ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אחרי העסקה: היכן עומדים יחסי ישראל-סעודיה?

בפסגה הערבית־אמריקנית בריאד המזומנים דיברו: הסכמים במאות מיליארדים נחתמו, בעיות המזרח התיכון הוזכרו בעיקר בהקשר הכלכלי, והפלסטינים המאוכזבים נותרו מאחור. נוכחות ישראלית עסקית באזור כבר מזמן אינה סוד

קבלת הפנים שנערכה לנשיא האמריקאי בערב הסעודית יכולה להיכנס תחת ההגדרה פסטיבל. מחול החרבות היה אנקדוטה אחת שזכתה לפרסום בעקבות תנועות האגן של המלך הקשיש סלמאן בן עבד אל-עזיז ואחריו הנשיא טראמפ, אבל אין ספק שחוץ מהביקור החשוב, הסעודים חגגו את סיום תקופתו של ברק אובמה.

הסכם הגרעין עם האיראנים היה קו שבר ביחסים. בערב הסעודית לא יכלו לסלוח על תקיעת הסכין האמריקאית בגבם, ושמחו שהילרי קלינטון, נציגת המשטר הישן, הפסידה. מאז כניסת טראמפ לתפקיד העבירו הסעודים לארה"ב טריליון ו-150 מיליארד דולרים. 350 מיליארד בעסקת נשק שנחתמה במהלך הפסגה שהתקיימה בריאד, עוד 750 מיליארד דולרים ששם הנסיך מוחמד בן סלמאן בעת ביקורו בוושינגטון כהשקעות בעמק הסיליקון האמריקאי, ועוד השקעות עתידיות בהיקף של 50 מיליארד דולר. מה שנראה כפזרנות כספית של אילי הנפט, מתברר כמהלך אסטרטגי ארוך-טווח.

"יש פה אינטרס הדדי מובהק", אומר לנו יוסוף, פרשן סעודי. "הסעודים משקיעים עכשיו בחברות שיניבו להם רווחים בטווח הארוך, ויפצו על אובדן ההכנסות מהנפט בעשור הקרוב. מבחינת נשיא ארה"ב הנכנס, מדובר בכסף נזיל שמבריא את הכלכלה האמריקאית ומכניס עוד ועוד מקומות עבודה, וזה מה שמעניין אותו עכשיו".

פועל יוצא מחיזוק הקשרים בין ארה"ב למדינות המפרץ עשוי להיות חיזוק הקשרים בין ישראל למדינות הללו. השאיפה לנרמול יחסים מעולם לא הייתה כה עזה, אך פעילות הדדית בין המדינות למעשה כבר קיימת. "אנשי עסקים וחברות עסקיות פועלות במדינות המפרץ כבר שנים. ברוב המקרים מדובר בחברות שלא מזוהות כישראליות באופן רשמי, אבל כולם מודעים למציאות", אומר הפרשן הסעודי.

המסחר המתנהל במדינות המפרץ מגוון מאוד: יהלומים, זהב, מוצרי יוקרה וגם ידע חקלאי וטכנולוגי.

היבט אחר של היחסים בין מדינות המפרץ לישראל מתקיים במישור הרפואי. אחד הסיפורים שזכו לפרסום היה הצלת חייה של נסיכה מבחריין. הנסיכה בת ה-50 שהייתה זקוקה לניתוח דחוף הוטסה מבחריין לקפריסין, ומשם לישראל. משדה התעופה היא הגיעה באמבולנס לבית החולים רמב"ם, אושפזה במחלקה הקרדיולוגית, ועברה ניתוח שהציל את חייה. "ישראל ידועה ברפואה המתקדמת שלה, והדבר מושך בעלי אמצעים מערב הסעודית וממדינות המפרץ. יש פרוצדורה ידועה למדי שמאפשרת את העניין. בדרך כלל, אחרי התיאומים הנדרשים החולים מועברים משדה התעופה ישירות לבתי חולים בישראל, ומובן שזה תורם לנרמול היחסים", אומר הפרשן הסעודי.

המידע על פעילות עסקית ורפואית בין ישראל למדינות המפרץ נשאר מתחת לפני השטח. היקף שיתוף הפעולה העסקי לא ברור, והסודיות נשמרת כאינטרס של שני הצדדים.

עמירם, שם בדוי, מכיר את הפעילות הישראלית  העסקית שמתנהלת באזור. "מדינות במפרץ מנהלות קשרים כלכליים עם ישראל באופן ישיר", הוא אומר. "כל חברה בעלת זהות זרה יכולה לעבוד במפרץ. החברות הישראליות הן חברות בינלאומיות, ולכל אחת מהן יש חברות-בנות אמריקאיות או אירופיות".

טיב היחסים בין ישראל לערב הסעודית קיבל כבר פומביות בפורומים שונים. הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון דיבר על מפגשים חשאיים עם נסיכים סעודים, וראש הממשלה בנימין נתניהו אף הביע תקווה להפוך קשרים חשאיים עם מדינות ערב סוניות לגלויים ופומביים.

למרות תחושת ההתקדמות, עמירם מסייג: "יש פער גדול בין היחסים הנוכחיים לבין נרמול יחסים, שמשמעותו לעמוד יחד מול מצלמה ולומר זאת באופן גלוי".

ביקורו החטוף של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בבית-לחם מלמד אולי על המשקל שהוא נותן לפלסטינים בדרך להשגת "הדיל הגדול" שעליו הוא מדבר. טראמפ דיבר על המלחמה בטרור ועל פיתוח ושגשוג כלכלי, והכניס את הפלסטינים לפסימיות. "אבו-מאזן היה נראה מפוחד, כמו מישהו שהבהירו לו בפגישות בוושינגטון ולאחר מכן בפסגה בערב הסעודית שאין לו ברירה ושהוא חייב להגיע להסכם, אחרת הוא הופך להיות בלתי רלוונטי מבחינת כלל המדינות", אמר לי גורם פלסטיני שפגשתי במבנה הנשיאותי בבית-לחם לאחר הנאום. "הוא מבין שהוא חייב לסגור עסקה ומנסה עכשיו להשיג כמה שיותר, כי הסוגיה הפלסטינית הולכת ונעשית פחות ופחות חשובה".

את התחושה הפלסטינית מנסה להסביר הפרשן הסעודי: "מה שחשוב למדינות המפרץ ובמיוחד לערב הסעודית הוא היציבות האזורית. בזה עסקה הפסגה של מדינות ערב והאסלאם עם ארה"ב. נכון שאפשר להמשיך לפתח את הכלכלות האזוריות ולקדם הרבה תוכניות משותפות, אפילו ביטחוניות. אבל כל עוד קיים הסכסוך הזה בין ישראל לפלסטינים, הוא משמש מקור לבעיות וגורם שמתסיס את האזור".

עמירם, הגורם הישראלי הבקי ביחסים המסחריים המתנהלים היום במפרץ, קובע שהאמירות בפסגה היו לא יותר ממס שפתיים. "עד האביב הערבי, משטרים בעולם הערבי הקפידו לשמר את העניין הפלסטיני בכותרות. זאת הייתה דרך מצוינת לנתב את הכעס והזעם של האזרחים לכיוון האויב הציוני. חלקם אפילו ביססו את הלאומיות שלהם על שנאה לישראל. אבל אז באו 'צעירי המהפכה' והתחילו לדבר על כלכלה, עבודה ואיכות חיים. המנהיגים היו צריכים ללמוד בדרך הקשה שהתרגיל הישן כבר לא עובד ושחייבים לדאוג לאזרח. לכן הביטחון האישי והיציבות הכלכלית והביטחונית תפסו את מקומה של ההזדהות עם המשבר הפלסטיני הרחוק מהעין. ובכל זאת, הסעודים היו רוצים לראות את הישראלים והפלסטינים מגיעים להסכם. איזה הסכם, לא ממש מטריד אותם".

ד"ר מיכל יערי, מומחית למדיניות הסעודית מאוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה הפתוחה, חולקת על התזה הזו. לדעתה, ערב הסעודית רואה עצמה כמי שנמצאת בחוד החנית במאבק הפלסטיני למען הקמת מדינה. "לא סתם שתי יוזמות השלום הסעודיות עסקו בעניין הפלסטיני כנושא העיקרי. יתרה מכך, גם אם סעודיה מוכנה לעכב את יישומם של חלק מהסעיפים של יוזמת השלום הערבית, כמו הנסיגה מהגולן, היא לא תוותר על העניין הפלסטיני. באותה נשימה, חשוב לה מאוד להגיע להבנות עם ישראל, ולכן ביחס לסוגיית הפליטים נאמר במפורש ביוזמה שהיא תיפתר בהסכמה.

"מי שחושב שקיומם של אויבים משותפים בין סעודיה לישראל יקהה את העיסוק בסוגיה הפלסטינית, טועה. הסעודים רואים את הנכונות הישראלית לשקול את מדיניותה מחדש ביחס לפלסטינים כתנאי להתקדמות במשא ומתן. העניין הזה הובלט בשבועות האחרונים בדיווח התקשורתי על הסכם מתרקם".

העסקה המרכזית שנחתמה בין ארה"ב לערב הסעודית היא עסקת נשק בהיקף כולל של 350 מיליארד דולרים. מסוקי קרב, ספינות מלחמה, טנקים מתקדמים ומערכת הגנה מפני טילים הם רק חלק מהעסקה, שהדאיגה גורמים בישראל, למרות התחממות היחסים.

הצבא הסעודי, המונה כ-250 אלף חיילים, נחשב צבא שמאומן בדוקטרינה מערבית. תקציבו השנתי נאמד ב-70 מיליארד דולרים וחייליו מצוידים בנשק המתקדם ביותר. למרות זאת, החיילים הסעודים לא נחשבים חיילים מוצלחים. אחת הסיבות היא שדרגת הפיקוד המתקדם מתאפשרת רק לבני נסיכים, עניין שמגביל מפקדים מוכשרים בעלי מעמד נחות מלהתקדם ולהצעיד את הצבא הסעודי לרמות גבוהות יותר. הסעודים הסתייעו בעבר ובהווה בסיוע חיצוני מלוחמים מיומנים יותר כמו טייסים ירדנים או לוחמים מצרים, שסייעו להם בין היתר בלוחמה מול החות'ים בתימן.

טראמפ בסעודיה (צילום: רויטרס) 

 
על הצבא הסעודי הרשמי מפקד שר הביטחון מוחמד בן המלך סלמאן. בשנתיים האחרונות, בחסות אביו המלך, הוא מצליח לחזק את מעמדו הפנימי. אף שהוא רק בן 31 הוא נחשב כוכב עולה בערב הסעודית, והצליח לתפוס מעמד חזק מאוד במדינה ומחוצה לה. אך חרף מעמדו המתחזק, הוא אינו היורש המוכרז. המלך סלמאן מינה ב-2015 את מוחמד בן נאיף, בן ה-57, לרשת את כיסאו בבוא העת. הוא משמש שר הפנים ויו"ר המועצה החדשה לעניינים מדיניים וביטחוניים, וחשוב מכך - הוא מפקד על הביטחון הלאומי. זהו מנגנון מאומן וחזק שנועד בעיקר לשמירה על המלך ועל ביטחון הפנים, והוא כולל את המשטרה, המודיעין, המקבילה המקומית לשב"כ, וזרוע דתית שמתווכחת עם קיצונים דתיים.

השאלה מי ימלוך תחת סלמאן כשילך לעולמו מטרידה מאוד את הסעודים, משום שלא תמיד היורש הרשמי אכן זוכה לשבת על כיסא המלוכה, וכבר היו דברים מעולם.

"האיש החזק כיום בממלכה הוא בנו של המלך, מוחמד בן סלמאן", מסבירה ד"ר יערי. "למרות גילו הצעיר הוא חתום על שורה של החלטות פורצות דרך במדיניות הסעודית בנושאים מגוונים: בהיבט הכלכלי, 'חזון 2030', אותו חזון שמטרתו לגוון את הכלכלה הסעודית ולהפחית את תלותה בנפט, הוא פרי יוזמתו.

"במישור המדיני, סעודיה הרחיבה משמעותית בשנתיים האחרונות את קשרי החוץ שלה עם מדינות רבות, ומי שיזם ודחף את החשיבה המחודשת על מדיניות החוץ הסעודית הוא בן המלך. גם באשר לזכויות האדם, ובפרט לגבי מאבק הנשים, ניכר כי מוחמד בן סלמאן הוא רפורמטור. השאלה הגדולה היא מה יהיה ביום מותו של המלך. לעת עתה, מי שאמור לרשת אותו הוא מוחמד בן נאיף, ואילו מוחמד בן סלמאן הוא יורש העצר השני. אבל צריך להיזהר מאוד כשרוצים להכריע אם מוחמד בן נאיף אכן יתמנה למלך בבוא היום".
 
ד"ר יערי סבורה שלמרות הזרמים הפנימיים בסוגיית היורש, לסעודים יש בעיות אחרות שדורשות טיפול. "יש להם אתגרים מהותיים במישור הביטחוני החיצוני ובמישור הפנימי. התנודות במחירי הנפט והתלות הסעודית בהם מסוכנות לערב הסעודית. לירידה במחירי הנפט יש קשר ישיר לביקורת על השלטון ולבעיות כמו אבטלה, נישואין, קשיי דיור ועוד, ולכן עליה לעבור שינויים מהותיים כדי לצעוד אל עידן ההתנתקות מהנפט.

"נוסף על כך, סעודיה נמצאת בתקופה מכוננת שבה נשאלות שאלות קשות על צביונה ועל אופייה. האם פניה להכבדה של חוקי האסלאם, או שמא החשיפה האינטנסיבית למערב מובילה אותה לעידן של הגמשת האסלאם האולטרה-אורתודוקסי. שאלה זו עלתה ביתר שאת ביחס למאבק הנשים לזכויות.

"מוחמד בן סלמאן מודע היטב לאתגרים העומדים לפתחה של הממלכה, ונראה כי הוא מטיל את כל כובד משקלו כדי שסוגיות אלו יטופלו במקצועיות ובאחריות ציבורית. אלא שכל האתגרים הללו מצריכים עבודה מאומצת, ואת רוב תוצאותיה אפשר יהיה לראות רק בעוד כמה שנים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg