הפשיעה החקלאית: "המשטרה לא עושה שום דבר"
חיים זילברמן נאלץ להתמודד על בסיס יום יומי עם בני מיעוטים שחותכים את הגדר ופולשים לשטחו. "אם מישהו בארה"ב נכנס למתחם שלך אתה יכול לירות בו. פה באים לקחת לך את האקדח"
"הם חותכים את הגדרות, נכנסים עם הפרות שלהם לתוך המרעה שלנו, אוכלים את המרעה ואז הם אומרים 'הגדר הייתה חתוכה' ו'מה אני אשם שהפרה נכנסה?'" – כך מספר חיים זילברמן ממושב ציפורי על הקשיים שהוא ומשפחתו חווים מול שבט של בני מיעוטים, שגר סמוך לחלקה שלהם, חותך את הגדר שלהם באופן קבוע ופולש לשטחם בשביל לרעות את העדרים שלהם.
''הגשנו מאות תלונות למשטרה וכולן מסתיימות בחוסר עניין לציבור''. פלישה לשטח חקלאי.
צילום: חיים זילברמן
דבריו של זילברמן, אביו של מנכ"ל 'השומר החדש', מגיעים בהמשך לכתבה על הפשיעה החקלאית שפורסמה הבוקר (א') ב-360. זילברמן, שלמשפחתו עדר בשר לבקר שהוקם בשנת 1970, מספר על הקושי הרב שהוא ומשפחתו מתמודדים על בסיס יום יומי. "אנשים לא מבינים את זה, אבל הפלישה לשטחים זה כמו שמישהו יבוא וייקח את כל מה שקנית במקרר", אומר זילברמן.
"הגשנו מאות תלונות למשטרה וכולן מסתיימות בחוסר עניין לציבור", אומר זילברמן, ומוסיף: "נגרמו לנו נזקים של מאות אלפי שקלים. יש שם משפחה שעובדת בצורה של פרוטקשן: אותו אדם מהמשפחה מפעיל ביום מחפר ובלילה הוא שומר. המשטרה ראתה את כל הסימן של שיני המחפר וראתה את הכול ופשוט לא עשו שום דבר".
בתקופת האביב הפלישה כמעט ולא מתרחשת, אולם זילברמן חושש שבקרוב הם יחזרו לפרוץ לשטחו. "אמנם בחודש וחצי האחרונים לא הייתה לי סיבה לקרוא למשטרה כי הם רוויים במרעה, אבל עוד מעט המרעה נגמר, והם מחזיקים פי 50 בעלי חיים מהמרעה שיש להם שהוא גם לא שלהם, זאת אדמת מדינה שבכלל לא מוחכרת להם. כל בעלי החיים שלהם הם ללא הרשאה, אין להם עסק מורשה או בעלות", מספר זילברמן.
באחד מהמקרים חתכו לזילברמן 15 ק"מ של גדר כנקמה על שהתלונן במשטרה. "בשני ימי חורף עזים חתכו את הגדר, שזה נזק מטורף, משהו כמו 25 שקלים למטר, ואז המדינה נתנה לי את החומרים ואני ביצעתי את העבודה, שרק העבודה עצמה עולה עשרה שקלים למטר. היו לי גם גנבות בקר, אבל הבעיה הכי קשה אצלי זה הנזקים שעושים", מספר זילברמן.
בנוסף, זילברמן מספר כי הסיבה שגנבות הבקר בשטחו הן מועטות, היא כיוון שזילברמן לא משאיר את הבקר לבד בשטח: "אין דבר כזה שעדר יורד לשטח בלי בני אדם. גם היום השמירה היא היקפית. 'השומר החדש' נותן לי שמירת לילה ואנחנו עושים שמירות יום".
על רשויות האכיפה מספר זילברמן כי אי אפשר לסמוך. "רשויות האכיפה בכל המקומות בארץ לא עושות כלום. המשטרה אימפוטנטית בצורה בלתי רגילה והיא עושה רק במקומות שיוצא להם הילה. אין אכיפה בשום רמה, אולי לא רוצים להיכנס לעימותים עם בני מיעוטים, אני לא יודע מה הסיפור, אבל שיקול הדעת הוא טיפשי. את לא תראי דבר כזה בארצות הברית, שם אם מישהו נכנס למתחם שלך אתה יכול לירות בו. פה באים לקחת לך את האקדח".
תגובת משטרת ישראל: "במשטרת ישראל רואים חשיבות רבה במתן מענה לסוגיית הפשיעה במגזר החקלאי. במסגרת המאמץ המשטרתי הכולל ישנו טיפול ארצי במסגרתו עושים שימוש במשאבים ארציים הכוללים את תמונת המודיעין הכוללת, צוותים מיחידות ארציות ופריסה של כוחות ואמצעים באופן שהביא לתוצאות מוחשיות בשנה האחרונה, הן בתפיסת כנופיות שפעלו בכל רחבי הארץ והן מבחינת החזר תוצרת וכלים חקלאיים.
"על אף המורכבות הקיימת בהתמודדות מול הפשיעה החקלאית (עקב מאפייני הזירות החקלאיות ואופי הכנופיות שראשן באזור אחד ופעילותן בכל רחבי הארץ), הרי שהודות לפעילות אינטנסיבית ושיטתית של משטרת ישראל, בין היתר גם על ידי שוטרי משמר הגבול, משנת 2010 ועד היום, נרשמה ירידה מצטברת של כ-40 אחוזים בתיקי פשיעה חקלאית, ובסה"כ ירידה של כ-70 אחוזים בעשור האחרון. בנוסף, שיעור כתבי האישום שהוגשו בתחום הפשיעה חקלאית אשתקד, גבוה ביחס לכלל עבירות הרכוש אחרות.
"מתוך הבנת עומק הפגיעה בכל חקלאי שנופל קורבן לפשיעה חקלאית או מעשה ונדליזם - הרי שבפועל כל דיווח על פשיעה חקלאית מטופל ע"י המשטרה מידית, ללא כל קשר להיקף הגניבה או הנזק. ככל שנאמרה ע"י שוטר אמירה שאינה תואמת את רוח זו, היא תיבדק ובמידת הצורך תטופל בהתאם. יחד עם זאת, מטבע הדברים עיקר המשאבים ומאמצי המניעה מושקעים באיתור ומעצר הכנופיות המרכזיות שהן מחוללי הפשיעה החקלאית.
"מעבר לכך, בשנים האחרונות בוצעו תהליכים רבים לחיזוק וטיוב המענה המבצעי במגזר הכפרי באמצעות הוספת עשרות שוטרים לטיפול בפשיעה החקלאית, חיזוק היחידות המרכזיות אשר הביאו למעצרם של מחוללי הפשיעה מרכזיים במגזר הכפרי ועוד. בימים אלו מתבצעים תהליכים נוספים שעניינם חיזוק המשטרה בהתמודדות המודיעינית והמבצעית אל מול הפשיעה החקלאית. משטרת ישראל תמשיך לפעול באמצעות כל המשאבים העומדים לרשותה, ע"מ להיאבק בפשיעה החקלאית ולחזק את תחושת הביטחון בקרב התושבים המתגוררים במגזר הכפרי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם