כך גרם קושנר לבריטניה לשנות מדיניות לטובת ישראל
לפי "פוריין פוליסי", היועץ של טראמפ החל בעבודה מדינית הרבה לפני ההשבעה לנשיאות, ולחץ על בריטניה לסכל את ההחלטה נגד ישראל באו"ם. זה לא עבד, אבל תרזה מיי יישרה מיד קו, תקפה את ג'ון קרי ומנעה את אימוץ ההחלטה שהתקבלה בוועידת פריז
ג'ארד קושנר, היועץ לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לענייני המזרח התיכון, שהוא גם חתנו, יצא למשימה הדיפלומטית הראשונה אפילו לפני שחותנו הושבע לתפקיד. המשימה: לשכנע את בריטניה לסכל את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם המגנה את ההתנחלויות הישראליות.
הפנייה הייתה חלק ממאמץ נרחב יותר מצד צוות המעבר של טראמפ להביא לביטול ההחלטה – מאמץ שכלל גם גינוי פומבי של טראמפ עצמו ושתדלנות מאחורי הקלעים של מי שמונה כיועץ לביטחון לאומי אך התפטר, מייקל פלין, במטרה ללחוץ על דיפלומטים באו"ם לבטל את ההצבעה.
המאמץ נכשל בסופו של דבר, כאשר כל 14 החברים במועצה מלבד ארה"ב לא שעו לבקשות של טראמפ והצביעו בעד ההחלטה ברוב של 14-0, כשארה"ב נמנעה.
אולם המעורבות של קושנר סיפקה מבחן מוקדם לניסיון של הטירון הפוליטי להיכנס לביצה המזרח תיכונית, המייסרת דיפלומטים מקצועיים כבר כמה עשורים. היא גם שמה זרקור על מאמץ נדיר של ממשל נכנס ללחוץ על בעלת הברית הקרובה ביותר של ארה"ב לפעול נגד רצונו של נשיא מכהן.
מעט לפני ההצבעה על ההתנחלויות הישראליות שאירעה ב-23 בדצמבר, וחודש שלם לפני שטראמפ הושבע לנשיא, קושנר יצר קשר עם קים דארוק, שגריר בריטניה בארה"ב, שאותו פגש דרך חבר. קושנר ביקש מדארוק לדחות את ההצבעה על ההחלטה עד אחרי ההשבעה – כך אמר גורם רשמי בבית הלבן ל"פוריין פוליסי". מהלך כזה היה נותן לממשל החדש הזדמנות להטיל וטו על ההחלטה. הטענה של קושנר הייתה שההחלטה מפחיתה את הלחץ על הפלסטינים להשתתף בשיחות שלום עם ישראל.
מדובר בבקשה גדולה מאוד מבריטניה, הלוחצת על המועצה מאז 2014 להתערב במשבר במזרח התיכון. לשגריר הבריטי באו"ם, מתיו רייקרופט, היה תפקיד מכריע בניסוח החלטה שלא תיתקל בווטו אמריקאי. בריטניה דחתה את בקשת קושנר, ורייקרופט הגן לאחר ההצבעה על הדרך שבה פעלה בריטניה, ואמר כי "פעילות ההתנחלות של ישראל מסכנת באופן ברור את חזון שתי המדינות".
ההצבעה נתקלה בתגובה זועמת מצד צוות המעבר של טראמפ, תגובה שהפתיעה את הממסד הבריטי ואת ראש ממשלתה החדשה, תרזה מיי. טראמפ גינה את ההחלטה ואמר שהיא "לא הוגנת באופן קיצוני כלפי כל הישראלים", והוסיף בטוויטר כי "הדברים יהיו שונים" לאחר השבעתו ב-20 בינואר.
קושנר חידש את פניותיו לבריטים והפעיל לחץ כבד על דארוק לשנות גישה וליישר את מדיניות ממשלת בריטניה לכיוון המדיניות של הממשל החדש. המאמץ השתלם לאחר פחות משבוע, כאשר תרזה מיי נשאה נאום שבו תקפה בחריפות את מזכיר המדינה דאז, ג'ון קרי, על נאומו בנוגע לישראל.
בנאום מדיני קרא קרי לממשלתו של בנימין נתניהו "הכי ימנית בהיסטוריה" הישראלית, והזהיר שהמדיניות הישראלית ביהודה ושומרון חותרת תחת הסיכוי לייסד מדינה פלסטינית. מיי הגיבה כי "איננו מאמינים שראוי לתקוף את המבנה של ממשלה של בעלת ברית שנבחרה בצורה דמוקרטית".
האמירות היכו בתדהמה דיפלומטים בריטים. "השפה הייתה אגרסיבית, ואנשים נבהלו. זו לא הדרך שבה משרד החוץ היה מנסח את הדברים", אמר דיפלומט בריטי בכיר לשעבר.
דיפלומט מערבי בכיר אמר על קושנר ש"הוא עשה חיים קשים לבריטים על הצבעתם בהחלטה על ההתנחלויות". גורם רשמי בבית הלבן אמר כי "הוא היה מאוד מאוכזב".
עם זאת, גורמים רשמיים בממשלו של ברק אובמה שמו לב לשינוי בהתנהגותה של בריטניה בעניינים אחרים. לדוגמא, הם עיכבו את החלטתם בנוגע להחלטה שהוצעה על ידי ארה"ב לאיים בסנקציות נגד סוריה על השימוש שעשתה בנשק כימי. "הם לא בדיוק החביאו את העובדה שהם רצו לתאם את העניין עם הממשל הנכנס", אמר גורם רשמי לשעבר בארה"ב. "הם פשוט חיכו שנעזוב", אמר גורם אחר.
"זה התחיל לקרות יותר ויותר", נזכר בכיר לשעבר בממשל האמריקאי, הטוען שהבריטים תיאמו עמדות עם הצוות של טראמפ. "זו הייתה חוויה מוזרה, נדיר שבעלת ברית אומר מפורשות לממשל יוצא שהיא צריכה להתייעץ עם הממשל הנכנס".
הממשלה של מיי מצאה את עצמה בין הפטיש לסדן. לאור נחישותה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי, ראש הממשלה רצתה לטפח את ה"יחסים המיוחדים" – נדבך מרכזי במדיניות החוץ הבריטית מאז מלחמת העולם השנייה – עם הממשל החדש, ולארגן מפגש עם הנשיא דונלד טראמפ. באמצע דצמבר, ראשי הסגל שלה, פיונה היל וניק טימות'י, נסעו לניו יורק כדי להיפגש עם יועציו של טראמפ. "כל מה שנדרש הוא שיחת טלפון אחת" מקושנר כדי לשכנע את הבריטים לנקוט בגישה תקיפה יותר, כך לדברי מקור אירופי בכיר.
מיי הזדרזה להרגיע את הרוחות עם טראמפ, ובכך נטשה את שיתוף הפעולה עם ממשל אובמה ועם בעלות הברית של בריטניה באירופה בשורת נושאים הנוגעים למזרח התיכון.
אבל אפילו האמירות הקשות שלה נגד קרי לא סיפקו את הממשל החדש ואת קושנר, שכעס על כך שהדברים של מיי לא שינו באופן יסודי את עמדותיה של לונדון בנוגע להצבעה על הבנייה ביו"ש. אחד הדיפלומטים אמר שייתכן שההודעה לא שמה מספיק מרחק בין בריטניה לממשל אובמה. "או שאולי הוא תמיד כועס", הוסיף הדיפלומט.
ב-8 בינואר ביקר שר החוץ הבריטי, בוריס ג'ונסון, במגדל טראמפ בניו יורק כדי להרגיע את העניינים עם קושנר ועם סטיב באנון. בפגישה הביעו יועציו של טראמפ את דאגתם מכוונתה של צרפת לכנס את ועידת השלום בפריז, שחיזקה את ההתנגדות הבינלאומית להתנחלויות. ג'ונסון סירב לנסוע לפריז ושלח דרג ייצוג זוטר יותר. מאוחר יותר מנעה בריטניה מהאיחוד האירופי וממועצת הביטחון לאמץ את נוסח ההחלטה בפריז.
תומאס ברק ג'וניור, יועץ של טראמפ ממוצא לבנוני, שיבח את תפקידו של קושנר בניסיון לסכל את ההחלטה נגד הבנייה ביו"ש במועצת הביטחון. "האינסטינקט שלו בנוגע להבנת הרגע שבו הנשיא יכול לשים את ידיו על פתרון בדרכי שלום לנושאים בני עשרות שנים, היו נכונים ומדויקים", אמר.
לעומת זאת, חוסיין איביש, חוקר בכיר ב"מכון מדינות המפרץ הערביות" בוושינגטון, המעיט בחשיבות ההישג של קושנר. "בהתחשב באג'נדה של מיי, בסדרי העדיפויות שלה ובמעמד הפוליטי הפנימי שלה, היה כמעט בלתי נמנע שהיא תרצה וגם תהיה חייבת להזדרז ולחבק את טראמפ", אמר. "לכן זו לא הייתה משימה קשה בכלל להביא את מיי להביע עמדות ידידותיות כלפי טראמפ וישראל. כמעט לא הייתה דרך להיכשל. אני חושב שכל אחד היה מצליח בכך".
אחרי הכל, עם כל השתדלנות, קושנר ועמיתיו לא הצליחו לערער את עמדתה של בריטניה בנוגע לבנייה הישראלית ביו"ש. העניין הבהיר את גבולות כוחו של ממשל טראמפ בנוגע לכפיית עמדתו בנוגע למזרח התיכון, אפילו על בעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב.
בדיון הראשון שלה במועצת הביטחון על המזרח התיכון, השגרירה החדשה של ארה"ב באו"ם ניקי היילי הביע כעס על ההחלטה בנוגע לבנייה ביו"ש שעברה בדצמבר, שאותה היא הגדירה כ"מוטה באופן מקומם". אך שגריר בריטניה באו"ם לא נשאר חייב, והבהיר שלונדון אינה מתחרטת על דבר.
"איני חושב שמועצת הביטחון מוטה נגד אף מדינה. אנו מוטים לטובת אמנת האו"ם", אמר רייקרופט. "אנו מתנגדים לכל מדינה או פעולה המנוגדת לאמנת האו"ם. ההחלטה אינה בעד או נגד אף מדינה. היא הייתה נגד ההתנחלויות, בהתבסס על כך שההתנחלויות הן אחד המכשולים להבאת שלום למזרח התיכון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם