ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

מגעים בין כל המפלגות ליצירת גוש חוסם נגד פיזור הכנסת

גורמים פוליטיים שהתלוו לנסיעתו של רה"מ לסין סיפרו על גישושים כנים מכיוונו סביב אפשרות הקדמת הבחירות. אלא שנתניהו נתקל במהלך משותף לקואליציה ולאופוזיציה שמגבש רוב פרלמנטרי בניסיון למנוע חוק לפיזור הכנסת מבעוד מועד

שתי סברות הפוכות מסתובבות בימים אלו בין חברי הכנסת. הראשונה גורסת שראש הממשלה נתניהו היה רציני ברמזיו המאיימים על פיזור הכנסת והליכה לבחירות, במידה והמשבר סביב תאגיד השידור הציבורי לא ייפתר כרצונו. הסברה השנייה טוענת שנתניהו לא באמת מתכוון לכך, אלא רק בוחר ללכת על הקצה בניסיון ללחוץ על שר האוצר משה כחלון להתקפל מעמדתו הנחרצת נגד סגירת התאגיד.

נתניהו: בשביל מה צריך את התאגיד הזה? (צילום: לע"מ)


שתי הדעות לגיטימיות היות ולפחות כלפי חוץ לא אמר ראש הממשלה דברים ברורים בנושא. רמזים סותרים נזרקו לחלל האוויר במהלך השבוע האחרון, ולא באמת אפשרו להבין מה נתניהו רוצה. גורמים פוליטיים שהתלוו לנסיעתו של ראש הממשלה לסין סיפרו על גישושים כנים מכיוונו סביב אפשרות הקדמת הבחירות.

כך לדוגמה, באחת משיחותיו עם שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה, שהצטרף לנסיעת ראש הממשלה, בדק נתניהו האם ליצמן פתוח לאפשרות של פירוק הקואליציה והליכה לבחירות. אנשים שנכחו בסמוך העידו על תגובה נסערת של השר החרדי. ליצמן, שכלל לא ניסה להסתיר את חמתו, הבהיר כי מבחינתו אין בכלל על מה לדבר.

זו הקואליציה הכי טובה שהייתה לך, השיב לנתניהו והוסיף שגם מבחינת המפלגות החרדיות אין רצון לשבת בקואליציה אחרת לאור העובדה שהן קיבלו את כל מה שרצו. שר הבריאות הסביר שהליכה לבחירות משמעותה שמפלגתו תיאלץ להיכנס שוב למו"מ קואליציוני, ופעם נוספת יטענו נגדה שהחרדים סוחטים את הממשלה. "לא, תודה", היה המסר לעברו של נתניהו.

מצד שני, שרים שנכחו בישיבה המפורסמת שכונסה בביתו של נתניהו במהלך השבת האחרונה דיווחו לאחר מכן שהם חשו שנדרש מהם להפיץ את בשורת הבחירות, בעיקר כדי להלחיץ את מי שצריך להלחיץ, אבל לא מתוך כוונה אמיתית.

"נתניהו ביקש מאיתנו, כשאנחנו מתראיינים לכלי התקשורת, להזכיר מה קרה בפעם הקודמת כשהתקשורת לא לקחה את דבריו ברצינות, ולבסוף התברר לה שהיא טעתה", העידו שרים שנכחו בפגישה. "מה בדיוק קרה", שאלו השרים בחזרה, בניסיון להבין לאיזה מקרה הוא מתכוון. "תגיד להם", פנה ראש הממשלה לשר יריב לוין.

"זה נכון", אישר לוין באזני השרים. "אני הלכתי בזמנו ליאיר לפיד (בקדנציה הקודמת, ז"ק) והסברתי לו פעם אחר פעם שראש הממשלה מתכוון למה שהוא אומר. ולמרות זאת כולם הופתעו כששרי יש עתיד פוטרו. הם פשוט לא לקחו ברצינות את האזהרות".

נתניהו גם סיפר לשרים על כך שבפגישה שקיים עם עובדי רשות השידור, טענו באוזניו האחרונים שהם יכולים לשכנע חברי כנסת מהאופוזיציה להצביע בכנסת בעד סגירת תאגיד השידור. לדברי נתניהו, העובדים אמרו לו שהם מסוגלים לגייס תמיכה של חברי כנסת ממרצ, מהמחנה הציוני וגם מהרשימה הערבית המשותפת. 

איך למדים מהסיפור הזה שנתניהו אינו מעוניין בבחירות? מאחר ומיד לאחר מכן הוא שאל לדעתם של השרים, האם אכן ניתן לגייס קולות מהאופוזיציה להצבעה על סגירת התאגיד.

התשובה שקיבל מאורחיו הייתה שאין לתרחיש כזה שום סיכוי, בעיקר לאור העובדה שאף אחד מחברי האופוזיציה לא ירצה להיות מזוהה כמי שעזר וסייע לממשלת נתניהו לצלוח את המשבר הפוליטי הנוכחי. "זה חסר תוחלת", הבהירו לו השרים.

 
בכירים בקואליציה מודים שראש הממשלה היה משוכנע שמספיק שהוא רק ירמוז על אופציה של בחירות, ובמקביל ישלח שרים וחברי כנסת המקורבים לו שיצהירו על כך בגלוי, על מנת ליצור בהלה רבתי במערכת הפוליטית. "הוא היה בטוח שברגע שהוא צועק את הצעקה של בחירות אז כולם הולכים אחריו", מסבירים הבכירים. "אלא שבפועל זה לא קרה. ולא רק שזה לא קרה, אלא שהתגובה הייתה בדיוק הפוכה".

כשראש הממשלה עלה על המטוס לסין, מספרים בכירים בליכוד, הוא הכריז את מה שהכריז והיה שרוי בהלך רוח שביקש לקפל את כחלון ולהוריד אותו על הברכיים. אלא שאז הגיעה התגובה בתוך מפלגתו שלו, הליכוד, שבישרה שחבריו לסיעה ממש לא נמצאים באותו הלך רוח של התפזרות והליכה לבחירות.

הריקושטים שהחלו להגיע מישראל שינו את הכיוון של נתניהו מקצה לקצה - ממצב שבו הוא לא התכוון לעצור את ההתדרדרות של המשבר למצב שבו הוא עדיין דורש ומתכוון להביא הישג בסוגיית התאגיד, אך מתוך הבנה שאין לו מנדט במערכת הפוליטית ללכת על זה לבחירות.

אלא שהמחאה נגד הבחירות שנשמעה מכיוונים רבים בתוך הליכוד אינה ההתפתחות המשמעותית היחידה בגזרה הזו. בשבוע שבו שהה נתניהו בחו"ל נרשמה התרוצצות תזזיתית במיוחד מחוץ ובתוך מליאת הכנסת. כולם שוחחו עם כולם, החליפו דעות, תחושות, ורקחו תכניות. באורח נדיר, יש שיגידו כמעט חסר תקדים בתולדות הכנסת, החל להתגלגל מהלך חוצה מפלגות שמגבש רוב פרלמנטרי נגד הקדמת הבחירות.

לא, לא מדובר ביוזמה המופרכת של יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג להקמת ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית. אין ממשלה כזו, לא על הנייר ולא במציאות. שלא יספרו לכם סיפורים. אבל לעומת זאת גוש חוסם שמעוניין לטרפד אישור של חוק לפיזור הכנסת הולך ומתגבש. נציגים מסיעות הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה, המחנה הציוני, מרצ והרשימה הערבית המשותפת שוחחו ביניהם בימים האחרונים וסיכמו לעשות כל שביכולתם כדי למנוע יוזמה לפיזור הכנסת.
   
הקלף החזק שעומד לרשותם הוא הרוב שנדרש כדי להעביר חוק לפיזור הכנסת. לא מספיק רוב רגיל, כמו בשאר הצעות החוק. בקריאה השלישית של חוק לפיזור הכנסת נדרש רוב מיוחד של 61 חברי כנסת. מספיק שחברי הכנסת לא יגיעו להצבעה, והצעת החוק פשוט אינה יכולה לעבור.

גם ראש הממשלה נתניהו מכיר את הסעיף הזה בחוק יסוד הכנסת, ובוודאי שאנשיו מודעים למגבלה הזו. גם הנתון הזה צפוי להנחות אותו בהתנהלותו בימים הקרובים. אם כי נדרשת כאן הערת אזהרה פוליטית – לא במקרה אמרנו שלא קרה בעבר מצב שבו ניסה ראש ממשלה להעביר חוק לפיזור הכנסת ולא הצליח בכך. זאת, מכיוון שאף אחת מהמפלגות לא רוצה להיתפס כמי שחוששת ומפחדת מבחירות.

שלא לדבר על העובדה שגם מדובר בפעם הראשונה שבה חלקים גדולים באופוזיציה פועלים כדי למנוע הפלת קואליציה והליכה לבחירות, שזה כזכור אמור להיות המהלך הכי טבעי מבחינת האופוזיציה. ובכל זאת, ההתארגנות שתוארה כאן, שמבקשת לעצור חוק לפיזור הכנסת, ובמידה ויוגש חוק כזה, היא אמיתית ורצינית.

מהלך נוסף שמוזכר יותר ויותר בשבוע האחרון, שמחזיר אותנו לזירה הפנים ליכודית, מדבר על שימוש בסעיף מעניין בתקנון חוקת הליכוד. מדובר בסעיף שעוסק בכינוס מיוחד של מרכז הליכוד על מנת לקבל החלטה לקיים פריימריז לראשות התנועה.

מי שכזכור כבר הוכרז כמועמד הליכוד לראשות הממשלה בבחירות הבאות הוא נתניהו עצמו (לאחר שאיש לא התמודד מולו). ולכן, במצב כזה, כדי לקיים בחירות נוספות לראשות הליכוד נדרש רוב מיוחד של שני שליש מחברי המרכז. לא משימה פשוטה, אבל מתנגדי הקדמת הבחירות לכנסת בתוך הליכוד טוענים שהיא בהחלט אפשרית. לאן כל זה הולך? מוקדם עדיין לדעת.

המשבר הפוליטי סביב תאגיד השידור הציבורי היה נושא השיחה המרכזי כמעט בכל ישיבת סיעה השבוע. כך גם בישיבת הסיעה של הבית היהודי. זה התחיל באמירות הרגילות שנשמעו השבוע כמעט מכל כיוון, על כך שמדובר במשבר לא הגיוני, לא נכון ולא מובן. אלא שבשלב מסוים העלה סגן השר אלי בן דהן נקודה חדשה, כזו שבמפלגה כלל לא הכירו.
 

 
"רק שתדעו, כשהקימו את התאגיד בזמנו מכרו לחרדים את תחנת רשת מורשת", טען סגן שר הביטחון בפני חבריו. בן דהן דיבר על כך שמדובר בתחנת רדיו שנוהלה כל השנים על ידי אנשי הציונות הדתית, כשגם שידוריה נעשו באופן שתואם לרוח המגזר הדתי לאומי. ואילו עכשיו, כך טען, יקבלו החרדים תחנת רדיו שתהיה פחות או יותר שלהם.

לא ברור על סמך מה אמר בן דהן את מה שאמר (רק כדוגמה, מנהלת התכניות שמונתה לאחרונה בתחנה היא בשר מבשרה של הציונות הדתית), אבל זו התזה שהוצגה בפני הסיעה. מי שהגיב בפליאה היה יו"ר המפלגה השר נפתלי בנט, שנראה כמי שלא הכיר את הדברים קודם לכן. המבט שתקע בתגובה בבן דהן שאל למעשה מאיפה הוא הביא את זה. לאחר מכן, כשהדברים קצת חלחלו, העירו בנט וח"כ שולי מועלם שדווקא נשמע הגיוני שאכן יש דיל כלשהו מול החרדים ושעכשיו ש"ס צפויה ליהנות ממנו.

"אם זה אכן כך, אז צריך להתעקש שהמצב יישאר כפי שהוא היה, עוד בטרם הוקם התאגיד", הציע ח"כ מוטי יוגב. "התאגיד יוצא לדרך ורשות השידור נסגרת", ביקשה ח"כ מועלם להעיר את יוגב. "שום דבר לא נשאר כפי שהוא. אם כבר, צריך לדאוג שהשינוי יהיה בתוך התאגיד עצמו".

בנט, שבינתיים הספיק לגבש עמדה נחרצת יותר בנושא, הסכים עם הדברים. "אנחנו צריכים להיכנס לנושא הזה", הבהיר. לבסוף הוחלט שאם יתבצע הליך חקיקה כלשהו בנושא הפיקוח על התאגיד, במסגרת הפשרה שתתגבש בין נתניהו וכחלון, במפלגה צריכים לדאוג לדריסת רגל בנושא המדובר. אם תרצו, משבר התאגיד בגרסתו המוקטנת והמגזרית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg