ראשי » חדשות » בארץ

דו"ח המבקר: מרצים עוברים על החוק, באוניברסיטה מתעלמים

משרד מבקר המדינה חשף התנהלות בעייתית במוסדות להשכלה גבוהה בכל הנוגע לטיפול הפנימי בעבירות מין של מרצים במכללות ובאוניברסיטאות. "הטרדה מינית מתקבלת בקלות בלתי נסבלת"

דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ד') עוסק בין השאר בטיפול בעבירות משמעת במוסדות להשכלה גבוהה, ובדרכים אותן נוקטים המוסדות לצמצום התופעה. הדו"ח חושף התנהלות בעייתית בכל הנוגע לטיפול הפנימי בעבירות מין של מרצים המועסקים באוניברסיטאות ומכללות.

מבקר המדינה יצא נגד הטיפול הסלחני של המוסדות במקרים של הטרדה וכתב כי "האוניברסיטה טיפלה בתלונות על חבר סגל שהואשם בעבירה של הטרדה מינית באופן מקל, שאינו הולם את חומרת המעשים. הקלות הבלתי נסבלת שבה היא קיבלה את ההטרדות המיניות כתופעה שניתן לטפל בה באמצעות 'סיכום' היא בגדר מחדל חמור".

מרבית המוסדות שנבדקו (19 מתוך 26), דיווחו למשרד מבקר המדינה כי בשנים 2015-2010 לא הוגשו כלל תלונות על הסגל - לא בידי חברי סגל אחרים ולא בידי הסטודנטים. בשאר המוסדות דיווחו במשך שש שנים על הגשת 59 תלונות נגד הסגל האקדמי, מתוכן 24 תלונות שלא הבשילו לתביעות משמעתיות. התלונות היו בגין הטרדה מינית, עבודה נוספת ללא אישור, הנחיית סטודנטים וניגוד עניינים.
 
מבדיקת המבקר עולה כי בתשע מהתלונות הסתיימו ההליכים בפרישה או בפיטורים של החשודים בלי למצות את הדין המשמעתי אתם, כאשר 12 מהתלונות לא נבדקו כלל, והטיפול בשלוש התלונות הנותרות החל רק במהלך הביקורת ובעקבותיה.

עוד מעלה בדיקת משרד המבקר כי לעתים כאשר התעורר חשד לביצוע עבירות משמעת חמורות של חברי סגל, המוסדות לא העמידו לדין את החשודים אלא הסתפקו בפרישתם. כך למשל באוגוסט 2012 הגיש אחד הדיקאנים באוניברסיטת תל אביב תלונה נגד חבר סגל בגין הטרדה מינית. בחודש ספטמבר של אותה שנה המליצה הנציבה למניעת הטרדה מינית לרקטור להעמיד את חבר הסגל לדין משמעתי, אולם מיד לאחר הגשת התלונה התפטר איש הסגל, ובעקבות כך החליט הרקטור שלא לפתוח בהליך משמעתי נגדו.
 
במקרה אחר באוניברסיטה, בחודש ספטמבר 2015, הגיש סטודנט תלונה נגד חבר סגל בגין הטרדה מינית. בהמשך אותו החודש החליט חבר הסגל לסיים את תפקידו באוניברסיטה וכך הופסק הבירור עמו. המבקר ציין כי החלטות אלה מנוגדת לתקנון המשמעת הקובע כי ניתן להעמיד לדין חבר סגל שפרש בגין עבירה שביצע בעת עבודתו באוניברסיטה. "הטרדה מינית היא בבחינת עבירה פלילית על פי החוק, ולפיכך תלונה נגד מי שביצע עבירה זו היא תלונה חמורה. אם הוגשה למעסיק תלונה על הטרדה מינית עליו לטפל בה ביעילות. לא ראוי שהאוניברסיטה סגרה את תיקי התלונות שצוינו לעיל", כתב המבקר.

בין המקרים החמורים שהתגלו באוניברסיטה העברית, הגישו סטודנטיות וחברת סגל תלונות על הטרדה מינית מצדו של חבר סגל אחר. ביולי 2013 הגישה הנציבה לממונה על המשמעת סיכום של התלונות שהוגשו נגד חבר הסגל, בעקבות כך קיים הממונה על המשמעת בירור עם חבר הסגל, ובתום הבירור סוכם עם המרצה הפוגע כי הוא ישלח מכתב התנצלות ויתחייב לא לחזור על התנהגותו, כמו כן הוא לא ילמד באוניברסיטה, לא ידריך סטודנטיות ולא יעסיק עוזרות מחקר. כך הוחלט לסגור את התיק שהתנהל נגדו.

בנוסף, באפריל 2015 התקבלו תלונות נוספות על הטרדה מינית של אותו חבר הסגל. בעקבות כך החליטו נציבת התלונות לענייני הטרדה מינית, רקטור האוניברסיטה והיועצת המשפטית במוסד לפנות את חדרו ולאסור עליו להיכנס לתחומי הקמפוס. "החלטתם של האחראים למשמעת באוניברסיטה שלא לנקוט נגד חבר הסגל הליך משמעתי אינה מתיישבת עם הסכם הטיעון. הטרדה מינית היא מהחמורות שבעבירות המשמעת של הסגל במוסדות להשכלה גבוהה, בשל אופייה, לנוכח העובדה כי מדובר בניצול יחסי תלות ומעמד היררכי, וכן לנוכח העובדה שהיא עשויה להיות שכיחה במיוחד במוסדות להשכלה גבוהה", כתב המבקר. 
 

באוניברסיטת בן גוריון ביקשו סגן הנשיאה ואחד הדקאנים ממבקר הפנים לבדוק את תקינותם של הליכי רכישה שביצע חבר סגל. בפברואר 2013 הגיש להם מבקר הפנים את דוח הביקורת שלו ובו המליץ להעמיד את חבר הסגל לדין משמעתי מאחר שהגיש לאוניברסיטה, לשם קבלת החזר, חשבוניות בגין ציוד שרכש לצרכים פרטיים. בדצמבר 2014 החליטה ועדת האתיקה פה אחד כי מדובר בהאשמות הנוגעות לאי-סדרים כספיים, לחריגה מנהלים ולשימוש לרעה בכספי מחקר לצרכים פרטיים, אולם עד היום טרם נידון התיק נגדו.

במקרה נוסף, מדו"ח ביקורת שהגיש המבקר הפנימי לרקטור בינואר 2013 עלה כי הוצאותיו של חבר סגל באוניברסיטה היו חריגות והוא אף השתמש שלא כדין בכספי מחקר שקיבל. כשנתיים לאחר מכן, בדצמבר 2014, החליטה ועדת האתיקה פה אחד שהממצאים האמורים מעידים על אי-סדרים כספיים ושימוש לרעה בכספי מחקר, עבירות שהן בבחינת עבירות משמעת שצריך לטפל בהן במסגרת הליכים משמעתיים. בדצמבר 2015 הגיש הרקטור את התלונה לבית הדין למשמעת, אך גם התיק הזה טרם נידון.

בין הדוגמאות המובאות בדו"ח, מקרה שאירע במכון הטכנולוגי חולון שדיווח למשרד מבקר המדינה כי לא הוגשו תלונות נגד סגל המכון. מנגד, ביוני 2016 נציג אגודת הסטודנטים במכון דיווח למשרד מבקר המדינה כי הסטודנטים אינם ערים לקיומו של תקנון המשמעת המיועד לסגל מאחר שהמכון אינו מביא לידיעת הסטודנטים את דבר קיומו וכי תלונות שהאגודה העבירה להנהלת המכון לא טופלו.

"הביקורת העלתה ליקויים באופן הטיפול של המוסדות בתלונות נגד חברי סגל שנחשדו בביצוע עבירות משמעת. לא כל התלונות נבדקו, חלקן נבדקו באופן שאינו ממצה, יש שהליכי המשמעת התמשכו כמה שנים ולעתים הפסיקו חברי הסגל למלא את תפקידם והתלונה נגדם כלל לא נבדקה", כתב המבקר.
 
הוא מזהיר כי בשל חוסר הטיפול בעבירות המגיעות לידיעת הנהלת האוניברסיטה נפעי עבירה יימנעו מלהתלונן מחשש שחברי הסגל לא ישפטו את חבריהם באופן הוגן. המבקר הטיל אשמה גם על המועצה להשכלה גבוהה שלא טיפלה בנושא ובחנה את הכשל.

בסיכום הדו"ח כתב המבקר כי "הממצאים מעידים על קוצר ידם של המוסדות במסגרת ההתמודדות עם עבירות משמעת של חברי הסגל, הן במסגרת איתור עבירות אלה והדיווח עליהן והן במסגרת מיצוי ההליכים שננקטו נגד העבריינים. אחת הסיבות לכך היא שחברי רשויות המשמעת הפנים-מוסדיות נבחרים מקרב חברי סגל המוסד. הדבר יכול להקשות עליהם לנקוט הליכים משמעתיים באופן בלתי תלוי נגד עמיתיהם, חברי הסגל".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg