סערת

בג"ץ דחו עתירה נוספת: דחיית שידורי התאגיד תעלה להצבעה

בית המשפט דחה את בקשתן של חברות המחנה הציוני לעצור את הדיון בנושא במליאת הכנסת, וקבע כי "אין מקום לתת צו ביניים שמכוון להתערבות בתהליכי חקיקה". העותרות: "השימוש בסעיף 98 נעשה למרות שאין כל בהילות להעברת החוק"

נטעאל בנדל ושירית אביטן כהן | 26/4/2017 22:18
תגיות: פוליטי,סערת התאגיד הציבורי,עתירה לבג"ץ,בנימין נתניהו
בית המשפט הגבוה לצדק דחה הערב (ד') עתירה דחופה שהוגשה בבקשה למנוע את הדיון במליאת הכנסת בנושא דחיית פתיחת תאגיד השידור הציבורי. לאחר עיון בעתירה ובבקשה לצו ביניים שימנע את הדיון, כתבה השופטת דפנה ברק ארז: "לא ראיתי מקום לתת צו ביניים המכוון להתערבות בהליכי חקיקה". הדיון בעתירה יתקיים ב-15 במאי, יחד עם ארבע עתירות נוספות שהוגשו בעניין תאגיד השידור.

מוקדם יותר השיבה פרקליטות המדינה לעתירה בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכתבה כי "אין זה ממנהגו של בית המשפט להתערב בהליכי חקיקה, במסגרת בקשה למתן צו ביניים שנועד למנוע ממליאת הכנסת לדון בהצעת חוק המונחת לפניה".
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
''אין זה ממנהגו של בית המשפט להתערב בהליכי חקיקה''. נתניהו בדיון על חוק התאגיד צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
 
שלוש חברות כנסת מהמחנה הציוני, ח"כ סתיו שפיר, ח"כ קסניה סבטלובה וח"כ יעל כהן פארן, הגישו הערב עתירה דחופה לבג"ץ בבקשה להוציא צו מניעה לדיון שנערך בכנסת בנושא השידור הציבורי. השופטת דפנה ברק ארז הוציאה דרישה לתגובת המדינה לעתירה עד השעה 21:00, ונתניהו השיב כי אין מקום להתערבות של בית המשפט בסוגיה.

דרישתן של חברות הכנסת באה בעקבות הודעת הקואליציה כי תעשה שימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת, שמאפשר להגביל את זמן הדיון במליאה ומיועד אך ורק למקרים מיוחדים. בעתירה טוענות חברות הכנסת כי  "השימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת נעשה למרות שאין כל בהילות של ממש להעברת החוק בכנסת בהליך רגיל.

"לצורך ההמחשה, שימוש בסעיף זה בממשלות קודמות נעשה באמת באותם מקרים 'יוצאי דופן', כדוגמת אישור הסכמי אוסלו, ההתנתקות מרצועת עזה ומקרים נוספים אשר דרשו פעולה בהולה של בית המחוקקים".

עם זאת, בתגובת הכנסת לעתירה נכתב כי "בהתאם לתקנון הכנסת, כל מסתייג זכאי לנמק כל הסתייגות במשך חמש דקות. קרי, אם מסתייג חתום על 44 הסתייגויות , הוא רשאי לנמקן במשך 220 דקות. לאור העובדה שכל חברי סיעות האופוזיציה, 54 במספר, חתומים על כל ההסתייגויות, המשמעות היא כי הם רשאים לנמקן במשך 198 שעות, שהן למעלה משמונה יממות תמימות.

"עיון בנוסח ההסתייגויות מלמד כי מטרתן לייצר מסגרת זמן שתאריך את הדיון באופן מלאכותי ("פיליבסטר") כך שלא תתאפשר חקיקת תיקון מספר 7 לפני יום 30 באפריל 2017, שהוא כאמור מועד תחילתו של חוק השידור הציבורי הישראלי, ובכך תסוכל תכלית החקיקה".

בסיום תשובת הכנסת נכתב: "ברי כי העותרות כלל לא ביססו את טענתן כי המקרה דנן מצדיק צו ביניים חריג וחסר תקדים, המבקש לעכב את הליכי החקיקה בכנסת, המצויים בעיצומם ברגעים אלה. אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הבקשה לצו ביניים על הסף".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך