על פרשת דרכים: בחירות לוהטות בהולנד
כשברקע המשבר הדיפלומטי החריף עם טורקיה והתחזקות מפלגת הימין, יגיעו אזרחי הולנד לקלפי כדי להכריע את הכיוון בו תצעד המדינה בשנים הקרובות. הסוגיות החמות על הפרק - פרישה או השארות באיחוד האירופי והתמודדות עם משבר המהגרים
מחר (רביעי) בבוקר, יקומו 17 מיליון תושבי הולנד לקבוע את עתידם, בבחירות שעתידות להתוות את הדרך בה תלך הממלכה בשנים הבאות. הבחירות בהולנד הפכו באחרונה לחדשות בינלאומיות, בעיקר הודות לשני אישים: רג'יפ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה; וחירט וילדרס, ראש מפלגת הימין PVV.ההתנגשות האחרונה בין טורקיה להולנד סביב סירובה של האחרונה לאפשר לשרים טורקים להשתתף בעצרות למען החוקה החדשה אותה מקדם ארדואן, שמה את נושא האסלאם והפליטים גבוה בסדר היום של התקשורת הבינלאומית. גם אצלנו מעוררות הבחירות עניין, בעיקר בשל חיבתו העמוקה של וילדרס לישראל וההזדהות עם המצע האנטי-אסלאמי שלו בקרב ישראלים רבים. אבל על סדר היום ההולנדי מונחות סוגיות חשובות רבות, שיתוו את דרכה של הולנד בשנים הבאות.
לא פחות מ-28 מפלגות שונות ישתתפו השנה בבחירות ויתמודדו על 150 מושבים בפרלמנט. חלק מהמפלגות אזוטריות למדי, כמו מפלגה שכל מצעה מתרכז בהגנה על בעלי חיים, ובראשן ארבע מפלגות עיקריות הצפויות לגרוף את מירב הקולות.
VVD - מפלגת העם למען חירות ודמוקרטיה: את המפלגה מנהיג ראש הממשלה הנוכחי של הולנד, מרק רוטה. כיום היא נהנית מקואליציה יציבה למדי, היות והיא מחזיקה 40 מושבים בפרלמנט. המפלגה דשדשה בסקרים של השבועות האחרונים, אולם בשבוע האחרון היא התחזקה ומגיעה ל-27-28 מנדטים. עם זאת, הסקרים האחרונים לא לוקחים עדיין בחשבון את ההשפעה של המשבר עם טורקיה.
PVV – מפלגת החירות: זו מפלגה שהיא מופע של איש אחד - חירט וילדרס. הסקרים האחרונים צופים לה 24-26 מנדטים, לאחר שרק לפני כשבועיים שלושה היא הובילה בבטחה בסקרים, שצפו לה כ-30 מנדטים. וילדרס חרת על דגל מפלגתו את ההתנגדות לאסלאם ולמה שהוא מכנה "האסלאמיזציה של הולנד". בניגוד לפוליטיקאים רבים אחרים, וילדרס גם חקר ולמד את הנושא: הוא פרסם סרטים ומחקרים על האסלאם והשפעתו, ומרבה להשתמש בציטטות מתוך הקוראן, אותו למד.
במצע: איסור על פרסום הקוראן בהולנד, סגירת מסגדים ובתי ספר מוסלמים והפסקת הגירה ממדינות מוסלמיות. מבחינה כלכלית וילדרס תומך בהורדת מסים, הורדת גיל הפנסיה, הורדת שכר הדירה (בפיקוח ממשלתי) וביטול ההשתתפות העצמית בביטוח הבריאות.
חירט וילדרס לטורקים: "לעולם לא תהיו חלק מאירופה"
CDA - המפלגה הנוצרית-דמוקרטית: רשימה משותפת פרוטסטנטית-קתולית. מנהיגה הוא סיברנד ואן הרסמה בוּמה, שפוזל גם לדור הצעיר ומצליח למשוך קולות רבים גם מהיהודים בהולנד. בממשלה הנוכחית היא מחזיקה ב-13 מנדטים, והסקרים האחרונים צופים עלייה בכוחה לכ-18-20 מנדטים. מפלגת מרכז עם זיקה סוציאלית, התומכת כצפוי בחוקים שמרניים.
D66- דמוקרטים 66: מפלגת השמאל הליברלי מתחזקת מבחירות לבחירות, הרבה בשל המנהיג הכריזמטי שלה, אלכסנדר פכטולד. כיום היא מחזיקה ב-12 מושבים בפרלמנט, אבל הסקר האחרון חוזה לה 20 מנדטים.
ה"ברקסיט" של אנגליה העלה על השולחן גם בבחירות הנוכחיות בהולנד את נושא החברות באיחוד האירופי. המתנגד הקולני ביותר לאיחוד האירופי הוא חירט וילדרס, שמכנה את האיחוד "דיקטטורה", ונחשב כמתנגד קולני למדיניותה של אנגלה מרקל: לפני כחודשיים הוא פרסם תמונה בה דם נוזל מידיה של מרקל, לאחר הפיגוע בשוק בברלין בחג המולד. וילדרס מעוניין לפרוש מהאיחוד האירופי - כבר אתמול.
שאר המפלגות הגדולות תומכות בזהירות בהישארות באיחוד, במיוחד לאור הסקר האחרון מנובמבר לפיו 46% מתושבי הולנד רוצים להישאר באיחוד ורק 20% רוצים לפרוש ממנו. עם זאת, גם ה-VVD מעוניינת להציב סייגים מסוימים לאיחוד האירופי, במיוחד בנושאים כלכליים ובמדיניות הבנקים אותה מובילה גרמניה. גם בנושאי ההגירה VVD חלוקה עם המדיניות של האיחוד האירופי.
במידה ו-וילדרס יוביל או יהווה חלק משמעותי מקואליציה, צפויים שינויים של ממש במדיניותה של הולנד כחברה באיחוד. בכל הקשור למדיניות הכלכלית באירופה קיים קונצנזוס בהולנד כי הבנק הגרמני מוביל "כיבוש זוחל". כך למשל, בהולנד לא אהבו את ההתגייסות של האיחוד למדינות החלשות: יוון ופורטוגל. הרכב הממשלה הבאה עלול לסמן את סופה של הולנד כחברה מן המניין באיחוד, כאשר לפחות כרגע לא מדובר על פרישה מהאיחוד אלא על הישארות בו – בתנאים של הולנד.
חוקי ההגירה הנוקשים של ממשלת רוטה, גרמו לכך שההיסטריה מגלי מהגרים שיציפו את המדינה התבררה כמוטעית: כמעט מחצית ממרכזי הפליטים הגדולים שהקימה הולנד בשנה האחרונה נסגרו מחוסר ביקוש. מתברר שהרוב המוחלט של הפליטים העדיפו להישאר בגרמניה, למרות הגבולות הפתוחים.
עובדה זו הפנתה את הפוקוס מחדש לפליטים או למהגרים שכבר חיים בהולנד, כ-2 מיליון מהגרים "מורשים" ועוד מספר לא ידוע של מהגרים שלא הסדירו את מעמדם. הקבוצות הגדולות הם טורקים ומרוקנים, כ-400 אלף כל קבוצה, סורינאם - שהייתה בעבר קולוניה הולנדית כ-300 אלף, הודים או פקיסטנים – כ-250 אלף, ומהגרים ממזרח אירופה – בעיקר פולנים.
השתלבותם או חוסר השתלבותם של המהגרים בחברה ההולנדית, מהווה את הבסיס למצע של וילדרס: לפי הסקרים, רוב ההולנדים (55%) סבורים כי חלק גדול מהמגרים לא השתלבו ואינם רוצים להשתלב בחברה ההולנדית. מנהיג ה-VVD רוטה אף פנה במכתב פתוח לאזרחים בו התריע מפני "אזרחים שמתנהגים בצורה שאינה נאותה", רמז עבה לאוכלוסיית המהגרים.
ההגירה הגדולה מטורקיה ומרוקו גרמה להקמת בתי ספר אסלאמיים רבים, הגורמים לכך שחלקים רבים באוכלוסיית המהגרים מארצות אלה מסתגרות בקהילותיהן ואינן מתמזגות עם העם ההולנדי, לא בחינוך, לא בקשרי נישואין ואף לא בשוק העבודה. באחרונה פעלה ממשלת רוטה לסגירת כמה מוסדות אסלאמיים קיצוניים, בצעד שהיה לדעתו של וילדרס מעט מדי ומאוחר מדי. הטיפול באוכלוסיית המהגרים הגדולה של הולנד, צפויה להיות הסוגיה המרכזית בבחירות.
כל המפלגות הגדולות הצהירו זה מכבר כי לא ישתתפו בקואליציה בראשותו של וילדרס. יתכן והצהרה זו "תישכח" במידה ו-וילדרס יזכה בהישג שנראה כרגע דמיוני - 40 מנדטים ומעלה. בעימות הטלוויזיוני האחרון ביניהם, הצהיר רוטה כי הוא פוסל כל שותפות עם וילדרס בקואליציה. עם זאת, התסריט ההגיוני הוא עדיין ממשלה בראשות רוטה, עם השותפה הטבעית CDA, ויתכן שעם תמיכה של PVV מבחוץ, וכמה מהמפלגות הקטנות יותר.
תסריט אחר הוא התחזקות משמעותית של השמאל, שיוכל בקונסטלציה מסוימת ליצור קואליציה עם המפלגה הנוצרית ועם המפלגות הקטנות. למרות ההתחזקות של הירוקים בסקרים האחרונים, נראה כי ההתפתחויות האחרונות עם טורקיה ינגסו במפלגות השמאל, מה שהופך את התסריט הזה לפחות ריאלי.
למעשה, התסריט הריאלי ביותר היא שלא תהיה קואליציה כלל בזמן הקרוב. במידה והמפלגות הגדולות ישללו את וילדרס, הימין הליברלי יתקשה לשבת בקואליציה עם השמאל הסוציאליסטי. לאחר מגעים ומחלוקות רבים, יתערב בית המלוכה ההולנדי כמו שעשה באינספור מערכות בחירות, וינסה לכפות קואליציה. במידה וגם זה לא יצלח, ישובו ההולנדים תוך פחות משנה למערכת בחירות נוספת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם