ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

נתניהו בוועדה לביקורת המדינה: תוכנית המלחמה של חמאס קרסה

חודשיים לאחר פרסום דו"ח המבקר על מבצע צוק איתן, התייצב נתניהו בפני חברי הוועדה והזהיר את חמאס: "לא נסבול טפטופים מעזה". במהלך הדיון התעוררה סערה ואב שכול צעק על הח"כים: "תתביישו לכם, איפה הייתם במלחמה?"

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב הבוקר (ד') בפני בפני הוועדה לביקורת המדינה בנושא מבצע 'צוק איתן'. הדיון, שהתקיים באולם נגב של הכנסת, נערך בעקבות דו"ח המבקר שפורסם בפברואר האחרון, שבו נחשפו כשלים בהתנהלות של הגורמים השונים - ראש הממשלה, השרים, הקבינט וצה"ל. במהלך דבריו של נתניהו התעוררה סערה וח"כים מימין ומשמאל החליפו צעקות. אב שכול צעק לעבר הח"כים "תתביישו לכם, אני לא מבין - הבן שלי מתחת לאדמה והם גיבורים". הוא צעק לעבר ח"כ זחאלקה: "מה אתה עושה כאן בכלל? אתה האחרון שצריך להיות פה". האחרון הגיב ואמר "אלפיים מתו בעזה על זה צריך לדבר".

 

בפתח דבריו אמר ראש הממשלה כי ועדת עמידרור, שהוקמה לטיפול בכשלי המבצע, תגיש את המלצותיה בפני הקבינט כבר בזמן הקרוב. עם זאת הבהיר ראש הממשלה כי "המבנה הבסיסי והצורך בהפעלת הקבינט הוא הצורך בשיקול דעת. יש כאן שיקולי דעת חשובים ולהערכתי אין דרך מכנית לשנות את תהליך קבלת ההחלטות". נתניהו ביקש כי ייעשה דיון שלא מול מצלמות. "יש מידע מודיעיני חשוב שאנחנו לא רוצים לתת אותו לאויב. אם רוצים להפיק לקחים בצורה אמיתית אי אפשר לעשות את זה מול המצלמות ".

- דו"ח המבקר: צה"ל לא עדכן - הקבינט לא שאל

"אני רוצה להבהיר שלא רצינו מלחמה בקיץ 2014 וניסינו להימנע מהמלחמה בכל דרך", אמר נתניהו. "היו לנו שתי התפתחויות בעופרת יצוקה ועמוד ענן . יש שם 30 אלף איש הרוצים בהשמדתנו, מחויבים להכחדת ישראל. הם יוצרים מצב של אי יציבות והיא גדלה משמעותית לאחר חטיפת שלושת הנערים. פעלנו למוטט תשתיות חמאס ביו"ש וזה יצר אי יציבות גם בעזה".

 

"הכוונה שלי בכל העת הייתה להימנע ככל האפשר ממלחמה או מבצע צבאי, שאם נידרש לכך נבצע את זה במינימום מחיר. אני יודע ומכיר את כאב המשפחות. אנחנו פועלים להחזיר את הגופות של הדר ואורון", ציין ראש הממשלה.

"למנוע מלחמה זה קשה ויותר קשה לצאת ממנה. כרגע מתנהל קרב קרוב לשנה עם מעצמות עולמיות רוסיה וארה"ב ולא רק הם גם איראן ועוד והם לא מצליחים לכבוש עיר בגודל של עזה", אמר נתניהו והבהיר כי המצב בעוטף עזה הוא השקט מזה שנים. "אנחנו שלוש שנים למבצע צוק איתן. אנחנו חווים בדרום את התקופה השקטה ביותר כפי שאמר הרמטכ"ל. החמאס מורתע ונמנע כמעט לחלוטין מירי לשטחנו. אחת הסיבות שהוא נרתע הוא כי לי יש מדיניות שאני לא מוכן לקבל טפטופים ואנחנו שמים את האחריות על השטח. היישובים בעוטף עזה גדלים בקצב שלא גדלו מעולם. אנחנו מטפלים באיומים מאגרים יותר בזירות נוספות. איראן, סוריה וגם ביו"ש".

 

"לחמאס היו מטרות ברורות, חמאס הכין עצמו למבצע רב היקף מול ישראל כדי להסיר את הסגר הימי על עזה.הוא הכין תוכנית אופרטיבית משולבת רבת זרועות - אלפי טילים במתקפה אווירית, במקביל התקפה דרך הים באמצעות קומנדו ימי, מצנחי רחיפה, ומתחת ליבשה חדירה בעשרות מנהרות שהם חפרו וחלקם חצו לתוך שטחנו.

נתניהו ציין עוד כי "הם העריכו שאם יפתיעו אותנו הם יוכלו להוציא את התוכנית הזאת לפועל. אנחנו לא שולטים לצערי בהחלטות של היריב, אף אחת מהמטרות של חמאס לא הושגה במבצע הזה. לא נפרץ הסגר הימי, לא נבנה נמל ימי או שדה תעופה. תוכנית המלחמה של חמאס קרסה. הוא קיבל מכה קשה מאוד, אלף חיילים חוסלו, תשתיות ומפקדות טרור נהרסו. מאמץ החדירה מהים סוכל, מנהרות תקיפה סוכלו, לא בצורה מלאה לצערי כי הם הצליחו בכמה חדירות, מצנחי רחיפה סוכלו".

"אולי אחת ההצלחות הגדולות של צוק איתן הוא הניסיון להביא מדינות כמו קטאר וטורקיה להסיר את הסר הימי - המהלך הזה לא רק שהוא נבלם אלא נוצר מהלך אחר שמבודד את החמאס. זה שינוי עצום ועבדנו על זה קשה מאוד במהלך המבצע וזה עזר מאוד לשמור את החמאס במסגרת המאיימת הרבה פחות על מדינת ישראל. מאז המבצע בולט שיתוף הפעולה המתהדק עם גורמים באזור".

 
 

למרות הביקורת, הדגיש נתניהו כי לטעמו אין מקום לשנות את הסמכויות של הקבינט. "בסוף אנו צריכים להתמודד עם איומים הרבה יותר גדולים ממה שמגיע בעזה". ראש הממשלה הוסיף ואמר שבניגוד לביקורת הקבינט קיבל החלטות במהלך המבצע. "הפתיחה במלחמה אווירית הייתה החלטה של קבינט. הנחיה על כניסה קרקעית היא של הקבינט. אני הצבתי את השאלה הזו בקבינט - לכבוש את עזה, רק אווירית, והחלטנו לתת מכה אווירית להיכנס חלקית לנטרל מנהרות ולצאת מיד כשזה מסתיים. אתם שואלים אותי אם אלו ההחלטות שהקבינט היה צריך לקבל - התשובה היא חד משמעית כן. לגבי החלופות - הדיון בניסיון למנוע את המבצע הוא תיאורטי. כי מרגע חטיפת הנערים ורציחתם היינו במדרון שלא ניתן לעצור אותו אף על פי שניסינו".

נתניהו נשאל לגבי אופציות של תגובה חזקה יותר בעזה ואף האפשרות של כיבוש השטח ואמר "יש בחירה פשוטה שאנחנו צריכים להבין בעזה - ניתן לתת מכות קשות מאוד, הרבה יותר קשות ממה שנתנו, ולהשיג מרווח של זמני רגיעה ויש אפשרות של כיבוש. אלו שתי האפשרויות. החולשה של הכיבוש היא לא רק מחיר החיילים אלא מי ינהל והדילמה הזו נותרה בעינה. בדיוק אותה בעיה יש להם במוסול ובראקה. זו בעיה של האסלאם הרדיקלי באזורנו. בעזה אף אחד לא רוצה לקחת ושם אף אחד לא רוצה למסור".

 

הדיון נמשך קרוב לשלוש שעות, במסגרתו הותקף נתניהו על ידי חברי כנסת מהשמאל והורים שכולים. "התפקיד של הממשלה וחברי הכנסת זה למנוע את המלחמה. תמיד יש ברירה ותמיד יש פתרונות. למנוע את המלחמה הבאה זה לא סיסמה של השמאל אלא התפקיד של כולכם", אמרה הורה שכולה וחברת הכנסת סתיו שפיר הוסיפה: "אנחנו דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית".

"אני שומע את הכאב של ההורים וזה קיים בכל מערכה", השיב נתניהו. "הכוח היחסי שלנו גדל באופן משמעותי ויש לנו יכולות שגדלות באופן משמעותי. במציאות הזאת אין לי אופציה מדינית עם חמאס. אופן קבלת ההחלטות מתחיל מחזון ותפיסת עולם. אני לא אומר שעכשיו יש פתרון קסם להפוך את חמאס למשהו אחר. אני יכול או להרתיע אותו או להכריע אותו 

נתניהו תקף את גלאון שאמרה לו "עזה לא תיעלם" וענה לה "רצית מזרח תיכון חדש בהבל פה? קיבלת אותו. קיבלת איסלאם רדיקלי ועוד טילים ועוד מנהרות. אין לי אפשרות לטהר את המזרח התיכון מהאידיאולוגיות הרצחניות סביבנו. שלום עושים עם מנהיג חזק, זהבה גלאון", אמר נתניהו.

 

קודם לדברי נתניהו נשאו דברים יו"ר הוועדה קארין אלהרר, מבקר המדינה יוסף שפירא ומחבר דו"ח צוק איתן יוסי ביינהורן. "צריך לשאול את עצמנו האם עשינו הכול כדי לא להגיע למבצע הזה, כדי למזער את הנזק והדו"ח בא לענות על השאלה הזו" פתחה את הדיון אלהרר . "רוב הדו"ח חסוי מסיבות ביטחוניות, הדיון היום הוא החשוב ביותר בהשתתפות ראש הממשלה, אנחנו נבקש לשמוע את ההסברים שלך לליקויים שהועלו".

"הדו"ח מעלה דברים מדאיגים. העובדה שלצה"ל לא הוגדרו על ידי הקבינט יעדים מוגדרים וכך לא ניתן היה להתכונן כראוי למשימות במלחמה. והתוצאה הייתה חיילים שראו את המנהרות לראשונה רק בשדה הקרב", אמרה אלהרר. היא ביקשה מראש הממשלה להביא תשובות ענייניות. "הדיון כאן היום הוא לא על האם אדוני ראש ממשלה מצויין או לא אלא על הדו"ח ותיקון הכשלים. כל מה שאנחנו רוצים לדעת זה האם השתנה דבר".

המבקר נשא דברים קצרים ואמר כי "יש חשיבות רבה שההחלטות הנוגעות לחיי אזרחים וחיילים יתקבלו בהתאם לעקרונות הדמוקרטיים. הפקת לקחים מהליקויים שנמצאו בביקורת יועילו בהמשך לשיפור תהליכים בתחומים החיוניים לביטחון המדינה. ההמלצה למבוקרים היא להפיק לקחים מהדו"ח כדי להיערך למערכה צבאית אחרת שיכולה לפרוץ ללא כל התראה מוקדמת"

 

מחבר הדו"ח, יוסי ביינהורן, אמר כי "הביקורת לא עסקה בטיב ההחלטות אלא בדרך קבלתן. יתכן שתהליך טוב יותר של קבלת החלטות היה בו כדי למנוע את המבצע". ביינהורן הציג את עיקרי הדו"ח ואמר כי "בביקורת נמצא שהקבינט לא דן בסוגיות שהיה בהן למנוע הסלמה בעזה. ממצאי הביקורת בדבר החשיבות בדיון כזה נתמכים בדברי שר הביטחון לשעבר יומיים לאחר תחילת המבצע לפיה 'אם היה ניתן מענה למצוקת חמאס ניתן היה שנמנעת ההסלמה'"

ביינהורן ציין כי לא התקיימו דיונים בנושא ולא התאפשר לכלל חברי הקבינט לדון ולקבל החלטות בצורה מושכלת. "צה"ל נאלץ לקבוע את היעדים בעצמו", ציין ביינהורן מכיוון שלא נקבעו לו כאלה."בעת הכניסה למבצע לא עמד בפני שרי הקבינט כל המידע הנדרש לפני פתיחת המערכה. היעדר תוכניות אופרטיביות לטיפול במנהרות שנכתבה רק תוך כדי המבצע".

 

"אכן בשורה של דיונים בקבינט הוזכר איום המנהרות והביקורת מודעת לכך שבשנים שלפני המבצע דנו בכך. הביקורת היא שלמרות שאיום המנהרות הוגדר איום אסטרטגי הוא לא הוצג ככזה בפני שרי הקבינט", ציין ביינהורן. "בביקורת נמצאו אמירות מועטות בלבד בנושא המנהרות בקבינט ובחוסר הלימה מוחלט לדיונים שנערכו בנושא בפני ראש הממשלה", אמר. "בדוח הופנתה ביקורת גם כלפי שרי הקבינט".

דו"ח צוק איתן: שורת שגיאות של השרים, הקבינט ומערכת הביטחון

דו"ח צוק איתן, שנחשף שנתיים וחצי לאחר המבצע, בו נהרגו 74 בני אדם בישראל, מצביע על שורת שגיאות, בהן היערכות לקויה, אסטרטגיה ביטחונית לא ממוקדת והימנעות משרטוט תכנית מסודרת נגד האיום ברצועת עזה. לפי המבקר, מידע מודיעני על אפשרות להסלמה ברצועה לא הובא בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, וכי באותה תקופה הייתה אי בהירות בנושא סמכויות הקבינט וחובת הצגת המידע בפני חבריו.

המבקר יוסף חיים שפירא ייחד דיון נפרד לנושא המנהרות. לדבריו, חומרת האיום לא הוצגה בפני שרי הקבינט. עוד נכתב כי עד "צוק איתן" לא הייתה בצה"ל תורת לחימה מסודרת ועצמאית בתחום המנהרות. רק במהלך המבצע פרסמה מפקדת חיל ההנדסה טכניקה קרבית "לאיתור, מיפוי והשמדת מנהרה". עד למועד זה, נכתב בדו"ח, במקרים שבהם נדרשו כוחות הנדסה להשמיד את האיום התת-קרקעי, הם עשו זאת תוך גיבוש טכניקה אד-הוק לאותו מבצע השמדה.

 

לפי שפירא, הליקויים החלו בהצגה מעורפלת של האיום לקבינט; בחוסר היערכות מבצעית מבחינת הצבא, בדגש על חילות היבשה וחיל האוויר; בחוסר תיאום מודיעני בין שב"כ וצה"ל, ובתוך זרועות הצבא עצמן; ובהתמודדות טכנולוגית לא מספקת מול האיום האסטרטגי. כך קרה שישראל הגיעה למבצע בלי יכולת מענה למנהרות התקיפה וההגנה של חמאס, אף שהיה ברשות מערכת הביטחון פתרון טכנולוגי למנהרות.

בדו"ח נקבע כי שורה של אישים בכירים במערכת הפוליטית, הצבאית והביטחונית, לא התנהלו כנדרש. על ראש הממשלה נתניהו כתב המבקר כי "פסל על הסף חלופות בתחום המדיני בלי להציגן לקבינט ולדון על הסיכויים והסיכונים". עוד כתב שפירא שנתניהו "לא הדגיש את איום המנהרות".

הרמטכ"ל לשעבר ספג ביקורת קשה מצד שפירא, עליו כתב "אף שחומרת איום המנהרות כבר הייתה ידועה, הוא תיאר אותה במסגרת אזכור בודד". שר הביטחון דאז משה (בוגי יעלון) "לא יזם דיון בקבינט על פעולות אפשרויות מול הרצועה", ו-"לא וידא שאיום המנהרות עולה בדיונים והציג תוכנית פעולה לא מבוסס", כך שפירא.

ראש אמ"ן לשעבר, וסגן הרמטכ"ל היום, אלוף אביב כוכבי, "לא הציג מידע משמעותי שהיה בידי מערכת הביטחון והיה הכרחי לשם הבנת תמונת המצב", כתב המבקר ועל ראש השב"כ דאז יורם כהן ציין כי "מידע על פעילות עוינת משמעותית שמתוכננת מעזה לעבר ישראל הובא לקבינט באיחור משמעותי".

 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg