ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

"חיי היהודים באיראן תמיד היו טובים מבאירופה"

איראן מצויה בסכסוך עם ישראל, אף שקהילתה היהודית היא השנייה בגודלה במזרח התיכון. בריאיון לדויטשה ולה מתאר ראש ועד יהודי איראן את חיי המיעוט הדתי, ומסביר מדוע אין בכוונתו להגר לישראל

סיאמק מורסאדק הוא רופא, חבר פרלמנט, ויושב ראש ועד יהודי איראן. לקראת הבחירות לנשיאות המתקיימות היום (ו') הוא התראיין לערוץ דויטשה ולה, סיפר על הסובלנות הבין-דתית במדינה, והבהיר שלמרות הקשיים – יהודי איראן מרגישים בבית.
 
איך החיים כיהודי ברפובליקה האיסלאמית?
זה הרבה יותר טוב ממה שהרבה אנשים חושבים. יהודים הם מיעוט מוכר כאן, כך שאנחנו יכולים לקיים את דתנו בחופשיות. יש לנו יותר מעשרים בתי כנסת פעילים בטהרן ולפחות חמש קצביות כשרות. בחלק ממדינות אירופה שחיטה כשרה אסורה מטעמי זכויות בעלי חיים, אך באיראן היא מותרת.

באופן כללי, מצב היהודים באיראן תמיד היה טוב מזה של יהודי אירופה. בהיסטוריה של מדינתנו מעולם לא היה שלב שכל האיראנים השתייכו לדת אחת ולגזע אחד ודיברו שפה אחת, ולכן רמת הסובלנות גבוהה.

יהודים ומוסלמים מכבדים אלו את אלו, אך בו בזמן אנחנו יודעים שיש הבדלים. כך ששיעור נישואי התערובת בין יהודים לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות באיראן הוא מהנמוכים בעולם – פחות מ-0.1 אחוזים.

האם משמעות הדבר היא שיהודים גרים באותם מקומות אך מופרדים מקבוצות דתיות אחרות באיראן?
בכלל לא. יש לנו יחסים כלכליים עם מוסלמים, והחברים הכי טובים שלי מוסלמים. למשל, בית החולים שאני עובד בו הוא יהודי, אך יותר מ-95 אחוז מהצוות ומהמטופלים הם מוסלמים.

אסור באיסור חמור לשאול שם על דת, מכיוון שהפסוק החשוב ביותר בתורה, הכתוב בשער בית החולים, הוא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". לא נאמר "יהודים", אלא רעך – כל אדם אחר. לומדים מכאן שיש לנו יחסים מעשיים זה עם זה ואנחנו משתפים פעולה כדי לעשות את העולם למקום טוב יותר.
 
אבל יהודים אינם שווים בפני החוק. אסור לכם להיות שופטים או להתמנות למשרות פוליטיות בחירות. זה לא מפריע לך?
מובן שלהיות מיעוט דתי יוצר בעיות מסוימות. בשל המשבר הכלכלי כאן, לאיראנים רבים קשה למצוא עבודה, ולנו זה קשה אפילו יותר מכיוון שיש הגבלות מסוימות לפי החוק. לדוגמה, אנחנו לא יכולים להיות קצינים בצבא. אנחנו יכולים להיות רק חיילים פשוטים. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לשנות זאת. זה תהליך הדרגתי שאי אפשר לעשות בן לילה, אבל אנחנו מתקדמים.

אחת ההצלחות הגדולות ביותר שלנו בשנים האחרונות היא העובדה שלילדים יהודים שלומדים בבית ספר ציבורי מותר עכשיו להישאר בבית בשבת, אם הם רוצים לשמור שבת. ורבים מהם אכן עושים זאת, כי רוב יהודי איראן אורתודוקסיים.

אחרי המהפכה האסלאמית ב-1979 יהודים אירנים רבים עזבו את המדינה. מדוע לא עזבת גם אתה?
בזמנו, הרבה אנשים עזבו את המדינה. גם הרבה מוסלמים. ליהודים ההגירה הייתה קלה יותר, ולכן רבים יותר עזבו. אבל אני איראני – אני מתפלל בעברית ויכול לדבר אנגלית, אבל אני יכול לחשוב רק בפרסית. לדעתי יש הבדל גדול בין לאומיות לבין דת. אלו אינם שני ניגודים. מעבר לארץ אחרת – ובעיקר לישראל – אינו אפשרות בשבילי, כי אני חושב שהרעיון שיהודים חייבים לגור במקום מסוים בעולם כרוך ברעיון שאנחנו שונים מעמים אחרים. אבל אני חושב שאנחנו שווים.
 

באיראן אסור לפי החוק לקיים כל קשר עם ישראל. האם זה קשה לך כיהודי?
לפי צו הדת שלנו, אנחנו מצייתים לחוקי המדינה שבה אנחנו גרים. ולהיות יהודי זה שונה מאוד מלהיות ציוני. ישנם – ותמיד היו – יהודים בכל העולם שיש להם ביקורת רבה על התנהגותם של ממשלת ישראל ושל צה"ל.

להיות יהודי פירושו שעלינו לציית לחוקי התורה והתלמוד. פלישה למדינות אחרות והרג חפים מפשע הם לא הדברים שמשה רבנו לימד אותנו. כיהודים, איננו יכולים לקבל את ההתנהגות של ישראל. זו תנועה פוליטית ולא דתית. אני אישית חושב שכקורבנות רצח העם הגדול ביותר בעולם, מן הראוי שיהודים יחושו חמלה רבה יותר כלפי הפלסטינים.

רצח העם שהזכרת היה עילה למחלוקת לפני כמה שנים. מה חשבו יהודי איראן על הכחשת השואה הפומבית של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד?
לא הסכמנו עם הנשיא אחמדינג'אד, ואמרנו לו זאת. הוא לא הכחיש ישירות את השואה, הוא הטיל בה ספק – אבל אני לא מקבל אפילו פקפוק בקיומה. לא הגיוני להטיל ספק בדברים שברורים ומקובלים בעולם כולו.

אבל זה לא הפריע לחיי היום-יום שלנו. הסיוע הממשלתי לבית החולים שלנו, למשל, התחיל בתקופת נשיאותו של אחמדינג'אד. הוא היה אנטי-ישראלי, לא אנטישמי. ובכל מקרה המדיניות הכללית של איראן אינה משתנה לפי הנשיאים שלה. מעצב המדיניות העיקרי הוא המנהיג העליון [אייטולה עלי חמינאי], והמסגרת המרכזית היא החוקה.

ובכל זאת לנשיא יש השפעה רבה, והיום נערכות בחירות לנשיאות. מה מוטל על כף המאזניים מבחינת יהודי איראן?
יהודי איראן אינם תומכים במועמד מסוים, אנשים יצביעו לאחד המועמדים לפי עמדותיהם הפוליטיות. הבחירות האלה הן רק סביב ענייני כלכלה. ינצח המועמד שמציע את הפתרונות הטובים ביותר למשבר הכלכלי שלנו. מלבד זאת, לא משנה לנו כיהודים מי ייבחר. אנחנו אזרחי איראן וכל מי שייבחר יצטרך לפעול במסגרת החוקה שלנו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg