ראשי » חדשות » צבא וביטחון

אחרי החיסול בעזה: לאן מועדות פני חמאס?

המחסלים שהגיעו מן הים וחזרו אליו בלי להשאיר סימן לא הותירו הרבה סיכוי למאזן פוקהא, פעיל טרור עזתי שעסק בהכוונת חוליות מחבלים מיו"ש. ישראל שומרת על שתיקה, בחמאה מבטיחים נקמה

זה קרה בשעות הקטנות של ליל השבת האחרונה. משפחת פוקהא סיימה בילוי משותף, וחזרה לביתה שבשכונת תל אל-הווא. האישה ושני הילדים עלו הביתה. אבי המשפחה מאזן, פעיל חמאס מורשע ששוחרר בעסקת שליט, נכנס עם הרכב לחניה. הוא לא ידע שאלה יהיו רגעיו האחרונים.
     
המתנקשים שארבו לו בחושך פעלו באופן מקצועי. הם הכינו את האקדחים המצוידים במשתיקי קול, והמתינו בסבלנות לזמן המתאים. כאשר התקרב, הם ירו ארבעה כדורים בראשו. איש לא שמע את הירי, ואיש לא זיהה את התנועה המהירה לאחר החיסול לכיוון הים, ואת היעלמותם של המחסלים בין הגלים. מאזן פוקהא, שהיה אחראי למותם של תשעה אזרחים ישראלים, עלה במסלול מהיר השמימה.

"לא שמעתי דבר", העידה אחר כך אשתו של מאזן. "נכנסתי הביתה עם הילדים וחשבתי שמאזן מתעכב אצל השכנים. רק אחר כך אמרו לי שהוא מת. הייתי בהלם". אביו של המחוסל, המתגורר בטובאס שליד שכם, הצביע על ישראל כמי שעומדת מאחורי הפעולה. בניגוד לכלתו, הוא דווקא לא הופתע: "קיבלנו בעבר שיחות מגורמים ישראליים שאיימו שזה יהיה גורלו אם הוא לא יפסיק את הפעילות. הם ביקשו ממני להתקשר אליו והאזינו לשיחות. אמרתי להם שאני לא יכול לעשות כלום כי הוא מתגורר בעזה".

הלווייתו של מאזן פוקהא בעזה. צילום: רויטרס
 

מיד לאחר האירוע הגיעו לזירה כוחות חמאס, הפכו אותה לשטח צבאי סגור ולא אפשרו לכלי תקשורת או לגורמי רפואה מקומיים להגיע לאזור. תמונה בודדת של המחוסל, מתבוסס בדמו, שוחררה לציבור וכיכבה ברשתות החברתיות הפלסטיניות. מאזן פוקהא הפך ל"שהיד שמת מות קדושים על ידי האויב הציוני".

גם היום, שבוע אחרי החיסול, רב הנסתר על הגלוי. שתיקתה של ישראל, כמו גם הערפול שהטיל חמאס על האירוע, משרתים את שני הצדדים. הדיווח שלפיו חוליית החיסול נכנסה ויצאה דרך הים ולא הותירה אחריה ממצאים מפלילים, פורסם בעיתון 'אל-חיאת'. מנגד, גורמים מקומיים טענו כי אנשי חמאס שסגרו את מקום האירוע באופן הרמטי, הם שאספו את תרמילי הכדורים שנורו לעבר פוקהא בעת החיסול, כמו גם ראיות נוספות שיכולות לשפוך אור על זהות המתנקשים.

בחמאס האשימו מיד את המוסד הישראלי באחריות לחיסול. הארגון טען כי ישראל הסתייעה במשתפי פעולה, ונפתחה חקירה מטעמו לחשיפת האחראים לחיסול ועוזריהם. חאזם קאסם, מדוברי חמאס, הבהיר שארגונו לא ישתף את התקשורת במידע סודי על פרטי החקירה וכי המידע יישאר בידי גורמי הביטחון. איסמעיל ג'בר, התובע הכללי ברצועת עזה, הודה שישנן טביעות אצבע ברורות של המוסד, אבל הזהיר מפני פרסום פרטים נוספים על החקירה והדגיש כי מי שיפר את ההנחיה יישא באחריות פלילית ויינקטו נגדו צעדים משפטיים.
     
מנגנוני הביטחון של חמאס, המסונפים למשרד הפנים בעזה, עצרו מספר אזרחים באשמת "הפצת מידע כוזב". גורמים בפת"ח טענו כי האזרחים נעצרו במפתיע בשל פעילותם ברשתות החברתיות, והוסיפו כי על פי מידע שברשותם, בימים הקרובים צפויים מעצרים נוספים כחלק מחקירת חיסולו של מאזן פוקהא. חמאס סגר את היציאות מרצועת עזה ואת הכניסות אליה מחשש שמשתפי הפעולה ינסו לברוח, וכך גם את הגבול הימי.

מסלול חייו של מאזן פוקהא הוביל אותו לכיוון הטרור. מכריו מספרים שבילדותו הרבה לפקוד את המסגד בכפר טובאס שליד שכם, וכבר בגיל שמונה צבר ידע רב בקוראן. בהיותו סטודנט לכלכלה באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם, הצטרף פוקהא לתא הסטודנטים של חמאס והיה פעיל בשורותיו. הוא היה שותף לפעילות הטרור של חמאס באינתיפאדה השנייה, וכבר ב-2001 הוגדר מבוקש על ידי ישראל.
 

 
את פעולת הטרור המשמעותית ביצע בשנת 2002. במסגרת תפקידו בחמאס הוא שיגר את המחבל שפוצץ את עצמו בקו 361, סמוך לצומת מירון, והרג תשעה ישראלים. פוקהא נשפט ונידון לתשעה מאסרי עולם. בכלא הוא ישב עם בכירי חמאס, וצבר ניסיון ומעמד. ב-2011 הוא שוחרר בעסקת שליט, אך בגלל חומרת מעשיו גורש לעזה ולא הורשה לשוב למקום מגוריו בשומרון.

כמו משוחררים רבים, הוא לא המתין זמן רב לפני שחזר לפעילות טרור נגד ישראל. יחד עם עבד אל-רחמן רנימאת מהכפר צוריף, עוד משוחרר בעסקה שגורש לעזה, הוא ייסד את 'מטה הגדה', גוף שפעל בפיקודו של בכיר חמאס סאלח אל-ערורי השוהה בחו"ל, במטרה להכווין, לממן ולשלח חוליות מחבלים נגד ישראל ביהודה ושומרון.

להלוויה הצבאית שנערכה לפוקהא הגיעו אלפים. את הגופה נשאו לוחמי גדודי עז א-דין אל-קסאם, לבושי שחורים וסרטים ירוקים של חמאס לראשם. אחריהם נהר המון משולהב שהשמיע קריאות בגנות ישראל. במקום נכחו גם בכירי חמאס הוותיקים אסמאעיל הנייה ומחמוד א-זהאר, ולצדם הצעירים יחיא סנוואר וסגנו חליל אלחיה. האחרון הבטיח לנקום את מותו של פוקהא, והבהיר שישראל תישא באחריות לחיסול.

חמאס, שחיסולים כאלה מחזקים את הלגיטימציה השלטונית שלו כארגון הלוחם בישראל, לא הסתפק בהלוויה. ימים אחדים לאחר מכן התקיימה עצרת הזדהות המונית בכיכר 'אל-כתיבה' בעזה. בנו של המחוסל, ילד קטן, הופיע בה כשהוא לבוש מדי צבא ונישא בזרועותיו של סנוואר, באקט שנועד לסמן את פריסת החסות של הארגון על משפחת השהיד.
   
"אנחנו במלחמה פתוחה מול האויב", אמר משעל בנאום מקטאר, ששודר על מסך ענק לעיני ההמונים. "ישראל סגרה חשבון עם אסיר משוחרר. היא זו שהחליטה לשנות את כללי המשחק, ואנחנו מקבלים את האתגר". המשפט האחרון נועד כמובן לרמוז לפעולת תגמול של חמאס נגד ישראל.

הצהרתו של משעל זכתה להד רחב, ובחוצות עזה נתלו שלטים בערבית ובעברית עם הסלוגן החדש: "קיבלנו את האתגר". בשלט נוסף שפוזר אף הוא ברחבי הרצועה, שוב בערבית ובעברית, נראה פעיל חמאס אוחז באקדח ולצדו הכיתוב: "הגמול יהיה לפי המעשה".

הערפל סביב הפעולה והיעדר המידע בנוגע לזהות מבצעיה, סימן מספר אפשרויות. האם הייתה זו ישראל, כפי שמיהר חמאס להאשים? או אולי גורמים סלפים המזוהים עם דאעש וקוראים תיגר על חמאס? ושמא בכלל מדובר בחיסול פנימי של חמאס?

המנהיג הנוכחי של חמאס ברצועה הוא יחיא סנוואר, מהמחבלים האכזריים ביותר. אפילו השייח' אחמד יאסין, שישב איתו בכלא, אמר עליו כי הוא אדם קיצוני באופן חריג. סנוואר הוא שהקים את מערך חשיפת הסוכנים ומשתפי הפעולה עם ישראל, 'אל-מג'ד', וחיסל במו ידיו משתפי פעולה עם ישראל. גם חיסולים פוליטיים לא זרים לו. רק לפני שנה חוסל בעזה בכיר הזרוע הצבאית של חמאס מחמוד שתיווי, והשמועות אמרו כי הדבר נעשה לאחר ששתיווי חצה את הקווים והפך לסוכן ישראלי. על פי שמועה אחרת, העילה לחיסולו הייתה ביקורת שהפנה כלפי סנוואר. ייתכן אפוא שלידי סנוואר הגיע מידע מפליל על פוקהא, שגרם להוראה לחסלו.
 

 
המזרחן פרופ' שאול משעל, ראש התוכנית למזרח תיכון במרכז הבינתחומי בהרצליה, מסכים כי האופציה הזאת אפשרית, אבל מבקש להסתייג: "אני לא שולל כלום, אבל אני חושב שזו אפשרות פחות סבירה. יחיא סנוואר רק עכשיו נכנס לתפקידו. הוא יצא מהזרוע הצבאית לאזרחות, ולייחס לו בשלב כל כך מוקדם יכולות אסטרטגיות של חיסול גורמים בתוך חמאס זה מוגזם. הוא כנראה בשלב שהוא עדיין לומד את הארגון שקיבל לידיו, רואה לאן הרוח נושבת ובאילו כלים הוא יכול להשתמש. קשה לי להאמין שהוא ייתן הוראת חיסול בשלב כזה".

הפרשן פנחס ענברי מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, סבור גם הוא שהאופציה של חיסול פנימי פחות מתקבלת על הדעת. "מבחינת חמאס, חיסולים פנימיים זה לא דבר חיובי עכשיו. נוכח האתגרים שהארגון מתמודד עמם, הלכידות הארגונית חשובה מאוד. היציבות של חמאס כגורם משילותי בעזה, ומנגד כגורם שמשמר את ההתנגדות לישראל, היא מה שמטריד כעת את בכירי הארגון".

ד"ר רונית מרזן מאוניברסיטת חיפה, חוקרת החברה הפלסטינית, מצטרפת להסתייגויות של עמיתיה: "אנחנו לא יודעים מי חיסל אותו, אבל צריך לזכור שיחיא סנוואר ומאזן פוקהא ישבו יחד בכלא, והיה סוג של יחסי אמון ביניהם. באופן אישי קשה לי להאמין שחמאס הם שהורידו אותו, אף שבמזרח התיכון הכול אפשרי".

גורם המאתגר את חמאס בעזה הם הקבוצות הסלפיות המזוהות עם דאעש. אותם פלגים דתיים קיצוניים שואבים עידוד מפעילות דאעש באזור ובאירופה, ומרשים לעצמם לכנות את אנשי חמאס "כופרים". הנחיתות המספרית והיכולות המבצעיות החלשות גורמים לאותם סלפים לפעול נגד חמאס באמצעות ישראל, בדרך פשוטה למדי. הם יורים לעבר ישראל רקטות מהרצועה, וממתינים שחיל האוויר הישראלי יפגע בנקודות רגישות של חמאס במרחב. כדי לעצור את הירי הסלפי, חמאס צריך להשקיע משאבים ולפרוס כוחות רבים סמוך לגבולות.

"הזרם הסלפי נעשה פופולרי מאוד בעזה, בעיקר בקרב הצעירים שמחפשים ריגוש ואקשן. השאלה היא האם יש לו היכולות לבצע חיסול כזה, והאם הוא מתכוון להעלות מהלך במלחמה מול חמאס. זאת שאלה פתוחה שאין לה תשובה ברורה", אומר פנחס ענברי. רונית מרזן מציינת כי לא מדובר בפעולה מסובכת כל כך. "הסלפים חיים בעזה ומרושתים שם. אם הם רצו לחסל אותו, הם לא היו צריכים להתאמץ כל כך. מספיק מעקב אחרי התנועות של הבן-אדם, שמתברר שלא הייתה עליו בכלל שמירה, לקחת כמה אקדחים עם משתיקי קול ולחסל אותו".
   
פרופ' שאול משעל שולל את האפשרות הזו על הסף: "הם מחסלים רק משתפי פעולה או סוכנים של ישראל. אני לא מאמין שהם יבצעו מהלך כזה נגד חמאס, אף שלפי גישתם הם כופרים באסלאם ודינם מיתה".

האופציה שהעלה חמאס מיד לאחר החיסול, שלפיה ישראל היא שעומדת מאחוריו, היא הסבירה ביותר גם לדעת המומחים. לדברי פרופ' משעל, מאזן פוקהא מילא תפקיד בעייתי מאוד מבחינת ישראל, מה שהיה עשוי לשכנע אותה להסיר את המכשול: "לישראל נוח שיש שתי ישויות מפולגות - עזה ויו"ש. פה היה אדם שהשקיע את מרב מרצו לחבר בין שתי הישויות האלה. יותר מכך, פוקהא וחמאס ניסו להוביל באופן תקדימי למציאות שבה חמאס יפעיל מעזה את תושבי הגדה וישלח אותם לפיגועים ולפעולות נגד ישראל. לכן לישראל היה אינטרס להוריד אותו, כדי לפגוע בהתקרבות הזו".
בנאומו המשודר לוועידת איפא"ק, שנישא זמן קצר לאחר החיסול, הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תדרוש את החזרת גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול. מנגד, בכיר חמאס מחמוד א-זהאר הצהיר כי חיסול מאזן פוקהא מרחיק את פתרון הסוגיה ופוגע במשא ומתן אפשרי בנושא.

פרופ' משעל מתקשה לזהות השפעה אפשרית של החיסול על השיחות לקראת עסקה נוספת בין ישראל לחמאס, שגם כך נמצאות בהקפאה עמוקה. "אומר זאת בצער רב, אבל אני חושב שהנושא לא נמצא בראש מעייניהם של שני הצדדים. אפילו חמאס מבין שהגופות שבידיו לא יכולות להיות מנוף חזק מספיק כדי לשפר את מצבו. הם ממתינים לראות מה מתפתח עם הפתרון האזורי שהנשיא טראמפ הכריז עליו, ומה יצא מהפסגה הערבית שמתכנסת בירדן. להערכתי, הסוגיה תידחה עד שהיא תהפוך לחלק מהמסכת המורכבת של היוזמה האזורית והסיפור הישראלי-פלסטיני".

ד"ר רונית מרזן סבורה שאם אכן ישראל חיסלה את פוקהא, מדובר בחיסול מיותר. "אם בוחנים את ההיסטוריה של החיסולים, אפשר להבין כמה זה לא אפקטיבי. בכל פעם ישראל מורידה בכיר אחד, ומיד בא אחר במקומו. אני חושבת שחמאס נמצא בתהליך של הפיכה לארגון פוליטי. הוא נוטש את אמנת חמאס שגובשה בתחילת דרכו בסוף שנות השמונים, ומתחיל להתכנס לארגון שחשובים לו עניינים אזרחיים, ושמדבר על קווי 67' ולא על כל מדינת ישראל. החיסול הזה מעכב את ההתקדמות הזאת. יתרה מכך, החיסול מעביר מסר שישראל היא בעלת הבית בעזה, מה שמציג את המנהיג החדש בעזה, יחיא סנוואר, עם המכנסיים למטה".
 

 
חאלד משעל דיבר על שינוי כללי המשחק, ורמז על המחיר שישראל עלולה לשלם בעקבות החיסול. ד"ר מרזן מעלה שתי אפשרויות לתגובה: "התקוממות בבתי הכלא תהיה אפשרית, במיוחד שהחודש יחול יום האסיר והאווירה מתאימה לפיצוץ. בנוסף ישנה אפשרות של תגובה בחו"ל, כאשר חמאס ישתף פעולה אולי עם חיזבאללה כדי לבצע פעילות חשאית נגד ישראל בלי לקחת אחריות".

"חמאס עובר שינויים פנימיים גדולים", אומר פרופ' משעל. "היו בחירות שהכניסו הרבה פנים חדשות לצד הוותיקים. יש כאלה שגדלו בזרוע הצבאית, ועכשיו נמצאים בכובע המדיני. חוץ מהעניין הפנימי, בצמרת הארגון מבינים שהם לא לבד בזירה, ושנכונו להם ימים קשים שכוללים שחקנים אזוריים שהם חייבים לקחת אותם בחשבון, גם בתגובה לחיסול".

חסאם אל-דחני, פרשן עזתי, צוטט באתר 'דוניה אל-וטאן' המזוהה עם חמאס כי תגובת הארגון לחיסול תהיה פעולה נרחבת נגד סוכנים ומשתפי פעולה החיים בעזה ונמצאים בקשר עם ישראל. "ייתכן שדווקא חיסולו של פוקהא יוביל לאחדות בין הפלגים בעזה, כדי להוציא לפועל את המטרה שלשמה חי בכיר חמאס המחוסל, והיא להחזיר את ההתקוממות בשטחי הרשות ולפתוח באינתיפאדה שלישית", אומרת מרזן.

פנחס ענברי סבור שהחשש צריך להיות מתגובה של חמאס בתוך ישראל. "החיסול הזה שם את חמאס בבעיה. הוא חייב לעמוד מאחורי הדימוי שלו כתנועת התנגדות, ולהשיב מלחמה נגד ישראל. מעזה הוא לא ירצה להגיב כדי לא לפגוע באזרחים שהוא שולט עליהם, מסיני הוא לא יכול כי הוא רוצה להמשיך את היחסים הטובים עם המצרים. ראש המודיעין של הרשות הפלסטינית, מג'ד פארג', הצהיר בריאיון לעיתון 'דר שפיגל' הגרמני שהרשות לא תרשה שהגדה תהיה בסיס לתגובה לחיסול. ההתבטאות הזו מלמדת על השאיפה של חמאס להוכיח שגם הם יכולים להיכנס לשטח ישראל ולפגע, בדיוק כמו שישראל נכנסת לעזה ומחסלת בכיר חמאס".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg