ראשי » חדשות » צבא וביטחון

ניו יורק טיימס: "ברגותי - מנהיג ופרלמנטר"

העיתון האמריקאי המוביל פרסם מאמר של המחבל, בו הוא הסביר את הסיבה לקיום שביתת הרעב בקרב האסירים הפלסטיניים. הבעיה: פשעיו של ברגותי לא הוזכרו כלל על ידי המערכת. אלוף מרדכי: "הוא רוצח"

עיתון ה"ניו יורק טיימס" פרסם מאמר של המחבל מרואן ברגותי, מנהיג שביתת הרעב בקרב כאלף אסירים פלסטיניים שהחלה היום (ב'), תחת הכותרת: "מדוע אנו שובתים רעב בבתי הכלא הישראליים?". הבעיה: בסוף המאמר העיתון האמריקאי המוביל החליט למסגר את ברגותי בתור "מנהיג פלסטיני ומחוקק", מבלי לציין כי מדובר ברוצח מורשע, כאשר גם במאמרו לא מצוינים הסיבות לכליאתו, אותן הוא מכנה "מאבק למען החופש".

גם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), האלוף יואב (פולי) מרדכי, הבחין בהטעיה. בעמוד הפייסבוק הרשמי באנגלית של מתפ"ש נכתב כי "ה'ניו יורק טיימס' נמנע מלציין כי ברגותי אחראי באופן ישיר לרציחתם של ישראלים רבים כאשר פיקד על ארגון הטרור גדודי חללי אלאקצה במהלך האינתיפאדה השנייה".
 
הוא הוסיף כי "על ידי הגדרתו כדמות פוליטית, 'טיימס' נמנע מלהראות כי ב-2004 ברגותי הורשע לאחר משפט הוגן ברצח וביצוע פעולות טרור, ועל כן נידון לעונש של חמישה מאסרי עולם בכלא ו-40 שנות מאסר. ברגותי הוא רוצח של אזרחים ישראלים". גם יו"ר סיעת יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, הביע זעם על התנהלות העיתון: "מרואן ברגותי הוא רוצח מהסוג הגרוע ביותר. את זה שכח הניו יורק טיימס לספר לקוראיו", הוא כתב בפייסבוק שלו.

מרואן ברגותי, מי שהנהיג את חוליות הטרור של ארגון התנזים וגדודי חללי אל אקצה, הזרוע הצבאית של פת"ח, והיה ממתכנני האינתיפאדה השנייה, גולל במאמר כי "לאחר שביליתי את 15 השנים האחרונות בכלא הישראלי, הייתי עד וקורבן למערכת הבלתי חוקית של מעצרים שרירותיים וטיפול גרוע באסירים הפלסטיניים. לאחר שניסינו לנצל כל אופציה אחרת, החלטתי כי אין כל ברירה מלבד להתנגד להתעללות הזו על ידי שביתת רעב.

"שביתת רעב היא הצורה השקטה ביותר של התנגדות, שגורמת לסבל רק לאלו שלוקחים בה חלק והן על יקיריהם, בתקווה שהבטן הריקה שלהם וההקרבה שלהם יעזרו להדהד את המסר אל מעבר לגבולות תאי המאסר האפלים שלהם. עשרות שנים של ניסיון הוכיחו כי המערכת הבלתי אנושית של הכיבוש הקולוניאלי והצבאי בישראל, שואפת לשבור את רוח האסירים ואת האומה שאליה הם שייכים, על ידי גרימת סבל לגופם, הפרדתם ממשפחותיהם וקהילותיהם, תוך שימוש באמצעים משפילים לכפות שעבוד. למרות זאת לא נכנע לה".

ברגותי, הנחשב ליורש פוטנציאלי של אבו מאזן, ציין במאמר את התנאים הקשים שלדבריו האסירים חווים בבתי הכלא, וטען עי "אסירים ועצירים פלסטינים סבלו מעינויים, ממעשים בלתי אנושיים ומשפילים, מרשלנות רפואית. כמה מהם נהרגו בעת מעצרם. לפי הספירה האחרונה של מועדון האסירים הפלסטיני, כ-200 אסירים מתו מאז 1967 בגלל פעולות אלה".

בהקשר זה ברגותי סיפר גם על התעללות שחווה כשנאסר בגיל 18: "הייתי רק בן 15 כשנכלאתי לראשונה. הייתי בקושי בן 18 כשחוקר ישראלי הכריח אותי לפסק את רגליי בעודי עומד עירום בחדר החקירות, לפני שפגע באברי המין שלי. התעלפתי מהכאב, והמכה מהנפילה הותירה צלקת נצחית על המצח שלי. החוקר לעג לי אחר כך ואמר שאני לעולם לא אוליד ילדים כי אנשים כמוני יולדים רק מחבלים ורוצחים".

תגובת מערכת "ניו יורק טיימס" טרם התקבלה בנושא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg