אביו של אלחי טהרלב: "אין לי כעס כלפי אף אחד"
"כשמו כן הוא - מלא חיים", סיפר הרב אהד טהרלב, על בנו אלחי, שנרצח בפיגוע הדריסה בצומת עפרה. "הוא תמיד קיבל הכול בשמחה, אף פעם לא כעס. קיבלנו מלאך לעשרים שנה"
הרב אהד טהרלב מספר על בנו אלחי טהרלב, החייל שנרצח הבוקר (ה') בפיגוע הדריסה בצומת עפרה. אלחי, בן 20 מטלמון, שירת בגדוד 13 של גולני במסגרת הסדר של ישיבת תקוע. הוא הותיר אחריו שישה אחים, והורים - אביטל, סגנית מנהלת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך, והרב אהד טהרלב, ראש מדרשת לינדנבאום ומרבני בית הלל.הרב אהד טהרלב מספר על בנו אלחי. צילום: בלומברג תקשורת
המחבל נהג ברכב פרטי והאיץ לעבר אלחי וצעיר ישראלי נוסף שעמדו בטרמפיאדה בצומת הכניסה ליישוב עפרה. המחבל נוטרל בירי של חיילי צה"ל בתוך הרכב, ונעצר. הצעיר הפצוע, בן 19, פונה לבית החולים הדסה הר הצופים במצב קל. אלחי נלכד מתחת לרכב, ולאחר מאמצי החייאה נאלצו הפרמדיקים במקום לקבוע את מותו. הלווייתו תיערך היום ב-18:30 בהר הרצל.
הרב, מה אתה יכול לספר לנו על התחושות היום?
התחושות קשות מאוד. אלחי היה ילד – כשמו כן הוא – אלחי, הוא היה ילד מלא חיים. בחיים הוא לא כעס, תמיד חייך, קיבלנו מלאך לעשרים שנה. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הזכות שהייתה לנו איתו. הוא היה ביציאת קו בחמשת הימים האחרונים וחזר ביום שלישי.
ילד שעושה שמחה בלב לכל מי שסביבו, מאיר פנים בצורה בלתי רגילה. אבדה גדולה. אבדה גדולה לנו בתור משפחה, לקהילה, לעם ישראל – אני בטוח – וגם לגולני. רק לפני חודש סיימנו ביחד את מסע הכומתה שלו. רצנו ביחד את שלושת הקילומטרים האחרונים, זו הייתה בשבילי חוויה גדולה. ילד מדהים.
ביום שני בערב ראיתי אותו לאחרונה כי בשלישי בבוקר יצאתי מוקדם מאוד. היה לו מבט מיוחד שאני לא אשכח. וזהו. אני מקווה רק שהוא לא סבל, ובעזרת ה' שזה יהיה הפיגוע האחרון.
מתי הייתה הפעם האחרונה ששוחחת אתו? היום הוא דיבר אתך?
התכתבתי איתו גם אתמול. כל יום. אבל שוחחתי איתו ביום שני בערב.
והוא אמר לך משהו לגבי הקו הזה שהם תופסים, לגבי המשימה שלו?
לא. הוא תמיד קיבל את הכול בשמחה, ממש. הוא היה אמור לצאת לקורס מ"כים בעוד שלושה חודשים, אחרי זה אולי גם לקצונה. הייתה לנו שיחה על זה בבית – כן, לא. הוא ילד גדול מהחיים. פשוט ילד שאין כמוהו. ממש ככה.
תוכל לספר לנו קצת עליו – מה הוא אהב לעשות?
הוא ילד שמאוד אהב לשיר ולנגן. אהב מאוד מאוד לטייל, אהב ללכת לטבול במעיינות. כשהיה מגיע הביתה לשבת היה חייב לתפוס פה איזה מעיין. מגיע דקה לפני שבת לטבול – תרתי משמע – גם להיטהר לכבוד שבת.
הוא היה ילד שידע ליהנות מכל רגע בחיים. פשוט החיים היו אצלו בדם. כשמו כן הוא. לא חשבתי כשקראנו לו אלחי כמה שהוא יהיה חי, כמה שהוא יביא את שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם דרך החיים המדהימים והיפים.
איך האחים והאחיות?
האחים והאחיות – כולנו מקבלים את זה קשה מאוד. ברגע ששמעתי... הבנתי כבר ברבע לעשר. הבן שלי התקשר אליי ואמר לי שהיה פיגוע. הייתי נסער מאוד. הייתי קרוב לעבודה, והתחלתי להרים טלפונים.
הרמתי טלפון לאחד החבר'ה שלו, הוא התחיל לגמגם לי. הרמתי טלפון לסמ"פ, גם הוא לא יכול להגיד לי כלום. הבנתי מהר מאוד מה קורה, התקשרתי לכולם, אמרתי להם: תחזרו הביתה. אמרתי לאשתי, לבן שלי בירוחם – בואו, קחו את הדברים ובואו הביתה. ואספתי את הבת שלי בירושלים ובאנו הביתה. כשהגעתי הביתה ראיתי את המונית ובה הקצינים מצה"ל מגיעה ממש יחד איתי.
כמה ילדים יש לך?
שאלת כמה ילדים היא שאלה שאסור לשאול אנשים שבן נהרג להם. היו לי שבעה ילדים. היום יש לי שישה.
יש לך כעס כלפי מישהו?
אין לי כעס כלפי אף אחד. יש לי הודאה לקדוש ברוך הוא על הזכות שקיבלתי – ילד מדהים, עשרים שנה, כל רגע היה גדול מהחיים.
אין לי כעס על אף אחד, אני מחכה לראות את התחקיר של הצבא, יש לי אמון מלא בצבא. הצבא הוא גוף מדהים, אני עובד איתו כבר עשרים שנה. אני בטוח שבגולני לא יטייחו, ואין לי כעס. אלחי יצא לעשות את המשימה שלו, כמו שצריך.
התכוונו ללכת לבקר אותו בערב פסח. הוא היה אמור לסגור את כל פסח, היינו אמורים כולם להיות בַסדר – נהיה פה בַסדר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם