לראשונה בצה"ל: קצין מפורום מטכ"ל יוצא מהארון
הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, מתעקש שאין תקרת זכוכית בצה"ל לחברי הקהילה הגאה: "מעולם לא הרגשתי שהנטייה המינית הייתה שיקול בקבלת החלטות לגביי", ומוסיף: "צה"ל מחבק את כולם"
הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, עמד בשנה וחצי האחרונות בעין הסערה בשתי פרשות שהסעירו את הציבור הישראלי.האחת פרשת אלאור אזריה, החייל היורה מחברון שהורשע בעבירת הריגה, והאחרת פרשת אופק בוכריס, הקצין המעוטר שהורשע בעבירת מין. במקרים האלה, ובמקרים רבים אחרים, קיבל תא"ל אפק החלטות שעמדו בלב השיח הציבורי ועוררו לעתים מחלוקת עזה. כעת, בריאיון ראשון ובלעדי לכתב העת "עורך הדין" הפרקליט הצבאי הראשי שופך אור על ההחלטות שנאלץ לקבל בעניין שתי הפרשות. כמו כן, תא"ל אפק מספר על נטייתו המינית - ובכך הופך לחבר פורום המטכ"ל הראשון שמדבר על כך.
תא"ל אפק גאה שהצליח לשבור את תקרת הזכוכית: "מאז תחילת שירותי בצה"ל מעולם לא נתקלתי ביחס מפלה לרעה או מיטיב על רקע נטייתי המינית. כשהייתי קצין צעיר הזמנים היו אחרים, וחששתי שהדבר יפעל נגדי ושבאמת אתקל בתקרת זכוכית. לשמחתי, הדבר לא עורר עניין מיוחד כלל, ומעולם לא הרגשתי שהנטייה המינית הייתה שיקול בקבלת החלטות לגביי, וטוב שכך".
האם חשוב לך לשמש מודל לחיקוי בהקשר הזה?
"בהחלט. חשוב מבחינתי לשמש מודל לחיקוי. צעירות וצעירים רבים מאוד שנמנים עם הקהילה הלהט"בית נמצאים על סף גיוס לצה"ל או משרתים בצה"ל. גם היום, בשנת 2017, אנחנו נתקלים בגילויי בורות ושנאה לאחר. חשוב לי שאותם צעירים וצעירות יֵדעו שאין בצה"ל תקרות זכוכית שמגבילות אותם. הצלחתם תלויה בהם, ובהם בלבד. אפשר להגיע לפסגת הפירמידה, איש איש בתחומו לפי יכולתו וכישוריו. צה"ל הוא צבא העם, הוא מחבק את כל מי שרוצה לתרום ולהתפתח בו, ואשמח אם רבות ורבים ילכו בדרכי".
"אני שלם לחלוטין עם הדרך שבה נהגנו בפרשת אזריה", אומר תא"ל אפק, ומוסיף: "והדבר בא לידי ביטוי ברור גם בהכרעת הדין בעניינו של החייל. ביום 24 במרץ 2016, כשנודעו פרטי האירוע, היה ברור לחלוטין שנדרשת חקירת מצ"ח. ממצאי החקירה העלו שאזריה ירה במחבל מנוטרל, ללא הצדקה מבצעית ולא מתוך תחושה של סכנת חיים, אלא בתגובה לכך שהמחבל דקר את חברו קודם לכן. בנסיבות אלו חובה היה ומוצדק היה להגיש כתב אישום בעבירה חמורה של הריגה. לא בכדי קבע בית הדין הצבאי כי 'מבחינת האינטרס הציבורי קמה חובה על הפרקליט הצבאי הראשי להורות על הגשת כתב האישום, וזאת שעה שמעשיו הנטענים של הנאשם פגעו לכאורה בערכים מוגנים, צבאיים וציבוריים כאחד, של קדושת החיים וטוהר הנשק'.
"חרף האווירה הטעונה המשפט נוהל באופן שקול, מקצועי ונטול פניות. לא נתנו לוויכוח הציבורי ולרעשי הרקע להשפיע על השיקולים המקצועיים ועל קבלת ההחלטות. צוות התביעה הצבאית, בהובלת סא"ל (מיל') נדב ויסמן, נהג ביושר ובממלכתיות, וביצע את מלאכתו נאמנה.
"כאמור, בסופו של דבר, בית הדין הצבאי המחוזי אימץ את הדרך שבה ראינו את האירוע, וקבע, בין השאר, שמעשיו של אזריה 'נוגדים את ערכי צה"ל ומערערים את חוסנו המוסרי של צה"ל'".
מדוע לא נשקלו חלופות אחרות, כמו העמדה לדין משמעתי או חנינה?
"כפי שציינתי, מהחקירה עלה חשד חמור שבוצעה עבירה של הריגה, ועל עבירה של הריגה אי אפשר לקיים הליך של דין משמעתי, זה לא במגרש הפיקודי. הליך פיקודי יכול להינקט למשל כשלוחם עשה טעות מקצועית, לא כאשר החשד הוא לירי מכוון במחבל שכבר היה מנוטרל ולא היווה סכנת חיים. אשר לחנינה, ההליך רלוונטי לאחר סיום המשפט. לכן זה כלל לא עמד על הפרק ולא עסקנו בכך".
בנוגע לגינויים שהשמיעו שר הביטחון דאז משה בוגי יעלון והרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט מספר תא"ל אפק כי הם לא הצליחו להשפיע על ההליך המשפטי. "אני רוצה להבהיר באופן חד-משמעי שלדברים הללו לא הייתה כל השפעה עליי. יתרה מכך, אין גורם במערכת הביטחון שבא אלי ואמר לי, אני רוצה שתפעל כך או אחרת. כל ההחלטות היו עצמאיות לחלוטין, בלי השפעה חיצונית או ניסיון להשפיע. יש הפרדה ברורה בצה"ל בין המסלול הפיקודי ובין המסלול המשפטי. הרמטכ"ל לא התבטא בנושא מיד. הוא התבטא רק כמה שבועות אחרי האירוע. האמירה של דובר צה"ל ביום האירוע נועדה להעביר מסר לחיילים במישור הפיקודי, מה מותר ומה אסור בצה"ל. צריך לזכור שחיילים מחטיבת כפיר או מחטיבה אחרת עלולים למצוא את עצמם במצב כזה יום או יומיים לאחר האירוע. המטרה הייתה להגיד לחיילים, לא זו הדרך שבה מתנהגים. במקביל, דובר צה"ל הבהיר שמתקיימת חקירת מצ"ח, ויש ערוץ נפרד שהוא ערוץ משפטי".
בכל זאת, האם אין חשש למשוא פנים שלך או של השופטים?
"הפרקליטות הצבאית וגם בתי הדין הצבאיים אינם כפופים מבחינה מקצועית לגורם פיקודי כלשהו, ואין כל חשש למשוא פנים. כל ההחלטות שקיבלנו התבססו על הראיות ועל העקרונות המשפטיים. אמירות במישור הפיקודי לא השפיעו כלל על קבלת ההחלטות במישור המשפטי".
על פי סקרי דעת קהל, רבים בציבור התנגדו להעמדתו לדין של אזריה. עד כמה הדבר השפיע עליך?
"ההחלטות שאני מקבל באופן כללי, ובמקרה הזה באופן פרטני, הן החלטות מקצועיות. הן מבוססות על הראיות בתיק, על המדיניות המשפטית, על התקדימים, ולא על תחושות בטן או על שיקולי פופולריות. במקרה של אזריה כל אלו הובילו למסקנה חד-משמעית שיש להעמיד את החייל לדין.
"בדבריי בפתיחת הכנס השנתי הקודם של לשכת עורכי הדין, באפריל 2016, הדגשתי כי הפרקליטות הצבאית לא תקבל החלטות על פי סקרי דעת קהל והלכי רוח, וכי אנו מחויבים לייצג את האינטרס הציבורי באופן ממלכתי, ללא מורא וללא משוא פנים. כך התבטאתי גם בדיונים פנימיים שקיימתי עם התובעת הצבאית הראשית ועם צוות התביעה, וכך נהגנו בפועל".
האם להערכתך ההחלטה להעמיד לדין את החייל פגעה באמון הציבור במערכת המשפט הצבאית?
"אני סבור שההחלטה לא פגעה באמון הציבור במערכת המשפט הצבאית. אמנם היו חלקים בציבור שלא אהבו את ההחלטה וביקרו אותה. ביקורת היא דבר בריא. איננו חסינים מביקורת ואיננו מבקשים חסינות כזו. ועדיין, אני מאמין שהציבור הרחב מבין היטב שזו החלטה שהתקבלה על ידי מערכת מקצועית, עניינית ובלתי תלויה. המשפט נוהל באופן מעמיק ויסודי כדי לרדת לחקר האמת. לטעמי בהכרעת הדין של בית הדין המחוזי שלובות קביעות ראויות ומשמעותיות, שמכבדות את מערכת המשפט בצה"ל ובמדינת ישראל, ורק מחזקות את האמון בה".
לצד טענות על פגיעה לכאורה באמון הציבור עלו גם השאלות כיצד יגיבו הלוחמים לפרשה, ובעיקר האם ההחלטה להעמיד את החייל אזריה לדין לא תפגע במוטיבציה שלהם לשרת ביחידות קרביות ובנחישותם לפעול מול האויב ברגע האמת? לפצ"ר תא"ל אפק אין כל ספק: "אני לא חושב שזה פגע במוטיבציה של חיילים ובנחישות שלהם, ואני לא חושב שזה יפגע בהן בעתיד. אני מסייר ומבקר לא אחת בשטח, ביחידות לוחמות, ומקיים הרבה שיחות עם חיילים וקצינים לוחמים. התרשמתי שהם יודעים להבחין בין מקרה שבו חייל טעה טעות מקצועית או שגה במהלך פעילות מבצעית ובין המקרה הזה, שהוא שונה ויוצא דופן, ובו חייל ירה ללא הצדקה וללא צורך מבצעי. מאז האירוע היו עשרות מקרים שבהם מחבלים תקפו חיילים, ובתגובה החיילים פעלו בנחישות ובאומץ הנדרשים. לכן אני לא רואה בעייתיות במסר שעולה מהמשפט או מהתוצאות שלו.
"כל העמדה לדין של חייל לוחם בקשר לפעילות מבצעית היא מורכבת, וקשה לחלק מהציבור לעכל אותה. במקרה הזה, כאשר המחבל ניסה לדקור חיילים, היה מותר והכרחי לירות בו. אבל 11 דקות מאוחר יותר, בזמן הירי שביצע אזריה, המחבל כבר היה מנוטרל ואסור היה לירות בו. לכן היה מקום והייתה חובה להעמידו לדין. גם בדיעבד, שנה אחרי האירוע, אני בטוח שזו הייתה ההחלטה הנכונה".
במהלך המשפט העלה בית הדין פעמיים את האפשרות ללכת לגישור. מדוע לא הסכמתם לכך?
"ההחלטה לא ללכת לגישור התקבלה משיקולים ענייניים. כשההצעה עלתה היה פער גדול מאוד בין גישתנו ובין גישת הסנגורים של אלאור אזריה. חשבנו שהעבירה המתאימה היא עבירה של הריגה, והבנו שמבחינת הסנגורים אין סיכוי להודאה, אלא בעבירות פחותות בהרבה שאינן משקפות בראייתנו את חומרת המעשה. לכן לא היה טעם ללכת לגישור. הפערים היו גדולים מדי. בסופו של דבר, אזריה אכן הורשע בהריגה, ועד היום לא לקח אחריות על כך".
בסופו של דבר, האם אתה חושב שנכון לראות בתיק הזה "תיק דגל", שיותיר חותם שנים רבות קדימה?
"בעיניי, פרשת אזריה היא ציון דרך משפטי וערכי בתולדות המשפט הצבאי. עצם האמירה שגם מול האויב הגרוע ביותר, גם מול מחבל שניסה לרצוח חיילים, אין מקום לשימוש בנשק כאשר המחבל אינו מהווה עוד סכנה, היא אמירה חשובה ומשמעותית. זו אמירה שנותנת ביטוי, הלכה למעשה, לערכים של הצבא כמו טוהר הנשק. אני חושב שמשפט אזריה יילמד עם השנים וינותח בעתיד, והפרשה תיזכר כ'פרשת דגל'".
פרשה אחרת, מסעירה לא פחות, שאיתה נאלצו צה"ל בכלל והפרקליטות הצבאית בפרט להתמודד היא פרשת תא"ל אופק בוכריס. בסיומה הגיעו הצדדים להסדר טיעון ולפיו הורשע הקצין המעוטר בבעילה אסורה בהסכמה ובהתנהגות שאינה הולמת. תא"ל בוכריס אף הורד לדרגת אלוף משנה.
איזה מסר להערכתך הועבר לחיילי וחיילות צה"ל בפרשה זו?
"במישור הכללי, בצה"ל מדיניות ברורה, שמוביל הרמטכ"ל, של אפס סובלנות כלפי כל מקרה של פגיעה או הטרדה מינית, יהיו דרגתו ומעמדו של הפוגע אשר יהיו. המסר של צה"ל בעניין הזה חד וברור, ללא פשרות. המסר הזה יושם, הלכה למעשה, בשורה של מקרים. הטיפול בעניינו של אופק בוכריס, מרגע גילוי החשדות, תאם את הגישה הזאת. בוכריס היה מפקד ולוחם שזכה להערכה רבה ופניו היו לצמרת צה"ל. בעקבות הפרשה הוא הושעה ומינויו לתפקיד מרכזי בוטל, הוא עזב את הצבא, הורשע בעבירת מין הנושאת רישום פלילי והורד בדרגה.
"לכל אורך ההליך עמדנו בקשר צמוד עם המתלוננות וליווינו אותן. נתנו משקל משמעותי לעמדתן במסגרת גיבוש הסדר הטיעון. הן הסכימו לו ותמכו בו, והביעו את הערכתן לתובעת הצבאית הראשית ולקצינות שפעלו עמה. היה לי חשוב מאוד להיפגש עם המתלוננות ולשמוע מהן את הדברים באופן אישי. אוסיף כי בחודשים שעברו מאז סיום ההליך המשפטי קיבלתי מדי פעם עדכונים בדבר חיילת או חייל שהלינו על פגיעה או הטרדה מינית, וציינו כי עשו זאת, בין השאר, בעקבות פרסום פרשת בוכריס והאופן שבו טופלה".
בית הדין הצבאי אמנם אישר את הסדר הטיעון שאליו הגעתם, אך לא לפני שמתח עליו ביקורת. האם אינך חושב שנתתם משקל רב מדי לעברו הצבאי של בוכריס בדרך לגיבושו?
"לא נתנו לכך משקל יתר. כשמגובש הסדר טיעון מביאים בחשבון את הכול: את המעשים, את הראיות, את האינטרס הציבורי, את החיסכון בהליך השיפוטי, את עמדת נפגעות העבירה, ולעניין העונש גם את הרקע של הנאשם. בראייתי, בשורה התחתונה, הסדר הטיעון היה ראוי והביא בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים. הגענו להסדר אחרי הליך של גישור בפני מי שהיה פצ"ר ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ובסופו של דבר ההסדר אושר גם על ידי בית הדין".
פרשה נוספת שעוררה סערה בצה"ל בשנה האחרונה הייתה גניבת המחשב הנייד מביתו של ראש אכ"א, האלוף חגי טופולנסקי, והחלטתו להתפטר בעקבות כך. האם המדיניות בעניין זה אינה מחמירה מדי?
"צה"ל מחזיק בידיו מידע רגיש שאובדנו עלול לסכל את הפעילות המבצעית ולסכן חיי אדם, ובהתאם לכך רואה בחומרה מקרים של רשלנות ופזיזות בשמירה על מידע מסווג. גם כאן הציפייה ממפקדים היא לשמש דוגמה אישית ולהקפיד בכך הקפדה יתרה, תהיה דרגתם אשר תהיה. האלוף טופולנסקי אדם ערכי ויוצא דופן, ובעיניי, ההחלטה שלו הייתה מעוררת הערכה".
לצד העיסוק האינטנסיבי שנכפה עליה בפרשות שתוארו לעיל, לפרקליטות הצבאית בראשותו של תא"ל שרון אפק לא חסרות משימות שמעסיקות אותה ללא הפסקה. חלקן עניין שבשגרה, אבל אחרות הן תולדה של המציאות הביטחונית הלא פשוטה שאיתה מתמודד צה"ל.
"בתחום אכיפת החוק הייתה זו תקופה של שינויים משמעותיים. בין השאר, אימצנו גישה חדשה ופורצת דרך בכל הנוגע לאכיפת החוק כלפי חיילים שנכשלו בפעם הראשונה בביצוע עבירות מסוימות, ובכללן עבירות שימוש בסמים בנסיבות אזרחיות. לראשונה אפשר יהיה לערוך עם חיילים אלו הסדר מותנה, ואם יעמדו בתנאיו – להימנע מהעמדתם לדין. הגישה החדשה שמה דגש על מתן הזדמנות שנייה לחיילים, העצמת סמכויות המפקדים ועידוד החיילים להשלמת שירות צבאי תקין ולשיקום. חייל שייקח את ההזדמנות שתינתן לו לא יועמד לדין, לא ייכנס לכלא ולא יוכתם ברישום פלילי.
"שינוי חשוב אחר שיזמנו, עם יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, הוא הקמת מערך ליווי משפטי לחיילות ולחיילים שחוו פגיעה על רקע מיני. אני מייחס חשיבות גדולה להגנה על כלל המשרתים בצה"ל מפני פגיעה מינית, ובמקרים המצערים שבהם הדבר קורה ראוי שהנפגעים יזכו לתמיכה ולשמירה מלאה על זכויותיהם, בין השאר באמצעות ליווי צמוד של עורכי דין במילואים.
"בשנה וחצי האחרונות עסקנו רבות גם בהתמודדות המשפטית עם הטרור, בפרט באזור יהודה ושומרון (איו"ש). כדי ללמד על היקף עיסוקנו אציין שבימים אלו מנהלת התביעה הצבאית באיו"ש כ-35 משפטים בעבירת רצח ומאות משפטים בעבירת ניסיון רצח. אתגר מרכזי טמון גם במענה המשפטי לתופעות של הסתה חמורה לטרור. במובן מסוים היה זה שדה לא חרוש מבחינה משפטית. אנו פועלים בתחום זה בשילוב זרועות עם רשויות אכיפת החוק האזרחיות ועם רשויות והביטחון האחרות".
לאחרונה שבו ועלו לכותרות הוויכוחים סביב שילוב נשים בשירות הצבאי בכלל ובתפקידי לחימה בפרט. מהי עמדתך בנושא, ובעיקר, היכן באה לידי ביטוי עמדת הפרקליטות באשר לחשיבות שילוב נשים בתפקידי מפתח בצה"ל?
"נושא שירות הנשים בצה"ל הוא משמעותי מאוד בעיניי, ויש לו השפעה חשובה על הצבא והחברה בישראל. ההחלטות העקרוניות בעניין שירות נשים בצה"ל הן החלטות פיקודיות ולא משפטיות, שמבטאות את המדיניות של הצבא ואת האופן שבו הצבא מאזן בין השיקולים השונים ומממש את תפקידו הממלכתי כצבא העם. אנו מלווים את העיסוק בנושא בהיבט המשפטי, שותפים לניסוח הפקודות ומוודאים שהן תעמודנה בעקרונות המשפטיים. אני חושב שההחלטות שהתקבלו עד כה היו מאוזנות ושקולות, והן מאפשרות לכל המשרתים בצה"ל לשרת בו בהתאם לאמונתם וגם מתוך כבוד לאחרים.
"ראוי להוסיף, ואני גאה בכך במיוחד, שמחצית מקציני הפרקליטות הצבאית הן קצינות, ובהן שתי מפקדות בכירות בדרגת אלוף משנה. אני בטוח ששילוב נשים בעמדות מפתח תורם מאוד לארגון, לגיוון בו ולהליכי קבלת החלטות. אני גאה מאוד שבתקופתי כפצ"ר קידמתי קצינות רבות ומצוינות, בזכות כישוריהן ויכולתן".
הפרקליטות הצבאית ולשכת עורכי הדין משתפות פעולה בצורה מעוררת הערכה. כיצד אתה רואה את חשיבות שיתוף הפעולה, ומהם התחומים שבהם אתם עוסקים יחד?
"שיתוף הפעולה של הפרקליטות הצבאית עם הלשכה הוא מצוין, ואני מייחס לו חשיבות רבה. אני חבר במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. אנו מצויים בקשר שוטף עם ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, שגם התארח בפרקליטות הצבאית. בלשכה פועלת ועדה ייעודית לנושאי צבא וביטחון. אנו קשובים להצעותיה והערותיה, ומקיימים עמה דיאלוג פורה. לאחרונה נערכה, בהובלת הלשכה ובשיתוף פעולה עמנו, השתלמות ראשונה בנושאי 'משפט וביטחון', שנועדה לפתוח לעורכי דין רבים מהשוק האזרחי צוהר לעולמנו. בדצמבר 2015 התקבלה החלטה חשובה, ולפיה כל עורך דין בישראל יוכל לשמש סנגור בהליכים משפטיים בצה"ל, למעט בתיקים רגישים שבהם יידרש אישור פרטני, מתוך רצון לחזק את חופש העיסוק של ציבור עורכי הדין ולהגביר את נגישותם לערכאות הצבאיות. אני חושב שמהלכים כאלו תורמים רבות הן לציבור הרחב של עורכי הדין והן לנו".
אקו"ם