מטבעות בני 1,400 שנה התגלו בחפירות כביש 1
המטבעות מציגים קיסרים ביזנטיים והוחבאו בתוך קירות בזמן פלישת הפרסים. המטמון נחשף תחת הריסות מבנה שהיה חלק ממתחם גדול אשר שרת, ככל הנראה, את הצליינים הנוצרים בדרכם לירושלים
מטמון של תשעה מטבעות עשויים ברונזה מסוף התקופה הביזנטית, התגלה בחפירות הצלה שנערכו במסגרת ביצוע עבודות להרחבת כביש 1 – כך הודיעה היום (א') רשות העתיקות.בחפירות, שמומנו בידי חברת נתיבי ישראל ונערכו בחודש יוני האחרון סמוך לעין חמד, נחשף מבנה גדול בן שתי קומות מהמאה השביעית לספירה, ולצדו גת מורכבת לייצור יין.

מטמון המטבעות מהתקופה הביזנטית
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

עובד בחפירה מנקה בור איגום של גת שנחשפה באתר
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
לדברי אנט לנדס-נגר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "המטמון נמצא בצמוד למבנה, בתוך מפולת של אבנים גדולות. נראה כי בעת סכנה צרר אותו בעל המטמון בארנק בד בתוך נישה מוסתרת בקיר, בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך היום אנו יודעים שזה לא עלה בידו".
המטבעות נושאים את דמותם של שלושה קיסרים ביזנטיים חשובים: יוסטיניאנוס, מאוריקיוס ופוקאס, שכולם חיו ושלטו במאה החמישית עד השביעית לספירה. המטבעות הוטבעו בשלושה מרכזים שונים, כולן בתחומי טורקיה של ימינו: קונסטנטינופול, אנטיוכיה, וניקומודיה.
פני המטבעות מעוטרים בדמות הקיסר, לבוש בגדי צבא ונושא צלבים. בגבם מצוין בין היתר ערכו של המטבע, לרוב באות M.

מטמון המטבעות מהתקופה הביזנטית
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
לדברי לנדס-נגר, "המטמון מעיד על סופו של האתר. הרקע ההיסטורי להטמנתו קשור, ככל הנראה, לפלישה הפרסית הסאסאנית בשנת 614 לספירה. פלישה זו הייתה בין הגורמים שהביאו לסיום שלטונם של הקיסרים הביזנטיים בארץ ישראל".
בצל איומי הפלישה הטמינו תושבי האתר, אשר חשו בסכנה המתרחשת עליהם, את כספם בצמוד לקיר בתקווה לחזור לביתם בקץ הפרעות, דבר שלא קרה. האתר ננטש ונהרס, ולבסוף נקבר ושולב במערכת הטרסות האופיינית לאזור.

שטח החפירה והקיר שבמפולותיו נמצא המטמון
צילום: מקסים דינשטיין, רשות העתיקות
המבנה והגת שלצדו שייכים לאתר גדול יותר המשתרע לרוחב כביש 1, ואשר בשטחו נחשפה לפני כשנה כנסייה ביזנטית. חקירת האתר העלתה את ההשערה כי מדובר ביישוב בשם 'עין ביקומקובה', ששמו השתמר בשם הכפר הערבי השכן, בית נקובה. אתר זה שוכן לצד דרך ראשית ממישור החוף לירושלים, אשר שירתה את תנועת הצליינים הנוצריים בדרכם לירושלים, ולאורכה התפתחו יישובים ותחנות דרכים.
לדברי ד"ר עמית שדמן, ארכיאולוג מחוז יהודה, "רשות העתיקות וחברת נתיבי ישראל יפעלו יחד כדי שהאתר יישאר כנקודת ציון בנוף לצד כביש מספר 1".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg