ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

שר הכלכלה אלי כהן: "אני סמן ימני במפלגה ימנית"

על רקע מתיחות נוספת בין כחלון לנתניהו, שר הכלכלה ואיש 'כולנו' אלי כהן מביע דעות מדיניות שיכולות למקם אותו דווקא באגף הימני של הליכוד. בהיעדר הסדר מדיני באופק הוא מתכוון להתמקד בעשייה כלכלית, ויש לו מה לומר גם בסוגיית התאגיד

עם שם גנרי, דיבור מדוד ועשייה ממשית, אין פלא שאלי כהן התקשה עד היום לחצות את רף התודעה. הוא לא הטיפוס של התקשורת הישראלית 2017. אבל בלי כפיים והתלהמות, שר הכלכלה מטעם 'כולנו' מציג פרופיל אישי ורקורד מרשימים, במיוחד בהתחשב בזמן הקצר שלו בכנסת ישראל. אז מי אתה אלי כהן?

"גדלתי בשכונת תל-גיבורים בחולון", הוא מספר. "הלכתי לאותו בית ספר יסודי שאימא שלי למדה בו ושהבן שלי למד בו. יכולתי ללכת למקומות אחרים, אבל הייתי ונשארתי חולוני. תל-גיבורים הייתה בפרויקט שיקום שכונות של מנחם בגין. זה אולי מה שדחף אותי להיכנס לחיים הציבוריים, לראות איך מתקנים עוולות חברתיות, אף שבשום שלב בחיי לא חשתי הזנחה או אפליה".
 
הוא שירת בנ"מ, והתקדם עד לדרגת רב-סרן. "כשהייתי בן 28 רצו שאמשיך בתפקיד מטה, אבל חשתי מיצוי ודגדג לי החיידק הציבורי". לאחר השחרור ניסה להתקבל כעוזרה הפרלמנטרי של לימור לבנת, "שהייתה אז מירי רגב של הליכוד", אך לא נענה. "לשמחתי יצאתי לעולם העסקים ונגזר עליי להצליח". והוא אכן הצליח. הוא דילג במהירות בין כמה תפקידים עד שהפך לאיש הדומיננטי בחברת האחזקות הגדולה 'הכשרת היישוב', עם משכורת שהגיעה ל-200 אלף שקלים בחודש.

"באותן שנים היו 11 חברות אחזקות במשק. תשע פשטו את הרגל. שתיים, שהכשרת היישוב אחת מהן, רווחיות עד היום", הוא מציין ביובש, אך למעשה מכוון לדרמה גדולה. בזמן שתשובה, דנקנר, זיסר, לבייב, פישמן ואחרים התרסקו או ביצעו 'תספורת' על חשבון בעלי החוב, חברת הכשרת היישוב שהוא ניהל שמרה על רווחיות.

מה ההסבר לזה?
"מלכתחילה חשבו שהכשרת היישוב (בבעלות עופר נמרודי, א"כ) היא שתפשוט רגל ולא האחרות. אבל הצלחנו לנהל את החברה בצורה אחראית ויציבה, למכור פעילויות שלא היו בליבת העסקים, ולגוון את הנדל"ן המניב ואת הפעילות הבינלאומית. כך שלמרות התקופה המאתגרת (המשבר הכלכלי הגדול של 2008) הכשרת היישוב לא ביצעה אפילו תספורונת. נהפוך הוא. פעלנו באחריות בלי לקחת סיכונים מיותרים".

הטייקונים האחרים רימו את הציבור ואת הבנקים?
"אני לא חושב. בסוף היום, הם אלה שירדו מנכסיהם, וחלקם אפילו פינו את הבית הפרטי שלהם. כדי להיות איש עסקים מצליח או מה שנקרא 'טייקון', נדרשות שתי תכונות: אופטימיזם ונטילת סיכונים. וכשאתה חובב סיכונים, קורה שאתה נופל. אדם רגיל שהרוויח למשל 10-20 מיליון, חלק הוא שומר, חלק משקיע וחלק מסכן. מה הם עשו? הימרו על הכול".

אז היו להם עיניים גדולות?
"לא, אבל במבחן התוצאה הם טעו. השיטה של לקיחת סיכונים גדולים מדי לא הוכיחה את עצמה".

אבל הם לקחו סיכונים מיותרים?
"כן, וגם הבנקים שנתנו להם את האשראי הפיקו לקחים, ולא נותנים כיום מימון בהיקפים שנתנו אז".

חשבת בזמן אמת שהם טועים?
"בחלק מהדברים כן. למשל, כאשר לקחו השקעות גדולות יותר מההון העצמי שלהם. זה דבר לא אחראי ומסוכן".

הכסף הגדול לא סחרר אותו. הוא נשאר כאמור בעיר מגוריו. אשתו ענת ממשיכה לעבוד כמורה, בנו התגייס לאחרונה לגולני. בנסיעת ראש הממשלה לסין, שם פגשתי אותו לראשונה, וגם בשיחה שקיימנו במשרדו עוד בערב החג, ניכר שלא אימץ גינוני שררה. למשל, כשהיו לו שאלות או עניינים לברר הוא לא זימן אליו את הפקידים אלא הלך אליהם. לפעמים מחוות קטנות כאלה אומרות הכול.

השבוע הוא מצהיר כי "המשבר מאחורינו". הכוונה כמובן למתיחות המתמשכת בין יו"ר מפלגתו, משה כחלון, לראש הממשלה נתניהו. "ריב על קרדיטים הוא דבר טבעי. זה קורה בתוך מפלגות, וזה קורה בין מפלגות. טוב שכולם רוצים להיות אבות להצלחה ולא הפוך. לא צריך להיות משבר, ולמעט סוגיית התאגיד הקואליציה עבדה בצורה טובה מאוד והובילה דברים חשובים. אני מדבר איתך עכשיו אחרי סיור בבית-אריה, שאושרו בו 650 יח"ד אחרי שנים רבות. עכשיו צריך לקדם את הבנייה בגושי ההתיישבות ולנהוג באחריות".

"עשיתי לביתי, אבל אני לא איש חומרני. זה לא הדבר המרכזי בחיי", הוא מנמק את החלטתו לפני יותר משנתיים להיענות להצעה של משה כחלון, אז חברו הוותיק מהליכוד, ולהשתלב במפלגת 'כולנו'. היחס האמביוולנטי של שניהם אל המפלגה שהייתה ביתם הפוליטי, עוד ישוב ויעלה בשיחה. בתחילת 2017 מונה לשר הכלכלה. עד אז עמד בראשות 'ועדת הרפורמות' בכנסת, שבפרק זמן קצר העבירה שורה של חוקים כלכליים.

בשונה מהתדמית שנוצרה ל'כולנו' ולמשה כחלון, כהן מגדיר אותו ואותה כ'ימניים', ומי שמכיר את כחלון יודע שהוא אכן בא מהאגף הנצי ביותר במפלגת השלטון, כולל ביקורים בקבר יוסף שבשכם. כהן לא מתבייש למצב את עצמו כסמן הימני של 'כולנו'. הוא מבקר לעתים תכופות ביישובים ביו"ש, ולא מסתיר את התרגשותו. "כשאני רואה את השורשים שלנו, בביקור בהר חברון או בסוסיא, ורואה פסיפס בעברית מלפני 1,700 שנה, האם יש ספק באשר לקשר שלנו לארץ ישראל?"
 

מה מביא אותך לתפיסה הזו, הימנית?
"בתחום הכלכלי - אם טעית אפשר לתקן. לעומת זאת, בנושא של ארץ ישראל - אם טעית אי אפשר לתקן. אם אתה נסוג משטח, לא תוכל להיות שם בחזרה. אנחנו צריכים להיות אחראים למדינה שלנו; בנושא המדיני אנחנו (מפלגת 'כולנו') לא שונים מהליכוד, ולפחות אני אפילו בצד הימני. בנוסף, הסיכוי להגיע להסדר מדיני בחמש עד עשר השנים הקרובות, יש שיגידו נמוך ויש שיגידו אפסי. אני לא מדבר על הסדר ביניים כלשהו; כל מי שמדבר על הסדר קבע בטווח של השנים האלה מוכר אשליות.

"אני גם לא רואה פרטנר בצד שלהם עכשיו. כשבוחנים את הסביבה הגיאו-פוליטית, כאשר סוריה במלחמת אזרחים עם שני מיליון פליטים, ובעיראק יש מאבקים גדולים - אנחנו צריכים לשמור על מדינת ישראל חזקה. ומכיוון שאין מקום להסדר מדיני בטווח הנראה לעין, הקצר והבינוני, הגישה שלי היא לטפל בצד הכלכלי והחברתי כי הוא תלוי בנו. אני לא חושב וגם לא רוצה ששום ראש ממשלה יציע בעתיד לרשות הפלסטינית מה שהציעו ברק ואולמרט בשעתם (נסיגה כמעט מוחלטת מיהודה ושומרון, כולל חלוקת ירושלים והר הבית, א"כ). בגלל הנסיבות הגיאו-פוליטיות האלה, גם ראש ממשלה מהשמאל היה פועל בימים כאלה באחריות לטובת מדינת ישראל, והיד לא הייתה נותנת לו לחתום על הסכם כזה".

במישור האידיאולוגי, אתה במקום של 'אף שעל', או שבאופן תיאורטי ובנסיבות מתאימות תסכים לנסיגות?
"אני בעד שהם יחיו את החיים שלהם. צריך לדעת שגם היום 95 אחוז מהאוכלוסייה הפלסטינית לא רואים חייל ישראלי. הם בוחרים את ראשי הערים שלהם - או לפחות אנחנו לא מונעים מהם לערוך בחירות כאלה. הם מנהלים את הכלכלה שלהם, ורמת החיים שלהם גבוהה מרוב שכניהם בעולם הערבי. אני לא רוצה לשלוט בהם, וכמו שהגדיר זאת ראש הממשלה, בעתיד זה צריך להיות 'מדינה מינוס', והמינוס הוא צבא. כי לתת להם לחיות את חייהם זה בסדר, אבל צבא ומערכת ביטחון משלהם הרי לא נועדו לכבוש את ירדן. זה יהיה מכוון אלינו.

"לכן בשלב ראשון אני בעד אוטונומיה, אך כמי שמגיע מהעולם העסקי - לא אחראי לנהל היום משא ומתן היפותטי על דבר שיקרה בעוד חמש או עשר שנים. בינתיים אני שמח שאחרי שש שנים אנחנו יוצאים מעניין הקפאת הבנייה".

מה דעתך על המתווה שאושר בקבינט ביחס לבנייה ביו"ש?
"אני בעד. קח עיר כמו מעלה-אדומים עם 41 אלף תושבים, היא יכולה לסייע לנו ביצירת רצף טריטוריאלי וגם בפתרון מצוקת הנדל"ן, ובנייה בה יכולה לעזור בהפסקת ההקפאה. ברוב המקומות אלה קרקעות מדינה. עד היום בגלל ההקפאה לא יכולנו להפעיל את תוכנית 'מחיר למשתכן' במעלה-אדומים, באריאל או בגוש עציון. אלה תוכניות שנותנות הטבות משמעותיות לבני המקום, ושם לא יכולנו לתת אותן. כך שהתוכנית הזו גם נכונה מדינית, גם תסייע בפתרון משבר הנדל"ן וגם תיתן מענה לזוגות הצעירים בני המקום".

מועצת יש"ע אומרת שהכול תלוי בביצוע. לאור העמדות שהצגת כאן, אם בפועל ראש הממשלה לא יפרסם מכרזים זו תהיה בעיה?
"בהחלט. אנחנו בממשלה לאומית ימנית, וממשל טראמפ הוא פרו-ישראלי. שני הפקטורים האלה יביאו לכך שביטול ההקפאה ייבחן באור חיובי. צריך לתקן את ההתנהלות הלא טובה שהייתה בעבר, שההקפאה שהובטחה לעשרה חודשים נמשכה שש שנים. אין לי ספק שראש הממשלה מבין את החשיבות של ביטול ההקפאה והבנייה. אי אפשר לכלוא את היישובים, לעצור אותם מלכת. צריך לעשות את זה בחוכמה כי אנחנו צריכים ידידים בזירה הבינלאומית".
 

אם זה לא יקרה, זה ייצור מבחינתכם בעיה קואליציונית? כי בבית היהודי למשל כבר אומרים שאם לא תהיה בנייה בפועל הם לא ישבו בשקט.
"אני רואה את המאמצים שנעשים בעניין, ויש תמימות דעים בעניין הזה בקואליציה. לא על כל דבר צריך לבוא ולאיים, אלא לתת לנתניהו את הגיבוי".

פינוי יישובים מוגדר אצל כהן "טיהור אתני". "זה לא מקובל. לצורך העניין, האם היו מסכימים לעשות טיהור אתני לערביי ארץ ישראל?" הוא גם מתנגד לנסיגות חד-צדדיות, כמו שמציע למשל עמיתו לסיעה, סגן השר והשגריר לשעבר מייקל אורן. לפני שמונה לשר היה כהן בין החותמים על החוק להחלת החוק הישראלי במעלה-אדומים, והוא תומך בו גם כיום. "טוב ששאלת. אני באמת צריך להרים טלפון לבני כשריאל", הוא אומר, ורץ לרשום את שמו בפנקס המטלות.

כחלון לא רחוק מעמדותיו, הוא מאשר. בשיתוף פעולה עם סגן שר הביטחון אלי בן-דהן, 'תיקון שבס' שהועבר בוועדת הרפורמות ומאפשר להגדיל ב-20 אחוז את השטח הבנוי בכל פרויקט בנייה, ייושם בקרוב גם ביו"ש, דבר שנמנע עד כה מסיבות משפטיות. בהיעדר הסכם מדיני, כאמור, כהן מציע להתרכז בקידום הכלכלה - קודם זו שלנו, אך גם זו של הפלסטינים.

"כשר כלכלה אני אומר: כלכלה חזקה מביאה למדינה חזקה. כל המדינות החזקות בעולם היו קודם כול מעצמות כלכליות ורק אחר כך נהיו משפיעות מדינית וביטחונית. ישראל במקום טוב. אנחנו הכלכלה ה-21 בעולם למרות המאפיינים הייחודיים שלנו, כמו הגודל. היעד שלי כשר כלכלה הוא להוביל את ישראל למקום ה-15 בעולם. על פי ההחלטה שהעברנו בממשלה, היעד הוא להיות במקום 18 בשנת 2020 ובמקום ה-15 בשנת 2025".
 
אשר לערביי יהודה ושומרון, "הגדלנו את מספר הפועלים הפלסטינים הנכנסים לישראל, מ-21 אלף ל-48 אלף. נכון מבחינתנו כלכלית וביטחונית לעשות זאת, מכיוון שזה משפר שם את המצב הכלכלי ומכניס ידיים עובדות למשק הישראלי, שרמת האבטלה בו בשפל של שלושים שנה ועומדת על ארבעה אחוזים. אני גם מסתובב באזורי התעשייה המשותפים ביו"ש ורואה עד כמה זהו כלי כלכלי חשוב לחיזוק היחסים. מי שקוראים להחרים מוצרים משם, פוגעים קודם כול בעובד הפלסטיני ובכלכלה שלהם".

מה צריך לקרות במשק הישראלי כדי שנגיע ליעד של הכלכלה ה-15 בעולם?
"אנחנו צריכים לצמוח בעשרה אחוזים יותר מהאחרים. כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לשלב בשוק העבודה את שתי האוכלוסיות שכיום לא משתתפות בו מספיק - הגברים החרדים והנשים הערביות. ההשתתפות של האוכלוסיות האלה בשוק העבודה נמוכה, וגם כאשר הם עובדים, הם בדרך כלל משתלבים בעבודות עם פריון נמוך. כאן היעד שלי כשר כלכלה. זה נגד חלקים בשמאל, כולל מועמדים לראשות ההסתדרות (הכוונה לשלי יחימוביץ' - סיעת 'כולנו' חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם אבי ניסנקורן, א"כ), שהם נגד העולם העסקי.

"הם מדברים על יותר השקעות ברווחה, אבל זה לא עובד ככה. ההכנסות של מדינת ישראל מגיעות מעולם העסקים ומאנשים שעובדים. לכן, ככל שיהיו יותר עסקים, יהיה סל בריאות גדול יותר. מי שנגד הכלכלה לא מבינים שהם פוגעים במדינת ישראל. אני מאמין בכלכלה חופשית".

בוא נדבר על המשבר הפוליטי ופרשת התאגיד. אתה חושב שראש הממשלה רוצה בחירות ורק חיפש תירוץ?
"כל ההתעסקות בפרשת התאגיד הייתה מנותקת מהעם ומהציבור. לזרוק שני מיליארד שקלים על בחירות זה זלזול בכספי ציבור. את הכסף הזה תשקיע בהעלאת קצבאות קשישים ונכים, כפי שאנו מתכננים לעשות. גם בהיבט המדיני זה היה לא אחראי ללכת לבחירות".

זה מה שנתניהו רצה? בחירות?
"היו שלבים במשא ומתן שהייתה תחושה שלא משנה מה תהיה התוצאה, המטרה היא לקדם מהלך של בחירות. אני שמח שבסופו של דבר ההיגיון ניצח. עם ישראל לא רצה בחירות. הממשלה הזו צריכה למצות את ימיה. כלכלת ישראל חזקה. ישראל במצב מדיני טוב".

אז נתניהו עושה עבודה טובה.
"את המצב המדיני אפשר בהחלט לזקוף לזכות ראש הממשלה, ואת המצב הכלכלי לזכות שר האוצר. משה כחלון הוא מהטובים שבשרי האוצר שהיו לנו. שפל באבטלה, צמיחה של 4 אחוזים בשנה, חברות גדולות מגיעות לישראל, השקעה של 9 מיליארד שקלים בנושאים חברתיים. הממשלה הזו העלתה ב-50 אחוז את שכר החיילים. ביטלנו את מכונות המזל. מחירי המים יורדים ב-15 אחוז. ועדת הרפורמות עשתה דברים חשובים, כולל רפורמה בבנקים שלא הייתה כמותה 47 שנים. שברנו את המונופול של מכון התקנים, הפסקנו את הספסרות במחירי הקרקעות, אנחנו נותנים תקווה לזוגות הצעירים".
 

לפני שנתיים הבטחת שמחירי הדירות ירדו בתוך שנתיים וזה לא קורה.
"אמרתי שב-2017 נראה את הפירות ואני עומד מאחורי זה. כבר יש דירות שלושה חדרים במודיעין ב-890 אלף שקל במסגרת 'מחיר למשתכן'. זה דיור בר-השגה. לא פתרנו את בעיות הנדל"ן, אבל הגדלנו את מספר התחלות הבנייה, חתמנו על הסכמי גג, הבאנו שש חברות זרות. אנחנו בתוך התהליך, שמנו את הרכבת על המסילה".

למה לקחתם על עצמם את נושא התאגיד? למה כחלון מצהיר "לא ניתן לפגוע בבית המשפט העליון"? לדבריך אתם מפלגה ימנית. זו לא אמורה להיות האג'נדה שלכם.
"לנו אין אובססיה לתקשורת. אין לנו שום ערוץ או כלי תקשורת שאנו רואים אותו ככלי שרת שלנו. הגענו לפשרה, ומה שעניין את כחלון הוא בזבוז כספי ציבור. ביקשו מאיתנו עוד דחייה ועוד דחייה אחרי שכבר היה חוק והיו הסכמות. הגענו לבזבוז של 48 מיליון שקל בגלל ההפעלה הכפולה, ומה שעניין אותנו זה הכסף שלך ושלי. נכון שאנחנו לא נבחרנו על עניין הרשות או התאגיד. בעניין הזה, מי שטוען לסתימת פיות מדבר שטויות. במדינת ישראל כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. לגבי בית המשפט העליון, זו אמירה שאמר בשעתו בגין. בסוף, בית המשפט הוא מגן החלשים כי החזקים תמיד יוכלו להסתדר".

איפה עומד חוק פיצול הדירות שהיית בין מוביליו?
"החוק עבר קריאה טרומית וקריאה ראשונה. לאחר הפגרה בכנסת, במהלך מאי הוא צפוי לעלות לקריאה שנייה ושלישית כהוראת שעה למשך חמש שנים. הפיצול יגדיל משמעותית את מלאי הדירות להשכרה, ויתן מענה לצורך בדירות של שניים-שלושה חדרים שחסרות כיום בשוק. יש בישראל 250 אלף דירות צמודות קרקע והחוק יחול רק עליהן, כיוון שבבנייה רוויה עשוי להיווצר עומס על התשתיות. הוא יתן לנו להערכתי בין 4,000 ל-5,000 דירות נוספות בכל שנה. מס דירה שלישית לא יחול עליו".

אם שניכם באתם מהליכוד, מדינית אתם כמו ליכוד, ואתה משבח כאן את ראש הממשלה על המצב המדיני, למה בעצם אתם במפלגות נפרדות?
"אני בספק אם במקרה כזה היו מושקעים תשעה מיליארד שקלים בקצבאות הקשישים והנכים, בשכר החיילים, בביטול מכונות המזל שהרסו אלפי משפחות".

זה לא היה קורה אילו הייתם בליכוד? הוא הרי הבטיח לכחלון להיות שר אוצר מטעם הליכוד.
"אני זוכר שהוא גם הציע לו להיות יושב ראש מנהל מקרקעי ישראל. נו, זה קרה?"
 

אז הכול בגלל חוסר האמון בנתניהו.
"לא. 'כולנו' היא מפלגה ימנית, לאומית וחברתית, והוכחנו עשייה חברתית".

אז מה קורה שם בין בכירי הליכוד לנתניהו שכל פעם הם מתקרבים אליו ואז מתמלאים כלפיו זעם וטינה? זה בגלל ה'קפד ראשו' שהוא נוהג בהם? לא נותן להם לגדול? לוקח מהם את הקרדיט?
"כחלון הוא ליכודניק בנשמתו, הליכודניק הטיפוסי שצמח מלמטה. בסוף חיזקנו את המחנה הלאומי. לי לא הייתה אינטראקציה עם נתניהו. אבל כשכחלון אומר לי 'שנינו אנשי ימין, ויש לנו אפשרות לעזור למאות אלפי משפחות', זה דיבר אליי. היה לנו ספק אם היינו מצליחים לעשות את זה בליכוד".

בבחירות הבאות, המועמד המועדף עליכם לראשות הממשלה הוא נתניהו?
"לא יודע. אני חושב שכחלון היה שר תקשורת מצוין ושר אוצר מצוין. הוא איש ארץ ישראל שהוכיח את עצמו. ימים יגידו", הוא רומז לאפשרות שכחלון יתמודד בעצמו על ראשות הממשלה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg