נשיא דרום-קוריאה לטראמפ: אל תתערב לנו בדמוקרטיה
דרישתו של טראמפ שסיאול תשלם על מערכת הגנת הטילים האמריקאית תרמה לבחירתו של הנשיא מון ג'יאה אין. לצד זאת, הנשיא הנבחר סבור שלו ולמקבילו מוושינגטון יש גם כמה אמונות משותפות, בייחוד בכל הקשור לפתרון המשבר מול פיונגיאנג
דרום-קוריאה בחרה היום (יום ג') נשיא ליברלי עם דעות שונות בתכלית מאלה של ממשל טראמפ בנוגע לאופן שבו יש לנהוג בצפון-קוריאה – מה שיכול באופן פוטנציאלי לסבך את המאמצים להעניש את משטרו של קים ג'ונג און.
מון ג'יאה אין נבחר לנשיא דרום-קוריאה. צילום: רויטרס
הנשיא הנבחר, מון ג'יאה אין, חושש שהממשל האמריקאי פועל להציב בפניו עובדות מוגמרות באמצעות העמדת מערכת הגנת הטילים השנויה במחלוקת שלו, וכך לעקוף את ההליך הדמוקרטי בסיאול. "אני לא מאמין שלארה"ב יש כוונה (להשפיע על הבחירות), אבל יש לי כמה השגות", אמר מון ג'יאה אין בריאיון ל'וושינגטון פוסט'.
מון מחליף בתפקיד את פארק גון-הייה, שהודחה בחודש מארס וכעת עומדת למשפט בגין שוחד. מכיוון שפארק הודחה ממשרתה, מון מונה באופן רשמי לנשיא, ללא תקופת המעבר הנהוגה.
אחרי שמון הבטיח לבחון מחדש את החלטת ממשלת פארק לפרוס את מערכת הגנת הטילים THAAD במדינה, הצבא האמריקאי פעל במהירות להקים את המערכת ולהפוך אותה למבצעית. הדבר עורר בסיאול ביקורת ולפיה ארה"ב מנסה להקשות מאוד אם לא לסכל לחלוטין את האפשרות שמון יהפוך את ההחלטה.
מחאות התעוררו בשבוע שעבר אחרי שהרכיבים האחרונים של המערכת נלקחו לאתר הקמתה באמצע הלילה, והמערכת כולה הפכה לפעילה ביום שני. היא נועדה ליירט באוויר טילים צפון-קוריאניים, אבל רבים בדרום קוריאה חוששים שהמערכת תהפוך אותם למטרה.
"אין זה רצוי שהממשלה הזמנית של דרום-קוריאה תפרוס את המערכת במהירות בתקופה פוליטית רגישה כזו, עם התקרבות מערכת הבחירות, ובלי שההחלטה תעבור בהליך דמוקרטי, ותעמוד בבחינה סביבתית ובשימוע ציבורי", אמר מון כשדיבר במסעדה קוריאנית בתום עצרת בחירות בסאנגנם, מדרום לסיאול. "האם דבר כזה היה מתרחש כך בארה"ב? האם הממשל היה יכול לקבל החלטה חד-צדדית בלי להשלים את כל ההליכים הדמוקרטיים, וללא אישור או הסכמה של בית הנבחרים?".
בשיחות פרטיות אומרים עוזריו של מון שהם "זועמים" על מה שנראה כהצבה מזורזת של מערכת הגנת הטילים. במפקדת הכוחות האמריקניים בקוריאה ציינו שפריסת המערכת נעשתה בהתאם לתוכניות להפוך אותה למבצעית מוקדם ככל האפשר.
אלא שמון הזהיר כי פעולותיה של ארה"ב עשויות לתרום להתגברות הרגש האנטי-אמריקאי בדרום-קוריאה, ואף להכניס לקשיים את הברית הביטחונית בין שתי המדינות. "אם לדרום-קוריאה יהיה זמן לבחון את העניין באופן דמוקרטי, האמריקנים ייהנו מאמון רב יותר מצד הדרום-קוריאנים, ולפיכך הברית בין שתי המדינות תתחזק עוד יותר", הוא קבע.
בצעד שזעזע את אזרחי המדינה האסייתית, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הודיע בשבוע שעבר שיחייב את סיאול לשלם מיליארד דולר תמורת מערכת הגנת הטילים. זאת למרות הסכם שלפיו דרום-קוריאה מספקת את השטח להצבתה, ואילו האמריקאים מפעילים את סוללת הטילים ומביאים את חלקיה.
באופן אירוני, אפשר כי התעקשותו של טראמפ דווקא הגבירה את סיכוייו של מון להיבחר לנשיא, שכן היא הכעיסה אנשים שלא החליטו מה דעתם לגבי מערכת הטילים, ועוררה זעם גדול בקרב מתנגדי המערכת. "האם דרום-קוריאה היא מושבה שצריכה להעביר כספים לארה"ב בכל זמן שזו תבקש אותם?" שאל פארק הי-ג'ו, פעיל ההתנגדות למערכת THAAD, את כתבי העיתון השמאלי 'הנקיורה', שמון סייע לייסדו. גם עיתונים שמרניים נסוגו לאחור בגלל השינוי הפתאומי. "הפה של טראמפ זעזע את הברית האמריקנית-דרום-קוריאנית", הכריזה הכותרת של 'שוסון אילבו' הימני.
הודות למערכת הגנת הטילים, להתגרויות האחרונות של צפון-קוריאה ולתגובתו החריפה של טראמפ, מדיניות החוץ נמצאה בראש סדר היום של מערכת הבחירות. מון (64), עורך דין לזכויות אדם, ששימש ראש הסגל של הנשיא הפרוגרסיבי לשעבר רו מו-היון, נחשב מזוהה מאוד עם "מדיניות הזריחה" הקוראת להידברות רבה יותר עם צפון-קוריאה.
הנשיא הנבחר מעוניין לפתוח מחדש את הפארק התעשייתי הבין-קוריאני, ובעימותים הטלוויזיוניים אמר שסיאול צריכה לנקוט יוזמה כלפי פיונגיאנג. הוא רוצה גם שדרום-קוריאה תחזיק בשליטה המבצעית על הברית הצבאית במקרה שתפרוץ מלחמה, ולא ארה"ב. אך לפי פרשנים אמריקנים, חלק מהבטחות הבחירות של מון – כמו זו לפתוח מחדש את הפארק התעשייתי – הן "פנטזיונריות".
בריאיון ל'וושינגטון פוסט' נקט הנשיא הטרי בטון מתון ודיפלומטי בהרבה, וענה בשלילה כשנשאל אם יבקש לאזן מחדש את הברית הביטחונית עם ארה"ב. "אני מאמין שהברית בין שתי המדינות היא הבסיס החשוב ביותר של הדיפלומטיה והביטחון הלאומי שלנו", הוא אמר. "דרום-קוריאה הצליחה לבנות את הביטחון הלאומי שלה הודות לארה"ב, ושתי המדינות יוסיפו לעבוד יחד בסוגיית הגרעין הצפון-קוריאני".
עם זאת, מון אמר שהוא מעוניין שדרום-קוריאה "תיטול את ההובלה בעניינים הקשורים לחצי האי הקוריאני". הוא אמר שאינו סבור שרצוי שדרום-קוריאה "תשב במושב האחורי ותצפה על הדיונים בין ארה"ב לסין". עם זאת, הוא לא יפתח בשיחות עם צפון-קוריאה או יגשש אחר האפשרות הזאת ללא "התייעצות מלאה" עם ארה"ב.
מון גם ציין שהוא מוכן ללכת לכל מקום, כולל לפיונגיאנג, כדי להתקדם בסוגיית פירוז הגרעין הצפון-קוריאני. "אני מוכן לשבת עם קים ג'ונג און, אבל לא אפגש איתו רק בשביל עצם הפגישה עצמה", הוא אמר, "אפגש עם קים ג'ונג און כשהתנאים המוקדמים לפתרון הסוגיה הגרעינית יובטחו".
יש הסכמה מסוימת בין מנהיגי ארה"ב ודרום-קוריאה. טראמפ קבע השבוע ש"יהיה לו לכבוד" לפגוש את קים "בנסיבות הנכונות". ההערה נשאה בחובה נימה שונה לחלוטין מהדברים האחרונים שאמר טראמפ על הפוטנציאל של פעולה צבאית נגד פיונגיאנג ועל שליחת ספינות מלחמה לאזור, או מהאזהרה בדבר "עימות אדיר ממדים".
אכן, מון הדגיש שיש מן המשותף לו ולטראמפ. הם חולקים את האמונה שמדיניות "הסבלנות האסטרטגית" של ממשל אובמה כלפי צפון-קוריאה הייתה "כישלון". הוא הסכים עם שיטתו של טראמפ להטיל עיצומים וללחוץ על פיונגיאנג כדי להביא אותה בחזרה לשולחן המשא ומתן – אף שלמעשה זו המהות של "הסבלנות האסטרטגית".
"אני מאמין שהנשיא טראמפ הגיוני יותר משסבורים לרוב", אמר מון. "הנשיא טראמפ משתמש ברטוריקה חריפה כלפי צפון-קוריאה, אבל בזמן מערכת הבחירות הוא גם אמר שהוא יכול לשבת עם קים ג'ונג און לאכול המבורגר. אני תומך בגישה פרגמטית כזאת לפתרון סוגיית הגרעין הצפון-קוריאני".
אפילו אם יש פערים גדולים בין מון לטראמפ, במרבית הסוגיות הקשורות בצפון-קוריאה, הפרשנים מפקפקים עד כמה יוביל המצב הזה למתח בברית שבין שתי המדינות. "בעשורים האחרונים, כולל במשך כהונתם של שני נשיאים שמרנים, ניהלה דרום-קוריאה מערכת יחסים ידידותית יותר עם ארה"ב", אמר קנג וון-טאק, פרופסור למדעי המדינה מהאוניברסיטה הלאומית בסיאול. "עמדתו של מון שונה בבירור מהנשיאים השמרנים הללו, אבל באופן כללי אני לא חושב שהיחסים בין שתי המדינות ישתנו כל כך. אחרי הכול, יש לנו אויב משותף".
אקו"ם