מאחורי החיוכים: פוטין הבהיר לאיראן שישראל חשובה לו
בקרמלין מתעקשים לשמור על יחסים טובים עם שתי האויבות המושבעות, איראן וישראל. למרות ההצהרות המשותפות והסכמי הסחר, ביקור רוחאני ברוסיה חיפה על מתח רב בין המדינות, ולחיצות הידיים הלבביות הסתירו מאבק אינטרסים כוחני
ביקורו של נשיא איראן חסן רוחאני במוסקבה השבוע לווה בהרבה הצהרות שצרמו לאוזן הישראלית. פחות משלושה שבועות לאחר שבנימין נתניהו ערך ביקור משלו בבירה הרוסית, הרעיפו בקרמלין מחמאות רבות על הרפובליקה האסלאמית. המדינה שראש הממשלה הגדיר כמי ש"אחראית ל-80 אחוז מבעיות הביטחון של ישראל", זכתה כעת ברוסיה לכינויים "בעלת ברית" ו"שותפה אסטרטגית".
אבל גם אחרי פגישותיו של נשיא איראן עם מקבילו ולדימיר פוטין ועם ראש הממשלה דמיטרי מדבדב, ישראל עדיין במשחק. אם לשפוט על פי הלכי הרוח המנשבים ממוסקבה, הממשל של פוטין עושה כל שביכולתו לדחות את הקץ - לא להכריע בין ירושלים לטהרן, ולשמור ככל האפשר על מערכת יחסים טובה עם שתי האויבות המושבעות.
על העובדה שגם במנותק מהנושא הישראלי, ולמרות ההצהרות הרשמיות הלבביות, היחסים בין רוסיה ואיראן מורכבים וטעונים, יעיד האופן שבו דיווח על המפגש האתר הרוסי הנחשב 'קומרסנט'. הפרשן אנדריי קולסניקוב כתב כי "מר רוחאני נחשב אדם רך באיראן, אבל ראיתי איך הוא לוחץ את ידו של נשיא רוסיה. לחיצת יד חזקה, כוחנית. זו כנראה הייתה נקודת ההתחלה של משא ומתן לא פשוט, ולאחר מכן התברר שגם ארוך" (הפגישה בין פוטין לרוחאני ארכה כשלוש שעות).
פגישת פוטין ורוחאני (צילום: רויטרס)
באותה הזדמנות סיפר קולסניקוב לקוראיו כי הביקור שערך פוטין באיראן בנובמבר 2015 זכור עד היום אצל רבים בקרמלין כחוויה משפילה למדי. לדברי קולסניקוב, "פגישת פוטין ורוחאני התנהלה בצל זיכרונות לא קלים מהביקור האחרון באיראן. מילא שבארמון הנשיאות בטהרן העיתונאים החליפו מהלומות, זה הרי ריטואל קבוע. אבל אחרי ההצהרות לתקשורת, נשיאי רוסיה ואיראן ואחריהם חברי שתי המשלחות פנו החוצה לכיוון השיירה של פוטין. ואז האבטחה של הנשיא רוחאני, ללא הכרזת מלחמה (ללא התראה מוקדמת), ניתקה את כל הפמליה מפוטין עצמו.
"אני עצמי ראיתי איך שר החוץ לברוב ניסה לפרוץ שורה של אנשי משמרות המהפכה. הם עמדו כחומה בצורה אבל הוא הצליח לזרוק את כולם. ראיתי גם איש צוות שמקריב עצמו כדי שסגן ראש הממשלה שובאלוב יוכל לעבור. אחרי רגעים קשים, המשלחת הצליחה לפרוץ לעבר האיש שלה (פוטין)".
התקרית הזו היא אולי מעין סמל ליחסי רוסיה-איראן: שתיהן זקוקות זו לזו בזירה הבינלאומית והכלכלית ומודעות לכך היטב, אך במקביל הן מנהלות ביניהן משחק חתול ועכבר רווי אגו ואינטרסים מגוונים, תוך מטרה להבהיר לבת השיח שמנגד מיהי המדינה שמובילה את ריקוד הטנגו המשותף.
אחת הנגזרות של הריקוד הזה נוגעת לפיל הלבן שבחדר - ישראל. כשם שהרוסים דאגו להבהיר לבכירים בירושלים בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות כי לקרמלין אין כל כוונה לזנוח את יחסיו עם איראן, כך קיבלו בכירים בטהרן איתותים כי למוסקבה יש אינטרס אסטרטגי מובהק להמשיך בקשריה עם ישראל. ייתכן מאוד שהדבר בא לידי ביטוי גם בסוגיה הסורית, שפוטין ורוחאני הסכימו להמשיך להידבר עליה במסגרת השיחות הנערכות באסטנה בירת קזחסטן.
עדות לרצונה של רוסיה להמשיך לרקוד על שתי החתונות, ערב ביקורו של רוחאני במוסקבה, סיפק חבר הפרלמנט הרוסי איגור מורוזוב, המשמש יו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית רוסיה-איראן. בריאיון לאתר 'פראבדה' סיפר מורוזוב: "כשהייתי באיראן והתארחתי במכון מחקר לעניינים אסטרטגיים, אמרו לי 'תראה, ישראל היא אויב שלנו והיא מאיימת לתקוף אותנו, ובאותו זמן אתם מנהלים איתה קשרי ידידות. איך זה יכול להיות?' השבתי להם ש-25 אחוזים מאזרחי ישראל הם אזרחי רוסיה ובריה"מ לשעבר.
"יש לנו יחסים טובים מאוד עם ישראל, ובכל שנה שני מיליון תיירים מגיעים מרוסיה לישראל ולהפך, ואנחנו מוצאים שפה משותפת. רק היחסים הטובים שלנו עם ישראל נתנו לנו את האפשרות לשכנע את המערב, וגם את ישראל, לא לתקוף את מתקני הגרעין של איראן כשהם היו במצב של אמברגו מלא. בנקודת הזמן הנוכחית אסור לאפשר פרץ אלימות בין איראן לישראל, ולכן עלינו לנהל קשרים טובים עם שני הצדדים".
ברוח דומה כתב הפרשן דמיטרי דריזה. בטור ב'קומרסנט' הוא הסביר כי "איראן מעולם לא ויתרה על רעיון השמדתה של ישראל, והיא ממשיכה לעשות כל שביכולתה כדי להוציא את הרעיון הזה אל הפועל. כל זה יכול להוביל את המזרח התיכון לעימות חדש. ומה על מוסקבה לעשות? בין רוסיה לישראל נוצרו יחסים טובים.
"ישראל איננה תומכת בסנקציות (שהמערב הטיל על רוסיה בשל מעורבותה במשבר האוקראיני) והיא גם ניטרלית בעניין חצי האי קרים. אז מה לעשות? לא ברור. לצדד באחד מהצדדים אי אפשר, וגם לנסות לגשר ביניהם אי אפשר. כל זה מוביל לדרך ללא מוצא, וספק אם ביקור רוחאני ישנה משהו בעניין הזה. כל מה שנותר הוא לנסות ליהנות מהתועלת הכלכלית (של הביקור)".
ואכן, במהלך ביקורו של רוחאני במוסקבה נחתמו לא פחות מ-16 הסכמים במגוון רחב של תחומים. בין השאר נחתם מזכר המסדיר פעילות משותפת של רוסיה ואיראן בתחום האנרגיה הגרעינית, והסכם המבטל את הצורך בוויזות בעבור תיירים רוסים ואיראנים המבקשים לבקר בשתי המדינות. במקביל הודיע שר האנרגיה של רוסיה, אלכסנדר נובאק, כי צוותים ממוסקבה ומטהרן דנים במגוון עסקאות בסכום כולל של כ-10 מיליארדי דולרים.
אבל גם ביחסי המסחר בין שתי המדינות קיימים משקעים קשים. ברוסיה יש מי שחשים נבגדים על ידי האיראנים, זאת משום שרוסיה רואה עצמה כמי שדחפה להסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל איראן, ואילו הרפובליקה האסלאמית מצדה מעדיפה חברות מערביות על פני תאגידים רוסיים וחותמת איתם על חוזי-ענק.
בתקשורת הרוסית דווח כי בינואר האחרון התכוון סגן ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי רוגוזין, לצאת לביקור חשאי באיראן כדי לנזוף בבני שיחו על הסכם שחתמו האיראנים עם חברת 'בואינג' לאספקת 80 מטוסים, בשווי כולל של 10 מיליארד דולר. אולם הוא ביטל את ביקורו בזעם לאחר שהאיראנים פרסמו ברבים את כוונתו לבקר במדינה.
"השקענו באיראן משאבים פוליטיים גדולים", אמר בהקשר הזה חבר הפרלמנט איגור מורוזוב לאתר 'פראבדה'. "אנחנו אלה שמנענו מארה"ב לתקוף את איראן באמצעות ישראל, ואנחנו לא אפשרנו לקהילה הבינלאומית לנתק את איראן ממנה כליל. לכן, כשנחתמו הסכמי ז'נבה חשבנו שעכשיו נקבל דריסת רגל באיראן. חשבנו שנקבל כל מה שרק אפשר. שתהיה לנו נוכחות במפרץ הפרסי, שנפעל בנקודות שיש בהן גז טבעי, שיהיו לנו פרויקטים בתחום התשתית שם, ושנמכור להם את מטוסי הנוסעים שלנו. אבל המונופולים שלנו משום מה לא נכנסים לאיראן. 'מרצדס' ו'רנו' כבר נכנסו לשם, ואנחנו מאחרים ובגדול".
נראה שלפחות בפן הכלכלי האיראנים גיבשו חבילה שאמורה לשפר את התחושות בצד הרוסי, ועמה התייצב רוחאני במוסקבה. על פי הדיווחים, טהרן מעוניינת להוציא לפועל בתקופה הקרובה עסקאות רחבות-היקף עם רוסיה ולרכוש ממנה כלי רכב, אוטובוסים, מסוקים אזרחיים וציוד בתחום שדות התעופה.
'סוכריה' נוספת שהביא נשיא איראן לעמיתו הרוסי היא הצעה שלפיה חברות אנרגיה רוסיות ישתתפו בקידוחים ב-11 מוקדים פוטנציאליים להימצאות נפט וגז טבעי באיראן. העובדה שגם רוחאני וגם פוטין עומדים בפתחה של תקופת בחירות ומתמודדים עם קשיים כלכליים וסנקציות, אמורה לשכנע את שני הצדדים לקדם עסקות אלו.
עם זאת, חוסר האמון ששורר כנראה בין בכירים במוסקבה ובטהרן גלש גם לתחום הכלכלי. לפני תחילת הביקור פרסמו הרוסים נתונים ולפיהם בתוך שנה, מאז הסרת הסנקציות, זינק היקף הסחר בין המדינות בשיעור של 70 אחוזים. זה גם הנתון שהשמיע הנשיא פוטין במסיבת העיתונאים המשותפת שקיים עם רוחאני.
באתר 'קומרסנט' נטען כי עיתונאים איראנים ששמעו את הדברים נותרו המומים, כמו גם חלק מאנשי התקשורת הרוסים שנכחו במקום. הכתב אנדריי קולסניקוב תיאר את הסיטואציה שנוצרה כך: "העיתונאים האיראנים התחילו לשאול את עצמם שאלות, ונראו כאילו לא האמינו למשמע אוזניהם. הם שאלו גם אותי, ואז החליטו שהמתורגמן טעה. כשהבינו שהוא לא טעה, אחד מהם הכריז: 'לא, לא. זה הרבה מדי, לנו אמרו מספרים אחרים".
קולסניקוב סיים את דיווחו על הנושא בנימה צינית, שבהחלט יכולה לטעת אופטימיות בישראל בנוגע להיתכנות של משברים נוספים בין מוסקבה לטהרן בעתיד הנראה לעין. כשהגיע לתיאור התדהמה של העיתונאים האיראנים מהזינוק בהיקף הסחר כתב העיתונאי הרוסי בלגלוג, תוך שהוא רומז לכך ששני הצדדים יוצרים מצג שווא בנוגע לממדי שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהם.
"זינוק זה בהיקפי הסחר יכול היה להתרחש בבת אחת, גם במהלך ארוחת הצהריים החגיגית (של שני הנשיאים). פוטין הרי יכול היה להביא בחשבון גם הסכמות לא סופיות שעדיין לא נחתמו רשמית. ולמה לא בעצם, המילה שלו לא שווה הכול?"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם