ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

איראן בוחרת: חשש שהמשטר יזייף תוצאות ויפיל את רוחאני

הנשיא הנוכחי נתפס כיריב של המשטר השמרני, והוא מרבה לתקוף את הממסד - גם על ההתבטאויות נגד ישראל. העם נוטה לתמוך במתנגדי המשטר, ואכן רוחאני מוביל בסקרים - אך הוא עלול לגלות שהמשחק מכור ושהמנהיג יעלה לשלטון את המועמד המועדף עליו

אזרחי איראן יילכו מחר (ו') לקלפיות ויבחרו את הנשיא הבא שלהם. בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית, אף נשיא לא נכשל בהתמודדות על כהונה שנייה. אולם הפעם, הנשיא חסן רוחאני עומד בפני תחרות מסובכת שלתוצאתה עשויות להיות השלכות משמעותיות לעתיד הפוליטיקה במדינה.
 
המרוץ למעשה זוקק לשני מועמדים בלבד ולתחרות בין רוחאני לאיש הדת איברהים ראיסי בעל הקו הנוקשה. למרות שהסקרים צופים יתרון לרוחאני, אחוז גדול מהמצביעים עדיין לא החליט. המועמדות של רוחאני נפגעה עקב התסכול הנרחב בקרב פשוטי העם האיראנים, שעדיין לא ראו אף אחד מיתרונותיו של הסכם הגרעין – שנחתם עם מעצמות העולם ב-2015 – מחלחל ומגיע אליהם.

רוחאני "הגזים בתועלת של הסכם הגרעין, ולא עמד בציפיות בצורה טובה, אמר לאתר "כריסטיאן סיינס מוניטור" נאסר הדיאן-ג'אזי, חוקר מדע המדינה באוניברסיטת טהרן. "הוא היה כל כך עסוק באיך למכור את ההסכם, שהוא לא חשב על העתיד".

ראיסי מקווה שהבטחותיו הפופוליסטיות ייתנו לו את ההובלה על פני רוחאני. ישנו גם חשש אמיתי שהממסד השמרני של המשטר – שבמרכזו נמצאים המנהיג העליון של המדינה האייתוללה עלי חמינאי, וכוחות משמרות המהפכה החזקים – עלול להתערב בקולות המצביעים ולהטות את הבחירות לטובת ראיסי, שלפי ההערכות הינו המועמד המועדף עליו. הדבר ישחזר את מה שנראה שקרה ב-2009, כשמחמוד אחמדינג'אד נבחר מחדש בנסיבות עמומות, שגרמו למחאות שבסופו של דבר הובילו לכך ששני מועמדים רפורמיסטים מובילים הושמו תחת מעצר בית שנמשך עד היום.
 
"נראה שרוחאני ממצב עצמו כמועמד האנטי-ממסדי שהעז לשאת ולתת עם האויב", כתבה ב"וושינגטון פוסט" קרול מורלו. היא ציינה כי אם רוחאני ייבחר מחדש, הוא "יתקבל בברכה בידי האירופים המעוניינים במסחר עם טהרן ושיתעלמו מכל מאמץ של ארה"ב לחדש את הסנקציות על איראן".

"אך אם ראיסי ייבחר, גם איראן וגם ארה"ב יונהגו על ידי נשיאים הרואים בהסכם דבר רע, ומעדיפים להפגין עוצמה צבאית על פני העומצה הרכה של הדיפלומטיה", הוסיפה. "במקרה כזה, להסכם עשויים להיות חיי מדף קצרים".

זהו תסריט שיתקבל בברכה על ידי גורמים נציים ואנטי איראניים בוושינגטון.

"אם רוחאני ינצח, זה לא ישנה את התפיסות שלהם על איראן", אמר קרים סדג'אפור, מומחה לאיראן ב"מכון קרנגי לשלום בינלאומי", שדיבר עם מורלו על מבקרי המשטר. "אם ראיסי ינצח, יהיה להם יותר קל להציג את איראן כשחקן המרושע של האזור".
 
נקודת המבט הזו הוצגה במלואה במאמר דעה שנכתב על ידי אליוט אברמס, יועץ ביטחון לאומי תחת הנשיאים לשעבר ג'ורג' בוש הבן ורונלד רייגן, שבו אמר כי הוא "מחזיק אצבעות" לראיסי.

"ראיסי הוא הפנים האמיתיות של הרפובליקה האסלאמית, בעוד רוחאני הוא מצג שווא", כתב אברמס. "רוחאני הראה שהוא לא מסוגל לגרום לשום שינוי בהתנהלות הממשל ושתפקידו היחיד הוא להטעות את המערב ולגרום למערב לחשוב שה'מתונים' נמצאים בשלטון. עדיף לנו בהרבה, כמו שהיה כשמחמוד אחמדינג'אד היה נשיא, כשאין שום אשליות בנוגע למשטר האיראני והגברים המובילים אותו".

הוא סיכם כך: "אם ראיסי ינצח, שני דברים יקרו. קודם כל, יהיה ברור – במיוחד לאיראנים – שהבחירות נגנבו, כך שהעם האיראני יהיה מנוכר הרבה יותר כלפי מנהיגיו. היום שבו המשטר יופל ייעשה קרוב יותר. שנית, טבעו של המשטר הזה יהיה ברור לכל העולם". (באופן אירוני, הדבר דומה לעמדתם של אנשי שמאל קיצוניים בארה"ב שהאמינו כי ניצחונו של טראמפ בבחירות יחשוף את "האימפריה" כמה שהיא ויוביל לקריסתה).
 

רוחאני, שיש לו קשרים עם חמינאי, אינו רפורמיסט אמיתי. אבל במיוחד בזמן קמפיין הבחירות, הוא אימץ קו נוקשה ותקף את ראיסי על תפקידו כתובע בהוצאות המוניות להורג לפני מספר עשורים, וביקר את משמרות המהפכה על הסיסמאות האנטי-ישראליות שלו. הוא פונה לקבוצה גדולה באוכלוסייה שכמהה לשינוי פוליטי במדינה ולפיוס עם שאר העולם. פעילי זכויות אדם ומנהיגי מיעוטים אתניים באיראן הודיעו בפומבי על תמיכה בו.

מסיבה זו, כנראה, נדמה שלרוחאני יש מחלוקות בשנים האחרונות עם המשטר. הוא ובעלי בריתו, כולל שר החוץ ג'וואד זריף שרכש את השכלתו במערב, לא יכולים לעשות הרבה כשהרשויות עוצרות באקראי זרים ומתאכזרות למתנגדי המשטר. אם הוא ינצח, התגובה הנגדית מצד כוחות שמרניים יותר עשויה להיות מהירה.
 

"בכל פעם שהם מפסידים, הם עוצרים עוד אנשים באיראן, מהדקים עוד יותר את הלחצים על התקשורת, ונהיים עוינים יותר כלפי המערב", כתב מאיר ג'בדנפר, מומחה ישראלי לענייני איראן, על הקיצונים בממשל. "למה? משום שהם יודעים שאלו התחומים שבהם המתונים והרפורמיסטים רוצים לפעול. לכן הם ינסו להחליש אותם ולגרום להם להיראות חסרי כוח בפני הבוחרים".

מחוץ לאיראן רבים ציניים – ובצדק – בנוגע לדמוקרטיה האיראנית, אך כשהאיראנים יוצאים להצביע בהמוניהם, הם עושים זאת כתמיכה בעמדות פוליטיות רפורמיסטיות. לדברי רזה מראשי, מנהל מחקר ב"מועצה האיראנית-אמריקאית הלאומית", ב-20 השנים האחרונות אחוז ההצבעה היה כמעט תמיד גבוה בהרבה כשזכו מועמדים מתונים מאשר כשזכו שמרנים. "אם אחוז ההצבעה יהיה קרוב לזה של 2013, ניצחון של ראיסי ידרוש הצלחה של השמרנים שהם מעולם לא השיגו", אמר.

אם זה יקרה, האיראנים יצטרכו שוב להתעמת עם הדרך שבה המשחק הפוליטי במדינה מכור.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg