ראשי » חדשות » בארץ

"כל כולו לקהילה": נפרדים מהרב של מצפה רמון

הרב דניאל עמרם בר-מוחא ז"ל נאבק במחלת הסרטן, אך נהרג בתאונת דרכים. בקהילה מספרים על רב מסור וצנוע, שהיה גם חבר קרוב לדתיים ולא דתיים. "הוא היה הכותל של אנשים במצפה רמון"

קהילת מצפה רמון נפרדה אתמול (ד') בצער מהרב דניאל עמרם בר-מוחא זצ"ל, רבה הספרדי של מצפה רמון מזה כמעט 40 שנה. הרב בר-מוחא נהרג אתמול בצהריים בתאונת דרכים בגדרה, ככל הנראה מכיוון שלקה בדום לב והתמוטט על ההגה.
   
הרב בר-מוחא נאבק בשנה האחרונה במחלת הסרטן ועבר טיפולים בבית החולים בילינסון, אך למרות זאת התעקש להמשיך להגיע למצפה רמון ולשרת את הקהילה. בנו יצחק סיפר בשיחה עם 360: "היה לו סרטן בריאה. עברה עליו שנה מאוד קשה. אחרי ההתאוששות מהטיפולים הוא היה חוזר למצפה רמון, קובר אנשים, נמצא בהלוויות של אנשים, מספיד אותם – וחוזר לטיפולים". הבן סיפר כי למרות מחלתו של אביו, מותו הפתיע את כולם: "לא תיארנו שזה יבוא כל כך מהר", אמר.

יצחק העיד שלאביו היה קשר אישי קרוב עם אנשי הקהילה. "הוא היה הכותל של אנשים במצפה רמון. לא רק רב אלא גם פסיכולוג, בכל נושא היה מבין". רבים מהתושבים באו ללוות את הרב בדרכו האחרונה. "הגיעו להלוויה אנשים שהוא ליווה מהלידה שלהם דרך הלידה של הילדים שלהם, בריתות וחתונות וכל מעגל החיים", סיפר בנו. הרב היה אהוב גם על התושבים החילונים. "לא נתקלתי בציבור חילוני שכל כך אוהב רב", אמר יצחק. "אנשים שאין להם קשר לדת כתבו בשברון לב על לכתו".
   
יו"ר המועצה הדתית במצפה רמון, מוטי בטיטו, אמר ל-360 כי במועצה עדיין לא מעכלים את מותו של בר-מוחא. "אנחנו כל כך מבולבלים וכואבים", סיפר בטיטו. "אני אומר לך באחריות – אין חמישה רבנים כאלה בארץ. זה רב שהיה כל כולו לקהילה. הוא היה מאוד צנוע וחכם וידע המון. היה כל כך אכפת לו לקרב לבבות, והכול בחיבה ואהבה ובלי כפייה".

"בשבילנו זה לא רק רב", הוסיף בטיטו. "זה חבר, זה אח, זה אבא. הוא תמיד היה עושה שלום בית, הוא לא היה יוצא מהבית עד שבני הזוג לא היו מתחבקים. אם לי באופן אישי הייתה בעיה הייתי משתף אותו בהכול".

הרב בר-מוחא הגיע למצפה רמון בגיל 21, אחרי שהוסמך לרבנות על ידי הרב עובדיה יוסף, ונשאר שם עד יום מותו. "אימא שלי תמיד אומרת שהוא פשוט יצא לגלוּת", סיפר יצחק. "הוא בא לפה ילד. היה לו מאוד קשה. זאת הייתה שליחות מבחינתו. הוא התחבר מאוד לקהילה למרות כל הקשיים של ההתחלה".

יצחק היה קרוב לאביו וסיפר שתמיד דאג למשפחה: "הוא חי בדירה צנועה, הסתפק במועט בכל דבר והיה חשוב לו שהילדים שלו יהיו מסודרים". עוד סיפר יצחק כי אביו אהב מאוד את המדינה. הוא התגאה בכל הזדמנות בשירותו הצבאי של בנו, שנקרא על שם הסב שנהרג במלחמת ששת הימים. "לא היה לנו זמן להיפרד", סיכם בנו בצער.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg