ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

שליח האו"ם למזה"ת: "האו"ם רוצה להיות מתווך הוגן"

על רקע הביקורת בישראל על החד-צדדיות של ארגונו והחלטת נתניהו לצמצם את תקציבו, ניקולאי מלדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון, עולה להגנה. לטענתו, הארגון מקיים פיקוח כדי למנוע העברת כספי סיוע לחמאס בעזה, ומגנה בעקביות את פיגועי הטרור

ניקולאי מלדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון בשנתיים האחרונות, מכיר היטב את האזור. הוא נולד אמנם בבולגריה, ובשיא הקריירה הפוליטית שלו כיהן כשר החוץ שלה, אבל עוד לפני שהגיע לירושלים בתחילת 2015, שירת שנתיים בעיראק כנציג מיוחד וראש משימת שמירת השלום של האו"ם. במהלך השנים שבהן הוא מסתובב במזרח התיכון, התרחשו בו שינויים טקטוניים. שליטים הופלו ומדינות קרסו, מה שהבטיח לו שירות מורכב מאתגר.
 
"אכן היו שינויים רבים במזרח התיכון, ולצערנו מרביתם בכיוון השלילי", הוא אומר בריאיון ל'מקור ראשון' ו-360, המתקיים במשרדו שבמטה האו"ם בירושלים. "אנחנו רואים את המצב בסוריה שמידרדר כל הזמן, ואת המצב בתימן ובמדינות אחרות במזרח התיכון.

למרות כל זאת, פה המצב נשאר יציב פחות או יותר, מלבד גל האלימות שפקד את ישראל. אני מאמין שהסיבה לכך היא רצון של שני הצדדים לפתור את הסכסוך, והבנה של ההנהגה בישראל וברשות הפלסטינית שיש צורך לפעול כדי למנוע הסלמה והשפעה של הבעיות האזוריות על הנושא הישראלי-פלסטיני".

האם במהלך התקופה הזאת הייתה הזדמנות להגיע להסכם, שראש הממשלה נתניהו או אבו-מאזן החמיצו?
"אני לא חושב שהייתה נקודה ספציפית שבה המנהיגים החליטו שלא לקחת את הצעד הנוסף לקראת פתרון. לצערי אני רואה שנושא המשא ומתן יורד אט-אט מסדר היום באשמת שני הצדדים. לישראל יש ניסיון מר, כאשר כישלון המשא ומתן גורר בכל פעם מחדש אינתיפאדה והרוגים רבים. מבחינת הפלסטינים, בכל פעם שהמשא ומתן נכשל הם מאבדים עוד אדמות לטובת ההתנחלויות, והאפשרות של הקמת מדינה עצמאית מצטמצמת.

שגריר האו״ם במזרח התיכון (צילום: יוני ריקנר)
   
"האתגר של המנהיגים היום הוא לשכנע שמשא ומתן אכן יכול להצליח. לכן חשוב שנתניהו ואבו-מאזן יתחילו לבצע צעדים בוני אמון כדי לשפר את אורח החיים והביטחון האישי של הפלסטינים והישראלים, ולאחר מכן ימצאו את הדרך לשוב למשא ומתן כדי לפתור את הבעיות. אנחנו באו"ם נסייע כמובן למנהיגים להצליח במשימה הזו".

האם בעיניך להכריח מאות אלפי ישראלים לעזוב את ביתם זו הדרך הנכונה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
"הדרך הנכונה לפתור את הסכסוך היא להוביל לפתרון שבמסגרתו ישראל והפלסטינים, יהודים וערבים, יממשו את השאיפות הלאומיות שלהם במדינה עצמאית. בלתי אפשרי להמשיך את המציאות הנוכחית, כי במוקדם או מאוחר זה יוביל להסלמה.
 
"אפשר לחשוב על פתרון של מדינה אחת שבה לכל האזרחים זכויות שוות, כולל הצבעה לפרלמנט, אבל אז הרוב היהודי במדינה יהיה בסיכון, והמדינה שתיווצר לא תשקף את השאיפות הלאומיות של היהודים. לכן הדרך היחידה שאני רואה, שתאפשר להשיג את השאיפות של כולם, היא להוביל לכך שלכל צד תהיה מדינה משלו, כמובן בהתאם לצרכים הביטחוניים והסידורים הנדרשים.

"מספר התושבים שימשיכו להתגורר בהתנחלויות וצורכי הביטחון של ישראל - אלה נושאים שיצטרכו לקבל מענה במהלך המשא ומתן. אין דרך אחרת להגיע לפתרון, רק באמצעות שיחות בין הצדדים. המציאות הפשוטה היא שהישראלים והפלסטינים חייבים להיפרד, ושכל אחד ילך לדרכו. זו שאלה איך מוצאים את הפתרון שבו כל צד יממש את שאיפותיו, ובאיזו דרך ליצור את ההפרדה. האתגר הוא לא רק איך חוזרים למשא ומתן, אלא איך מטפלים בסוגיות המהותיות החיוניות לשני הצדדים - ביטחון, הכרה בינלאומית וחלוקת האדמה בין הפלסטינים לישראלים".

מה אתה חושב על הניסיונות להוביל מהלך של החלת הריבונות הישראלית בשטחי C?
"אני יודע שיש טיוטת חוק של סיפוח מעלה-אדומים לישראל. אני חושב שמהלך כזה יהיה בעייתי מאוד. כיום ישראלים ופלסטינים רבים איבדו תקווה במשא ומתן. צעדים כאלו רק מחריפים את המצב, ומרחיקים את האפשרות להגיע למשא ומתן. יתרה מכך, צעדים כאלה יהיו הצדקה לקיצונים לבצע מעשים אלימים, ואני חושב שכולם רוצים להימנע מכך.

"החלת ריבונות תעמיק את הבעיה הישראלית-פלסטינית ולא תקל עליה. האו"ם, ארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי מנסים לדחוף את ישראל והפלסטינים למהלכים שישפרו את חייהם של האנשים. להעניק להם תקווה לעתיד טוב יותר, באמצעות חיזוק הביטחון והכלכלה.

"הזכרת את גילו המתקדם של אבו-מאזן. הוא אכן חצה את גיל 80, אבל מדובר אולי במנהיג הפלסטיני המחויב ברמה הגבוהה ביותר לשיחות שיובילו לשלום. כיום המצב שברירי. אנשים איבדו תקווה ואמון במנהיגים שלהם, הם מרגישים שהם מאבדים שליטה על חייהם ושהם צרכים להתמודד עם בעיות רבות ביום-יום כמו מחסומים, הגבלות ועוד".
 

האם נכון להשוות בין מעשי רצח וטרור של פלסטינים ובין המחסומים והגבלות התנועה מצד ישראל, שנועדו להגן עליה.
"האו"ם מגנה פעולות טרור בכל פעם שהן מתרחשות, ואנחנו אומרים את זה באופן ברור ונחרץ. קראנו גם לפעול כדי למגר את ההסתה שמובילה לטרור. אני זוכר את הפיגוע הנוראי בשרונה שגם אותו גינינו. מעשים כאלה לא מקדמים מדינה פלסטינית או השגת שלום. על כל המנהיגים מוטלת האחריות לגנות מעשי טרור, כולל בהנהגה הפלסטינית. חבל שזה לא קורה. בהחלטה 2334 של האו"ם נקבע כי על שני הצדדים להימנע מהסתה.

"עידוד הטרור על ידי חמאס והקריאות להרג יהודים גרועים עוד יותר. אנחנו פועלים נגד זה, ואני יכול לספר לך שלקראת עדכון ישיבת מועצת הביטחון האחרונה ביקשתי מעוזריי במשרד להביא לי ציטוטים של הסתה של אנשי חמאס כדי שאוכל לקרוא אותה באוזני הנציגים. כשהדברים הובאו לי, הם היו כל כך חמורים עד שהתביישתי לקרוא מה שנכתב שם. גם הרשות הפלסטינית איננה חפה מהסתה. ישנם כמה מכשולים בדרך לשלום. האלימות היא כמובן מכשול, אבל גם הרחבת ההתנחלויות היא מכשול משום שהיא יוצרת תחושה אצל הפלסטינים שהאדמה שלהם נעלמת. השלטון של חמאס בעזה בעשר השנים האחרונות גם הוא כמובן מכשול לתהליך שלום".

השבוע פרסם האתר הלבנוני 'אל-מיאדין' טיוטה של אמנת חמאס החדשה. משפט אחד שבו הוזכרה הקמת מדינה פלסטינית בקווי 67' אך בלי הכרה בישראל, גרם לפרשנים מסוימים לטעון כי חל שינוי דרמטי בעמדות הארגון האסלאמי. הם התעלמו מהסעיפים הבאים הממשיכים לקרוא "לשחרור כל אדמות פלסטין".
 

האם בעיניך אמנת חמאס החדשה היא מקור לאופטימיות? אתה מזהה שינוי חיובי בארגון?
מלדנוב שומר על גישה דיפלומטית, ונמנע מלהשיב באופן חד-משמעי לשאלה הזאת: "ראשית, אני מאמין שצריך לראות מעשים ולא רק דיבורים. יתרה מכך, אכן יש שינוי בחמאס. אנחנו עומדים כיום מול הנהגה חדשה של הארגון בעזה, שנראית שונה מקודמתה. הם צעירים יותר, רבים מהם בילו את רוב חייהם בבתי הכלא, והם מכירים מציאות צרה שמסתכמת בכלא הישראלי וברצועת עזה.

"עכשיו מונחת על כתפיהם אחריות כבדה - לדאוג לחייהם של 2 מיליון איש ולספק להם חשמל, מים וביטחון. השאלה היא אם הם יחליטו לפתור את הבעיות של עזה או שיבחרו להמשיך להצטייד לקראת מלחמה מול ישראל. עזה עומדת בפני אסון הומניטרי, וחמאס צריך להבין שהדרך היחידה למנוע אותו היא לקחת אחריות ולפתור את הבעיות של עזה, לספק חשמל ומים, ולדאוג לכך שלאנשים תהיה פרנסה ועתיד".

בשנים האחרונות פורסם כי חמאס שולט בפועל על אונר"א ומעביר כספי סיוע למימון פעילי הזרוע הצבאית. סלי המזון שאמורים להגיע לפליטים הפלסטינים מגיעים לפעילי חמאס, שמוכרים אותם בשוק השחור ורוכשים בכסף אמצעי לחימה. המלט, שאמור לשמש לשיקום הבתים שניזוקו במבצע 'צוק איתן', מגיע לשיקום המנהרות של חמאס.
 
"האו"ם בנה מערכת מסודרת מאוד בעזה, שעליה מפקחות ישראל והרשות הפלסטינית ברמאללה, כדי לדאוג ששקי המלט שנועדו לשקם את בתי הפלסטינים יגיעו ליעדם", טוען מנגד מלדנוב. "לא אכנס לפרטים, אבל מדובר במערכת מסודרת מאוד. הבעיה היא שיש שוק שחור ברצועת עזה, ובנוסף ישנן הברחות מהצד השני של הגבול.

"הצבנו לעצמנו מטרה, שעד סוף 2017 כל הבתים שניזוקו כתוצאה מהמבצע האחרון בעזה ייבנו מחדש, וזאת תחת השגחה של האו"ם, הרשות הפלסטינית וישראל. אני חייב לומר שכשנכנסתי לתפקיד הזה לא ידעתי כמה משאבים צריכים להשקיע בפיקוח. היום אני יודע שכמעט מחצית מהזמן שלהם האנשים שלי מקדישים לתיאום העברת הסיוע.

"בשבועות האחרונים הגביל חמאס את התנועה של נציגים בינלאומיים ושל נציגינו מהרצועה ואליה. בסוף השבוע האחרון העברתי מסר תקיף מאוד, והזהרתי שאנחנו נעצור חלק מהפעילות שלנו בעזה אם ההגבלות הללו יימשכו. מעבר לפקידים שלנו, יש לנו קולגות שמספקים שירותי רפואה ומעבירים סיוע הומניטרי, והם בבעיה. כרגע הוסרה ההגבלה על כניסת גורמים בינלאומיים, אבל ההגבלה על פלסטינים עדיין נמשכת".

החלטתו של נתניהו לצמצם את התקציב שישראל מעבירה למוסדות האו"ם, הייתה צעד מחאה ששיקף את התחושה בישראל כי האו"ם מתעלם מהפרות זכויות האדם במזרח התיכון כולו ומפשעי המלחמה בסוריה ובעיראק, ומתמקד בעיקר בקבלת החלטות נגד ישראל.

האם אתה יכול להסביר כיצד על רקע הפרת זכויות האדם במדינות ערב, רוב ההצהרות שהאו"ם מוציא הן אנטי-ישראליות?
"ראשית, אני לא חושב שזה נכון. באו"ם מתקבלות הרבה החלטות והצהרות שאינן נגד ישראל, ולמעשה גם לא קשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ובכל מקרה, צריך להבין שאת ההחלטות באו"ם מקבלות המדינות החברות בו. זו לא הכרעה של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש או של אנשים כמוני איזו החלטה תתקבל. כשנציגי המדינות מצביעים על החלטה מסוימת ויש לה רוב, היא מתקבלת. במסגרת הניסיון שלי באו"ם ראיתי מגוון החלטות.
 

"כאשר הוצבתי בעיראק התקבלה שורה של החלטות, כי הייתה הסכמה באשר למתרחש שם. היום אנחנו עדים למצב בסוריה שאין לגביו הסכמה בין חברות מועצת הביטחון של האו"ם, ולכן הפשעים נמשכים. אלפי אנשים נהרגים, ומיליונים מאבדים את ביתם.

"בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מזכ"ל האו"ם הבהיר שהוא מעוניין לקחת תפקיד הוגן ובלתי תלוי, שיאפשר להשפיע באופן חיובי על הצדדים לחזור למשא ומתן. כחלק מתפקידנו אנחנו חייבים להתחשב בהחלטות שמקבלת מועצת הביטחון, ובדרישות שלה אלינו. זה עולם שקשה לנווט בו. עברו כבר חמישים שנה מאז המלחמה שהפלסטינים רואים בה תחילת הכיבוש, והישראלים מציינים כניצחון. זו האווירה שבה אנחנו צריכים לנווט, וזה קשה מאוד בלי לאכזב צד כזה או אחר בנקודות מסוימות".

בשלהי הקיץ שעבר הורה שר הביטחון ליברמן להחרים אותו, אבל ממשרדו בירושלים מלדנוב מספר בחיוך על שיפור ממשי באורח חייו בהשוואה לתקופה שבה שהה בעיראק. לתופת בבגדד הוא לא הביא את משפחתו, אך פה הוא חי עם אשתו ובתו, נהנה לטייל ושומר על כושר באמצעות אימוני 'קרוספיט'. בתקופתו כשר החוץ הבולגרי נחשף מלדנוב מקרוב לטרור של חיזבאללה, כאשר ארגון הטרור השיעי ביצע את המתקפה הקטלנית שקיפחה את חייהם של שבעה ישראלים בבורגס ביולי 2012.

המלחמה בסוריה גבתה אבדות רבות מארגון חיזבאללה, אבל סיפקה לו גם ניסיון צבאי בלתי מבוטל. היחלשות דאעש בסוריה מאפשרת לארגון הלבנוני לחזור לפעול נגד ישראל, לאסוף מודיעין על תנועות כוחותיה ולשגר איומים על "כיבוש הגליל".
 

האם החלטה 1701, שסיימה את מלחמת לבנון השנייה ואוסרת תנועה של חיזבאללה מדרום לליטאני, עדיין רלוונטית בשטח?
"המצב בלבנון מסובך. המפתח ליישום החלטה 1701 הוא פירוק כל הארגונים הבלתי ממשלתיים מנשקם. נציג האו"ם בלבנון מדבר על העניין כל הזמן. בשבועות האחרונים ישנם שינויים מהותיים, ואחת הדוגמאות היא ההתבטאות של נשיא לבנון, מישל עאון, כי הנשק שנמצא בידי חיזבאללה הוא חיוני. זה לא מועיל לשמירה על החלטת האו"ם ולא מועיל למתיחות בשטח".

בפאנל שהתקיים באוניברסיטה העברית התייחס מלדנוב למצב בסוריה וכינה את אסד "דיקטטור". האם דווקא התחזקות הטרור הבינלאומי מאפשרת יצירת בריתות וקשרים שלא ראינו בעבר?  שאלתי אותו.

"ראשית צריך להפריד בין הגזרות. בעיראק יש היום ממשלה דמוקרטית שבונה את עצמה ומתחילה לספק שירותים לאזרחיה, בד בבד עם המלחמה בארגון דאעש והחזרת שטחים שהיו בשליטתו. בסוריה יש מדינה מתמוטטת שעליה שולט דיקטטור שרודף אחרי עמו. מה שאנחנו רואים באזור הוא שבכל מקום שישנה הקצנה דתית יש הקצנה ביטחונית.
 
"אני מאמין שפתרון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ושל היריבות בין ישראל לערבים יוריד את המתיחות האזורית. כמובן אין שום ערובה להצלחה, אבל הדרך היחידה היא לצעוד קדימה בתהליך וכאשר חותמים על עסקה, בין מול ממשלה דמוקרטית בין מול שליט רודני, לדאוג לבנות אותה כך שלשני הצדדים יהיה משתלם לשמר אותה.

"הטרור העולמי שינה את סדרי העדיפויות. בעוד שלפני 15 שנה דיברו על האפשרויות הכלכליות כזרז לחיבור בין ישראל למדינות ערב, היום מדברים על זרז משמעותי הרבה יותר שהוא הביטחון. אני חושב שלכולם יש אינטרס שיהיה פה יותר בטוח - לישראל, לפלסטינים ולמדינות ערב".

כיצד הממשל החדש בוושינגטון עשוי להשפיע על האזור?
"אני חושב שאנחנו נמצאים בשלבים ראשוניים מאוד של ממשל טראמפ. הם עוד מגבשים מדיניות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולומדים את פרטי התהליך ואת האתגרים בשטח. ייתכן שתהיה להם הזדמנות טובה להוביל את השינוי הדרוש. הם נהנים מאמינות הן בקרב ההנהגה הישראלית הן בהנהגה הפלסטינית והערבית".
 

לסיום, מה תרצה לאחל לעם בישראל לקראת חג הפסח?
"אני רוצה לאחל לכולם בישראל ולעם היהודי חג שמח. על פי המסורת היהודית, פסח הוא זמן של השקפה על העבר. כל יהודי צריך לעזוב את מצרים, להשאיר מאחוריו את הדברים שהגבילו אותו ולגלות הזדמנויות חדשות. אז אני מאחל לעם ישראל לגלות הזדמנויות חדשות, בין היתר כדי להשיג את השלום".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg