ראשי » חדשות » בארץ

הישיבה שמשלמת את המחיר: שבעה הרוגים בעשור

אלחי טהרלב שנרצח בפיגוע בעפרה למד בישיבת "מקור חיים", שנה מעל הנערים החטופים גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. בנוסף אליהם נהרגו מאז 2007 עוד ארבע בוגרים: דוד רובין, אחיקם עמיחי, בניה שראל ואליאב גלמן

אלחי טהרלב, בוגר ישיבת "מקור חיים" שנרצח בפיגוע הדריסה היום (ה'), אינו התלמיד הראשון בישיבה שמוצא את מותו בנסיבות ביטחוניות. עוד בשנת 2008 ידעה הישיבה עצמה פיגוע, כשבמהלך "סדר ערב" חדרו למתחם שני מחבלים מחופשים. הם נכנסו לספרייה, שבה שהו מדריכים בישיבה, ותוך כדי השתלטות על המחבלים נפצעו שני מדריכים – רפאל סינגר ואמיתי אימבר.
 
שנה קודם לכן, בדצמבר 2007, נרצחו בפיגוע ירי בנחל תלם שני תלמידים של הישיבה, דוד רובין ואחיקם עמיחי מקריית ארבע. השניים, שהיו לוחמים בשייטת 13 ובסיירת "שלדג", טיילו עם בגדים אזרחיים אך עם נשקם האישי. במהלך הטיול חלף לידם רכב שטח, ומחבלים שישבו בו פתחו באש לעברם. עמיחי ורובין השיבו אש, אך בתום קרב היריות נהרגו שניהם, וכן אחד המחבלים. המחבלים שנותרו בחיים ביצעו בשניים וידוא הריגה, לקחו את נשקיהם ועזבו את המקום.

ב-2014 פורסמה שוב ישיבת מקור חיים בנסיבות טרגיות, עם חטיפת שלושת הנערים ורציחתם בידי מחבלי חמאס. שניים מהנערים, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער בני ה-16, היו תלמידים בישיבה שבכפר עציון. הם יצאו בשעת ערב לטרמפיאדה הסמוכה משם התכוונו לעלות על טרמפ לכיוון ביתם. אלא שהשניים, יחד עם תלמיד ישיבת שבי חברון אייל יפרח, עלו על רכב שבו היו שני מחבלים מחופשים שחטפו אותם והרגו.

אחרי האירוע ערך הצבא את מבצע "שובו אחים" בניסיון למצוא את החטופים, ובתום 18 ימי חיפושים נמצאו שלושת הגופות של הנערים שנרצחו זמן קצר לאחר חטיפתם.
 
לאחר "שובו אחים" נפתח מבצע "צוק איתן" בעזה, בעקבות ירי הרקטות הרבות מהרצועה לישראל. במסגרת המבצע וסמוך לסופו, בעת-הפסקת אש-לכאורה, נהרגבוגר נוסף של "מקור חיים", רב סרן בניה שראל מקריית ארבע. שראל, שהיה מפקד סיירת גבעתי נהרג בקרב ברפיח, שבו נהרגו גם סמ"ר ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין. גולדין עצמו נחטף וגופתו מוחזקת בעזה עד עצם היום הזה.

בוגר נוסף של ישיבת "מקור חיים", רב סרן אליאב גלמן, נהרג גם הוא מאש כוחות צה"ל במהלך פיגוע בצומת גוש עציון. גלמן היה קרוב משפחתו של בניה שראל, כאשר אחותו של בניה היתה נשואה לאחיו של אליאב. גלמן הותיר אחריו אישה הרה ושני ילדים, בני שנתיים וארבע.
 

חטיפת שלושת הנערים - גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח, היתה האירוע הטראומטי והמרכזי שבעקבותיו התפרסמה ישיבת "מקור חיים". ראש הישיבה, הרב דב זינגר, אמר לאחר החטיפה בראיון לרדיו "גלי ישראל" כי "הכאב מול הגופות הוא הדבר המרכזי, זו ההרגשה העיקרית, של כאב עצום". 

"לפני זה לא ממש האמנתי, אבל כשאתה רואה את זה, זה הופך להיות מוחשי", הוסיף הרב זינגר. "מצד שני, התרגשות שאיך החבר'ה האלו הפכו להיות, איך ההלוויה הזאת הפכה להיות הלוויה ממלכתית של כל עם ישראל. כל הממשלה היתה שם, שרים רבים, אופוזיציה, אנשים שלא יצאו לשום דבר חוץ מחלוקת הכבוד להלוויה, למתים, והיתה הרגשה שפתאום אתה מרגיש את עם ישראל. פתאום הוא יצא מתוך איזה גילוי כזה".
 

בהזדמנות אחרת לאחר האסון אמר ראש הישיבה: "לא הזמנו את זה. היינו שמחים לחזור ליום חמישי שעבר. היינו מוותרים בשביל זה על כל הביקורים ועל כל המתנות שקבלנו - אבל לא שואלים אותנו. מה שהתברר הוא שעם ישראל הוא לב אחד פועם שניתן להרגיש אותו, הדבר הזה עצמו נותן כוח לזעוק ולהתחנן. אנחנו מנסים להזיז משהו, לכל הכיוונים, עצובים ובוכים, מתחננים, רוקדים, אומרים תהילים, שמחים. אנחנו רוצים להגיד לו שהבנו את המסר, שנהיינו ענווים יותר, רכים יותר, אבל לא שואלים אותנו. אנחנו מקבלים מה שנותנים לנו. ואחרי שהבנו שאנחנו מקבלים את הכל, את הטוב ואת הרע, שבכל מקרה נקבל, אז מה אכפת לך לתת לנו את הטוב?".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg