ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

רומן משולש: האם נתניהו יהפוך לציר המקשר בין טראמפ לפוטין?

נתניהו הוא המנהיג היחיד בזירה הבינלאומית שמצד אחד מנהל דיאלוג משמעותי עם פוטין, ומצד שני חולק ידידות אישית עם טראמפ. המיקום הרגיש טומן בחובו סיכויים אך גם סיכונים, ובישראל צריכים להתייחס ברצינות לניצני שיתוף הפעולה הרוסי-אמריקאי

אם תהיתם על פשרה של שיחת הטלפון בין דונלד טראמפ לבנימין נתניהו בעיצומה של חקירת ראש הממשלה, אינכם היחידים. ולא, זה לא שייך לתיק 2000. בחוגים דיפלומטיים נרשמה השבוע ערנות יוצאת דופן לקראת פגישתו אמש של ראש הממשלה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. עיתוי שיחת הטלפון בין טראמפ לנתניהו, יומיים לפני הפגישה עם פוטין, רק העצים את הסקרנות.

אם לצטט דיפלומט אירופי, עיקר הסקרנות נובע מהיחסים הקרובים בין נתניהו לפוטין מצד אחד, ובין נתניהו לטראמפ מצד שני. "בניגוד לרומן הבלתי-ממומש בין טראמפ לפוטין", אומר הדיפלומט, "בין נתניהו לפוטין יש סוג של קרבה. הם לא רק מצהירים הצהרות של הערצה הדדית, הם ממש מדברים".
 
זוהי כבר הפגישה החמישית בין ראש ממשלת ישראל לנשיא רוסיה בתקופה הנוכחית. קדמו לה ארבע פגישות במהלך 2016 במוסקבה ובסוצ'י, בירת החורף של הקרמלין. זו הייתה יוזמה ישראלית נטו.

עם כניסתה של רוסיה למלחמה בסוריה נוצר צורך דחוף לתיאום אווירי בין חיל האוויר הישראלי למטוסים הרוסיים החגים בשמי סוריה כדי למנוע אירועים כמו הפלת המטוס הרוסי בשמי טורקיה לפני שנתיים. מאז התרחב הדיאלוג, והוא כולל הבנות בנוגע לקווים האדומים של ישראל בסוריה וברמת הגולן, והעברת מסרים מתמשכת כי ישראל לא תסכין עם נוכחות איראנית ברמת הגולן.

השאלה שדיפלומטים ושרי חוץ באירופה שואלים את עצמם כעת נוכח הקרבה המתגבשת בין ישראל לרוסיה היא "האם הרומן הרוסי של ביבי יהפוך למנאז' א-טרואה, משולש אהבים", כפי שהגדיר זאת מקור דיפלומטי ממדינת מפתח באיחוד האירופי.

נתניהו: 80 אחוז מבעיות הביטחון נובעות מאיראן (צילום: לע"מ)


המקור אכן שם את האצבע על משהו. עם בחירתו של דונלד טראמפ, נתניהו הוא המנהיג היחיד בזירה הבינלאומית שמצד אחד מנהל דיאלוג משמעותי עם נשיא רוסיה, ומצד שני חולק ידידות אישית עם נשיא ארה"ב. סיטואציה נדירה, אולי חסרת תקדים. בנתונים אלו, לא פלא שהדיפלומט האירופי ואחרים כמותו תוהים אם במוקדם או במאוחר ימצא עצמו בנימין נתניהו מתפקד כציר מקשר בין השניים.

יתרה מזאת: לא יהיה מופרך לדמיין את טראמפ רומז לנתניהו בכיוון. ואם כך, ולדימיר פוטין ממש לא יתנגד. בשנה הבאה יהיו ברוסיה בחירות לנשיאות, ומבחינת פוטין מדובר בכאב ראש רציני. הכלכלה הרוסית בשפל תהומי כתוצאה מהסנקציות האמריקאיות, והדרך היחידה לשיפור כלכלי מהיר היא הגעה להבנות כלשהן עם ארה"ב. ואם נסיגה מקרים לא באה בחשבון, שיתוף פעולה משמעותי בסוריה עשוי לשנות את התמונה בצורה מהותית. במיוחד אם הוא יוביל להכלה של איראן.

איראן היא כמובן הנושא שבו ישראל יכולה למצוא עצמה כצלע מקשרת במשולש היחסים האמריקאי-רוסי-ישראלי. בין רוסיה לארה"ב יש אמנם חילוקי דעות מהותיים, במיוחד בנוגע להסכם הגרעין שטראמפ כינה אותו "ההסכם המטופש ביותר שראיתי". הרוסים חושבים אחרת כמובן. אבל מעבר לדברת, יש עכשיו בארה"ב דיבור שקט אך מתמשך על "לרתום את רוסיה למאבק נגד שאיפות ההגמוניה האיראניות".
   
חשיבה זו מבוססת בראש ובראשונה על ניגוד האינטרסים בין רוסיה לאיראן בזירה הסורית. הרוסים והאיראנים אמנם עובדים בשיתוף פעולה במלחמה נגד המורדים הסונים, אולם זהו שיתוף פעולה זמני. האינטרסים ארוכי הטווח של רוסיה בסוריה אינם עולים בקנה אחד עם ביסוסה של נוכחות איראנית מתמשכת בסוריה.

זוהי המציאות שמאפשרת אולי נביטת שיתוף פעולה רוסי-אמריקאי בשטח, שעד לפני שלושה חודשים היה בלתי-אפשרי כמעט. באותם ימים הקרב על חאלב היה עדיין בעיצומו. הרוסים הציעו להקים חדר מלחמה משותף, אך הפנטגון דחה את ההצעה על הסף.

כאשר שיירת אספקה בחסות רוסית הגיעה לעיר, הרכבים הופצצו וחיילים רוסים ומתנדבים של הצבא האדום נהרגו. בפנטגון התנצלו והסבירו שזו הייתה טעות, אך הרוסים לא האמינו לשנייה. הקטל נמשך, ובינתיים חאלב שבה ונכבשה על ידי כוחות אסד.

אולם מאז נצפתה בשטח דינמיקה חדשה לחלוטין. כוחות אמריקאיים ורוסיים היושבים בצפון סוריה שיתפו השבוע פעולה במאמץ למנוע חיכוכים בין כוחות צבא טורקיים בדרכם לכיבוש א-ראקה, בירת הח'ליפות האסלאמית של דאעש, ובין הכוחות הכורדיים היושבים בעיר מנביג' - על אם הדרך לא-ראקה.

  
כבר חודשים ארוכים מנסים הכוחות הטורקיים להשתלט על העיר מנביג', כדי למנוע מהכוחות הכורדים המתחרים בהם להשתתף במבצע לכיבוש ראקה. אך זוהי מטרה זמנית. המטרה האמיתית של הטורקים היא למנוע מהכורדים ליצור רצף טריטוריאלי לאורך הגבול הטורקי, מחשש ליצירת בסיס להקמת ישות כורדית עצמאית בשטח.

בתוך התסבוכת הזו התרחש השבוע משהו חדש, דינמיקה חדשה. למרות העוינות המובנית הצליחו כוחות אמריקאים ורוסיים לפעול בתיאום כדי למנוע התלקחות קרבות בין הטורקים לכורדים. כוח של 500 חיילים אמריקאים התפרש בפאתי מנביג', ויצר מחסום פיזי בין הכוחות הטורקיים לכורדיים.

הניצן השברירי הזה של שת"פ רוסי-אמריקאי הוא הסמן השני, אחרי מסמך ז'נבה, שבישראל צריכים לקחת ברצינות בנוגע לעתיד רמת הגולן. אם טראמפ ישרוד את שיהוקי הינקות של ממשלו, לא מן הנמנע שבעתיד יופעל לחץ רוסי-אמריקאי משותף על ישראל בעניין נסיגה מרמת הגולן לטובת הסכם שלום בסוריה.

גם אם סוריה צפויה לדמם עוד זמן רב, כבר עכשיו יש משהו שגם משטרו של בשאר אסד וגם המורדים הסונים מסכימים עליו - גם אם זהו הדבר היחיד אולי שהם מסכימים עליו - והוא הדרישה לנסיגה ישראלית מרמת הגולן. הדבר בא לידי ביטוי גם במסמך ההבנות שגיבש בשנה שעברה שליח האו"ם לסוריה, סטפן דה-מיסטורה, במהלך השיחות בז'נבה.

בנתונים אלו, מה צריכה להיות הטקטיקה של ראש הממשלה? האם עליו לנצל את מעמדו כאיש שמדבר עם שני המנהיגים, כדי לנהל את האיום האיראני כפונקציה של המצב בסוריה ולהפך? מדובר במשחק מתוחכם, אך מסוכן מדי. ואולי כגודל הסכנה כך גודל הפיתוי. והסכנה, לצורך העניין, איננה זו שמגיעה מאיראן או מסוריה, אלא ממשרדי יאח"ה.
   
המשוואה הזו כבר פועלת בשטח. מהודעה רשמית שהוציאה השבוע לשכת רה"מ אנו יודעים עוד טרם יציאתו של נתניהו למוסקבה שהנושא האיראני היה הפריט המרכזי בשיחה הטלפונית בין טראמפ לנתניהו. "שני המנהיגים", נאמר בהודעה, "שוחחו באריכות על הסכנות הנובעות מהסכם הגרעין עם איראן, על התנהלותה האזורית הממארת ועל הצורך לעבוד במשותף כדי להתמודד עם הסכנות".

איראן היא גם הנושא העיקרי שעלה במפגש בין פוטין לנתניהו. עוד לפני יציאתו למוסקבה אמר נתניהו בישיבת הממשלה כי "סוריה תעמוד במרכז השיחה שלנו. יש ניסיון של איראן להתבסס באופן קבוע, בנוכחות צבאית קרקעית ונוכחות צבאית ימית, וגם ניסיון הדרגתי לפתוח נגדנו חזית ברמת הגולן. אביע בפני הנשיא פוטין את התנגדותנו החריפה, ואשתדל להגיע עמו לסיכומים כפי שעשינו באירועים קודמים".

אז כן, איראן, איראן, ושוב איראן, אבל בקצה מנצנצים האורות של יישובי הגולן.

כל זה, כאמור, אם ממשל טראמפ ישרוד את ארבע השנים הראשונות של כהונתו. כפי שזה נראה כרגע, גם שנתיים יהיו סוג של נס. האיש שהתקשר השבוע אל בנימין נתניהו הוא נשיא במצור. בשבוע החמישי לכהונתו, הפופולריות של טראמפ בשפל המדרגה. הוא הצליח להקים עליו גם את העיתונות וגם את קהיליית המודיעין.

גם במפלגה הרפובליקנית לא יודעים מה לעשות עם הדבר הזה שמכונה ממשל טראמפ, והציוצים של טראמפ שלפיהם אובמה הוא שהורה לצותת לו במהלך הקמפיין, נראים כמו אבן דרך בסדרת הסקנדלים שהחלה עם פיטורי הגנרל פלין. החשדות ביחס לקשרים של טראמפ ואנשיו עם רוסיה, שהחלו עוד לפני הבחירות, ילוו מעתה את הממשל לפחות לאורך השנתיים הקרובות.

 
באורח פרדוקסלי, גם הפעם נחלץ איכשהו אתר 'ויקיליקס' לטובת טראמפ, כאשר שחרר את אוצר המסמכים הכולל של טכניקות הפיצוח של ה-CIA, ובכך תמך בעקיפין בטענתו של טראמפ על ההוראה שניתנה על ידי אובמה במהלך הקמפיין לצותת לו.

העניין הרוסי לא ירפה מטראמפ. עיתונאי ניו-יורקי, שעובד כבר שבועות ארוכים על תחקיר בנושא טראמפ והרוסים, אומר שעם כל הכבוד לחשדות על ריגול רוסי זה רק חלק מהעניין. לדבריו, יש עדויות מצטברות על כך שכבר בשנות התשעים ראתה המאפיה הרוסית באמריקה את עסקיו של טראמפ כמקור משובח להלבנת כספים.

השיטה, אומר העיתונאי, הייתה השקעות עתק בבנייה. לדבריו, טראמפ עצמו לא השקיע אגורה בנכסים האדירים שהוקמו, אלא רק העניק להם את שמו. בכל בניין כזה, ממשיך העיתונאי, ישנן דירות הרשומות על שם אוליגרכים ואנשי מאפיה רוסים. אם יש שמץ של אמת בתיאור הזה, חוץ מל-CIA ול-FBI יהיה גם ל-IRS, רשות המסים האמריקאית, סיבה טובה להיכנס לחגיגת החקירות.

וזה עוד לא הכול. בשולי הטרפת הרוסית הפוקדת את וושינגטון יש שתי אפיזודות נוספות שתורן לככב צפוי להגיע בקרוב. פרשייה אחת, שתחקיר ארוך על אודותיה התפרסם ב'ניו-יורקר', עוסקת במלון טראמפ בבאקו בירת אזרבייג'ן. כן, באקו, עיר של ברונים-שודדים, מרגלים ואנשי עסקים, העיר שבה החלה סאגת הנפט של העולם המודרני.

זו גם העיר היחידה בעולם שהוקם בה פסל לזיכרו של המרגל והעיתונאי ריכרד זורגה. שם, בחלק עזוב ועלוב של העיר שאינסוף מסילות רכבת חוצות אותו, מתנוסס מגדל טראמפ. המגדל הוקם על ידי מי שהיה שר התחבורה האזרי, ועל פי מברקי 'ויקיליקס' האיש נחשב מושחת אפילו על פי קני המידה של אזרבייג'ן, שבעצמה מככבת גבוה מאוד ברשימת המדינות המושחתות ביותר בעולם.
   
המעורבות של טראמפ ובתו איוונקה בפרויקט בבאקו היא סאגה ארוכה ומייגעת. על פי ה'ניו יורקר', השורה התחתונה שלה חושפת את טראמפ באופן פוטנציאלי לתביעה בגין FOREIGN CORRUPT PRACTICE ACT) FCPA) - פעולת שחיתות מול פקידי ממשלה זרה, ויש לכך לפחות תקדים אחד במשפט האמריקאי באזרבייג'ן. כך שלא מדובר במשהו זר או מוזר למחלקת המשפטים, שבראשה עומד ידידו של טראמפ, ג'ף סשנס, שכבר הודיע כי לא יתערב בשום עניין הקשור ברוסיה, ומן הסתם גם לא באזרבייג'ן.

האפיזודה השנייה נוגעת למקרה מוות פתאומי של איש עסקים אוקראיני בעל אזרחות אמריקאית, שהוא האיש שהגה את התוכנית להסרת הסנקציות האמריקאיות מעל רוסיה באמצעות הפללתו של נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו.

גם התוכנית הזו, שאנשים מתקשים לרדת לנבכי פרטיה, היא בעלת פוטנציאל נפיץ מאוד, מכיוון שבחלקים ניכרים ממנה יש הדהוד לטענות של העיתונאי הניו-יורקי על חיבורים למאפיה הרוסית באמריקה ועל דרכים מתוחכמות להעברת כספים מרוסיה ומאוקראינה לארה"ב.

מבולבלים? לא נורא. גם ב-CIA וב-FBI דולקים האורות עד השעות הקטנות של הלילה. עד שיפצחו את זה, אולי גם המלחמה בסוריה תגיע לקצה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg