העמותה שמגייסת נוצרים לצה"ל על סף סגירה
האב גבריאל נדאף רשם הצלחה מרשימה בתחום גיוס נוצרים לצה"ל, וגם במאבק ההסברתי למען ישראל. בהיעדר תמיכה ממשלתית הוא ייאלץ לסגור בקרוב את העמותה שהקים. "תמיד יש סכנה שהכול יחזור אחורנית"
מדי יום שישי מגיעים חיילים, חיילות ובנות שירות לאומי למשרדי 'פורום גיוס העדה הנוצרית' בנצרת-עילית כדי להיפגש עם האב גבריאל נדאף ועם מתנדבי העמותה. הם באים לספר על השירות הצבאי והלאומי, לדבר על מצוקות בבית ובצבא ולקבל ברכה. רבים מהם התגייסו לצבא בעקבות פעילות הפורום.
האב נדאף אוהב לספר על החיילים הללו, שמשרתים בכל היחידות: גולני, צנחנים, גבעתי, קורס טיס, סיירות מובחרות, אפילו גלי צה"ל. במשמר הגבול יש מאחז שלם של לוחמים נוצרים. לא כל חייל נוצרי דובר ערבית מקבל את ברכת המשפחה להתגייס, ורבים מהם חווים התמודדות לא פשוטה בהקשר זה.
"יש לנו לא מעט חיילים שבאים ממשפחות פוליטיות מובהקות כמו בל"ד או הקומוניסטים", מספר נדאף. "ההורים שלהם משתתפים בעצרות נכבה ובהפגנות נגד המדינה, והם לובשים מדים ונלחמים בשורות הצבא. יש לנו חייל שהוריו החרימו אותו. אחריו התגייס אחיו הצעיר. יש לנו חייל שהוא בן יחיד והתעקש להתגייס לגולני. זו מהפכה. לא היו דברים כאלה בתולדות הציבור הנוצרי דובר הערבית במדינת ישראל".
המהפכה הזו נתקלת באתגרים רבים. המכשול העיקרי הוא שמקבלי ההחלטות במדינת ישראל אמנם מצהירים על תמיכה בחיילים הנוצרים ומחבקים פומבית את האב נדאף ואת הפורום לגיוס העדה הנוצרית, אך בפועל לא מסייעים כלכלית ולא מסירים מכשולים.
בשנה הקרובה, אם לא יתרחש שינוי משמעותי, ייסגרו משרדי הפורום בנצרת-עילית אחרי חמש שנות פעילות. השלט 'פורום גיוס העדה הנוצרית' ודגל ישראל שמוצבים בגאווה על בניין המשרדים בנצרת-עילית, יקופלו ויאופסנו.
מעטים היו התורמים לפורום, והמרכזיים שבהם היו הכומר ג'ון הייגי ו'הקרן לידידות'; מדינת ישראל מעולם לא תמכה כלכלית. האב נדאף זכה להצהרות תמיכה מכל המפלגות הגדולות והציוניות בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לכנס הראשון של הפורום והצדיע לפעילים. שרים וחברי כנסת של הליכוד הצהירו מעל כל במה על תמיכה בפעילות הפורום. לאירוע האחרון שהתקיים בחג המולד במועדון התרבות הצנוע בנצרת-עילית הגיעה שרת המשפטים איילת שקד, והתקבלה בחום רב. בפועל, שקל אחד לא הועבר לעמותה מקופת המדינה.
פורום הגיוס הוקם לפני חמש שנים בידי האב גבריאל נדאף וכמה קצינים ושוטרים בני העדה הנוצרית. מאז הקמתו נרשמה עלייה דרמטית בנתוני הגיוס של בני העדה הנוצרית. בעקבות הקמפיין הציבורי שיזם נדאף למען הגיוס לצה"ל, הוא ופעילי הפורום ספגו השמצות, הכפשות והתנכלויות מגורמים לאומניים במגזר הערבי. חברי כנסת כמו באסל גטאס, חנין זועבי ואחרים כינו אותו "בוגד", "משת"פ ציוני", "סוכן מוסד" ושלל כינויים אחרים.
לפורום יש מניות יסוד בעליית המתגייסים לצה"ל ולשירות הלאומי. כל מחזור של מסיימי י"ב בקרב הנוצרים דוברי הערבית מכיל כ-1,500 צעירים. כ-100 מתוכם מתגייסים לצה"ל, ו-500 פונים לשירות לאומי. במילים אחרות, יותר שליש מבני הנוער הנוצרים בכל מחזור בוחרים לשרת את המדינה. מדובר בתקדים של השנים האחרונות.
אבל לא רק בכך עוסקת העמותה. במשך השנים הפך האב נדאף למעין שגריר של ישראל ברחבי העולם, והעולם הנוצרי בפרט. בזמן שנוצרים נטבחים ברחבי המזרח התיכון, הוא נואם באו"ם, בפרלמנטים באירופה ובקונגרס האמריקאי על החיים הבטוחים וחופש הדת שהנוצרים בישראל נהנים מהם. מדינות קתוליות פרו-פלסטיניות בדרום אמריקה אירחו אותו כנציג ישראלי שמשמיע קול אחר ומציג זווית שונה על מדינת ישראל, וכך גם בדרום אפריקה. רק לאחרונה נאם בקונגרס שנתי של נוצרים אוהבי ישראל שהתקיים באוסטריה ועסק בחיי הנוצרים במדינת ישראל. כשהוא בישראל, אין שבוע שבו הוא לא מרצה לפחות מול משלחת אחת מחו"ל.
"ב-2014 נאם האב נדאף במועצת זכויות האדם של האו"ם על מצב הזכויות של הנוצרים במזרח התיכון ובמדינת ישראל", מספר פעיל הפורום עמית ברק. "הנאום היה בערבית. האב נדאף אמר שהמקום הבטוח ביותר לנוצרים והמדינה היחידה שבה נוצרים משגשגים היא המדינה היהודית. הסתכלתי על נציגי המדינות הערביות. הם ישבו קפואים. אחרי הנאום הוא זכה ללחיצות ידיים רבות מנציגי מדינות באפריקה, באירופה ובדרום אמריקה".
אחד הביקורים המשמעותיים של האב נדאף היה בצ'ילה, מדינה נוצרית שחיה בה קהילה פלסטינית נוצרית המונה חצי מיליון איש. צ'ילה, החברה ב-OECD, מצביעה באופן קבוע נגד ישראל באו"ם. נדאף נפגש שם עם כמרים, עם נציג הוותיקן ועם פקידים במשרד הדתות.
"עם האנשים האלה הוא מדבר על מקומה החשוב של מדינת ישראל במזרח התיכון, גם בהיבט התיאולוגי", אומר ברק. "בסוף, כששואלים אותו בצ'ילה 'אז מה אתה רוצה שנעשה? תן לנו עצה', הוא אומר שיפקחו על הכסף שזורם מצ'ילה לחמאס ולחיזבאללה. הקהילה הפלסטינית-נוצרית מעבירה סכומי עתק לארגוני טרור, והאב נדאף מסביר לצ'יליאנים כמה זה מעוות שמדינה נוצרית מאפשרת הזרמת כספים לארגוני מוסלמיים קיצוניים".
מדוע אין משרד ממשלתי שמוכן לתמוך בפעילות הזאת?
"כי אין שום רצון לסייע", משיב ברק. "שרים בימין לא טורחים לעזור באופן ממשי. זה תמיד נגמר בתירוצים של יועצים משפטיים וחשבים כלכליים. שר האוצר כחלון העביר אותנו לפקידים, ושם זה נתקע. השרה גילה גמליאל מהמשרד לשוויון חברתי מריצה תוכנית למגזר הערבי, אבל אין בתוכנית הזו שום התייחסות לנוצרים או למיעוטים שמתגייסים למדינה, לשירות לאומי או להסברה בחו"ל".
האב נדאף טוען שהיחס שקיבלה העמותה במשרד לשוויון חברתי היה מזלזל. "העבירו אותנו מכאן לשם. לא מתייחסים באמת לפעילות שלנו. אומרים דברים לא נכונים, מתעלמים. אני מתבייש. לא מדובר רק על גיוס לצבא, אלא על מהלך רחב יותר של השתלבות בחברה הישראלית ושל מעמד לעדה הנוצרית".
במשרד החינוך לא מתייחסים לבקשות של חברי הפורום להיכנס לבתי ספר ערביים ולהציג את האפשרות של גיוס. "במערכת החינוך יש בעיה קשה", אומר ברק, "מנהלי בתי הספר הכנסייתיים והציבוריים לא נותנים לנו להיכנס. גם משרד הביטחון וצה"ל לא יכולים להיכנס. איך אנחנו מעבירים את הבשורה? מפה לאוזן. האב נדאף מקיים חוגי בית ביישובים הערביים, ואח מביא אח וכן הלאה. בגלל שאין לנו אפשרות להגיע אל הנוער, עשינו למשל יום כיף בלונה-גל ובאו 80 חבר'ה. בנינו מאגר של שמות וכמה חבר'ה מתוכו אכן התגייסו, אבל זה מעט מאוד. גם על חניכי תנועות נוער מאיימים אם הם פוגשים אותנו. הציפייה היא שהשר בנט ומערכת החינוך ינערו את המערכת ויפתרו את הבעיה הזו. תנו לנו תקציב ונעשה הרבה דברים בכוחות עצמנו.
"אם אנחנו רוצים שהעדה הזו תרגיש מחוברת, הם לא יכולים ללמוד בבית הספר רק את ההיסטוריה המוסלמית בארץ. הם צריכים ללמוד גם היסטוריה נוצרית והיסטוריה יהודית, ללמוד את הקשר שלהם לארץ ולשורשים הארמיים שלהם. מערכת החינוך לא מתערבת".
פרשה נוספת שהכעיסה את חברי הפורום קשורה לשר החינוך הקודם, שי פירון. במועצה להשכלה גבוהה ישנה קרן שמעניקה 600 מלגות בשנה למגזר הערבי. לפני שלוש שנים ביקשו חברי הפורום להפנות חלק מהמלגות לבני מיעוטים ששירתו בצבא ובשירות הלאומי. "הגשנו חוות דעת ארוכה של פורום קהלת בנושא. אפילו לא אמרנו כמה מלגות, רק בשביל הסמליות. שידע מי ששירת שהוא מקבל", אומר ברק. "קיבלנו פלפולים משפטיים שאי אפשר לתת העדפה לחיילים ולבני שירות לאומי".
כלומר, חוץ מדיבורים אין בפועל תמיכה בחיילים ובצעירים שמתגייסים לשירות לאומי.
"חוץ מתמיכה הצהרתית, ולמעט השינוי של גדעון סער שאפשר לרשום לאום 'ארמי' בתעודת הזהות, לא היה צעד מעשי משמעותי. אין ייצוג הולם או העדפה מתקנת. ההרגשה היא שאתה נותן פול גז בניוטרל. יש שרים שמסייעים בתחום אחריותם - מירי רגב, איילת שקד, יריב לוין, יואב גלנט ואיוב קרא, אבל חסרה פה התייחסות מעמיקה ואסטרטגית, הסתכלות לטווח הארוך עם תקציבים".
לפני שנה, לקראת טקס הדלקת המשואות שבו התכבד האב נדאף להדליק משואה על פועלו למען גיוס בני העדה הנוצרית, פורסם תחקיר בערוץ 2 ובו נטען כי נדאף הציע הצעות מיניות לצעירים שרצו להתגייס, וכי ניסה לקבל טובות הנאה באמצעות סיוע בנתינת אישורי כניסה לישראל לפלסטינים. נדאף הכחיש בתוקף את הטענות, וטען כי גורמים פוליטיים אחוזי קנאה ושנאה ביקשו לחסלו. בסופו של דבר הוא הדליק את המשואה כמתוכנן.
האם הקשיים הכלכליים של העמותה קשורים לפרסומים בערוץ 2?
"ברור שלא", קובע נדאף. "סוגיית גיוס הנוצרים היא סוגיה לאומית. ההירתמות של המדינה לפרויקט הזה לא קשורה לשאלה של אדם כזה או אחר. המדינה עצמה לא החליטה שהיא מתגייסת לטובת החיילים הנוצרים. ולעצם הפרסומים השקריים עליי, הרי ברור לך שאם קמצוץ ממה שפורסם היה נכון לא הייתי מדבר איתך היום כאיש חופשי. כל העניין נגמר בלא כלום, זה היה ניסיון להפיל אותי. כל מי שליווה אותי מאז שהתחלנו את הפעילות שלנו יודע כמה הכפשות סבלנו מגורמים לאומניים וגם מאנשים שהסתכסכו איתנו. למה יש כל כך מעט אנשי דת שמוכנים לסכן את מעמדם ולהתייצב לצד מדינת ישראל? כל מי שהיה איתנו ותמך בנו שילם על כך מחיר".
עמית ברק מלווה את פורום גיוס העדה הנוצרית מעת היווסדו. "חוסר התמיכה מביא להאטה בגיוס, ואנחנו חוששים שהכול יחזור אחורנית", הוא אומר. "צעיר במגזר הערבי מתחיל את החיים שלו בגיל 18. צעיר נוצרי שמתגייס מתחיל בגיל 21. לרוב, המגזר שממנו הוא בא לא מחבק אותו ואפילו בז לו. המינימום של חובת המדינה הוא לקדם את הצעירים האלה, וזה לא קורה. אמרנו למנכ"ל המשרד לשוויון חברתי שחייבים לתת משהו לצעירים שמתגייסים ולמשוחררים, ולהתייחס לעדה הנוצרית כעצמאית, כמו לעדה הדרוזית. הוא אמר לנו שהגישה שלהם היא לאחד את כולם יחד. זה חוסר הבנה. במקום לקחת את העדה הזו, לחבק אותה, לתמוך בה ולדחוף את הצעירים לשירות המדינה - אנחנו דוחפים אותם בכוח לרשימה המשותפת".
גם במישור ההסברתי ובמאבק נגד תנועת ה-BDS, טוענים חברי הפורום שיש כאן החמצה ענקית. תנועת החרם על ישראל מורכבת מלא מעט ארגונים נוצריים שהתגייסו לטובת העניין הפלסטיני. חברי הפורום הציעו למשרד לנושאים אסטרטגיים כמה רעיונות, וגם העבירו רשימה של ארגונים נוצריים רדיקליים שפועלים בישראל ותומכים בחרם על המדינה. אבל גם כאן הם זכו לטפיחה על השכם ולא מעבר. יותר מתשע פגישות ועשרות טלפונים והתכתבויות, הניבו עד כה רק פגישות נוספות.
אחרי נאום שנשא בפרלמנט האירופי בבריסל ניגש לאב נדאף נוצרי מקומי ששורשיו בעיירה יפיע שבגליל. הוא רצה להריץ פרויקט שבמסגרתו האב נדאף יעבור בכל הכנסיות בבלגיה שבהן מתפללים נוצרים מהמזרח התיכון. "לא יכולנו להצטרף אליו כי פשוט לא היה לנו תקציב, וחבל. אנשים רוצים לשמוע על ישראל מכיוונים שונים", קובל ברק. בבריטניה נוהל מאבק נגד העברת כספים לארגוני טרור, ועל המלאכה ניצח חבר הפרלמנט הבריטי סר אריק פיקלס, ידידו של האב נדאף.
אחד הפעילים המרכזיים בפורום הוא ג'ונתן אל-חורי, המשמש דובר הפורום בהתנדבות. בשנה האחרונה הוא יצא לפעילות הסברה בקמפוסים בחו"ל. בהיותו בן של קצין צד"ל לשעבר, הוא הצליח לבלבל לא מעט סטודנטים אנטי-ישראלים, שלא הבינו מיהו הלבנוני שמסביר להם שמדינת ישראל היא המקום הכי נפלא לנוצרי במזרח התיכון.
"פונים אלינו צעירים נוצרים שרוצים לצאת לשליחות הסברה בחו"ל", מספר ברק. "לא מבינים איזה חומר יש פה ביד מכל כך הרבה בחינות. ברשות הפלסטינית יש שר לענייני נוצרים. שם, היכן שהאוכלוסייה המקומית פוגעת בנוצרים, מבינים את החשיבות של התמיכה בעדה הנוצרית, ופה פשוט לא מבינים את היתרון שבאזרחים האלה גם לטובת הסוג הזה של פעילות. פלא שהפלסטינים עושים לנו בית ספר?"
בשנות פעילותו של הפורום הפכו אנשיו גם לכתובת לבני מיעוטים מוסלמים ובדואים שמחפשים הכוונה לקראת השירות הצבאי. האב נדאף ועמית ברק מספרים על צעירים נוצרים ממזרח ירושלים שהתגייסו לצבא בעזרת הכוונה שלהם, עניין חסר תקדים. "הם מחפשים להיות ישראלים, ורק הפורום פועל בקרב הנוצרים בירושלים בנושא הזה. אנחנו מלווים אותם ומעבירים אותם בהמשך לצה"ל ולמשרד הביטחון להמשך תהליך הגיוס".
"הצלחנו להתגבר על מחסום הפחד", אומר האב נדאף. "היום צעירים נוצרים לא מפחדים כמו בעבר לומר 'אני מתגייס לצבא ההגנה לישראל', 'אני מוכן להתייצב לימין מדינת ישראל'. הפחד הזה נגמר. ניסו לדרוך עלינו ולפגוע בנו, אבל ראו ששום דבר לא עוזר ואנחנו ממשיכים קדימה. אבל תמיד יש סכנה שהכול יחזור אחורנית. עיני הצעירים האלה נשואים למדינת ישראל, הם מאמינים בה, אבל המלעיזים אומרים שהמדינה תפנה להם עורף. הדבר האחרון שהחבר'ה הנפלאים האלה צריכים לראות זה שאנחנו מקפלים את דגל ישראל וסוגרים את המשרדים שלנו. אחרי כל מה שבנינו אנחנו נחזור אחורה, לעידן הבדלנות והלאומנות הערבית".
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר בתגובה: "לכל אחד ממשרדי הממשלה תפקיד, סמכות ומטרות מיניסטריאליות מוגדרות על פי חוק, ורק בתחומים אלו הוא מורשה לפעול. המשרד לשוויון חברתי, ככל משרד ממשרדי הממשלה, עוסק בתחומים מיניסטריאליים מוגדרים ואינו סוטה מהם ואינו מורשה לסטות מהם ימין ושמאל. באחריות המשרד להוביל את עבודת המטה הממשלתית לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולקידום השוויון החברתי בישראל, וכחלק מכך באחריותו לרכז את הפעילות הממשלתית לפיתוח כלכלי וחברתי במגזרי המיעוטים בישראל.
"הגיוס לצה"ל, על שלל נגזרותיו החברתיות, הכלכליות והלאומיות, מרוכז בלעדית במשרד הביטחון, ומשכך, אינו נמצא כלל בתחום אחריותו ופעילותו של המשרד לשוויון חברתי. אף על פי כן, כשהגיעה הפנייה מפורום גיוס העדה הנוצרית, נעתר מנכ"ל המשרד להיפגש עם נציגיו, כשם שהוא נפגש עם גופים רבים אחרים מהמגזר השלישי על מנת לבחון אם יש חפיפה לתחומי האחריות המיניסטריאליים של המשרד. יתר על כן, בלא מעט פעמים בשנתיים האחרונות הבהיר המשרד לשוויון חברתי למשרד הביטחון כי ככל שיחפצו בכך במשרד הביטחון, הרי שהמשרד לשוויון חברתי נכון להיות שותף לתהליכי גיוס בחברה הערבית. אנו מצרים על טענות הפורום לגיוס העדה הנוצרית, וראוי היה שלא היו מועלות כלל".
במשרד לנושאים אסטרטגיים דחו את טענות פורום העדה הנוצרית, ואמרו כי אנשי המשרד נפגשו בחודשים האחרונים כמה פעמים עם הארגון במטרה להתרשם מפעילותו בתחום המאבק בתנועת החרם נגד ישראל. במשרד הופתעו מהפנייה דרך התקשורת, ורואים בה ניסיון להפעיל לחץ על המשרד: "אנחנו מופתעים מעצם הפנייה למשרד דרך העיתון, שכן רק לאחרונה סוכם כי בחודשים הקרובים תיבחן בחיוב האפשרות לשיתוף פעולה, וזאת לאחר בחינה מעמיקה של פעילות הארגון והשפעתו על המאבק בדה-לגיטימציה נגד ישראל ובתנועת החרם. למשרד לנושאים אסטרטגיים פונים עשרות גופים בשנה בבקשה לתמיכה, ועל המשרד מוטלת אחריות לבחון את הבקשות לעומק ולוודא שכספי הציבור יעברו לגופים האפקטיביים ביותר למאבק".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מייחס חשיבות רבה למענים הייחודיים שיש לתת לאוכלוסיית התלמידים יוצאת העדה הנוצרית. לאור זאת, המשרד מתמקד במענים חינוכיים לבתי הספר הכנסייתיים וכן לבתי ספר מעורבים (שבהם לומדים תלמידים נוצרים ומוסלמים יחד). במהלך השנתיים האחרונות הקצה המשרד לבתי הספר הכנסייתיים תוספת של שלוש שעות לטובת לימודי מורשת ותרבות נוצרית מכיתות א'-י"ב. המשרד אף מקצה שעות לטובת הפיתוח המקצועי של המורים כדי לקדם את ההוראה וההישגים של בתי הספר והתלמידים. במהלך השנתיים הללו החל המשרד לעודד בתי ספר מעורבים לאפשר לתלמידים מהעדה הנוצרית להגיש עבודות חקר במורשת ובתרבות נוצרית כחלופה לבגרות.
"כיום, עבודות החקר הללו מצויות במרבית בתי הספר המעורבים. המשרד ממשיך לעודד ולהרחיב את פעילות החקר בנושא המורשת הנוצרית. לצד אלה, המשרד אף מינה מפקח מתכלל יוצא העדה הנוצרית אשר אמון על בתי הספר הכנסייתיים. המפקח מלווה את בתי הספר ונותן להם את המענה הנדרש. אשר לתוכנית הלימודים בהיסטוריה, יצוין כי זו כוללת התייחסות להיסטוריה הערבית וכן לתקופה הנוצרית בישראל ובאירופה. כמו כן, התכנית מתייחסת להיסטוריה העולמית ולהיסטוריה של העם היהודי.
"במקרים שבהם נמנעת כניסתם של גופים אשר קיבלו את היתר המשרד להיכנס ולעודד פעילות לשירות לאומית ולשירות צבאי, הרי שכל תלונה באם תתקבל, תיבדק ותטופל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם