שלב אחרי שלב: כך התקפלו האסירים הפלסטיניים
שביתת הרעב שהחלה בקול תרועה רמה, הסתיימה עם נסיגה של האסירים כמעט מכל דרישותיהם. הרחוב הפלסטיני נותר אדיש, ההנהגה לא רצתה להעניק ניצחון לברגותי, שב"ס נערך היטב, ורק הטורטית המפורסמת כשלה ודווקא חיזקה את השובתים
בתום 40 ימים, ובחסות חודש הרמדאן, הסתיימה היום (שבת) שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא. ההתערבות של הרשות הפלסטינית, שנבעה מתוך לחץ של המשפחות, של האסירים ושל הרחוב, הביאה את הפתרון המיוחל. כעת, האסירים יכנסו לשגרת צום הרמדאן, ומרואן ברגותי, מנהיג השביתה, ייצא מכל הסיפור מנצח ומחוזק ברחוב, אך במידה מסוימת מאוד.הסתיימה שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים: (צילום: רויטרס)
השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי "שביתת הרעב של המחבלים הסתיימה מבלי שהם קיבלו מאתנו דבר! היום בבוקר המחבלים הבינו סופית שאין תוחלת בהמשך השביתה וזאת גם לאחר שהופעלו נגדם צעדי ענישה חדשים עליהם הוריתי".
מפגינים בממהלך הפגנת הזדהות עם אסירים פלסטינים
צילום: AP
כדורא פארס, ראש מועדון האסיר, אמר ל-360 כי אחד ההישגים של השביתה היה עצם הדיאלוג שהתקיים בין האסירים לשירות בתי הסוהר בישראל: "כינו אותם מחבלים, הבטיחו שלא יתקיים דיאלוג איתם, אבל בסופו של דבר התקיימו שיחות גם עם מרואן ברגותי, והושגו סיכומים".
פארס דיבר על הצעה לסיום השביתה, שהונחה על השולחן כבר לפני עשרה ימים ואתמול אף קיבלה את תמיכת ראש הממשלה נתניהו, כזו שסימנה את הסוף. "כשהבנו שראש הממשלה עומד מאחורי ההצעה, התחיל המשא ומתן", סיפר פארס. "מנהיגי האסירים, ומרואן ברגותי בראשם, נאספו מבתי הכלא השונים ושוחחו על העסקה במשך יותר מעשר שעות. בסוף הישיבה התקבלה החלטה להשיב בחיוב להצעה. אני בטוח שהפרטים בהצעה משמעותיים, אבל הם יישארו חסויים".
צריך לומר את האמת, במשך מרבית ימי השביתה הרחוב הפלסטיני היה אדיש אליה. הוא הסתפק בלייקים ברשתות החברתיות ולא הצטרף להפגנות שאורגנו על ידי הגורמים השונים. התרגיל הפוליטי של מרואן ברגותי, להשתמש בשביתה כדי לחזק את מעמדו, היה שקוף למדי גם לפתח וגם לחמאס, שלא מיהרו לרקוד לפי החליל שלו. בשיא השביתה, שבתו רעב רק 1,300 אסירים מתוך יותר מ-6,500 אסירים ביטחוניים, וגם הם התחלפו בינם לבין עצמם כדי להמשיך את מניין הימים.
למרבה האבסורד, אחד הרגעים שהיו אמורים להוביל לאקורד הסיום הצורם של השביתה, דווקא הצליח לעורר את הרחוב, ובעיקר את הצעירים. היה תיעוד ברגותי מכרסם חטיף שוקולד בתא השירותים. השיימינג שביקשה ישראל לעשות למנהיג הפלסטיני ברשת הקפיץ את הצעירים הפלסטינים, שהרשת היא עולמם, והוציא אותם להפגנות. בשיחה עם-360, גורמים בשב"ס הודו שהסרטון לא תרם לדעיכת שביתת האסירים, אלא להפך. במובן מסוים גם הם היו מעדיפים שהסרטון לא יתפרסם, בטח שלא במסיבת עיתונאים חגיגית.
מסמך הדרישות של ברגותי
גורם נוסף שעורר את השביתה, היה הניסיון של ארגון החמאס לגנוב אותה מידי הפתח. הארגון השולט בעזה הודיע על הצטרפות של 200 אסירי חמאס לשביתה, תוך שהוא מאשים את אבו מאזן ומנהיגים נוספים בפתח בניסיון לפגוע באסירים. ההצהרות של חמאס, שחיבקו את האסירים והמשפחות, הפכו את השביתה למלחמה פוליטית בין פתח לארגון העזתי, והרשות לא יכלה לעמוד מנגד.
אבו מאזן, שהתעסק בביקור אצל טראמפ בוושינגטון, בפסגה בירדן, ואחר כך בפסגה בריאד ושוב בביקור טראמפ בבית לחם, היה צריך בין לבין לפנות מעט מזמנו בשביל לטפל בעניין האסירים. הרשות הפלסטינית החלה להכריז על ימי שביתה כללית למען האסירים, ועוד אירועים שנועדו להעלות את המודעות והקשר בין פתח לאסירים.
הפוסט של השר גלעד ארדן על סיום השביתה
גם הם ידעו את המשמעות הברורה של ימי השביתה הכללית. צעירים משעוממים שהולכים למחסומים ומתעמתים עם כוחות הביטחון הישראלים, למען האסירים כמובן. שני הרוגים נספרו כתוצאה מהעימותים, אחד מסלפית ואחד מביתא שליד שכם. עשרות נוספים נפצעו, ואחרים נעצרו על ידי ישראל.
הצעירים האלו, שנלחמו למען האסירים, בוודאי מאוכזבים מהדיל הפושר שהושג מול ישראל. שוב במקום לחימה עיקשת על הדרישות וניצול המאבק לרמה גבוהה יותר, המנהיגים הורידו את הראש ונכנעו. האכזבה שלהם תתבטא בנקודה אחת מרכזית, חוסר אמון בקברניטי המערכת ויתכן שאפילו אכזבה ממנהיג השביתה, מרואן ברגותי, שבמקום להתנהג כלוחם, יישר קו עם ההנהגה המתפשרת. להפגנות למען שביתת הרעב הבאה שיכריז, הם כבר לא יבואו. מבחינתם, שהמנהיגים יימצאו פראיירים אחרים שימותו למענם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם