רפורמטור, כלכלן וצעיר: המועמד המוביל בבחירות לנשיאות מקווה לכבוש בסערה את ארמון האליזה
תומכיו של עמנואל מקרון סבורים שהוא "משב רוח רענן", ומהסקרים עולה שהוא כבר מזמן לא פונה רק לשכבה צרה של העם
"לא שמאל ולא ימין": עם סיסמא פשוטה זה מקווה עמנואל מקרון, בנקאי לשעבר בן 39, לשכנע את הצרפתים לקחת סיכון ולהביא לניצחון העלומים בבחירות שייערכו השנה.
בחיים האישיים הוא הכול מלבד שמרן. עמנואל
צילום: AFP
הוא מעולם לא נבחר לתפקיד ציבורי, ואת מפלגתו הקים רק באפריל שעבר. אבל סקרי דעת הקהל מראים כעת שמקרון הוא המועמד הסביר ביותר לנצח בבחירות בנות שני השלבים באפריל ובמאי, במה שעשוי להיות זעזוע פוליטי יוצא דופן.
אחרי שהתפטר ממשרתו כשר הכלכלה בממשלתו של הנשיא הלא אהוד פרנסואה הולנד באוגוסט, מקרון התרכז בבניית תנועת המרכז הפוליטית שלו, הקרויה 'און מארש' ("קדימה" או "בתנועה"). רבים פטרו בתחילה את הפסנתרן המחונן כמי שפונה לקבוצה צרה במיוחד של אנשי שמאל עירוניים וצעירים, אבל העצרות הומות האדם שלו בכל רחבי המדינה מצביעות על בסיס תמיכה רחב יותר בציבור המקומי. "אנו לא יכולים להגיב עם אותם אנשים ואותם רעיונות", אמר מקרון כשהשיק את קמפיין הנשיאות שלו בנובמבר במרכז הכשרת כוח אדם בפרבר פריזאי קשה יום.

כשרמות התסכול הפוליטי בצרפת גבוהות במיוחד, נראה שמקרון הצליח לענות על הרצון בשינוי כולל – אותו רצון שרומם את מרין לה-פן. לה פן
צילום: AFP
כשרמות התסכול הפוליטי בצרפת גבוהות במיוחד, נראה שמקרון הצליח לענות על הרצון בשינוי כולל – אותו רצון שרומם את מועמדת הימין האנטי-ממסדית מרין לה-פן. "אני כאן כי הוא צעיר, כי הוא דינמי. הוא כמו משב רוח רענן", אמרה לסוכנות הידיעות 'אי-אף-פי' מרין גונידו בת ה-23, עובדת בחנות שהשתתפה בעצרת של מקרון בבריטני בחודש ינואר.
בגיל 39 מקרון עשוי להיות הנשיא הצעיר ביותר בהיסטוריה של צרפת המודרנית. בכך הוא ינתץ את המסורת של העדפת הבוחרים את הניסיון על פני הרעננות בתפקיד רב העוצמה. אף שהוא נחשב לאדם המגיע מבחוץ, מקרון עבר בנתיב המוכר היטב של מוסדות העילית בחינוך הצרפתי, כולל 'אי-אן-אי', בית הספר הגבוה לפקידי ממשל בכירים ומנהיגי העתיד.
עמנואל מקרון בעצרת התמיכה בדיז'ון. צילום: רויטרס
אחרי שצלל לענף הבנקאות, שבו הרוויח כמעט 2.4 מיליון אירו כשעבד בבנק 'רוטשילד' בשנים 2011-2012, הפך מקרון ליועץ כלכלי להולנד בשנת 2012. שנתיים אחר כך מונה לשר הכלכלה. בכהונתו בממשלה נודע בעיקר בזכות חוק השוק החופשי הנושא את שמו, שהנהיג ליברליזציה במגזר האוטובוסים, אפשר לחנויות גדולות לפתוח את שעריהן בסופי השבוע והציע תמריצים להשקעות לחקלאים.
החקיקה הליברלית עמדה בפני התנגדות נוקשה של איגודי העובדים החזקים של צרפת, והיה צורך להעביר אותה דרך בתי הנבחרים באמצעות סמכויות ביצועיות. עם זאת, החוק סייע לגבש את דמותו של מקרון כרפורמטור כלכלי. הבנתו את חברות הטכנולוגיה וה'אוּבריזציה' של הכלכלה, שבמסגרתה אנשים עובדים יותר כעצמאים ולא כשכירים, סייעה להבריק את תדמיתו המודרנית.
"אני רוצה שנוכל לפתוח עסק בקלות יתרה, שנוכל ליזום בקלות רבה יותר" - זו אחת מהמנטרות של המועמד לנשיאות. הוא חזר עליה בעצרות והסביר אותה בספרו "מהפכה", שראה אור לפני הקמפיין. בנוסף לרצון לשפר את האווירה העסקית, מקרון הדגיש את הצורך לשפר את החינוך באזורים נחשלים ודיבר נגד החוקים הנוקשים במדינה המתעקשים על החילוניות, ומשמשים לדעתו לקיבוע הדעות הקדומות נגד מוסלמים.
בחיים האישיים מקרון הוא הכול מלבד שמרן. הוא אוהב ספרות ודרמה, בן למשפחה ממעמד הביניים בצפון-מזרח צרפת. המועמד לנשיאות התאהב במורתו מהתיכון בריג'יט טרוניו, בסיפור שכבש את לבה של התקשורת המקומית. טרוניו, אם לשלושה ילדים המבוגרת ממקרון ביותר מעשרים שנה, התגרשה מבעלה ונישאה לעילוי הצעיר ב-2007.
"כשהיה בן 17 עמנואל אמר לי: 'אין זה משנה מה תעשי, אתחתן איתך", סיפרה טרוניו למגזין 'פרי מאץ'' באפריל שעבר. יש מי שהתקשו להאמין באמיתות יחסיהם של בני הזוג, וזאת על אף אינספור הופעותיהם בשער המגזין - מה שאילץ את מקרון לחזור ולהדוף בצחוק רועם את השמועות שהוא הומוסקסואל. למקרון יש תואר שני בפילוסופיה. בעבר עבד כעוזרו של הפילוסוף הצרפתי הנודע פול ריקר: הוא סייע לו לפרסם את ספרו האחרון, זמן קצר לפני מותו.
הוא חש בנוח בין המצביעים פשוטי העם, אך נוטה לדבר בכנות ועלול להישמע מתנשא – למשל כשהוא מכנה פועלי משחטות "אנאלפביתיים", עובדים מפוטרים "אלכוהוליסטים" או נוסעי אוטובוסים "מסכנים". בחילופי דברים נודעים לשמצה בזמן עימות עם מפגין בחולצת טי בחודש מאי שעבר איבד מקרון את שלוות רוחו ואמר: "הדרך הטובה ביותר לקנות לעצמך חליפה היא לעבוד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg