ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

צרפת עומדת בפני מערכת הבחירות המשוגעת בתולדותיה

מגמת הקצוות בצרפת, אשר מחזקת מצד אחד מועמד שמאל קיצוני סמי קומוניסטי, ומצד שני מועמדת ימין קיצוני סמי פאשיסטית, עוד עלולה להביא לכך שבבחירות הקרובות המדינה תאבד שליטה על עצמה, עם אפשרות ממשית להגיע למצב של מלחמת אזרחים

ביום שישי לפני שבועיים הלכתי לראיין את מרין לה פן במשרדי המטה שלה ברחוב פאובורג סנט הונורה 262, קילומטר וחצי מארמון האליזה. בדרך נכנסתי לחנות קטנה שמכרה עוגות סברינה של פעם. המוכר, צעיר בשם פייר, שמע לאן אני ממהר ונחרד. פייר טען כי לה פן מביאה את החושך לצרפת, ונלחמת במגזרים ובמגדרים רבים ללא הבחנה.
 
פייר שלף לפחות חמישה עיתונים שהחזיק ובהם הוצגה לה פן בתור האסון הגדול שיכול להתרחש על הרפובליקה החמישית של צרפת. לכל כותרת כזו נלוו צבעים עזים, איורים נוראיים וגרפיקה מאיימת סביב דמותה של לה פן, מנהיגת הימין הקיצוני.

אמרתי לפייר שדווקא הסיקור העיתונאי הקשה שלה פן סופגת בצרפת בלי הפסקה עלול להביא לניצחונה. בדיוק כמו דונלד טראמפ בארצות הברית (אגב, לה פן מחזיקה בלשכתה ציור ענק ומחמיא שלה עם טראמפ ופוטין, שניים שאותם היא מעריצה ועליהם היא מבקשת להאפיל). פייר נאלץ להסכים איתי הפעם. מאוד חרה לו, הוא אמר, היחס של לה פן לקהילה הגאה בצרפת. הוא כינה את מפלגת החזית הלאומית "הומופובית", למרות שיש בצמרת החזית הומוסקסואל מוצהר, או אפילו יותר.

העניין הגאה מעניק עוד אבסורד אחד או שניים למערכת הבחירות בצרפת, שמגיעה לשיאה ביום הקלפי היום (א'), 23 באפריל.

בשבוע שעבר התקיימה ברובע ה-19 הפגנה נגד לה פן, יום לפני האירוע הגדול והמסכם שהיא קיימה שם. חבר שלי שהיה בהפגנה התאכזב ממספר המפגינים הנמוך שהגיע למקום. הסתבר לו, כך סיפר, שיש מוסלמים שהולכים להצביע עבור לה פן, למרות שהמהגרים הם האויב מספר אחד שלה. הנשיא הסוציאליסט פרנסואה הולנד התיר במאי 2013 נישואים חד מיניים, מה שגרם לזעזוע בחברה הצרפתית הקתולית, וגם בקרב הקהילה המוסלמית. רק מהסיבה הזו הם עברו לתמוך בימין.
 
במילים אחרות, זו מערכת הבחירות המשוגעת ביותר שצרפת ידעה מעודה. לפני חמש שנים ידעת שאם אתה איש ימין, אתה מצביע לניקולא סרקוזי, ואם אתה איש שמאל - אתה בוחר בהולנד. היום איש לא יודע שום דבר על שום דבר. כולם מבולבלים. זו הסיבה שכל המועמדים הרציניים מסתובבים סביב ה-20 אחוזי תמיכה, ועד הערב לא נדע מיהם השניים המאושרים שעולים לסיבוב השני, ב-7 במאי.

איך זה קרה? פרנסואה פיון, איש הימין הנוצרי והשמרן, מועמד המפלגה הרפובליקאית, היה יכול לקחת את הבחירות בהליכה, אבל אז התברר שהוא העניק תקציבים ומשכורות לבני משפחתו שכלל לא עבדו תמורת הכסף שקיבלו.

גם החליפות היקרות שלו, 8,000 יורו לחתיכה, גרעו ממנו קולות רבים. התומכים שלו נפוצו לכל עבר, בעיקר לעמנואל מקרון, מועמד עצמאי חביב שמוביל על פני האחרים, אבל לא פורץ דרך. שני מכשולים עומדים בדרכו של מקרון. ראשית, הוא היה שייך לממסד השנוא (היה שר הכלכלה בממשלה של הולנד); שנית, הציבור מהסס לתת את הקול למועמד שעוד לא מלאו לו 39 שנים.
 

בכלל, הציבור בצרפת רואה את המועמדים המסורתיים ובורח לקצוות. הפוליטיקלי-קורקט ממנו והלאה. על פיון כבר דיברנו. בנואה המון הוא מועמד המפלגה הסוציאליסטית. בימים כתיקונם בפריס היפה, הוא היה מתייצב מול פיון למאבק ראש בראש על הנשיאות, ושניהם היו עולים בקלות לסיבוב השני.

אבל המון הוא איש אפור ואנמי שלא מחדש הרבה, ולכן הוא משתרך מאחור עם שמונה אחוזי תמיכה. המסרים שיוצאים מהנשיא הולנד מזלזלים גם הם בהמון, שהוא איש המפלגה של הולנד. כולם מבינים שהנשיא היוצא תומך דווקא במקרון העצמאי.

בנסיבות הללו, מי שצובר פופולריות בימים האחרונים הוא המועמד של השמאל האולטרה-קיצוני, ז'אן לוק מלנשון, שהכפיל את כוחו בסקרים מעשרה ל-20 אחוזי תמיכה. מלנשון מחזיק באותן עמדות קצה של מארין לה פן, אבל מסיבות אחרות. הוא מתנגד להגירה המוסלמית, כי הקומוניסטים מתנגדים לתאגידים גדולים שיעשו שימוש לא חוקי בכוח עבודה זול. כמו לה פן, הוא בעד צרפת לאומית ונטולת דת, ומשוחררת מאינטרסים כלכליים זרים.
   
מלנשון בן ה-65 מתגלה כאשף מיומן ברשתות החברתיות, ומגיע למיליוני גולשים ועוקבים. אלפי צעירים מקיפים אותו, כמו את ברני סנדרס, מועמדה הקשיש של המפלגת הדמוקרטית שהתמודד מול הילרי קלינטון והפסיד.

מועמד השמאל הקיצוני גם מופיע היטב, ואי אפשר להדביק לו מעשי שחיתות כמו לפיון. הוא חצה 50 פעם את האוקיינוס כדי להיפגש עם חבריו הדיקטטורים בדרום אמריקה, ובראשם פידל קסטרו מקובה והוגו צ'אבס מוונצואלה. נו, אז מה? לאוהדים שלו לא היה אכפת גם כשהוא הקים גוף פוליטי מוזר בשם "צרפת הבלתי כנועה". הם זורמים איתו.

הימין והשמאל הקיצוני בצרפת מזינים זה את זה. אנשים קופצים מלה פן למלנשון בלי בושה. הפיגוע בפריס שאירע ביום חמישי האחרון, וניסיון הפיגוע אמש בתחנת הרכבת גאר דה-נור, אמורים היו להוסיף קולות רבים דווקא ללה פן, שעושה קמפיין בוטה נגד ההגירה.
 

 
בריאיון איתי לפני שבועיים היא טענה כי קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, עוצמת את העיניים ולא מבינה שדאעש שולח אלפי מחבלים לאירופה. עכשיו היא יכולה לבסס את הטענה, אחרי שדאעש לקח את האחריות על רצח השוטר בשאנז אליזה. רבים גם מסכימים עם הטענה שאילו היה מדובר במגה פיגוע, כמו בבקטלאן או בניס, הנהירה ללה פן הייתה יכולה להיות משמעותית פי כמה.

הסקרים האחרונים מעניקים לעמנואל מקרון ולמפלגתו, EL MARCHE, את הסיכוי לעלות לסיבוב השני, כנראה מול לה פן. אבל אם מגמת הקצוות תימשך, עשויים מלנשון, הסמי קומוניסט ההזוי, ולה פן, הסמי פאשיסטית, להתמודד בסיבוב השני על נשיאות צרפת. במקרה חסר תקדים כזה, לה פן כנראה תנצח, ובכל מקרה צרפת עלולה לאבד שליטה על עצמה, מלחמת אזרחים תהפוך לאפשרות של ממש ואירופה תתפרק מחדש, כמו בניין קלפים.

מילה אחרונה על הקול היהודי. המסר העיקרי יוצא נגד מועמדי הקצוות, לה פן ומלנשון. לה פן משלמת על חטאי אביה האנטישמי והגזען, ז'אן מארין לה-פן, ועל הקולות האנטישמיים שעולים מדי פעם מפעילי החזית הלאומית.

מרין לה פן: "צרפת לא אחראית לגירוש היהודים בשואה" 
 
מלנשון הוא אנטי ישראלי ואנטי ציוני מובהק. עמנואל מקרון מחשיד, בנואה המון לא נחשב, ולכן פיון נראה להם הרע במיעוטו, איש ימין שיכול להגן על הקהילה. יהודי בעל חנות להחלפת כספים בשאנז אליזה, תומך של פיון, שאל אותי: "מה הבעיה איתו? היו לו תקציבים אז הוא נתן למשפחה שלו במקום למישהו זר. נו, מה קרה?".

סקר פרטי שעשיתי בין עשרה חברים צרפתים יהודים העלה את התוצאות הבאות: 6 לפיון, שניים למקרון, קול אחד ללה פן ועוד אחד שלא ילך להצביע לאיש מהם גם אם מגדל אייפל יתמוטט.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

שלום ירושלמי

הפרשן הפוליטי של nrg ו"מקור ראשון", תושב ירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית במדעי המדינה. אוהד הפועל י-ם בכדורסל

לכל הטורים של שלום ירושלמי