דו"ח המבקר הוגש: המחדלים והכשלים - בקצרה
חוסר יעילות בחדרי הניתוח, ירקות מרוססים ללא הבחנה ומחסור בתקציב לפינוי מוקשים: דו"ח המבקר עוסק בנושאים מגוונים בעלי השפעות לאומיות רחבות. כל המחדלים
דו"ח מבקר המדינה, יוסף שפירא שהוגש היום (יום ג') ליושב ראש הכנסת, יואל (יולי) אדלשטיין, עוסק בביקורת בנושאים מגוונים במדינה בעלי השפעות לאומיות רחבות. משרד המבקר בחן ובדק מספר משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות, מוסדות מדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים וכן את מערכת הביטחון. מטרת הדו"ח, לטענת המשרד היא "לפעול לביצוע תהליכי בדיקה וביקורת באופן מעמיק ויסודי, מקצועי והוגן ולפרסום דוחות ביקורת אובייקטיבים, אפקטיביים רלוונטיים וברורים, אשר יורדים לשורשן של תופעות".
חדרי הניתוח בבתי החולים מנוהלים באופן בלתי יעיל ומנוצלים באופן חלקי בלבד, רק בכשליש משעות היממה והדבר גורם להארכת התורים לניתוחים, כך עולה מדו"ח המבקר בנושא בריאות שבחן בתי חולים כלליים. לטענת המשרד, מעבר לבזבוז משאבי המדינה – הכלכליים כוח האדם והתשתיות היקרות עצמן - מדובר גם בפגיעה במטופל ובקרוביו ויש בכך גם כדי לפגוע באמון הציבור במערכת הבריאות הציבורית.
אף שמשרד הבריאות גיבש נהלים עבור חדרי הניתוח, קובע המבקר כי הוא לא קבע תורה סדורה וכוללת שתשמש מסגרת בסיסית לניהול מערך חדרי הניתוח בבתי החולים. "על משרד הבריאות ובתי החולים לקדם עבודת מטה שתכליתה לייעל את מערך הפעלת חדרי הניתוח בישראל ולגבש לאלתר תכנית לאומית לקיצור תורי הניתוחים ולהפעילה בהקדם האפשרי", מבהיר המבקר.
תגובת משרד הבריאות: "בעקבות דו"ח מבקר המדינה מוקמת על ידי משרד הבריאות ועדה רב תחומית. מטרתה בניית דו"ח שיבצע מיפוי עומק של ניהול תהליכים ותפעול חדרי ניתוח. כפי שמציין המבקר נכונה, לא קיימת למשרד תכנית אב סדורה המתייחסת לכמות חדרי ניתוח נדרשים לנפש, יחד עם זאת, לא קיימת מוסכמה רפואית הקובעת ומגדירה תקן נדרש של חדרי ניתוח לנפש. גם נושא זה יונח על שולחן הוועדה".
מחיר החשמל בארץ בשנים הקרובות נקבע במרץ 2012, אז חתמו חברת החשמל וחברת דלק אנרגיה שבבעלותה שדה הגז הטבעי "תמר", על הסכם לרכישת גז ל-15 שנים. אולם ההסכם הסופי יקר בסכום שנע בין 0.82-1.5 מיליארד דולר מהכוונה הראשונית.
הסיבה לכך היא שנוסחת ההצמדה של מחיר הגז למדד המחירים האמריקני ייקרה מאד את מחיר הגז. ההצמדה כוללת גם רכיב תוספתי של 1% בשנה עד 2019. אחרי כן, אמורה להתבצע הפחתת 1% בשנה מהמחיר בשנים 2028-2020. אלא, שלטענת המבקר, ההפחתה אינה מקזזת את התוספת במלואה והפער הוא של 640-370 מיליון דולר.
בנוסף במהלך המו"מ דירקטוריון חברת החשמל לא בחן את השינויים שחלו בהסכם לרעת החברה ולא דרש הסברים למצב החדש. בנוסף פעולות חברת החשמל להבטיח הנחת צינור גז שני על ידי שותפות תמר לא היו מספקות.
תגובה חברת החשמל: "חברת החשמל סבורה כי הסכם הגז שהושג באותה העת הוא ההסכם הטוב ביותר אותו יכולה הייתה הנהלת החברה להשיג בדרך של משא ומתן מסחרי עם המונופול במשק הגז. להסכם שנחתם יתרונותיו כלכליים משמעותיים עבור המשק הישראלי, וגם הם קיבלו ביטוי על ידי המבקר".
ההתפתחויות במרחב הסייבר ברחבי העולם, האיצו את התרחבות הפשיעה המתוחכמת טכנולוגית שכוללת עבירות נגד מחשבים, טלפונים חכמים, שרתים ורשתות מחשבים וכן שימוש הולך וגובר בתוכנות זדוניות, בחדירה לא חוקית למחשבים ולמאגרים ממוחשבים, בריגול עסקי וכדומה.
ממצאי דו"ח המבקר מראים, שאין למשטרה מענה הולם לאתגרים שעמם היא נדרשת להתמודד במסגרת הלחימה בפשיעה זו. במועד הביקורת מנה תקן יחידה הסייבר הארצית של המשטרה כשליש בלבד מכוח האדם, שנדרש לנושא על פי מסקנות שגיבשה המשטרה בעצמה.
בנוסף, מבנה מערך הסייבר אינו מותאם להתמודדות עם פשיעת סייבר מתוחכמת. יש צורך במערך ריכוזי שיכלול יחידה מרכזית שתרכז את כלל הפעילות בתחום. עוד נמצא, שמרבית הפעילות של חוקרי מחלקי הסייבר במחוזות המשטרה אינה בעבירות סייבר ויחידות הסייבר במשטרה במנותק זו מזו כך שאין ממשק בין המשטרה לבין מטה הסייבר הלאומי.
תגובת המשטרה: "חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נגעו בתוכניות ישנות שכבר אינן רלוונטיות עקב שינוי התפיסה. כמו כן, הוחלט על הקמת מטה סייבר וטכנולוגיה כגוף מקצועי אחד שבסיסו יהווה מטה לבניין הכוח ולהתעצמות המערך, על כל השלכותיו בעולם הסייבר".
"חלק ניכר מהציבור היהודי במדינת ישראל מקפיד על צריכת מזון כשר ונותן את אמונו במערך הפיקוח על הכשרות", כך נפתח הפרק בדו"ח המבקר שמתפרסם היום (יום ג') העוסק בתחום הכשרות. המבקר מותח ביקורת קשה על המערך המפקח על כשרות מוצרי מזון ובתי הסעדה, וטוען כי מדובר בליקויים שנמשכים כבר עשור שנים. במרכז הביקורת עומדים ארבעה גופים - המועצות הדתיות, הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת והרבנויות המקומיות. אחת הטענות המרכזיות בדו"ח היא שארבעת הגופים הללו לא פועלים בתיאום מיטבי, וכי תכניות עבודה שמוכנות בגוף אחד לא מתואמות עם הגוף השני, ויוצרות בלבול.
בתחקיר מקיף שפורסם ב-360 בנושא הוצגו תוצאות הליקויים הללו: מלצרים שאוכלים בשר וחלב במטבח "כשר", קייטרינג שמגיש באותן צלחות שרימפס ומזון "כשר", ומטבחים שמכשירים כלים לקראת פסח אך ממשיכים להגיש בהם לחם. גם בדו"ח המבקר הוזכר כי חלק מהליקויים - בעיקר אלה שמתרחשות במועצות הדתיות - הופיעו בדו"ח המבקר כבר לפני עשור.
הדו"ח מתפרסם שבועיים לאחר שהרב הראשי לישראל, דוד לאו, הציג רפורמה שהוא מבקש להחיל במערך הכשרות. הטענות העולות בדו"ח באות לידי מענה ברפורמה החדשה, שהוצגה בקווים כלליים בלבד.
תגובת הרבנות: "במועד כתיבת דו"ח הביקורת על ידי מבקר המדינה, הוועדה לבחינת מערך הכשרות בישראל טרם סיימה את עבודתה ומסקנותיה טרם הוגשו למבקר המדינה. הרבנות הראשית לישראל רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר להירתם ולסייע".
הפשיעה החקלאית בישראל היא סוגיה בעייתית שעמה מתמודדים גורמי האכיפה במדינה משך שנים. כפי שנחשף בתחקיר של 360 קיימת אוזלת יד קשה בנושא מצד הרשויות. בדו"ח מבקר המדינה שיצא לאור ב-2012 נמצאו ליקויים בתפקוד משטרת ישראל ומשמר הגבול במרחב הכפרי ומבקר המדינה דרש לבחון מחדש את פעילות כוחות הביטחון והגדרת סוגיית הפשיעה החקלאית. דו"ח המבקר שמתפרסם היום (יום ג') בוחן את מידת התיקון של חלק מהליקויים שהועלו בדו"ח הקודם ואת התמודדות המשטרה עם אירועים של פשיעה חקלאית בחודשים אפריל עד יולי 2016.
במרץ 2008 החליטה המשטרה להטיל על מג"ב את האחריות המשימתית לטיפול בפשיעה החקלאית במרחב הכפרי ונמצאו ליקויים רבים בכל הנוגע לאכיפת החוק. "המצב נותר בעינו ואף הוחמר", נכתב. אחד מהליקויים שנמצאו בדו"ח הוא היעדר נתונים על היקף הפשיעה החקלאית. וישנו קושי לקבוע את היקף הפשיעה בגלל חוסר דיווח מצד חקלאים הנובע מהיעדר אמון במשטרה. ליקוי נוסף נמצא בפריסת כוח האדם והמבנה הארגוני במג"ב. עוד נמצא כי קיימים ליקויים בטיפולה של המשטרה בתלונות ובתיקי חקירה,כש94% מכלל התיקים שנפתחו בשנים 2015-2011 בגין עבירות חקלאיות נסגרו, ורק בכ-4.5% מהתיקים שנפתחו הוגש כתב אישום .
תגובת המשטרה: "חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו ואומצו ע"י המשטרה, חלקם עוד בטרם הבקרה. יודגש כי בעקבות שינויים שבוצעו אשתקד בפעילות במסגרת הפשיעה החקלאית, קוזזה בחציון השני של שנת 2016 כמעט כל העלייה שאפיינה את החציון הראשון אשתקד. גם מתחילת השנה הנוכחית נמשכה מגמת הירידה בפשיעה החקלאית".
הרשות הארצית לכבאות והצלה הוקמה במשרד לביטחון הפנים בפברואר 2013 כחלק מלקחי אסון הכרמל. מבקר המדינה מצא ליקויים בכשירות המקצועית, הגופנית והבריאותית של לוחמי האש. כך למשל, הרשות לא קבעה מדדים להערכת הכשירות המקצועית של לוחמי האש וכך היא לא יכולה להעריך את כשירותם ואת המוכנות המבצעית של מערך הכבאות. למרות הצורך בכושר גופני גבוה של לוחמי האש, לא נקבעו הוראות ברורות בנושא ואף אין חובה על הלוחמים לבצע אימוני כושר סדירים.
בנוסף, מצא המבקר, לא מתקיים כל מעקב אחר כשירותם הגופנית והבריאותית של לוחמי האש, וכן, לא מתקיימים הליכי פיקוח ובקרה שוטפים כדי לוודא שלוחמי האש עומדים, במהלך כל שירותים, בדרישות לביצוע תפקידם.
תגובת כבאות והצלה לישראל: "אנו רואים בדו"ח המבקר הזדמנות לשיפור וטיוב הארגון. נושאים רבים שעלו בביקורת הוצפו על ידי הכבאות לפני הביקורת ובמהלכה. על ידי הארגון לפני הביקורת ובמהלכה. כבאות והצלה לישראל, ביחד עם המשרד לביטחון ושאר המשרדים תפעל לתיקון הליקויים ויישום המלצות דו"ח הביקורת. נציב הכבאות רב טפסר דדי שמחי ימנה צוות שיפעל לתיקון הליקויים ויישום ההמלצות".
מבקר המדינה בדק ופרסם היום (יום ג') את התנהלות לשכתה של שרת התרבות, מירי רגב, בעקבות תלונות שהגיעו למשרדו. בבדיקת דרך פעולתה של לשכת השרה עלו שני נושאים עקרוניים שיש להסדירם ולחדד את ההנחיות בעניינם.
בעקבות אירועים שונים, עובדים בלשכת השרה רגב המועסקים במשרות אמון ביצעו בדיקות פוליגרף ביוזמתם, זאת מבלי שהשרה נקטה עמדה נחרצת דייה על מנת להניא אותם מלעשות זאת. מכיוון שביצוע בדיקות כאמור עלול לגרום לפגיעה חמורה בזכותם של עובדי מדינה לפרטיות המבקר ממליץ כי "היועמ"ש ונציב שירות המדינה יחדדו את הנחיותיהם בנושא", כותב המבקר.
נושא נוסף הוא שימוש של עובדים בדוא"ל פרטי לצורכי עבודה. "שימוש כזה עלול לפגוע בביטחון המידע, לפגוע ביכולת של משרדי הממשלה לתעד את פעולותיהם וגם לפגוע ביכולת של גורמי ביקורת חיצוניים, כמו משרד מבקר המדינה והחשב הכללי, לפקח על הפעולות. על גנז המדינה ונש"ם, האחראים להסדרת נושא ניהול המידע במשרדי הממשלה, לקבוע בהקדם הנחיות מחייבות בסוגיה", נכתב.
תגובת השרה מירי רגב: "מהדוח עולה שלא הייתה כל הכרות מוקדמת ביני לבין איש הפרסום רמי יהושוע. הדוח לא מצא כל פגם בהתנהלות המשרד בפרוייקט 'לא לדאוגוסט' ואף לא מצא כל בסיס ראייתי למינויים פוליטיים כל המינויים שביצעתי הם מקצועיים עמדו בכל התנאים ואושרו על ידי כל הגופים ואני גאה בהם הם חשופים ושקופים לביקורת ציבורית".
בשנת 2013 קיבל קבינט הדיור החלטה שבהמשך קיבלה תוקף בהחלטת ממשלה שעניינה חיזוק ומתן סיוע כספי לקבוצות וגרעינים במטרה לחזק את ההתיישבות בפריפריה, בנגב ובגליל. קידום התכנית הוטל על המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הבינוי והשיכון וכן על החטיבה להתיישבות שהייתה כפופה אז למשרד רה"מ.
במשך כמעט שנתיים (2015-2016) בחן מבקר המדינה את יישום ההחלטה ומצא כי חלק ניכר מהתקציבים שהוקצו לסיוע וחיזוק קבוצות וגרעיני ההתיישבות באזורים מוחלשים הושקעו בגרעינים חזקים כלכלית שלא עמדו בדרישות הסף. עוד נקבע כי במשרד השיכון פעלו לוביסטים שלא כחוק ובמקביל בוצע מידור של הצוות המקצועי במשרד. המבקר כותב כי "שר הבינוי דאז אורי אריאל נושא באחריות לכשלים שהועלו", ומוסיף כי העניין טעון את בדיקתו של היועץ המשפטי לממשלה.
תגובת השר אורי אריאל: "השר גאה על פועלו להפוך את פרוייקט הגרעינים המשימתיים לתוכנית ממלכתית, אשר אומצה ואושרה רשמית בידי הממשלה וכל שומרי הסף – היועצים המשפטיים והחשבים במשרדי הממשלה השונים והיו שותפים לכתיבת התוכנית, לקביעת הקריטריונים להפעלתה וליישומה בפועל".
בחודשים פברואר-ספטמבר 2016 בדק משרד המבקר את מערך הפיקוח הכולל על מוסדות החינוך היסודיים והעל-יסודיים במשרד החינוך. בדו"ח נמצאו כמה ליקויים. מספר בתי הספר שבפיקוח מפקח כולל הוא גדול וישנו עומס רב ובעקבות כך המפקחים מתקשים לבצע את כל המשימות המוטלות עליהם.
כמו כן, קיים היעדר נוהל עבודה אחוד ושיטות עבודה לפיקוח בבתי הספר, דבר המונע שיפור במערכת החינוך. בנוסף קיימים קשיים בקשרי העבודה עם שותפי תפקיד. הקשר בין יחידות המטה לבין המפקחים אינו מובנה ולא נקבע גורם אחד כמתכלל הפועל ישירות מול המפקח ומייצג את אותם גורמי מטה ולפיכך נוצר חוסר תיאום.
משרד החינוך בתגובה: "המפקח אוטונומי לבצע תפקידו מול מנהל בית ספר בהיקף ובמידת העומק שהוא מוצא לנכון, תוך שהוא מקיים תעדוף של מידת ההעמקה בכל אחד ממוסדות החינוך עליהם הוא מופקד.
"בהיעדר אכיפה, הציבור בישראל נחשף באמצעות צריכת ירקות ופירות לשאריות של חומרי הדברה שבחלקם נאסרו או הוגבלו לשימוש באירופה וארה"ב בשל השפעתם על הבריאות והסביבה". כך עולה מתוך הפרק של דו"ח המבקר העוסק בנושא.
על פי המבקר משרד החקלאות אינו מבצע את הפיקוח הדרוש בשטח כדי לבדוק האם החקלאים פועלים על פי הוראות השימוש בתכשירי ההדברה והוא מסתמך על סקר שנתי שנתגלו בו חולשות ופערים. את תוצאות הסקר, משרד החקלאות כלל אינו נוהג לפרסם לציבור. בממצאי שני סקרים שונים של משרדי הבריאות והחקלאות נמצאו לדוגמה ב-2015 ריכוזים חמורים של חומרי הדברה בעיקר בירקות העליים ובצמחי התבלין. גם בכמה ירקות ופירות אחרים השכיחים בצריכתם נמצאו שיעורים גדולים יחסית של שאריות חומרי הדברה. רוב החקלאים שמרססים ללא הבחנה ופוגעים בצרכנים לא נקנסו גם לאחר שנתפסו.
תגובת משרד החקלאות: "בימים אלה משרד החקלאות מקדם שינוי במדיניות השימוש בחומרי הדברה בפירות ובירקות למען שמירה על בריאות הציבור. לעניין התקנות לעיגון דרישות של איכות ובטיחות התוצרת הצמחית המשווקת לצרכן המקומי, שנועדו להבטיח תוצרת חקלאית איכותית ובטוחה למאכל, הן נמצאות בישורת האחרונה לקבלת אישור ממשרד המשפטים".
ביקורת קשה על מחדלים, התעלמות ממשלתית והזנחה עולה מדוח מבקר המדינה בהתייחסותו לפגעי הסביבה במים בין תחום המדינה בקו הירוק לשטחים ביו"ש ורצועת עזה. על פי המבקר זיהומי המים הם "המפגע הסביבתי חוצה הקו הירוק החמור ביותר שעמו מתמודדת מדינת ישראל. הוא פוגע בעתודות מי התהום שלה ושל שכניה, בבריאות הציבור ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש והרצועה, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם".
במשך השנים הממשלה לא גיבשה מדיניות כלשהי להתמודדות עם מפגעים סביבתיים ביו"ש ובעזה וכל הפתרונות שהוצעו פשוט אינם מבוצעים. המפגעים הבולטים ביותר: זיהום נחל קדרון משפכי ירושלים; זיהום נחלי השרון - נחל אלכסנדר ונחל שכם; זיהום נחל חברון; זיהום הנחלים מכמש, פרת ומעיין קלט; וזיהום הים והנחלים משפכי רצועת עזה. המנהל האזרחי והמתפ"ש הם האשמים העיקריים בדו"ח.
תגובת דובר צה"ל: "ביו"ש, כמו גם בחלקים אחרים של המדינה קיימים פערי תשתית היסטוריים וצה"ל פועל לחיבור המחנות הנותרים בהתאם לתוכנית סדורה. כחלק מתר"ש גדעון, צה"ל מתכנן להסדיר את חיבורם של המחנות שסוכמו לטיפול בתר"ש, יתר המחנות יחוברו בהמשך בתר"שים הבאים במקבלות התקציב. העמדת מקורות תקציב נוספים, תסייע במימוש התוכנית".
תגובת המשרד להגנת הסביבה: "בחודשים האחרונים המשרד עסק במיגור מפגעים חוצי גבולות רבים כגון הקטנת הזיהום המגיע מנחל חברון; מניעת מעבר פסולת ושריפות פסולת אלקטרונית; והידוק הפיקוח על מעבר סחורות באמצעות יחידת דוד".
בישראל פזורים מאות אלפי מוקשים שאינם נצרכים עוד וקיימים עשרות אלפי דונמים שבהם הוטמנו נפלי תחמושת, מפרט המבקר. כדי לפרק מוקשים אלו הוקמה הרלפ"ם-רשות לפינוי מוקשים אלא שתקציבה של זו לא מוסדר באופן התואם לחוק.
בעיה נוספת היא שלרלפ"ם אין סמכות לפנות שטחים שבהם רק נפלים או מוקשים נגד טנקים. במקרים אלו הסמכות היא בידי צה"ל. אבל מערך פינוי הנפלים של צה"ל אינו נותן מענה מספק לפינוי השטחים לשימוש אזרחי. מאז מאי 2013 לא מתקיימת כל פעילות חדשה לפינוי מוקשים מסוג נ"ט. בנוסף הפיקוח על החברות האזרחיות המפנות את המוקשים היה בחלקו לקוי: עובדי החברות האזרחיות, לא נבדקו ביטחונית לפני שנכנסו לאזורים מסווגים.
תגובת המשרד הביטחון: "מאז הקמתה בשנת 2011, פינתה הרלפ"מ כ-7,000 דונמים של שדות מוקשים בכל רחבי הארץ. בימים אלה נערכת הרלפ"מ לפינוי מאות דונמים נוספים במג'דל שמס ברמת הגולן, באיו"ש ובערבה. הרלפ"מ פועלת מכוח חוק, שמגדיר תקציב שנתי קבוע. באחרונה סיכמו משרדי הביטחון והאוצר שהחל מתקציב 2019, תקציב הרלפ"מ יהיה בסעיף נפרד מחוץ לתקציב הביטחון באופן שיבטיח את המשך פעילותה הסדירה".
מבקר המדינה חושף כי שיעור המועמדים לשירות בצבא מהאוכלוסייה החרדית, שקיבלו פטור משירות צבאי על רקע סיבות נפשיות, גבוה פי שניים וחצי עד פי שלושה משיעור המועמדים לשירות ביטחון בכלל האוכלוסייה שקיבלו פטור משירות צבאי מסיבות דומות. לדבריו, כבר ב-2012 זוהה חוסר יכולת של גורמי בריאות הנפש לגלות צעירים שפועלים במטרה לקבל פטור משירות צבאי ומתחזים לסובלים מבעיות נפשיות.
בצבא לא נקטו על פי דו"ח הביקורת צעדים משמעותיים כדי להתמודד עם התופעה הזו, ולמעשה נותר בעינו הסיכון, לפיו צעירים חרדים מצליחים להשיג פטור בלא סיבה מוצדקת משירות צבאי.
בנוסף, המבקר מגלה פער ניכר בשירות הרפואי לו זוכים החיילים בהשוואה בין התקופה בה היה תחת מיקור חוץ ועד שחזר לאחריות הצבא. בפברואר 2010 הוחלט להעביר את שירותי הרפואה במחנות הקריה ותל השומר לאחריות מרפאות אזרחיות, וביולי 2013 הוחלט להחזיר את שירותי הרפואה הנ"ל לאחריות מלאה של צה"ל. על פי דו"ח הביקורת, בהחלטה על מיקור החוץ של שירותי הרפואה, לא התייחסו להשלכות אפשריות בהן גידול במתן ימי מחלה לחיילים, והיעדרות ממושכת של חיילים מהיחידות.
תגובת דובר צה"ל: "בימים אלו מתבצעת בצה"ל עבודת מטה לשיפור וייעול המענה הניתן ברפואת השגרה בצה"ל. במסגרת עבודת המטה נבנתה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית בשם "לבן וחאקי" הכוללת בתוכה התייחסות למעבר אנשי קבע לרפואה אזרחית וכן יושמו בשטח צעדים שונים לטובת הנגשת הרפואה לחייל כדוגמת מרפאות שיניים ניידות, מתן מענה ראשוני מרחוק בתחום בריאות הנפש, קיצור תורים לפיזיותרפיה ועוד".
תפיסת הבטיחות בצה"ל מציבה את הבטיחות כערך ולא רק כצורך, ונקבע בה יעד של אפס תאונות. אולם מתברר כי בפועל לא מוזנים למערכת הממוחשבת של צה"ל כל אירועי הבטיחות שמתרחשים באימונים. נמצא כי מתוך 45 אירועי בטיחות שאירעו במל"י ברבעון הראשון של 2016 38 לא הוזנו למערכת, מתוך 65 אירועי בטיחות שאירעו בעוצבת "געש" ב 2015, 38 לא הוזנו.
"געש" גם לא צירפה תחקירים לשבעה אירועים מתוך 23 מקרים שנבדקו; ומל"י לא צירפה תחקירים לשישה מתוך שבעה מקרים שנבדקו. בנוסף יחידות חיל האוויר אינן מזינות אירועי בטיחות יבשתיים למערכת. כמו כן דרישות ההכשרה של קציני בטיחות, אינן עולות בקנה אחד עם הדרישות של מערך הבטיחות. בנוסף, אין פקודה או הוראה הקובעות את חובתם לעבור הכשרה, כתנאי למינוים.
תגובת דובר צה"ל: "בימים אלו, פועלים במחלקת בטיחות ובקרת איכות (מבק"א) לעדכון פקודת ארגון מערך הבטיחות לאחר שזו לא עודכנה למעלה מעשור. באשר לטענות לגבי פערים בהכשרת קציני בטיחות נציין כי מדובר בפערים אל מול פקודות הכשרה ישנות וכיום לא קיים כל פער בהכשרת קצינים לתפקיד זה. כלל הקצינים במערך מוסמכים ומאושרים לתפקידם, בקורס בטיחות שנערך בהתאם לצרכי התפקיד".
מבקר המדינה קובע כי הטיפול בחללים במצבי חירום לוקה בחסר. לדבריו, עד שנת 2014 לא פעלה רשות החירום הלאומית לעסוק בהסדרת הסוגיה ואז החלה בעבודת מטה ללא תיאום עם המועצה לביטחון לאומי, ובינתיים, בשלוש השנים האחרונות עברה האחריות בנושא אל משרד הפנים וטרם הסתיימה עבודת המטה בעניין.
ברשות לפינוי, סעד וחללים, אין תקנים ואמצעים כדי להתגבר על כלל הפערים דוגמת רכש אמצעים, הדרכת המערך ותיאום בין כלל הגופים המעורבים. היחידות בפיקוד העורף שאמורות לעסוק באיסוף החללים אינן מאוישות וכשירות כנדרש. בנוסף, ועדה שהוקמה להסדרת טיפול וזיהוי חללים מאירועי חירום המליצה להכשיר כ-100 רופאים לסייע במשימת הזיהוי אך אלו לא הוכשרו.
תגובת משרד הביטחון: "רשות החירום הלאומית שותפה מלאה לגיבוש הצעת המחליטים, שכותב ומוביל משרד הפנים. הצעת המחליטים תסדיר את חלוקת האחריות בין צה"ל, משרדי הממשלה והמערכות הלאומיות בנושא".
תגובת דובר צה"ל: "תחום הטיפול בחללים אזרחיים בחירום מצוי באחריות הרשויות האזרחיות וצה"ל מהווה גורם מסייע בלבד. במסגרת תר"ש גדעון וכחלק מתהליכי ההתייעלות, בוטלו תקני קציני איסוף נפגעים וחללים (אנו"ח) הסדירים במחוזות וניתן לכך מענה חלופי בדמות קצינות שלישות אליהן הועברו תחומי אחריותם. לצד זאת נפתחו תקני קצונה במילואים על מנת לשפר את רמת ההדרכה לחיילים הסדירים. באשר לטענות לגבי כשירות מחלקות האנו"ח, נבנתה ובוצעה תוכנית אימונים מקיפה שצפויה להסתיים עם תום השנה. כמו כן מתוכננים להיערך שלושה קורסים להכשרת חיילים חדשים.
ברחבי יהודה ושומרון וגזרת עוטף ירושלים פועלים 33 מעברים המופעלים על ידי שלושה גופים: צה"ל, משרד הביטחון ומשטרת מחוז ירושלים. מבדיקת המבקר עולה כי יש להקים בהקדם גוף מרכזי שיפעיל את המעברים ולהשלים את הליך האזרוח (קרי, העברת האחריות על המעברים למשרד הביטחון והפעלתם בידי אזרחים). כל זאת, על מנת ליצור אחידות ביטחונית במדיניות ניהול והפעלת המעברים.
המבקר מציין כשלים וליקויים נוספים בהפעלת המעברים כמו מחסור בכוח אדם, העדר פיקוח, רישום ומעקב ממוחשב אחר פלסטינים שיצא מאיו"ש לישראל ולא חזרו חזרה. כמו כן מדגיש המבקר כי על הממשלה לפעול בהקדם להשלים את הגדר על מנת לצמצם את יכולת החדירה לישראל.
תגובת משרד הביטחון: "תהליך אזרוח המעברים על-ידי רשות המעברים הוכיח את עצמו בצמצום לאפס של הפיגועים דרך המעברים המופעלים ע"י רמי"ם, במרחב תמרון רחב יותר בהחלטות הדרג המדיני, בשמירה על שגרת חיים תקינה ותנועה שוטפת של האוכלוסייה, בתרומה לכלכלה הישראלית והפלסטינית, בשיתוף פעולה פורה עם הקהילה הבינלאומית ובצמצום התלונות עד למינימום.
"רשות המעברים מפעילה במעברים כוח אדם איכותי וייעודי, שהוכשר בבית הספר למקצועות הבידוק והאבטחה, ונעזרת ברכש והטמעת מערכות בידוק טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם. רשות המעברים ערוכה עקרונית להפעלת תכנית 'סגירת מעגל', אך סבורה כי זו צריכה להתבצע בראיית השלם, לאחר השלמת הגדר הביטחונית ואזרוח כלל המעברים".
במשרד הביטחון לעבודות הדורשות ידע מוגדר נשכרים יועצים חיצוניים. מצב זה קיים בעיקר באגפי הבינוי, מלמ"ב והתקשוב: ב2015 הועסקו בשלושת אגפים אלה 510 יועצים מתוך 725 יועצים במקום. אלא שבניגוד לחובתו המשרד לא העביר לגורמים המפקחים רשימה של כל היועצים העובדים עם עובדי המשרד "כתף אל כתף".
בנוסף, המשרד מעסיק יועצים במקום למלא תקנים חסרים מתוך המערכת. כך קרה שחלק מהיועצים תבעו את משהב"ט, וזה נאלץ, לקלוט את חלקם לשורותיו. המשרד גם מעסיק יועצים לתקופות ארוכות ובהיקפי משרה גבוהים מהמותר. כך למשל, ב-2014 הועסקו 140 יועצים בהיקף משרה של 150 שעות ומעלה, ול-136 יועצים היה ותק של 10 שנים לפחות. כמו כן חלק גדול (89%) מהתקשרויות עם יועצים נעשה, שלא לצורך, באפיק של פטור ממכרז. כשאין גם מעקב האם ההליך לבחירת יועץ ללא מכרז נעשה כסדרו.
תגובת משרד הביטחון: "העסקת יועצים מתבצעת בצורה מושכלת, אל מול סביבה משתנה ובתחומי מומחיות שמתעדכנים בתכיפות גבוהה, במקרים שבהם מנגנוני ההעסקה התקפים של משרדי הממשלה אינם מאפשרים העסקה קצרה. הוקמה יחידה ייעודית לטיפול ביועצים, אופיינה מערכת מחשובית לניהול ובקרה של כוח אדם חיצוני, הוגדרו נהלי עבודה מחייבים וננקטו פעולות רבות ליצירת אבחנה בסביבת העבודה בין עובדי המשרד ליועצים. במקביל יזם משרד הביטחון את הקמת החברה הממשלתית 'שביט' שתיקח על עצמה פעילויות שכיום מבוצעות ע"י כ"א חיצוני".
בהכנת הכתבה השתתפו: אסף גולן, דליה מזורי, ניקי גוטמן, נטעאל בנדל, ירון דורון, מנדי גרוזמן, חופי עמוס, יאיר קראוס ויוחאי עופר
אקו"ם