ראשי » חדשות » בארץ

היום לפני 70 שנה: הפריצה הגדולה של האצ"ל לכלא עכו

ב-4 במאי 1947, ביצעו לוחמי האצ"ל את אחד מהמבצעים שהשפיעו רבות על המאבק להקמת מדינת ישראל ופגעו פגיעה קשה ביוקרת הבריטים בעולם, כאשר פוצצו את חומת המבצר העותומני ששימש את שלטונות המנדט, ושחררו 27 אסירים

"הם הוציאו לפועל את המשימה השאפתנית, שהייתה הקשה מכל אלה שיזמו עד כה, בצורה מושלמת", כך נכתב בעיתון ה"ניו-יורק הרולד טריביון" על הפריצה לכלא עכו, שבוצעה על ידי ארגון האצ"ל לפני 70 שנה בדיוק, ב-4 במאי 1947, ושהשפיעה רבות על המאבק למען הקמתה של מדינת ישראל.

כלא עכו החל את דרכו כמצודה שנבנתה על ידי העותומנים. בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, המקום הפך למרכז שלטון של הבריטים, בית כלא וגרדום, בו הוצאו אסירים להורג. בין האסירים שנכלאו והועלו לגרדום בבית הסוהר, אשר נחשב באותם ימים למצודה מבוצרת ולמקום השמור ביותר בארץ, נמנו אסירים ערבים, שחלקם הורשעו בפלילים וחלקם לחמו נגד הבריטים, וכן לוחמים יהודים מארגוני "ההגנה", ה"אצ"ל" וה"לח"י".
 
במשך השנים האסירים הכלואים תכננו כיצד להימלט, אך השומרים תמיד הצליחו להתגבר על התחבולות השונות. המפנה הגיעה בסוף שנת 1946, כאשר אחד מהאסירים הערבים סיפר כי בזמן היותו במחסן הנפט שמע קולות של נשים. הדברים הועברו אל ירוחם "איתן" לבני, בכיר אסירי האצ"ל, אשר הסיק מן הדברים כי הקיר הדרומי של בית הכלא גובל עם רחוב בעיר העתיקה.

לאחר עיון בנושא, מפקדי האצ"ל והלח"י שהיו כלואים הגיעו למסקנה שפריצה כזו תהיה בלתי אפשרית ללא סיוע של כוחות מבחוץ. לאור מסקנה זו, פנו העצורים אל מפקדת האצ"ל בהצעה לתכנן תוכנית בריחה.

כפי שמצוין באתר האצ"ל, באותו זמן היו כלואים בכלא עכו 163 אסירים יהודים, מתוכם 60 אנשי אצ"ל, 22 אנשי לח"י, חמישה אנשי ההגנה ואסירים פליליים נוספים. בנוסף, היו עוד 460 אסירים ערבים. מפקדת האצ"ל החליטה שרק 41 אסירים ישוחררו (30 אנשי אצ"ל ו-11 אנשי לח"י), זאת בשל חוסר היכולת למצוא מקום מסתור למספר גדול יותר של נמלטים. ירוחם "איתן" לבני היה זה שעליו הוטלה האחריות להחליט מי ישוחרר.

הידיעות למבצע נאספו הן על ידי האסירים, שאספו את כל הפרטים הנוגעים לנעשה בתוך הכלא, והן על ידי אנשי מפקדת האצ"ל, שבדקו את סידורי אבטחה, דרכי גישה ונסיגה, דרכי תגבורת אפשריות ונקודות תורפה במבנה. לצורך הפעולה, הוברחו לתוך בית הסוהר חומר נפץ, נפצים ופתיל. באצ"ל ניצלו את העובדה שהשלטונות הבריטים התירו למשפחות האסירים להעביר לקרוביהם בכלא מוצרי מזון.

המבצע נקבע ליום ראשון, 4 במאי, בשעה 16:00, באותו היום שבו נערך מושב מיוחד של עצרת האו"ם, לדיון בבעיית ארץ ישראל. איש האצ"ל, דב "שמשון" כהן, מונה למפקד המבצע. לוחמי היחידות שהשתתפו בפעולה סופרו בתספורת "אנגלית", על מנת שיכולו להתחזות לחיילים בריטים.

 
שיירת המבצע, אשר יצאה ממבצר שוני לכיוון עכו, כללה משאית צבאית, שני טנדרים צבועים בצבעי הסוואה בריטיים ושני טנדרים אזרחיים. בראש השיירה נסע ג'יפ הפיקוד, ובו ישב דב כהן בלבוש קפטן בריטי. סך הכול, בפריצה לקחו חלק 34 לוחמים.

כאשר השיירה הגיעה לעכו, שני הטנדרים נכנסו לשוק והמשאית המתינה ליד השער. מאחד הרכבים הורידו הלוחמים סולמות, ויחידת ההנדסה המוסווית של האצ"ל צעדה לעבר החמאם הטורקי כדי "לתקן" את קווי הטלפון. הם טיפסו על הגג אשר מתחבר לחומת המבצר, וחיברו את המטענים לחלונות בית הכלא. אנשי האצ"ל יכלו לפעול ללא הפרעה מאחר והבתים בעכו הסתירו אותם מעיני זקיפי הכלא. במקביל נפרשו סביב הכלא כוחות תקיפה ומילוט של האצ"ל, על מנת לאפשר לאסירים להימלט ולהיטמע בקהל.

בשעה 16:22 בוצע הפיצוץ שהרעיד את הכלא, וחומת המבצר נפרצה. אחד האסירים, מיכאל אשבל, פוצץ את שער המסדרון בבית הכלא, והקבוצה הראשונה של הבורחים החלה לרוץ לכיוון הפירצה. קבוצה אחרת של אסירים עכבה את הסוהרים על ידי הבערת נפט מעורב בשמן, וכן בעזרת זריקת רימוני הלם.

המספר הראשוני של האסירים אשר הצליחו לברוח אל החופש היה 41, ביניהם היה גם איתן לבני. עם זאת, במהלך הפעולה נהרגו מפקד המבצע, דב כהן, ועוד שניים מהכוח התוקף: ניסים לוי וזלמן ליפשיץ. בנוסף, נהרגו שישה מהאסירים הנמלטים - מיכאל אשבל, חיים אפלבוים, ניסים בנאדו, גרשון גרדובסקי, שמשון וילנר ושמעון עמרני. חמישה מלוחמי האצ"ל שבכוח התוקף נעצרו על ידי הצבא הבריטי והועמדו לדין, וכן נלכדו גם שמונה מהנמלטים. בסופו של דבר, התברר כי מספר האסירים שהצליחו לצאת לחופשי היה 27 – 20 אנשי אצ"ל ושבעה אנשי לח"י. 182 אסירים ערבים ניצלו את המצב ונמלטו גם כן.
 
לאחר המבצע, שלושה מלוחמי האצ"ל שנעצרו במהלך הפריצה – מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס – נידונו למוות והועלו לגרדום. במטרה למנוע את תליית שלושת הנידונים למוות, האצ"ל חטף שני סרג'נטים בריטיים, מרוויין פייס וקליפורד מרטין, ואיים להוציאם להורג. שלטונות המנדט לא נענו לאולטימטום, ושני הסרג'נטים נתלו על  ידי האצ"ל. הפעולה, שנודעה כ"תליית הסרג'נטים", הפכה גם היא לאחת התקריות שהשפיעו רבות על המאבק להקמת המדינה, ופגעו ביוקרתם של הבריטים בעולם.

מפקד האצ"ל באותה תקופה, מנחם בגין, כתב על הפעולה: "זו לא הייתה "פעולת התאבדות", כפי שסברו אנשי הנוחיות המשרדית, המוליכים מתוך עיוורון פושע את העם כולו לקראת אבדון. הייתה זו פעולת שחרור, שתוכננה לפרטי פרטיה.

"כן, שוב נשפך דמנו והרווה את הרי הגליל. אך לא דם טבוחים הוא, כי אם דם לוחמים וגיבורים, המוליד גיבורים חדשים, המצמיח גבורה מחודשת, המביא חירות למולדת וחיי כבוד לעם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg