ביהמ"ש דחה את כל הערעורים ב"פרשת הרבנים"

הרבנים המורשעים בפרשה משנת 2014, ערערו על עונשי המאסר שנגזרו עליהם, זאת לאחר שהשופטים כי הם העניקו תעודות רבנות מזויפות ליותר מאלף אנשי ביטחון. לדברי השופטים, המעשים "דרסו ברגל גסה לא רק את שלטון החוק אלא גם את כבודה של תורה"

נטעאל בנדל | 12/3/2017 14:04
תגיות: משפט ופלילים,פרשת הרבנים,משטרת ישראל,הרבנות הראשית לישראל
בית המשפט העליון דחה היום (א') את ערעור המורשעים ב"פרשת הרבנים" – שבמסגרתה הנפיקה הרבנות הראשית אלפי תעודות רבנות פיקטיביות ליותר מאלף אנשי כוחות הביטחון – בצה"ל, במשטרה ובשב"ס.

בגזר הדין, שניתן ב-2014, קבעו השופטים עונשי מאסר על שבעה רבנים שהורשעו בהענקת תעודות הסמכה כוזבות לרבנות עבור אותם אנשי מערכת הביטחון. באמצעות התעודות קיבלו אנשי הביטחון מקופת המדינה מאות מיליוני שקלים.
 
צילום: מרים צחי
''השחיתות הציבורית מקבלת היתר כניסה אף למחוזות בהם לא ציפינו לראותה''. משפט הרבנים צילום: מרים צחי

מקור הסיפור אירע בשנים 1999‑2003, אז השתתפו אנשי כוחות הביטחון המדוברים במסגרות תורניות שנפתחו במיוחד עבורם, במטרה להיות זכאים לתעודת השכלה תורנית גבוהה. התעודות זיכו את מי שקיבל אותן בהטבות שכר משמעותיות, בין 2,000 ל-4,000 שקלים מדי חודש בחודשו.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים קבע אז השופט אמנון כהן כי מסלולי הלימוד הרבים שנפתחו, חלקם בהנהגתן של דמויות רבניות מוכרות ומובילות, לא הוכרו באופן רשמי מטעם הרבנות הראשית, משרד החינוך וגופי הביטחון, ולא עמדו בתנאי הסף לקבלת הטבות השכר.

כמו כן נאמר כי לשם השלמת התנאים הנדרשים לקבלת התעודות והטבות השכר, זויפו מסמכים ודווחו דיווחים שקריים לרשויות, במטרה ליצור רושם שלפיו מסלול הלימודים עומד בתנאים הדרושים.

התעודות ניתנו במרמה, וה"זכאים" להן לא עמדו בקריטריונים המינימליים שנקבעו בידי הגופים המוסמכים ולא היו זכאים להטבות השכר. מעשי המרמה הובילו להוצאות ענק ולמעמסה כבדה על הקופה הציבורית. הנאשמים בתיק היו שותפים – ברמות שונות – במעשי המרמה ובהנפקת התעודות הכוזבות.
 
צילום: מרים צחי
''הדברים הפכו לפארסה שהחלה להתגלגל עד שיצאה מכלל שליטה''. משפט הרבנים צילום: מרים צחי

ב-2014 הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים עונשי מאסר על שבעה רבנים שהורשעו בתיק – בין היתר, על הרב מאיר רוזנטל נגזרו שבע שנות מאסר, ועל הרב יצחק אוחנה, עוזרו האישי של הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו נגזרו עשרה חודשי מאסר.

השופט כהן מתח אז ביקורת על הנאשמים, שלדבריו "ניצלו את רצון המערכת להיטיב עם אנשיה לטובת הזדמנות עסקית להגדלת רווחיהם הפרטיים, על חשבון המערכת הציבורית". עוד ציין השופט כי הרב אליהו בקשי דורון, שכיהן כראשון לציון באותה תקופה, היה מודע למעשים ושותף למרמה. הרש בקשי דורון הורה להעלים עין מהמעשים, אמר השופט, והדגיש כי מדובר ב"הוראה בלתי חוקית בעליל שמעליה מתנוסס דגל שחור".

בהחלטת בית המשפט היום, אמר השופט יצחק עמית: "צה"ל, המשטרה והשב"ס החליטו שגם תלמידי חכמים שקולים כנגד מהנדסים או בעלי תארים אקדמיים בדירוג מדעי החברה והרוח, וכי יש להכיר בהשכלה תורנית גבוהה, גם אם אינה ישימה לתפקיד שאותו ממלא הנג"ד/השוטר/הסוהר.

"מהרעיון של תלמידי חכמים שיוסמכו לרבנות ועד להנפקת תעודת השת"ג הדברים הפכו לפארודיה, לפארסה שהחלה להתגלגל עד שיצאה מכלל שליטה - רכבת דוהרת ללא הגה וללא בלמים", ציין עוד השופט.
 
צילום: מרים צחי
גם הרב בקשי דורון זכה לביקורת נוקבלת על מעורבותו. משפט הרבנים צילום: מרים צחי

השופטת דפנה ברק ארז הוסיפה כי מהפרשה "עולה מציאות של הפקרות בכספי ציבור, תרבות של אמירת 'חצאי אמיתות' ושקרים, נכונות להעלים עין משחיתות ואף השלמה עם מציאות של 'כך עושים כולם'. הפרשה זכתה לכינוי 'פרשת הרבנים', ובכך יש כדי לעורר תרעומת נוספת, שהרי חלק ממהות העניין הוא שרבים מאלה שקיבלו תעודות הסמכה לרבנות במתכונת המתוארת, לא היו ראויים לכך כל עיקר, באופן שדרס ברגל גסה לא רק את שלטון החוק אלא גם את כבודה של תורה".

לדברי השופטת, "נאמנותם הראשונה של עובדי מדינה ופקידי ציבור צריכה להיות למערכת הציבורית שאותה הם משרתים, ולא לאינטרסים חיצוניים אחרים".

השופט ניל הנדל ציין: "השחיתות הציבורית, ככל הנראה, מקבלת היתר כניסה אף למחוזות בהם לא ציפינו לראותה. כאן היא נכנסה לרבנות הממסדית, לצבא ולמשטרה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך