ראשי » חדשות » בארץ

בקרוב: השתלות כבד מהחי בבית חולים הדסה

לאחר למעלה מעשור בו לא בוצעו השתלות כבד מהחי בירושלים, במרכז ההשתלות בונים בימים אלה פרויקט שישנה את המצב. רופאים מהדסה נשלחו להשתלמות במחלקת ההשתלות בבית החולים "פלורנס נייטינגל" באיסטנבול וחזרו עם ידע רב ומיומנות לבצע את המשימה

בשורה: בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים נערכים לביצוע השתלות כבד מהחי. מנהל מרכז ההשתלות, ד"ר הדר מרחב סיפר ל-360 כי במרכז ההשתלות בונים בימים אלה פרויקט שיצא לפועל בעוד כחצי שנה.

"מדובר בהיערכות מורכבת", אמר ד"ר מרחב. "זה דורש היערכות של צוותים רפואיים, של היחידה לטיפול נמרץ, ויחידות נוספות בבית החולים. אבל זה לא משהו שאנחנו לא יודעים לעשות. אנחנו מבצעים את כל סוגי ההשתלות האחרות, גם השתלות כליה מן החי אנחנו מבצעים כבר שנים רבות".
 
בהדסה נערכו גם מבחינת תובנות שצריכות להיות לניתוח הספציפי הזה. ד"ר מרחב מאמין כי ברגע שיצליחו עם המקרים הראשונים – המספרים ילכו ויגדלו, "כך שנוכל לתת מענה טוב יותר לצרכים של החולים ולבנות תכנית עם נפח חולים משמעותי. מה שאנחנו צריכים עכשיו, זה שיהיו לנו את המועמדים הנכונים ושנוכל להתחיל לבצע את הניתוחים הראשונים", אמר.

במסגרת ההכנות לבניית תכנית זו, רופא בכיר ביחידת ההשתלות, ד"ר עאבד חלילה, נשלח להשתלמות במחלקת ההשתלות בבית החולים "פלורנס נייטינגל" באיסטנבול. בהמשך שהה במשך שנתיים רופא בכיר אחר ממרכז ההשתלות, ד"ר סאמיר אבו גזאלה, בפנסילבניה, פילדלפיה, לצורך השתלמות בהשתלות אברים, שניהם חזרו עם ידע רב ומיומנות בביצוע השתלות כבד מן החי.

במהלך אותה תקופה, ד"ר מרחב עצמו יצא למספר השתלמויות קצרות בטורקיה ובארה"ב, בנושא של השתלות מן החי ."בשלב זה היחידה ערוכה לביצוע של השתלות מן החי ללא סיוע של גורמי חוץ, אם כי בהחלט ייתכן שבמקרים מסוימים נרצה או נזדקק לעזרה של אנשים עם ניסיון רב יותר משלנו, כפי שהדבר נעשר גם בתכניות השתלה אחרות", סיפר.

בבית החולים הדסה בוצעו השתלות כבד מן החי לפני יותר מעשור, אלא שאז, מסיבות שונות, הדבר לא צלח וירדו מהפרויקט. גם באיכילוב ביצעו מספר השתלות כבד אבל בסופו של דבר זה לא המשיך. "צריך להבין שהבעיות הלוגיסטיות הכרוכות בניתוח כזה לא פשוטות", הסביר. בבית החולים בילינסון מבצעים מדי פעם השתלות כבד במבוגרים ובילדים.

טורקיה נחשבת היום לאחת מהמדינות המיומנות בעולם בהן מבוצעות השתלות מן החי. ד"ר מרחב הסביר כי בטורקיה יש מחסור יותר גדול מאשר בישראל בתרומות מן המת, יש שם אוכלוסייה גדולה עם הרבה מקרים של תחלואת כבד ויש יותר נכונות בקרב האוכלוסייה לתת תרומות בתוך המשפחה.
 
"בארץ עדיין מאד קשה להשיג תרומה בתוך המשפחה" אומר ד"ר מרחב. "הורים לא מסכימים שהילדים שלהם יתרמו להם. בארץ יש סיבות נוספות שחלקן רפואיות, שמקשות למצוא מועמדים מתאימים לתרומה. בטורקיה פיתחו את הטכניקה הניתוחית בצורה יותר טובה, כמו את המיומנויות הדרושות להשגת הצלחות בניתוחים אלה".

בתשובה לשאלה האם מרכז ההשתלות יבצע ניתוחים גם לחולים מהסביבה הרחבה יותר אמר: "אנחנו מוכנים לבצע תרומות מן החי גם לאנשים שהם לא אזרחי ישראל, אבל הדבר מכניס בעייתיות רבה, מכיוון שלא תמיד ניתן לבדוק בבירור את המהימנות של הקשר בין התורם לנתרם. אנחנו לא רוצים להיות קשורים למצב בו מבוצעות השתלות מן החי בין אנשים שהם לא קרובי משפחה מדרגה ראשונה..."

"...לצערנו דברים כאלה נעשים בעולם והדבר הזה גורר ביקורת קשה. אנחנו לא רוצים להיכנס לזה. לכן הסיכוי שנעשה ניתוחי תרומות מן החי לאנשים שבאים ממדינות המפרץ או ממקומות אחרים הוא קטן ביותר. אני מעריך שיש לנו עוד דרך ארוכה עד שנגיע לשלב הזה. קודם נדאג לעניי ארצנו ולאחר מכן נבדוק אם אפשר יהיה לעזור גם לאחרים", סיכם ד"ר מרחב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg