דו"ח: ליקויים בעבודת המכון לרפואה משפטית והפרקליטות
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, הגיש 14 המלצות הנוגעות לפרקליטות ולמכון. בין ההמלצות ישנה חובת תיעוד מלא בכתב והעברתו לסנגוריה, וכן הימצאות נציג מהסנגוריה בעת נתיחה
מומחה מטעם הסנגוריה יוכל להיות נוכח בכל נתיחה של גופה שמתקיימת כאשר יש חשד לפלילים והסנגורים יהיו רשאים להיוועץ ברופאי המכון לרפואה משפטית בכל סוגיה מקצועית. אלו בין ההמלצות של נציב תלונות הציבור, שמתפרסם היום (א') בדו"ח הביקורת על התנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית.בנוסף להמלצות, בדו"ח פורסמה פרשייה חמורה שבה הסתיר המרכז ממצאים שהיו עשויים לזכות נאשם במשפט. בדו"ח הביקורת נכתב כי "בעקבות התערבות ופניה של בוחן תנועה, בהנחיית הפרקליטות, לרופא המכון, שינה רופא המכון את ממצאיו ומסקנותיו". בדו"ח הובהר כי שינוי זה "היה לרעת הנאשם". זאת בגלל ש"חוות הדעת הראשונה תמכה בגרסת הנאשם בחקירתו במשטרה, ואילו חוות הדעת המאוחרת סתרה אותה".
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם), השופט בדימוס דוד רוזן, הגיש לשרת המשפטים איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, את דו"ח הביקורת, שכולל 14 המלצות לפרקליטות ולמכון.
לדעת הנציב יש ביישום ההמלצות כדי למנוע הישנות הליקויים שנמצאו בביקורת ולהבטיח התנהלות תקינה של הגופים המבוקרים. בתוך כך, יש באימוץ ההמלצות כדי להביא לחיזוק אמון הציבור בגופים המבוקרים ובמערכת אכיפת החוק בכללותה.
בביקורת התגלו ליקויים בהתנהלות שני הגופים, הפרקליטות והמכון. הפרקליטות, כך לפי הדו"ח, כשלה בהעברת מידע מהותי לסנגוריה. בנוסף לא הקפידה הפרקליטות לקבל את תיק העבודה מהמכון, המהווה חומר חקירה.
הדו"ח תקף גם את המכון וטוען כי היו שינויים בחוות דעת ששונו, ללא בסיס והנמקה. בנוסף הערים המכון קשיים על מומחי הגנה לקבל חומרי חקירה. בדו"ח גם נטען כי יש חוסר במדיניות ונהלים בעבודה בין המכון לפרקליטות.
דו"ח הביקורת עוסק בהתנהלות הפרקליטות מול המכון לרפואה משפטית, וכן בכמה היבטים של התנהלות המכון עצמו. הדו"ח הוגש היום לאחר שביום 8.12.16 הורה בג"ץ לנציב רוזן לקיים שימועים לפרקליטים המעורבים בתיקים שנבדקו ועמדו בבסיס דו"ח הביקורת, ולערוך תיקונים בדו"ח ככל שימצא לנכון.
המכון הוא גוף ממשלתי המספק שירותי רפואה משפטית בארץ ותפקידו לסייע לרשויות האכיפה - המשטרה והפרקליטות - בשלבי החקירה ובהליכים המשפטיים שלאחר מכן. רופאי המכון הם עדי תביעה בהליך הפלילי, וחוות דעתם משמשות ראיה מרכזית בהליכים משפטיים. על בסיסן נחרץ פעמים רבות גורלם של אנשים להרשעה או לזיכוי. מטרת הביקורת הייתה לבדוק את ממשק העבודה שבין הפרקליטות למכון.
ההמלצות שהוגשו כוללות חובת תיעוד מלא בכתב בפרקליטות ובמכון, והעברתן לסנגוריה. בנוסף הומלץ לעביר את תיק העבודה של המכון לפרקליטות, בנוסף לחוות הדעת של הרופא. בתיק יוכלו לעיין גם נציגי הסנגוריה, כמו גם בחוות דעת מתיקים קודמים. בנוסף תוכל הסנגוריה לקבל חוות דעת במקרים מסוימים.
בנוסף הומלץ בדו"ח על אפשרות להימצאות של מומחה מטעם הסנגוריה בכל נתיחת גופה, כאשר יש חדש לפלילים, ואפשרות לסניגורים להיוועץ ברופאי המכון בכל סוגיה מקצועית. בנוסף המליצו לשר הבריאות לבחון את המקרים בהם נעשו שינויים בחוות הדעת של המכון, ללא בסיס והנמקה. הנציב גם המליץ לבצע הסדרה סטטוטורית של המכון וגיבוש הנחיות ונהלים בין הפרקליטות למכון.
שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה בתגובה לדוח: "אפעל ליישום מסקנות הדו"ח ע״י הגורמים הרלוונטיים, ובכך נבטיח שמירה על זכויות הנאשמים, ושיפור השקיפות בניהול ההליכים הפליליים בישראל".
בפרקליטות המדינה בירכו על הדו"ח ומסרו: "מהדו"ח עולה, כי הנציב קיבל את עמדתה המקצועית של הפרקליטות, בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות, לבין מומחי המכון לרפואה משפטית. שכן הידברות זו תורמת לבירור האמת, ובכך דחה את הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה נגד הפרקליטות. הנציב הוסיף כי עמדתו בנדון מקובלת גם על מנהל המכון לרפואה משפטית".
היועץ המשפטי לממשלה הגיב גם הוא לדו"ח וטען: "ביקורת תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נועדה לחזק את אמון הציבור בעבודת הפרקליטות, במטרה להביא לשיפור בעבודת הפרקליטות. היועץ המשפטי לממשלה ילמד את המלצות הדוח, בצוותא עם פרקליט המדינה והגורמים המקצועיים".
אקו"ם