ביקור

נאום טראמפ בערב הסעודית: אמריקה חזרה, והיא כאן כדי להישאר

לעמוד בלב בירה ערבית מול 50 ראשי מדינות מוסלמיות, להבהיר להם את אחריותם במלחמה נגד הטרור ולציין את שמו של נתניהו ואת ירושלים בלוע העולם המוסלמי, הם צעדים אמיצים שלא נעשו מעולם

אריאל כהנא | 21/5/2017 20:29
תגיות: ביקור טראמפ בישראל
תגידו מה שתגידו על דונלד טראמפ, אומץ יש לו. לעמוד בלב בירה ערבית, מול 50 ראשי מדינות מוסלמיות ולהבהיר להם באופן חד וברור את אחריותם במלחמה בטרור - מעמד כזה עוד לא היה. וזאת דקה לאחר שטראמפ חתם עם ערב הסעודית על הסכמי סיוע צבאי, בהיקפים שלא היו כמותם בהיסטוריה. כלומר, יש לו המון מה להפסיד.
צילום: AFP
הבהיר למנהיגים את אחריותם במלחמה נגד הטרור. טראמפ עם מנהיגי העולם הערבי. צילום: AFP

"זהו רגע גדול בהיסטוריה", אמר טראמפ למלך המארח, והוסיף: "אם מהוועידה המדהימה הזאת אכן תצא קואליציה שתדביר את הטרור האסלאמי, זה שמקורו באיראן וזה שמקורו בדאעש ואל-קאעידה, אזי התמונות מהיום אכן ייתפסו כהיסטוריה". מי שצופה בתמונות מסעודיה, מי ששומע את הקולות וההצהרות העולים מהממלכה מאז שבת, מבין שאמריקה חזרה והיא כאן כדי להישאר.

השאלה החשובה היא האם החזון החשוב, המוסרי והמוצדק, שהציב היום טראמפ בריאד אכן יקרום עור וגידים במציאות. על הנייר, האינטרסים של כל ראשי המדינות ששמעו אותו היום, מתוניס ועד אינדונזיה, הם נקיטת פעולות חריפות וחד משמעיות נגד הטרור האסלאמי. בפועל, אפילו מתוך סעודיה עצמה יש מי שהפיץ קיצוניות אסלאמית שהולידה למשל את אל-קאעידה. גם קטאר, שמארחת בסיס ענק של חיל האוויר האמריקאי, אך באותה נשימה נותנת חסות וסיוע כספי לחמאס.

החזון של טראמפ בא בעתו והוא מבטא השקפת עולם ריאליסטית ומעשית, בניגוד לניתוק האקדמי והפוסט מודרני של אובמה. ההשוואה לנשיא הקודם מתבקשת לא רק מהזווית הבינלאומית, אלא גם ובעיקר מזו הישראלית.

זוכרים את חברי הכנסת שקראו להחרים את טראמפ, בגלל יחסו לערבים? הפטריוטים נזכרים
 
אובמה בנאום קהיר תלה את כל בעיות המזרח התיכון בסכסוך הישראלי-פלסטיני. טראמפ, בצדק ובניגוד אליו, קימט את הסיפור הזה לאזכור צדדי. אלה בשורות טובות מבחינתה של ישראל. גם אזכור שמם של נתניהו ושל ירושלים בלוע העולם המוסלמי, הוא צעד חשוב ואמיץ. הנשיא האמריקאי וגם ההנהגה הישראלית מקווים שיעלה בידיו לשמר את הקואליציה השקטה שהתהוותה בימי אובמה, נגד איראן ודאעש.

עם זאת, חזרתו של טראמפ למזרח התיכון יוצרת פרדוקס. היציאה של האמריקאים בשל "מדיניות אי ההתערבות" של אובמה במזרח התיכון, גרמה למדינות הערביות להתקרב לישראל, משום שהן ראו בה מעצמה בעלת כוח צבאי שיש לה השפעה חזקה בוושינגטון. כעת, המדינות הערביות צריכות אותנו הרבה פחות. ייתכן שדווקא החזרה של אמריקה לאזור תגרום להתרחקות מחודשת בין מדינות ערב לישראל. צריך לקוות שהדבר לא יקרה. 
 
צילום: AFP
''זהו רגע גדול בהיסטוריה''. סלמאן, מלך ערב הסעודית ודונלד טראמפ. צילום: AFP

ומה לגבי טראמפ וישראל? כאן, אם תרצו, חזרנו מאה שנה לאחור. ב-1917, מסיבות היסטוריות-דתיות, הוד מלכותו הבריטי העניק את ארץ ישראל ליהודים, אך אט אט התכחש להבטחותיו בשל האינטרסים והכוחות הערביים.

היום הוד מלכותו הוא דונלד ג'יי טראמפ. הנשיא הגיע לתפקידו בין היתר באמצעות מתקפות חריפות על העולם האסלאמי וחיבוק חם לישראל, אך טראמפ לומד תוך כדי תנועה שלמדינת ישראל הוא משלם 30 מיליארד דולר בעשור, בעוד הסעודים ישקיעו בתקופה זו  בכלכלה האמריקאית סכום גדול פי עשרה. אלו היו ונשארו יחסי הכוחות בין העולם הערבי וישראל, והם שבים לסדרם עם תום עידן אובמה ותחילת כהונתו של טראמפ. לרע ולטוב, כדאי שנתחיל להתרגל. 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך