ראשי ההתיישבות מבהירים: לא נסבול עוד הקפאה
עתיד הבנייה ביהודה ושומרון בעידן הנשיא טראמפ עדיין לוט בערפל. על רקע השיחות בין ישראל לארה"ב בנושא, מבהירים גורמים בכירים בהתיישבות כי גזרות חדשות יכולות לעלות לליכוד באיבוד השלטון
כבר שבועיים ימים שראשי ההתיישבות כוססים ציפורניים בציפייה לראות מה יולידו המגעים בין ראש הממשלה לממשל האמריקאי בנושא הבנייה ביהודה ושומרון. שבועיים חלפו מאז ביקורו בארץ של ג'ייסון גרינבלט, שליחו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.
גרינבלט נפגש עם בכירים בהנהגה הישראלית ובזו הפלסטינית, בניסיון לגבש נוסחה שתביא לחידוש המשא ומתן המדיני בין הצדדים. הוא נועד גם עם גורמים ישראלים ופלסטינים לא רשמיים. מהצד הישראלי פגש נציגו של טראמפ את ראש מועצת שומרון יוסי דגן, ואת ראש מערך החוץ של מועצת יש"ע וראש מועצת אפרת עודד רביבי. במקביל הוא ביקר במחנה הפליטים ג'ילזון הסמוך לבית-אל.
מאז נעשה ניסיון נוסף לקדם הסכמה בסוגיית הבנייה בהתיישבות. ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה יואב הורוביץ יצא בשבוע שעבר לוושינגטון ונפגש שם עם גורמים בממשל האמריקאי, אך גם פגישות אלו הסתיימו בלי הבנות.
גורם מדיני בכיר מעריך בשיחה עם 'מקור ראשון' כי המשא ומתן בעניין עם האמריקאים עשוי להימשך עוד כמה ימים ואולי אף שבועות אחדים עד לגיבוש הנוסחה הסופית. מה שמעכב את ההסכמות, מסביר הגורם, הם חילוקי הדעות בין הבית הלבן לנתניהו, וכן המשברים הפנימיים ובראשם סוגיית התאגיד ושאלת מועד הבחירות שהעסיקו את ראש הממשלה.
לפני שפגש את גרינבלט נועד ראש הממשלה עם שניים מראשי ההתיישבות - זאב חבר (זמביש) ויוסי דגן. נתניהו שמע מהשניים התנגדות נחרצת לתקופה נוספת של הקפאת בנייה, אך גם כעת בכירי ההנהגה בהתיישבות אינם יודעים מה אמר נתניהו לאמריקאים. ההנחה היא שראש הממשלה הבהיר שהקפאת בנייה מוחלטת אינה באה בחשבון כלל, גם לא לתקופה קצרה ביותר.
הצעות יצירתיות אחרות מדברות על בנייה בגושי ההתיישבות והקפאת בנייה ביישובים שמחוץ לגושים - מתווה שעשוי להיתקל בהתנגדות עזה הן מצד הבית היהודי הן מצד רוב חברי הליכוד - או לחלופין קביעת מכסות של יחידות דיור שייבנו בכל שנה.
הבחנה כזו בין גושי ההתיישבות ליישובים שאינם בגושים, שתקבע באילו יישובים תוכל ישראל לבנות ובאילו לא, יוצרת למעשה 'מפת נסיגה', שהרי ההסכמה לא לבנות ביישובים שמחוץ לגושים כמוה כהודאה והכרה שאלו עשויים להתפנות בתהליך מדיני עתידי. בהתחשב בעובדה זו, ובהתחשב בכך שהקואליציה בהרכבה הנוכחי תתקשה לעכל הסדר בינוי כזה, אפשרות המכסות נראית הרע במיעוטו מבחינת נתניהו.
לשם המחשה, מספר התחלות הבנייה ביהודה ושומרון בשנת 2000 - ימי ממשלת ברק - עמד על כ-5,000; בזמן ממשלת אולמרט ב-2008 החלה בנייתן של 2,400 דירות, ואילו ממוצע התחלות הבנייה בתקופת ממשלות נתניהו (החל מ-2009) עומד על כ-1,584 בלבד. כל סיכום ישראלי-אמריקאי שיקבע רף נמוך ממספרים אלו כמוהו כייבוש ההתיישבות.
"ההתנהלות העמומה הזו מצד ראש הממשלה מזמינה לחצים, אם לא במעשה אז במחדל", מותח יוסי דגן ביקורת בנושא הבנייה. "אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות היסטורי, ובמקום לנצל את זה ולהתחיל לבנות בלי שאלות מיותרות אנחנו פונים לאמריקאים ומבקשים אישור לבנות. זה מזמין לחצים".
דגן, שידוע כבעל כוח לא מבוטל בליכוד, מעריך כי אם הממשלה תחמיץ את ההזדמנות היא תאבד את זכות הקיום שלה. "אני חושב שמבחינה פוליטית וערכית, ממשלה לאומית שתפספס את ההזדמנות הזאת מאבדת את הצידוק להמשיך להישאר בשלטון. ראש הממשלה מבין ומאמין שנכון וחשוב לבנות ביו"ש ובירושלים, הוא מבין שמדובר בעניין קיומי, אבל הממשלה עדיין לא עשתה את הסוויץ' והתוצאה יכולה להיות בכייה לדורות.
המשמעות הפוליטית של הקפאה מחוץ לגושים היא הפלת הממשלה וסיום כהונתה. אני לא רואה איך ממשלה כזאת ממשיכה להתקיים, וחבל, כי אף אחד לא רוצה שהיא תיפול. אני סומך על ראש הממשלה ומאמין שהוא יכול לעמוד בלחצים שמופעלים עליו, שאפילו לא מתקרבים ללחצים שהיו בתקופת הנשיא הקודם".
"לנו הכי חשוב עניין הבנייה מחוץ לגושים", קובע מנכ"ל מועצת יש"ע שילה אדלר, שחזר ביום שלישי מארה"ב. "לא נסכים בשום פנים ואופן לוותר בעניין הזה. אנחנו גם יודעים בוודאות שזה המסר שעבר מראש הממשלה לאמריקאים".
אדלר מספר כי גם בסוגיית עמונה אמר ראש הממשלה לאמריקאים כי הוא מתכוון לעמוד בהבטחתו ולהקים יישוב חדש בעבור המפונים, בלי תנאי ובלי קשר לכל סיכום שיושג בעניין בנייה עתידית ביו"ש.
"אנחנו חוששים שאם יוסכם על בנייה במכסות ייקבעו מספרים נמוכים. הממשל האמריקאי ביקש לדעת מספרים ונתונים על היקף הבנייה ביהודה ושומרון, והוא קיבל אותם מארגוני השמאל. מובן שמדובר בנתונים מגמתיים, שקריים ומעוותים. אנחנו דאגנו לתקן את זה, והעברנו את הנתונים הנכונים והמדויקים שבידינו".
בתחילת השבוע התקיים בארה"ב הכנס השנתי של השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק, ובמועצת יש"ע החליטו בפעם הראשונה לקיים בשולי הוועידה הזו כנס מיוחד שיוקדש כולו לחיזוק התיישבות. בכנס השתתפו 350 נציגים מכל הקהילות היהודיות ברחבי ארה"ב.
אדלר היה נציג מועצת יש"ע בכנס, והשתתפו ונאמו בו השרים יואב גלנט וצחי הנגבי, וסגני השרים ציפי חוטובלי והרב אלי בן-דהן. השר נפתלי בנט ששהה אף הוא בארה"ב לא הצליח להגיע לכנס, משום שבאותו זמן בדיוק הוא ניהל דיבייט פומבי מול ציפי לבני באחד המושבים בוועידת איפא"ק.
"היה כנס מוצלח מאוד", מסכם אדלר. "יהדות ארצות הברית מחוברת מאוד למה שקורה בארץ. זיהינו את הצורך לחבר את האנשים גם למה שקורה בהתיישבות. רוב יהודי אמריקה מזוהים עם המפלגה הדמוקרטית, זיהוי שמשקף פער במציאות, וחשוב לחולל שינוי לרתום את האנשים לתמוך בהתיישבות".
על המסגרת של הכנס מספר אדלר כי בניגוד למה שקיוו לא הצליחו במועצת יש"ע להפוך את הכנס שיזמו לחלק מהוועידה הכללית של איפא"ק. "רצינו שהכנס שלנו יהיה בשיתוף מלא עם איפא"ק, אבל השנה זה לא קרה. היה להם קצת קשה לאכול את זה. הם לא הביעו התנגדות ואפילו סייעו, אבל לא פרשו חסות כמו שרצינו". במועצת יש"ע מתכוונים להפוך את הכנס למסורת קבועה בוועידות איפא"ק ומקווים כי בשנים הבאות יתהדק שיתוף הפעולה, ואף שוקלים לשתף ארגונים אמריקאיים אחרים בארגון הכנסים העתידיים.
"ג'ייסון גרינבלט יצטרך ליצור נוסחה שתאפשר לנתניהו לחיות בשלום עם חברי הכנסת שלו מהליכוד", רומז סמנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני על האתגר שעומד בפני האמריקאים. בחודשים האחרונים נפגשו נציגי מועצת יש"ע עם כמה שרים מהליכוד והסבירו להם שהקפאת בנייה מלאה או חלקית לא תעבור.
"בתקופת אובמה הייתה הבלגה מצד ההתיישבות וראשי המועצות, אבל אם תתחדש ההקפאה לא תהיה הבלגה כזאת. אי אפשר למשוך את ההתיישבות שמונה שנים ולהסביר שאובמה אשם, ועכשיו, כשאובמה כבר מחוץ למשחק, להמשיך לתקוע את העסק". דילמוני מסכים שבנייה בהיקף דל תערער את יציבות הממשלה: "הקפאה תגרור את הקואליציה למקום לא טוב. זה יגרום זעזועים שאולי הממשלה לא תצליח לעמוד בהם".
גורם אחר בהתיישבות משוכנע כי הלחץ האמריקאי להקפאת בנייה הוא יציר כפיו של נתניהו. "אני אומר זאת בצורה ברורה וחדה: כל הדיבורים על הקפאה לא באים מהאמריקאים, הכול מתחיל ונגמר בנתניהו. אין לזה שום קשר לאמריקאים, זה לא מעניין אותם ולא מעסיק אותם, וזה לא רק מעכשיו, זה נכון גם לתקופה שקדמה לממשל טראמפ.
"ויש לראש הממשלה הסברים לכך. הוא משוכנע שאם הוא יבנה בכל יהודה ושומרון העולם יאשים אותו שהוא אינו מאמין עוד בחזון שתי המדינות, כי בעצם הבנייה בכל השטח הוא קובר את הסיכוי למדינה פלסטינית, וזה יזמין עליו לחץ".
סוגיה נוספת שעומדת לפתחו של ראש הממשלה היא הקמת יישוב הקבע למפוני עמונה. הקמתו של יישוב חדש עוגנה בהסכם שהושג בין המפונים לראש הממשלה באמצע דצמבר האחרון. בסעיף ח' בהסכם נקבע כי אם לא תתאפשר הקמתו מחדש של היישוב עמונה על ההר שעליו שכן, יוקם היישוב על אדמות מדינה בנקודה אחרת במועצה האזורית בנימין. עוד נקבע כי העבודות להקמת היישוב ומתן סמל יישוב יחלו עד סוף חודש מרץ, אבל זה כבר לא יקרה.
"מפרים איתנו הסכם חתום", אומר אביחי בוארון, ממפוני עמונה. "בהסכם נקבע במפורש כי העבודות להקמת היישוב יקודמו עד סוף החודש, אבל זה לא קרה. מורחים אותנו". המסרים שמגיעים לאנשי עמונה מכיוון לשכת ראש הממשלה מדברים על כך שההבטחה תמומש, אך איש לא מציג להם לוח זמנים להקמת היישוב החדש באזור עמק שילה כפי שנקבע.
כמעט חודשיים עברו מהפינוי, וארבעים המשפחות עדיין משתכנות במדרשת עפרה. ההצטופפות הממושכת בחדרים הקטנים נותנת את אותותיה ופוגעת במרקם החיים המשפחתי והזוגי של המשפחות. מי שמממן את שהותם במקום הוא משרד הביטחון.
בשבוע האחרון עזבה אחת המשפחות לקרוון ביישוב עפרה לרגל לידת תינוקם. כמאה מטרים ממדרשת עפרה הוקמה שכונה חדשה ובה 15 קרווילות חדשות. על אף הנוחות היחסית המובטחת למשפחות שיעברו לשם, המפונים מסרבים להעתיק את מקומם, משום שהם יודעים כי צעד שכזה יהיה תחילתו של פיצול הקהילה והתפוררותה.
בימים האחרונים הודיע שריה דמסקי, יועצו הבכיר של שר החקלאות ומי שלשכת ראש הממשלה בחרה בו לפרויקטור להקמת היישוב החדש, על סיום עבודתו במשרד החקלאות ובשירות הציבורי. כפועל יוצא יסיים דמסקי גם את תפקידו כפרויקטור של עמונה. בשבועות האחרונים ניתקו אנשי ראש הממשלה את הקשר עם דמסקי, מה שהוסיף לעמימות ולתחושת הספקנות אצל תושבי עמונה.
לצד ההמתנה לנתניהו והציפייה ממנו שיעמוד בהתחייבותו ויקים להם בהקדם יישוב חדש, תושבי עמונה שוקדים על תוכנית חלופית. את הסיכום הממשלתי להקמת יישוב הם מגדירים 'המסלול הירוק'. אם זה לא יקרה, הם יבחרו ב'מסלול האדום' ויחלו באופן עצמאי בפעולות להקמת היישוב.
"למרות התנאים שאנחנו חיים בהם, שהם סבל בל יתואר - אפס אינטימיות משפחתית, אפס אינטימיות זוגית - אנחנו לא נתפצל", אומר בוארון. "אם הממשלה לא תקים את היישוב שהבטיחה, אנחנו נעשה את זה בעצמנו. ואם יפנו אותנו אנחנו נחזור לשם, גם אם זה יקרה מאה פעם. אנחנו לא נישבר. למרות הקשיים, אנשים חזקים".
אקו"ם