על גב הדרקון: נתניהו משווק את ישראל לסינים
לישראל הקטנה והחדשנית יש הרבה מה להציע לאימפריה העולה במזרח. במקביל, נגיסה קטנה מהשוק הסיני תפרנס את ישראל לשנים רבות. שתי התובנות הללו עמדו במרכז ביקור נתניהו בבייג'ין, שנועד ליצור חיבורים חדשים בין הטכנולוגיה הישראלית לצרכים הסיניים
באקו, אסטנה, לונדון, וושינגטון, סינגפור, סידני. אלה רק חלק מהערים שבהן ביקר לאחרונה ראש ממשלת ישראל. אבל עם כל הכבוד ויש כבוד, סין זו ליגה אחרת. כשהולכים ברחובות בייג'ין רואים אמנם את אותם גורדי שחקים, מותגים מערביים, טכנולוגיות עדכניות, פקקים אינסופיים, טלפונים חכמים, אינטרנט מהיר ומרוץ אחר הכסף. לכאורה מדובר בבירה ככל הבירות, ולא היא.
נתניהו וראש ממשלת סין, לי קצ'אינג
צילום: חיים צח, לע''מ
ממש כמו שהשמים כאן אחרים - 20 מיליון תושבי העיר לא רואים מעליהם צבע כחול בגלל זיהום האוויר הנוראי - כך גודל האוכלוסייה, עוצמת הכלכלה, השפה והתרבות, השלטון והשיטה, הופכים את סין כולה לציוויליזציה אחרת.
כן, בניגוד לדעות הרווחות שרוסיה היא השנייה בהיררכיה אחרי ארה"ב, או שבייג'ין היא רק גרורה של מוסקבה בעניינים בינלאומיים - המפלגה שמנהלת מיליארד ורבע סינים כבר סין מנסה לתווך בין ארה"ב לצפון-קוריאה משפיעה על חייהם של יתר בני האדם החיים על הגלובוס.
כל זה חשוב כדי להכניס את הביקור של נתניהו להקשר הנכון. נתניהו ישב לארוחת בוקר עם מאות מיליארדי דולרים, כלומר עם אחד־עשר הטייקונים הגדולים ביותר של המשק הסיני. בכושר אבחנה ובכושר ביטוי משובחים, הוא נגע כדרכו בדיוק בנקודות האלה: "שינוי דרמטי התחולל מאז ביקורי הראשון בסין לפני יותר מעשרים שנה. הרחובות היו מלאים באופניים עם מעט מאוד מכוניות, כמה מבנים חדשים ובעיקר ישנים. (ועכשיו) אתם רואים את העוצמה, את הקדמה האדירה שעשתה סין ואת נסיקתה. רואים אותה תופסת את מקומה על הבימה העולמית, באחת ההתפתחויות המרגשות בדברי ימי העולם".

נתניהו וראש ממשלת סין, לי קצ'אינג
צילום: חיים צח, לע''מ
כדי לשווק את ישראל לקהילה העסקית הסינית- זו הייתה למעשה המטרה היחידה אך הדרמטית של הביקור- סיפר נתניהו למנהיגים הסינים שפגש, כמו גם לראשי חברות הענק, על המהפך הכלכלי והטכנולוגי שעברה ישראל בעשורים האלה. ראש הממשלה דיבר על תעשיית הרכב הישראלית והזכיר כמובן את עסקת 'מובילאיי', על ענף הסייבר שישראל היא בין המובילות בו בעולם, ועל תחום הרפואה הדיגיטלית והטלרפואה.
אלא שהפריצה לסין איננה קלה. משרד החוץ, משרד הכלכלה, מכון היצוא וגופים נוספים קיימו כאן במהלך ימי הביקור את ועידת החדשנות השלישית של ישראל וסין. גם פורום עסקי להפגשת מאות אנשי עסקים משתי המדינות נערך פה. לא פחות מעשרה הסכמים נחתמו, ונשיא סין אף הודיע על שדרוג ישראל למדינה שהיא "שותפה מקיפה לחדשנות" - הגדרה סינית שרק שווייץ נהנית ממנה. ובכל זאת, "סין קשה, צריך לדעת איך לעבוד בה", חזרו ואמרו לי כל אנשי העסקים הפועלים פה. "לא חסרים יזמים שהתרסקו פה, כולל שמות מפוצצים במשק הישראלי".

מיליון דולר לשנה. דוב פנדה
צילום: EPA
ד"ר אייל פרופר, סגן ראש האגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ, המתמחה במדיניות החוץ הסינית וחיבר את הספר "פנדה או דרקון?" על סין של ימינו, מסכם באנקדוטה. "מקובל לחשוב שהסינים שולחים פנדות כמחווה של ידידות, ועד היום יש רק 13 מדינות בעולם שקיבלו אותן. אבל זו רק חצי אמת, כי היום הסינים לא נותנים פנדות אלא רק משאילים אותן. כל מדינה שמקבלת זוג פנדות חותמת על חוזה שבו היא מתחייבת לשלם לסין מיליון דולר בשנה. והשיא: אם קורה המקרה הנדיר וזוג הפנדות שהושאל מוליד גור פנדה, המדינה המארחת מחויבת להחזיר אותו לסינים, בתוספת תשלום של חצי מיליון דולר. תשאל למה".
באמת למה?
"כי זו סין והיא יכולה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg