור חברת תלמידים בעלי מכנה משותף אמוני דתי, ולשמר את ערכי הקהילה", נכתב במסמך.

עוד נקבע כי אין להתנות את קבלת התלמיד בדרישה לסמכות רוחנית מסוימת בביתו, וכי אין לקבוע מכסה לעדה או מוצא מסוימים במוסד החינוכי. המוסד יוכל לקבוע כי ידיעת השפה הנוהגת בבית הספר, יידיש למשל, היא תנאי לקבלה אליו, אולם נוסח התפילה הנהוג בבית התלמיד לא יהיה שיקול.

עו"ד יואב ללום, יו"ר עמותת 'נוער כהלכה' המנהל זה עשר שנים מאבק עיקש באפליה, סבור כי אין בנהלים החדשים כל בשורה. לדעתו, אין כאן כלל תקנות מחייבות אלא קובץ הנחיות של המחוז החרדי במשרד החינוך, שאינן שונות כמעט במאומה מהנהלים הקיימים, שלא נאכפו עד כה.

"זה היה מצג שווא של בנט ודרעי", הוא אומר, "לכל רשות מנהלית יש חופש פעולה גדול לחרוג מהן, והן אינן מחייבות בבית משפט. הן לא יפתרו את הגזענות, ועולם כמנהגו נוהג. ההבדל היחיד הוא שהפעם משרד החינוך הגדיר לעצמו מועד סיום לדיון בערעורים. בשנה שעברה הוא דן בהם בדצמבר".

ללום מזכיר כי כבר ב-2015 הבטיח יושב ראש ש"ס לטפל באזורי הרישום, והצהיר: "אני מציע לכולם לגזור ולשמור את ההבטחה שלי. תם עידן האפליה. מנהלי סמינרים שיתחכמו ימצאו מולם יריב נחוש וקשה". ללום הסביר כי "מי שגזר ושמר את ההבטחה יכול לנגב עם הנייר את הדמעות של הילדות הבוכיות. ש"ס לא עסקה בנושא האפליה בעשור האחרון, ודרעי רק מפריע לאלה שכן עושים".

לדבריו, בהנחיות החדשות אף חלה הרעה לעומת הישנות: "בתקנות החדשות יש לסמינרים אפשרות לערער על השיבוץ העירוני של התלמידות, לעומת המצב הקודם שבו השיבוץ העירוני נחשב לסוף פסוק ולא הייתה אפשרות לערער עליו. כך מנהלי הסמינרים ישפיעו על העיריות וידחו את השיבוצים שנכפו עליהם, וזה כמובן בניגוד למה שהיה בעבר. מי שייאלץ לקבל את הבנות יהיו הסמינרים שאין להם קשרים עם ראשי העיריות".

איגוד מנהלי הסמינרים 'בית יעקב' הביע "סיפוק" מהנהלים החדשים. הרב יצחק אוסטרליץ, מזכ"ל האיגוד, אמר כי מי שאשמות במצב שנוצר הן הרשויות, המשבצות את התלמידות "מעל לראשם" של המנהלים, בלא אמות מידה ובלי שקיפות. מובן שהאיגוד אינו מודה במדיניות של אפליה כלפי התלמידות הספרדיות. "ש"ס חוגגת בתקשורת ומנסה לפרש את סעיפי הנוהל בצורה מטעה, כשהיא רוכבת על גלי האפליה העדתית בזמן שאין כל אפליה כזו", אומר אחד ממנהלי הסמינרים.

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), ששימש במשך חמש שנים ראש עיריית בני־ברק, טוען כי סוגיית קבלת התלמידות עמוקה ורחבה, ואינה בנויה על רקע עדתי אלא על התאמה. לדבריו, "הסמינרים הם בית היוצר של האם החרדית, ובין הסמינרים האשכנזיים והספרדיים יש דרגות ורמות שונות של 'פרומקייט' (הקפדה דתית - מ"ט). הדרישה להקפדה ולרמה רוחנית גבוהה יותר אינה תואמת תמיד את האווירה בבתיהן של הבנות. יש משפחות המקפידות יותר ויש הפתוחות יותר, וחלק גדול מהדחיות הן על הרקע הזה - ולא על הרקע העדתי. כשבחורה אשכנזייה לא מתקבלת לסמינר לא טוענים לגזענות. לא עושים מזה עניין כי היא מוצאת את מקומה בסמינר אחר".

אבל מדוע משום מה תמיד יוצא שרוב הבנות שאינן מתאימות מבחינת ה"פרומקייט" הן ספרדיות?

"נכון שיש מוסדות שטעו בשיקול הדעת שלהם ועשו מעשים בל ייעשו, אבל שורש הבעיה אינו גזעני".

האם יש להטיל עליהם קנסות כספיים?

"איני חושב שעיצומים יועילו. הרי גם כשרצו להטיל עיצומים על מי שאינם לומדים לימודי ליב"ה נכשלו. לדעתי אין להטיל ענישה על דרכו החינוכית של מוסד ותקנונו, הנובעים מתכנים רוחניים ודתיים. זה רק יחמיר את העניין".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg