הולנד: למרות ההפסד, מוקדם מדי להספיד את הימין
רבים ברחבי אירופה ביקשו לראות השבוע בתבוסתו היחסית של "דונלד טראמפ ההולנדי", חרט וילדרס, עדות לעצירת העלייה בכוחו של הימין החדש. אבל לא בטוח שמה שקרה בהולנד השקטה והמשגשגת יחזור על עצמו בצרפת ובגרמניה
ניבאו לו ניצחון גורף. אמרו שהצעד הבא הוא 'נקזיט', פרישה של הולנד מהאיחוד האירופי ועימות ישיר עם העולם המוסלמי. בפועל התברר שההולנדים בסך הכול רוצים שקט.
החיים בהולנד מעולם לא היו טובים יותר. המצב הכלכלי יותר מסביר, ואיכות החיים היא מהגבוהות בעולם. גם הטרור הדאעשי, מנת גורלן של שכנותיה הקרובות צרפת, גרמניה ובלגיה, פסח עליה בינתיים.
מדוע? הסיבה ראויה בהחלט לבדיקה לעומק. האם בזכות הביון ההולנדי, שנחשב אחד הטובים בעולם? או שאולי זה משהו אחר, עמוק יותר. אולי זהו האופן הרגוע שבו מתנהלים החיים בהולנד, למרות השיח הציבורי הבוטה על האסלאם והגירה.
הולנד היא אירופה, כפי שאמר השבוע נשיא האיחוד האירופי דונלד טוסק. ואכן, כל העיניים ביבשת ואף מחוצה לה היו נשואות השבוע להולנד. האם תלך בעקבות הברקזיט והפתעת טראמפ באמריקה?
בחודשים הקרובים ילכו לבחירות גם צרפת וגרמניה, שתי המדינות הגדולות והחשובות באיחוד האירופי. תוצאות הבחירות בהולנד, שמעולם לא עניינו איש קודם, הפכו בשבועות האחרונים לאייטם לוהט. האם תלך הולנד בכיוון שהתוו בריטניה ואמריקה, לעבר התבדלות ועיסוק בנושאים הנפיצים של הגירה, טרור ואסלאם, או שהגל העכור ייעצר.
עם היוודע תוצאות המדגם הראשון שבו ניצחה מפלגת השלטון, אפשר היה לשמוע מעין אנחת רווחה מקצה לקצה. ניצנים של תקווה מחודשת, שלפיה תוצאות הבחירות בהולנד מסמנות כי למרות טלטלת הטרור והמהגרים, אירופה ממשיכה בקו של ליברליות ופתיחות כלכלית ותרבותית, שאפיין את העשורים האחרונים; תקווה שהקולות הקוראים להתבדלות והתכנסות פנימה מעידים אמנם על בעיה רצינית באיחוד האירופי, אך אינם מסמנים התמוטטות קרובה. עם זאת, צריך לזכור שמנהיג מפלגת החירות הימנית, חרט וילדרס, אמנם התמוטט בסקרים, אך הוא סיים במקום שני.
מה שאומר כי בעבור ההולנדים, כמו רבים מאזרחי צרפת וגרמניה, בעיית ההגירה איננה רק שאלה של ביטחון אישי אלא בראש ובראשונה בעיה של זהות. מה שאומר שיש לקחת בכובד ראש את החשש שההגירה המוסלמית משנה את ההרכב הדמוגרפי, מאיימת על המרקם החברתי הליברלי המסורתי, ויוצרת עומס על מערכת הרווחה ההולנדית המשוכללת.
כן, למרות התוצאות, הנתונים הדמוגרפיים עומדים בעינם. מתוך אוכלוסייה של כ-17 מיליון איש, כ-4 מיליון הם בני דור ראשון ושני של מהגרים: מחציתם ממדינות אירופיות כמו פולין וגרמניה, ומחציתם ממדינות אסיה ואפריקה. נכון, גם הראשונים אינם חביבים על ההולנדים, בדיוק כפי שהבריטים אינם מתלהבים משכניהם הפולנים החדשים.
הולנד: מארק רוטה בדרך לנצחון. (צילום: רויטרס).
לא במקרה הפך האינסטלטור הפולני בבריטניה למושא של אינספור בדיחות גזעניות. אבל הפולנים אינם הבעיה לא בהולנד ולא בבריטניה. מה שמלבה את האש כבר תקופה ארוכה הוא תחושת הזרות כלפי המהגרים מארצות אסיה ואפריקה. או אם להגדיר בבוטות: היחס כלפי שחורים ומוסלמים.
בבחירות בהולנד השתתפו השבוע לא פחות מ-28 מפלגות, כולל כאלו שהנושא המרכזי של סדר היום שלהן הוא זכויות בעלי החיים. ההנחה הייתה שרוב הבוחרים יתרכזו בבחירה בין ימין לימין קיצוני יותר בנושאים המרכזיים שעל סדר היום: הגירה, אסלאם, טרור, המשך החברות באיחוד האירופי, והאם לפרוש מגוש האירו.
אבל כבר בימים שלפני הבחירות החלה להצטייר הכתובת שעל הקיר. חרט וילדרס האיש ומפלגתו, שהובילו בעשור האחרון את השיח הציבורי נגד אסלאם והגירה בהולנד, סבלו מצניחה בולטת בסקרים. הוא עצמו כבר הבין את המגמה, וטען כי בפועל ניצח עוד לפני הבחירות.
"כולם העתיקו ממני במצע הבחירות שלהם", אמר, וצדק. מפלגות הימין בהולנד, ובראשן מפלגת המרכז-ימין של ראש הממשלה המכהן מרק רוטה, התיישרו כולן לימין בחיזוריהן אחר הבוחרים.
בסבב הזה וילדרס הפסיד, אך מוקדם מדי להספיד אותו, כפי שאולי מוקדם להספיד את המגמה הפופוליסטית העולמית. הוא לא הולך לשום מקום, וגם בעיית ההגירה לא נעלמה. דמותו המרתקת ועתירת הסתירות של וילדרס תמשיך כנראה לככב בפוליטיקה האירופית. בחודשים האחרונים אף החלו לכנותו "טראמפ ההולנדי".
ואכן, יש קווי דמיון רבים בין וילדרס ובין הנשיא האמריקאי הטרי, כולל כישרונו של הראשון להוציא את ההולנדים הרגועים בדרך כלל משלוותם. וישנו עניין נוסף: התסרוקת. וילדרס מתהדר ברעמת שיער משונה מעט, שאותה הוא נוהג לצבוע בגוון פלטינה עז. הקונסטרוקציה הג'ינג'ית המשונה שעל ראשו של טראמפ לא מנעה ממנו להיבחר.
את הניסיון הפתטי להסתיר את פגעי הזמן אפשר אולי אפילו לכנות תסביך שמשון, אך המקרה של וילדרס הצעיר שונה. אלה לא פגעי הגיל, גם לא טעם אישי אקסטרווגנטי, אלא משהו מהותי יותר שקשור לאג'נדה שלו.
ההנחה המובלעת היא שגוון הפלטינה הספציפי הזה מטשטש קמעה את תווי פניו האסיאתיים. כן, האיש שקורא להגביל את ההגירה המוסלמית לאירופה, הוא בעל רקע מעורב בעצמו. אמו, שהיגרה מאינדונזיה להולנד כילדה, היא בת למשפחה קולוניאלית ממוצא מעורב. פול, אחיו של וילדרס, כבר אמר שאמו של וילדרס לא תצביע בעדו.
בישראל יש כנראה לא מעט אנשים שיתאכזבו מתוצאות הבחירות בהולנד, שכן בין וילדרס לטראמפ ישנו קו דמיון נוסף: החיבור לישראל. בתו של טראמפ, איוונקה, התגיירה כידוע בעקבות נישואיה לג'ארד קושנר. גם לווילדרס יש קשר יהודי קרוב. הוא נשוי לכריסטינה, יהודייה ילידת הונגריה. בצעירותו אף בילה תקופה ארוכה במושב תומר שבבקעת הירדן, שם הוא זכור עד עצם היום הזה לטובה בזכות עבודתו המסורה בכרם הענבים של המושב.
נקודת חיבור מעניינת במיוחד בין וילדרס לטראמפ היא השימוש ברשתות החברתיות והקשר הישיר עם הבוחר. בעניין הזה וילדרס קדם לטראמפ, אבל לא כדרך לעקוף את התקשורת העוינת כפי שעשה טראמפ, אלא בעיקר בגלל האיום המתמיד על חייו של וילדרס. הוא האיש השמור ביותר בהולנד. אולם בניגוד לטראמפ, הקשר הזה לא הביא לו את הניצחון אלא בעיקר יצר סימן שאלה על אפשרותו לתפקד.
אם יש מי שיכול להבין לרוחו הרי שזהו הסופר סלמאן רושדי, שבמשך שנים נידון לחיים של כלא ובדידות בגלל הפתווה שהוצאה על ראשו בעקבות פרסום ספרו 'פסוקי השטן'. אבל וילדרס הוא פוליטיקאי ולא סופר שנידון לחיות בבדידות מזהרת.
המצב הזה יצר אנומליה קשה במפלגתו של וילדרס, שהיא בעצם מפלגה של איש אחד. ועם החששות הגיעה גם הפרנויה. מהבחינה הזו יש לא מעט הקבלות בין התחושה בסביבתו הקרובה של וילדרס להלך הרוחות בממשל טראמפ. האבסורד בבסיס האנומליה הזו נובע מכך שבמקור, התנגדותו של וילדרס לאסלאם ולהגירת מוסלמים נבעה מהחשש מפגיעה בערכי החופש והפתיחות ההולנדיים.
בכל מקרה, סימן השאלה הגדול ערב הבחירות לא היה אם וילדרס ינצח, אלא עד כמה יצליח לנגוס במפלגת השלטון. אלא שאז פרץ המשבר בין הולנד לטורקיה, והביא את היחסים בין שתי המדינות אל סף פיצוץ. בטורקיה מתנהל בחודשים האחרונים קמפיין לקראת משאל עם על שינויים בחוקה שיהפכו את ארדואן לנשיא-על, סולטן מודרני.
מדובר במאבק דרמטי, שארדואן נחוש לנצח בו ויהי מה. בשבועות האחרונים שלח ארדואן את מיטב אנשיו, כולל ראש הממשלה ושרים, לחזר אחרי הקהילות הטורקיות הגדולות באירופה, מתוך הבנה שהצבעתן היא שתביא לו את הניצחון המיוחל. אולם בגרמניה, ובהמשך בהולנד, לא ראו בעין יפה את ניסיונו של ארדואן לנהל פוליטיקה טורקית בשטחן.
עצרות בהשתתפות פוליטיקאים טורקים בוטלו מחשש שהדבר יחזק את האלמנטים הקיצוניים באירופה וילהיט את הרוחות בקרב ארגוני הימין, מה שעלול להיות תחילתו של משבר פנימי סוער דווקא בזמן שהבחירות בהולנד, צרפת וגרמניה הולכות וקרבות.
תחילה בוטלו העצרות בגרמניה, ובהמשך גם בהולנד. היחסים הגיעו לסף פיצוץ בשבוע שעבר, כאשר שרה בממשלתו של ארדואן גורשה מהולנד לאחר שניסתה לחצות את הגבול מגרמניה בדרכה לעצרת בחירות בהולנד.
בעקבות האירוע הטילה ממשלת טורקיה שורה של סנקציות כלפי הולנד, ואף הודיעה כי הסכם הפליטים בין טורקיה לאירופה בטל ומבוטל. כך נוצר ערב הבחירות מצב שבו שתי המדינות הולכות ומחריפות את הרטוריקה ככלי להשגת נקודות בקרב בוחריהן.
לכאורה דווקא מפלגתו של וילדרס, נושאת הדגל נגד אסלאם ונגד הגירה, הייתה אמורה להיות המרוויחה העיקרית מהמשבר. אבל לא. בשל האופן השקול שבו ניהל ראש הממשלה המכהן מרק רוטה את המשבר, עלה שיעור התמיכה בו ובמפלגתו. ההולנדים ראו את האיש שרצו לראות. שקול, מיומן, אחראי ויציב. רוטה, שהציג מיומנות בניהול המשבר, ניצל נכון את המצב והגיב בקריאה לעצור את וילדרס ואת מצעו הפופוליסטי.
"אני רוצה שהולנד תהיה הראשונה שתשים קץ לפופוליזם הרע ולאפקט הדומינו", אמר בהקשר לרצף הברקזיט, ניצחון טראמפ באמריקה והבחירות הקרובות בצרפת ובגרמניה. "אפשר לומר שהבחירות בהולנד הן רבע הגמר במרוץ למנוע מהפופוליזם הרע לנצח. חצי הגמר יהיה בצרפת באפריל-מאי, והגמר בגרמניה בספטמבר.
"נילחם חזק, כדי לא להתעורר ב-16 במרץ במדינה שבה אדם כמו וילדרס יחזיק בכוח הפוליטי הכי גדול, אף שבפועל אין לו סיכוי להיות בשלטון מכיוון שהמפלגה שבראשה אני עומד לא תחתום איתו על הסכם. וזה יהיה מסר לאירופה כולה". הוא רק שכח לומר תודה, תודה ושוב תודה לארדואן, שאפשר לו להציג לראווה את יכולותיו ערב הבחירות.
בשורה התחתונה, האופטימיות, שיקול הדעת והנחישות של רוטה נשענו על השכל הישר והמעשיוּת ההולנדית. על מה שבאמת מדבר ללב האנשים. בקיצור: על הכלכלה. הולנד משגשגת. אין דרך אחרת לתאר זאת. הכלכלה צמחה ב-2.1% בשנה שעברה, והיא מציגה ביצועים טובים יותר ממדינות שכנות, כולל גרמניה. האבטלה ירדה לרמה של 5.3%, ויותר אנשים בהולנד עובדים כיום מלפני המשבר הכלכלי של 2008.
הולנד, היצואנית החקלאית השנייה בגודלה בעולם, משגשגת בזכות הגלובליזציה. אילו וילדרס היה המנצח הגדול, מדיניות הפרישה מהאיחוד האירופי וההתכנסות פנימה עלולה הייתה לגרום להולנד לטבוע בים של חלב. האצבע בסכר היא לא נגד המים שיציפו את האדמות הנמוכות אלא את שביל החלב ההולנדי.
אז מדוע בכל זאת הטו ההולנדים אוזן לאפשרות של 'נקזיט' על משקל 'ברקזיט' כפי שווילדרס חזר והטיף לפניהם? אולי בהולנד מבינים שעליהם להיערך מחדש כלכלית. אולי מפני שיותר מדי כסף מהולנד המשגשגת זורם לבריסל. אולי מפני ששני שלישים מייבוא הפרחים בבריטניה מקורו בהולנד, ויותר מחצי מהדיג ההולנדי מתרחש במים טריטוריאליים של בריטניה.
וישנו האלמנט האנושי. הפועלים בבתי החרושת בארה"ב הצביעו לטראמפ כי מה שהדאיג אותם היו לא רק הסכמי הסחר הבינלאומיים שגזלו את מקומות העבודה לטובת עבודה זולה יותר מעבר לים, אלא בעיקר הפחד שאת מקומם יתפסו בעתיד הקרוב רובוטים. זה גם מה שעובדי המספנות ובתי החרושת בהולנד מבינים. בפתח עומד משהו גדול, התפתחות טכנולוגית שהעובדים בני האנוש יתקשו להתחרות בה.
כן, זה היה יום מתוח במיוחד. יום של ראש בראש. של ראש מפלגה מכהן, שקול ואחראי, שהוכיח איפוק מדיני ופוליטי וביצועים כלכליים משובחים, מול פוליטיקאי לא שגרתי, צעיר חצוף ועולה הפורט על נימים של זהות תרבותית ופחד מפני הזר והשונה. זה היה יום שבו דווח כי הפתקים בקלפיות אזלו כי מספר הבוחרים הגיע לרמות חסרות תקדים. וההולנדים ידועים כעם שמצביע בהתלהבות גם במערכות לוהטות הרבה פחות.
אחר הצהריים כבר היה ברור שזה הולך להיות לילה קשה של מלחמה צמודה עם ציפייה לקולות הבוחרים מעבר לים. לילה שבו גם בבריטניה הבינו שלתוצאות הבחירות תהיה השלכה ישירה גם עליהם. אך גם בישראל, שבה אחרי טראמפ הייתה ציפייה לניצחונו של מי שיהיה ראש הממשלה הידידותי ביותר לישראל אי-פעם.
אך גם ציפייה לתוצאה, כפי שאמר מרק רוטה בצדק, שתקבע אם המומנטום שהחל בברקזיט ונמשך עם אמריקה של טראמפ ימשיך ביתר שאת או אולי יוריד מהלך וייעצר. וגם אם נראה היה שזה הזמן של האיש בעל בלורית הפלטינה, עד הרגע האחרון אי אפשר היה להכריע אם לכאן או לכאן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם