ראשי » חדשות » משפט ופלילים

ציידי הטלפונים: היחידה שמונעת הברחות לתוך הכלא

חוט דיג שמשתלשל לתעלת ניקוז, שקע חשמלי שפורק והוברג מחדש, או מכל דאודורנט תמים למראה. האסירים הביטחוניים מגלים יצירתיות רבה כדי להסתיר מכשירים סלולריים - ואנשי יחידת "דרור" של השב"ס נדרשים להיות יצירתיים עוד יותר כדי לחשוף אותם

כשחבר הכנסת באסל גטאס עשה דרכו לכלא קציעות, נושא על גופו טלפונים סלולריים המיועדים לאסירים הביטחוניים, הוא לא ידע שיש עיניים שעוקבות אחרי כל צעד שלו. הוא לא חש בלוחמי היחידה המיוחדת שנעו סביבו, משגיחים עליו מקרוב ומתעדים אותו במצלמות בזמן שהוא מנצל באופן ציני את תפקידו כדי לעבור על החוק. הוא גם לא העלה על דעתו שרגע אחרי צאתו את הכלא, יפשטו הלוחמים על תאיהם של האסירים וימצאו אצלם את המכשירים האסורים.

"אפשר להגיד שהיינו מעורבים בצורה מאוד עמוקה בפרשה הזו", מספר סגן-גונדר ג', מפקד יחידת "דרור" של שירות בתי הסוהר. "קיבלנו מחטיבת המודיעין של השב"ס את המידע המודיעיני על ההברחה הצפויה, ויחד אתה הכנו את המבצע והתשתית. כל איסוף הראיות ותפיסת הטלפונים עצמם, זו עבודה שלנו. מעבר לזה אני לא יכול להוסיף. זו היתה פרשייה מאוד מתוקשרת, ואני חושב שאין אחד במדינה שלא ראה, קרא, שמע והבין".

הפתיע אתכם לגלות שאדם במעמדו מבריח טלפונים לאסירים?

"בלי להיכנס לפוליטיקה, אני יכול לומר שיש ציפייה מנבחרי ציבור לנהוג על פי חוקי המדינה. מבחינתנו, כל גורם שנכנס לכלא הוא פוטנציאל להברחות, ונתקלנו גם בעורכי דין שהבריחו סמים. אבל יש אוכלוסיות שאתה מצפה מהן להתנהגות מסוימת, וכשחוצים את הקווים, זה בהחלט מפתיע".

כשחבר כנסת מגיע לביקור בכלא לא מתבצע עליו חיפוש?

"לא, יש לו חסינות מחיפוש גופני. הוא רק עובר במגנומטר כמו כולם, ובמקרה של ח"כ גטאס, שהגיע לביקור בכלא בדצמבר האחרון, המכשיר לא צפצף".

וכשראיתם במצלמות האבטחה כיצד הוא מעביר את הטלפונים, יכולתם לעצור אותו?

"אנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה לח"כ, אבל כשהוא יצא מכותלי בית הסוהר נגשו אליו בלשים שלנו יחד עם חוקרי משטרה, וביקשו ממנו להתלוות אליהם לחקירה ביחידה הארצית לחקירות הונאה. הוא השתמש בחסינות שלו וסירב. ההליך המשיך מול פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, עד שהח"כ נחקר ונעצר".
 
הטלפונים שהבריח גטאס היו אמורים להגיע לידיו של אסיר העולם וליד דקה, שהיה מעורב בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם. "כמו כל נתיב הברחה, יש כאן פוטנציאל נפיץ ואיום משמעותי", אומר ג'. "ישנם נתיבים שקל יותר לתקוף ולחסום אותם, ואחרים שהרבה יותר קשה למקד בהם את הפעילות".

"צריך להבין את המשמעות של טלפון בתוך כלא, במיוחד אצל אסירים ביטחוניים", מוסיף כלאי נ', קצין המבצעים וההדרכה של היחידה. "זה כלי שרת להוצאת פיגועים. הנחת העבודה היא שהשימוש בו יהיה להכוונת פיגועים, הוצאת מסרים או העברות כספים בין גורמי טרור".

יחידת דרור של שב"ס פועלת בכל בתי הסוהר במדינת ישראל. לוחמיה מתמחים במעקבים, בהסתוות בשטח ובאיתור טלפונים, סמים ואמצעי לחימה שהוסתרו בדרכים מתוחכמות. בנוסף היא מהווה, לצד יחידת "מצדה", כוח נוסף לטיפול באירועי הפרות סדר בבתי הכלא. מספר המשרתים בה עומד על 45 - "וזה לא הרבה", מודה נ'. "זו נטו יחידה התנדבותית, כי מי ירצה לפרפר 24/7, כולל שישי-שבת וחגים? רק מי שבאמת יש בו רוח כזו".

היחידה נוסדה ב-1994, ושנה לאחר מכן נכנסה לפעילות מבצעית. מי שהקים אותה היה אריה ביבי, שהגיע מהמשטרה לתפקיד נציב שב"ס. הייעוד שהוגדר לה בהתחלה היה לוחמה בסמים, אך בשנת 2008 היא עברה רה-ארגון על ידי הנציב בני קניאק, והוסבה ל"מלחמה בפשיעה". "ההגדרה הזו מקיפה כל מחולל פשיעה בתוך הכלא - אם זה סחר בסמים, אם זה מקרה הונאה מבית הסוהר החוצה, ואם זה מתן שוחד לסוהרים", מסביר ג', כשאנו יושבים במשרד של נציבות שב"ס.
 

 
"אנחנו מופעלים על ידי חטיבת המודיעין של שירות בתי הסוהר. בסיס-האם הוא במרכז הארץ, אבל הפעילות היא מהצפון ועד לדרום, בתוך הכלא או בחוץ. יש לנו לא מעט מבצעים שנעשים במרחב הציבורי, כשיש להם השפעה על בתי הסוהר. אנחנו עובדים כמובן עם הגופים המקבילים, בעיקר להב 433 ויחידות של השב"כ".

"הבסיס של הפעילות הוא אך ורק מידע מודיעיני", אומר נ'. "אתה לא יכול לבצע פעילות סמויה ללא מידע כזה. אי אפשר להיכנס סתם למקום ולערוך תצפיות, מעקבים או חיפושים. זה נעשה רק כשיש מידע על הברחה של משהו לכלא – טלפונים, סמים, אמל"ח. במקרה כזה אנשי היחידה שלנו יפעלו בצורה סמויה בתוך בית הסוהר ומחוצה לו, יבצעו תצפיות, יאספו מודיעין וכן הלאה. הם יהיו איפה שצריך אותם, תחת כיסוי, כדי לייצר ראיות".

איך מסתווים בתוך הכלא? מתחפשים לאסירים?

"את זה לא עושים, אבל יש המון אפשרויות בתוך הכלא. יש שם לא רק אסירים וסוהרים, ואני לא אתן דוגמאות מפורשות".

בעוד אסירי האגפים הפליליים רשאים להשתמש בטלפונים ציבוריים כדי לתקשר עם העולם באופן חוקי, באגפים הביטחוניים אין טלפונים כאלה, והברחות המכשירים הסלולריים מיועדות בעיקר לשם. "כמות הטלפונים שבידי האסירים הביטחוניים היא גדולה מאוד", אומר נ'. בשנתיים האחרונות נתפסו כתשעים מכשירי טלפון ועשרות כרטיסי סים. ההנחה היא שהוברחו יותר. "לפי ההערכות מדובר על עשרות מכשירים שהוכנסו לבתי הסוהר.
 
סיכול נסיון הברחת טלפונים אל בית הסוהר (צילום: שב"ס)


מכיוון שזהו מוצר שהם מעוניינים בו במיוחד, שיטות ההברחה וההסלקה עולות על כל דמיון. צריך להבין שאנחנו לא מדברים על טלפון כמו שיש לכל אזרח, אלא על מכשירים מאולתרים. יש להם יכולת להביא 'מוח' של טלפון, שזה הדבר המינימלי ביותר שנחוץ כדי ליצור תקשורת. הגודל של מכשיר כזה הוא כמו שלט של רכב, כי כל מה שלא רלוונטי לא נמצא בו. לא צריך פלסטיקים, ולא צריך כפתורי שמע – זה יהיה על ווליום קבוע שהוא נמוך. הם משתמשים בטלפונים דור 2, שאתה או אני לא היינו קונים, ומהמוח הזה הם יודעים להוציא שיחות והודעות סמ"ס, כל מה שצריך כדי ליצור קשר עם העולם בחוץ.

"התגובה שלנו צריכה להיות בהתאם. אם הם יצירתיים, אנחנו צריכים להיות יצירתיים יותר בשתי רמות. מי שמבצע את העבֵרה נמצא תמיד צעד אחד לפניך, ואתה צריך ללמוד איך לתקוף ואיך לעלות עליו. אנחנו משתמשים במגוון פעילויות כדי לאתר את הטלפונים, כשהרעיון המרכזי הוא לגלות אותם עוד לפני שהם נכנסים, אבל היה ונכנסו – אנחנו גם נדע לבוא ולהוציא אותם".

איך בעצם מבריחים מכשיר כזה לתוך הכלא?

"אמר לי פעם אחד האסירים: איפה שנכנס אוויר, אנחנו נכניס גם טלפון. וזה בדיוק ככה. ההברחה מתבצעת למשל על ידי השלכה מעבר לחומה. מגיע אדם עם רוגטקה, 'יורה' את הטלפון, והאסירים מרימים את זה. אפשרות אחרת היא כשאסירים יוצאים אל מחוץ לבית הסוהר, לדיונים בבית המשפט. גם אם זה בליווי סוהרים, תמיד יהיה מפגש כלשהו עם אסיר אחר – לאו דווקא ביטחוני - ויכול להיות שהוא קיבל טלפון להעביר.

וישנם ביקורי המשפחות, שזה נתיב פתוח לחלוטין. מדובר במאסה של עשרות אנשים שמגיעים בבת אחת לבקר, ואתה לא יכול להפשיט ולחפש על כולם. זה לא פרקטי. הם לא מבריחים את המכשיר בתוך תיק, אלא מחביאים אותו בתוך הגוף. אין קווים אדומים. אסיר ביטחוני רשאי בסוף המפגש לקבל את התינוק שלו לרבע שעה, ולא פעם מצאנו טלפון מוברח בתוך החיתול של התינוק".

כאשר מתבצעת שיחה סלולרית מתוך אגף בכלא, אומרים אנשי דרור, אין ברשותם טכנולוגיה שתזהה אותה בזמן אמת. "יש אמצעי טכנולוגי אחר, שמשבש שיחות, אבל בנקודות מסוימות ובזמנים מסוימים האסירים יודעים להתגבר על זה", אומר ג'.

נ': "יש להם כל הזמן שבעולם כדי למצוא את הפרצה ולהוציא שיחה. אם המשבשים מורידים 95 אחוזים מהקליטה הסלולרית בכלא, אותו אסיר יסתובב כל היום עם הטלפון עד שהוא ימצא את הנקודה שבה יש קליטה".

אולי דווקא כדאי לאפשר להם לדבר, כדי להאזין לשיחות שלהם ולסכל פיגועים?

ג': "את זה צריך לשאול את השב"כ".
 

 
על מנת לאתר טלפונים שהוכנסו לכלא יש צורך הן בהפעלה של מודיעין, והן בחיפושים יסודיים ומושכלים. "העלות של אותו מוח סלולרי זעיר נעה בין 15 ל-45 אלף שקלים, וכשאתה משלם סכום כזה, אתה תסליק את החפץ בצורה הכי טובה שיש", אומר נ'. "החבר'ה שלנו יודעים לזהות למשל אם מישהו התעסק עם שקע החשמל או פירק את המנורה. יש להם עין מאוד מקצועית. הם נכנסים לתא וסורקים אותו במשך כמה שעות. חיפוש בתא של ארבעה אסירים יימשך כשש שעות, עד רמת הבורג. גם אם הסלקת עכשיו טלפון במנורה וכיסית את זה הכי יפה שאפשר, אנחנו נדע לגלות ולהוציא אותו".

הם מציגים בפניי תמונות וסרטונים שמתעדים את אמצעי ההסלקה שנחשפו. למשל, בתוך בור הניקוז במקלחת: הטלפון נעטף בניילון כדי שלא יירטב והוכנס לתוך התעלה, כשהוא קשור בחוט דיג למכסה הניקוז. העין הבלתי מיומנת לא תבחין בחוט הדק והשקוף. מכשיר אחר נעטף גם הוא בניילון, והוחבא בתוך סיפון של כיור. גם שקע חשמלי שימש כסליק, אחרי שפורק מהקיר והוברג בחזרה. במקרה אחר יצרו אסירים מקום מחבוא בחלק התחתון של דלת התא, ושם הוטמן הטלפון. אפילו דאודורנט גויס למשימה, ושימש להחבאת כרטיסי סים.

גם לצורך השימוש בטלפון, אומר נ', "הם עושים אלתורים משוגעים. מטעינים את המכשיר דרך הפלורסנט. יש להם כל מיני חוטי ברזל שבאמצעותם אפשר לבצע שיחות. אלה לא אנשים בחוץ, שמנהלים שיחות נפש אל תוך הלילה או מתכתבים בוואטסאפ. כאן מדובר על שיחות של כמה שניות, המינימום שבמינימום".

זו סצנה שנשמעת כאילו נלקחה מסרט, אך היא התרחשה במציאות לפני כמה חודשים. שני אנשים נפגשים בבית קפה: אחד מהם הוא סוחר סמים, השני סוהר שקיבל שוחד מאסירים כדי שיעביר סמים אל תוך הכלא. בעוד הם משוחחים, עוברת לידם קבוצה של חיילים תמימים למראה. לפתע מתנפלים החיילים על הסוחר ועוצרים אותו. בהמשך יתברר לו כי אלה הם לוחמי יחידת דרור, שתיעדו את המפגש ואת כל מה שנאמר בו. הסוהר המושחת-לכאורה שיתף איתם פעולה מרגע שהאסירים פנו אליו עם הצעת השוחד. גם האסירים ייחקרו, יועמדו לדין, ועונשי המאסר שהם מרצים יתארכו בכמה שנים.
 

"סמים בכלא זה מחולל פשיעה מרכזי", אומר ג'. "הסם הוא מה שאנחנו תופסים, אבל הזרועות שלו, הנגזרות והמשמעויות הן הרבה יותר רחבות. זה יכול להוביל לסכסוכי דמים, לחובות, לסחיטת דמי חסות, לניצול של משפחות האסירים, ניצול של אסירים בתוך הכלא, הצעות שוחד לסוהרים, פגיעה באנשי סגל וכל מה שניתן להעלות על הדעת. גם כשנרקומן פורץ למישהו הביתה, הדייר רואה רק את הפריצה, אבל יש מאחורי זה רקע – רצון למכור את הרכוש הגנוב כדי לקנות סם. קיימת סטיגמה שאומרת שנוח לנו שייכנסו סמים לכלא, כי זה נותן שקט. אלה שטויות, ההפך הוא הנכון. הסמים בכלא מובילים למקומות מאוד לא טובים, ולכן זה יעד מאוד משמעותי ומרכזי בעבודה שלנו".

מה ההיקף של התופעה?

"במהלך 2016 נתפסו בבתי הכלא 4 ק"ג של סמים, וזה המון. קח למשל כדור סבוטקס, שמשמש תחליף סם לצורכי גמילה, אבל גם הוא סם לכל דבר ועניין. בחוץ הוא עולה כ-60 שקלים; בתוך הכלא המחיר שלו הוא בערך 600 שקלים. אתה מבין את המשמעויות? 4 ק"ג סמים בפנים זה כמו מאות קילוגרמים בחוץ. השווי שלהם כאן אחר, המשמעות שלהם, העוצמה, היוקרה ולאן הם מובילים".

"בפעילות האחרונה שלנו נתפסו 42 גרם קוקאין", מוסיף נ'. "גרם אחד של קוקאין, שבחוץ מייצרים ממנו חמש-שש מנות, בתוך הכלא הוא הופך ל-14 מנות, כי מערבבים אותו עם חומרים נוספים. בסופו של דבר זה לא כמו בחוץ, שיש לך כמה אפשרויות לרכישת סמים. בכלא יש סוחר סמים אחד באגף, ולכן המחירים גבוהים".

אילו סוגי סמים מוברחים לתוך בתי הכלא?

"כמעט כל מה שיש בחוץ. קוקאין, הרואין, חשיש, מריחואנה. יש אוכלוסיות מסוימות שאוהבות את האל-אס-די ואת האקסטזי. יש כדורים פסיכיאטריים, שמפוררים אותם ומסניפים". 

ואיך כל זה מוכנס אל תוך הכלא?

"למשל, אסיר יוצא לחופש ו'מטעין' את עצמו. סמים מועברים לאסירים גם על ידי מבקרים, כולל ביקורי התייחדות. חוקית אתה לא יכול להיות בביקורי התייחדות, מטעמי צנעת הפרט. הם נסגרים למשך עשר שעות, ואתה לא יודע מה קורה".

ג': "כל ממשק של אסיר עם העולם בחוץ הוא פוטנציאל להעברת סמים, וקח את זה בדמיון לאן שאתה רוצה. זה יכול להיות ביקור בית, טיפול בבית חולים, דיון בבית משפט וגם חקירה משטרתית. בכל היציאות הללו הוא יכול להיפגש עם מישהו שיעביר לו סמים. היה מקרה של אסיר שיצא לחקירת משטרה, והסמים הוסלקו עבורו על הניידת עצמה: מישהו בא, הדביק את הסם מתחת למדרגה של הניידת, האסיר הגיע, לקח והמשיך. נתקלנו גם באנשי דת שבאו להעביר שיעורים בכלא והכניסו סמים. גם זה קורה".

בשנים האחרונות נעצרו כמה עורכי דין על רקע הברחות של סמים ללקוחותיהם. "היה לנו מידע מודיעיני על עורך דין שעומד להעביר סמים לאסיר בכלא איילון", מספר ג' על מקרה שאירע לפני ימים אחדים. "נערכה פעילות סמויה, ובתום המפגש, כאשר עורך הדין יצא, הוא נעצר על ידי המשטרה. במקביל נתפס אצל האסיר חומר חשוד כסם מסוג קריסטל.

כעת הפרקליט שלו בשלב הארכת מעצר, ובהמשך יוגש נגדו כתב אישום. חשוב להדגיש שרוב עורכי הדין הם אוכלוסייה מצוינת ואמינה, ויש לנו קשרי עבודה טובים איתם. לצערנו יש חריגים, ושם אנחנו נהיה. ברור לנו שעבריינים שנכנסים לכלא לא מפסיקים להיות עבריינים. הם גם לא יזנחו את העסקים שלהם בחוץ. אם צריך, הם ישלחו זרועות לכל הכיוונים, כולל לשוטרים, לסוהרים ולעורכי דין.
 

"כשיש אסיר שמנסה לשחד או להפעיל סוהר לצורך הברחה, והסוהר מגיע לקצין המודיעין ומדווח על כך, נכנס לתמונה מערך הפעלת הסוכנים שלנו. הסוהר מופעל כסוכן, ומתחיל תהליך ארוך, שיכול לקחת חודשים, אפילו שנה. בסוף התהליך, הסוהר נפגש עם מישהו בחוץ, שמעביר לו סמים כדי שיבריח אותם לתוך הכלא. המטרה היא להגיע ל'פיצוח': תיעוד של מפגש כזה על ידי היחידה והמשטרה כדי לתפוס על חם את העברת הסמים".

"אנשי היחידה נמצאים בנקודת המפגש בכיסוי סמוי, ולבסוף מתבצע המעצר", מוסיף נ'. "זו בעצם תפיסה של רשת: יש סוהר שכביכול גויס להבריח סמים, יש בלדר שמעביר לו את הסמים מחוץ לכלא, ויש אנשים בתוך הכלא שאמורים לקבל את החומר ולסחור בו. גם הם מופללים".

איך האסירים משלמים תמורת סמים בתוך הכלא?

"שיטה אחת זו העברה כספית באמצעות אנשים בחוץ. יש שירות של הדואר שנקרא 'מזומן בזמן'. האסיר פונה לבן משפחה למשל ומבקש ממנו להעביר כסף לחשבון כזה. ברגע שיש אישור שהכסף נכנס, הסם עובר לאסיר. כאן אתה רואה את המעגל של הפגיעה גם בגורמים שלישיים. נניח שבן המשפחה אומר שנמאס לו לשלם, או שאין לו כסף. ונניח שהאסיר חייב כסף לסוחר. תחשוב לאן זה יכול להגיע.

"אפשרות אחרת של תשלום היא באמצעות הקנטינה שבכלא: הסוחר יכול לבקש שהאסיר שקונה ממנו סם, ירכוש עבורו מוצרים בקנטינה. בסוף גם זו עסקה של תן וקח, כי אין העברות של כסף מזומן בתוך הכלא".
כמו הטלפונים האסורים, גם הסמים מוסלקים בשלל דרכים יצירתיות. "זה יכול להיות מטאטא שיעמוד בתוך התא", אומר נ'. "כשתיכנס לשם אפילו לא תסתכל עליו, אבל בין השערות שלו מוחבאות מנות סם. המטאטא הזה יכול לעבור בין תא לתא, וכך מתבצע סחר בסמים בתוך האגף. גם בתוך מברשת שיער תמימה אפשר להסליק מנות סם.
   
"הכנסת הסמים לכלא נעשית גם באמצעות ציוד שמביאים בני המשפחה. פותחים למשל תפרים של מכנסיים או מגבות, שמים שם אבקה מפוררת וסוגרים. קשה מאוד לגלות את זה. או שמצמידים מדבקות של מורפיום לבקבוק שמפו. האסיר מוציא את המדבקה, מדביק על עצמו, וכשהחומר נספג לגוף יש לו השפעה כמו של הרואין. היה גם אסיר שחזר מפעילות בחוץ ונמצא עליו מרקר. כשפתחו את המרקר, גילו שהוא מפוצץ בחשיש. שתבין לאילו רזולוציות יורדים בחיפוש".

בין השאר נעזרים אנשי היחידה בכלבים שאולפו לאתר סמים. אחד הכלבים העומדים לרשותם מסוגל לאתר אפילו מכשירי טלפון. "זה הכלב היחיד בארץ שיודע להריח טלפונים", אומר נ'. "הוא מזהה את הריח של סוללת הליתיום. גם אם המכשיר מגיע בלי הסוללה, הכלב עדיין יידע לאתר אותו, כי הריח נשאר".

בניגוד לטלפונים ולסמים שמוברחים אל הכלא מבחוץ, אמצעי הלחימה שבידי האסירים הם ברובם המוחלט מתוצרת עצמית. מדובר בעיקר בדוקרנים, שמשמשים לאיום ופגיעה באסירים אחרים, לפעמים עד כדי רצח. בשנתיים האחרונות נתפסו כמאתיים כאלו. "זו יכולה להיות כל חתיכת מתכת, אפילו כפית שמחדדים את הקצה שלה", מסביר נ'. "יכולים לפרק לייסט של חלון ולעשות ממנו דוקרן. גם פלסטיק משמש לייצור דוקרנים: מחממים פלטה חשמלית ומשפשפים בה את הפלסטיק כמו במשחזת. פעם היו עושים את זה על החרסינות, וכשסוהרים היו רואים שכל החרסינה מקושקשת, הם ידעו שיש דוקרנים באגף.

"חלק מהאסירים עובדים במפעלים, ולהם יש נגישות גם למסמרים, מוטות ברזל וכדומה. במקרים האלה יש הקפדה ברמת בית הסוהר. נעשים חיפושים כדי שהם לא יחזרו לאגף עם אמצעים כאלה ואחרים".
 

 
לאילו מטרות מיוצרים הדוקרנים?
"אם אתה סוחר סמים ואתה בלעדי באגף, אתה צריך כמה חיילים שישמרו עליך. גם אם מעבירים אותך מכלא אחד לאחר, אתה צריך שיהיה אתך משהו. אתה לא מגיע לאוניברסיטה אלא לסביבה עבריינית שבה אין לך חברים, ואתה לא מגיע עם עוד עשרה אנשים שנותנים לך ביטחון. בדרך כלל מחזיקים אמל"ח כהגנה, אבל הגנה פעמים רבות הופכת להיות תקיפה. הם יעשו בזה שימוש במאבקים בין כנופיות ובסכסוכים פרטיים. העולם העברייני הוא עולם של כוח.

"ברוב המוחלט של המקרים, אנשי היחידה עורכים את החיפוש באופן מפתיע ומצליחים למצוא את האמל"ח המוחבא - דוקרן בתחתונים או להב של סכין יפני בפה. החבר'ה הוותיקים עדיין משתמשים בסכין גילוח ומחביאים אותו בתוך הפה. לרוב האסירים יש כבוד לאנשי היחידה, וכששואלים אותם אם הם מחביאים משהו בפה, הם מיד מוציאים. הם לא יתעסקו איתנו בקטע הזה".

נ' מסביר שגם הסגל המקומי של כל אחד מבתי הכלא עורך חיפושים כדבר שבשגרה. "אותנו מפעילים למציאת אמל"ח כשיש מידע מודיעיני. המטרה בסוף היא לא רק לתפוס, אלא גם לשייך את זה לאסירים ולייצר ראיות להגשת כתבי אישום. זה היתרון של היחידה על הכוחות האחרים, זו המומחיות שלנו".

ג', בן 42, הגיע לשב"ס לפני שמונה שנים. לפני כן שירת במשמר הגבול כסגן מפקד יחידת בילוש וכמפקד של יחידה מיוחדת. "בשב"ס שירתי בהתחלה כמפקד פלגה ביחידה המבצעית 'נחשון'. לאחר מכן הייתי סגן מפקד בית מעצר בירושלים, קצין מודיעין של יחידת נחשון וסגן מפקד כלא איילון. לתפקיד הנוכחי הגעתי לפני חצי שנה. הרקע שלי בבתי כלא נתן ערך מוסף לשירות שלי ביחידת דרור".

נ' צעיר יותר, בן 37, אך נושא עמו ותק של 14 שנים בשב"ס. ביחידת דרור הוא משרת מאז 2006. "בתקופת עבודתי כסוהר נחשפתי ליחידה, ביקשתי להתקבל אליה ועברתי את המיונים וההכשרות. התחלתי כלוחם בצוותים, עשיתי כמה תפקידים מודיעיניים, ואז יצאתי לקורס קצינים. לפני התפקיד הנוכחי, כקצין מבצעים והדרכה, שימשתי כמפקד צוות".

דרור היא כאמור יחידה קטנה, שבוחרת את לוחמיה בקפידה. "המועמדים מגיעים מתוך שב"ס ומחוצה לו", מספר נ'. "ההכשרה נעשית בכמה שלבים, כשהראשון הוא מעין ריאיון מיון. מי שעובר אותו מתקבל לגיבוש לוחמים, שנמשך שלושה ימים. עוד לפני הגיבוש המועמדים עוברים מיון קפדני גם מבחינת ביטחון מידע, לראות אם הם מתאימים ומורשים בכלל להגיע ליחידה כזו. הגיבוש מתקיים בכל פעם במקום אחר, כשהמהות שלו היא לבחון יכולות פיזיות ונפשיות. אנחנו בודקים כל מיני דברים, למשל אינטראקציה חברתית. תוכן המשימות הוא ברמת סיווג גבוהה מאוד, כדי שהמועמדים לא יידעו מראש מהן. אנחנו גם משנים את המשימות מגיבוש לגיבוש".

איך נראית משימה כזו?
"למשל, ניקח אותם לקניון, ניתן למועמד שני שקלים, נשלח אותו למקדונלד'ס לקנות גלידה שעולה שלושה שקלים, וגם נבקש ממנו להוציא את כל הפרטים של המוכר. יש לו בשביל זה עשר דקות, וכמובן אסור לו לומר שהוא במבחן ושהוא איש ביטחון. עכשיו, מועמד יכול לחזור אחרי שתי דקות עם גלידה ועם כל הפרטים ובכל זאת להיכשל, ויכול להיות מועמד שלא ישיג את מה שהתבקש ובכל זאת יעבור. לא תמיד העמידה במשימה היא מה שחשוב. יהיו שלושה מעריכי שטח שיסתכלו עליך, אחד גלוי ושניים סמויים. ככה אנחנו בוררים את האנשים בפינצטה".

נ' מוכן גם לגלות איך עבר אחד המועמדים את מבחן הגלידה: "לא היה לו שום ניסיון בעולם המודיעיני, אבל הוא עשה משהו מבריק. הוא חיכה ליד הדוכן כדי שהמוכרת תקלוט אותו בעין, ואז התקרב ואמר לה: 'הילדה שלי, בת ארבע, יושבת באוטו ובוכה שהיא רוצה גלידה של מקדונלד'ס. יש לי רק שני שקלים, תעשי לי טובה'. כשהיא הסכימה, הוא אמר לה: 'אני חייב לכתוב עלייך מכתב תודה להנהלה, תני לי את הפרטים שלך'. ככה הוא יצא עם הגלידה ועם כל הפרטים.

"במבחן אחר אנחנו יכולים להגיע לבניין מגורים, ולהגיד למועמד 'יש לך שש דקות כדי לשבת לקפה עם הבחורה הנחמדה שגרה בקומה השלישית'. בחורה שהוא כמובן לא מכיר. כך אנחנו רוצים לבחון את הגישה שלו, את יכולת ההתערות. לפעמים המועמד אפילו לא יידע שהוא במבחן: נגיד לו שיחכה כביכול להסעה, ואז נשלח 'עבריין' שיאיים עליו או ניידת משטרה שתטריד אותו, כדי לראות את התגובות שלו".
   
לגיבוש האחרון, הוא מספר, הגיעו שלושים נבחנים, ומתוכם התקבלו רק ארבעה. "מי שעובר את הגיבוש מתגייס ליחידה ועובר קורס לוחמים. זה קורס קטן ואינטנסיבי מאוד, בהשתתפות כעשרה אנשים, שנמשך חודש וחצי. הם לומדים את כל פעילויות היחידה ואיך מבצעים אותן, ברמה העיונית וברמה המעשית. לומדים גם כתיבת דו"חות פעולה ואיך להעיד בבית משפט, כי בסוף זה מה שחשוב. אתה יכול להתחפש למטאטא ולהביא חצי קילו של סמים, אבל אם התיק ייפול בבית המשפט, זה לא שווה שום דבר".

עם סיום הקורס מתחילה ההכשרה המעשית. "השלב הראשון הוא חניכה, שזה אומר להיות צמוד במשך שלושה חודשים ללוחם ביחידה ולראות איך עובדים תכל'ס בשטח. אנחנו משקיעים בבנאדם כמעט חצי שנה של הכשרות עד שהוא מתחיל לעבוד. ביחידה קטנה אתה לא יכול להתפשר על המקצועיות של אף אחד. אם לא תרד איתו לרזולוציות הכי קטנות בהכשרה שלו, הוא עלול לאתר למשל שני טלפונים במקום שלושה. אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו".

מבחינת היחידה, לא רק הלוחם עצמו מגויס אליה, אלא גם בת הזוג שלו. "כשמועמד מתקבל, אנחנו מבקשים ממנו שידבר עם האישה ויבקש ממנה אישור", אומר נ'. "אני לא צוחק. אני למשל כבר חודש עם הקורס של המתגייסים החדשים, משש בבוקר עד חצות הלילה כל יום. יש לי אישה ושני תינוקות בבית. בלי בת זוג חזקה שנותנת לך גב, אתה לא מחזיק מעמד. גם כשאין פעילות, אתה צריך להיות זמין כל הזמן. אתה הולך לשירותים עם הטלפון. אתה הולך לבית כנסת ביום כיפור עם הטלפון. אם אתה בחוף הים, אתה צריך לעדכן את מפקד הצוות שלך שאולי לא תהיה זמין. בכל רגע יכולים להקפיץ אותך, כל הזמן אתה בהיכון לפעילות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg