ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אסור לעגל פינות: סלומינסקי חף מפשע עד שיוכח אחרת

ארגוני הסיוע לנפגעות עבירות מין מפעילים לחץ למיצוי דין בלתי מתפשר, מעבר למה שמקובל בעבירות אחרות. החשדות נגד סלומינסקי אינם, כנראה, עשן בלי אש, אך לכל חשוד עומדת חזקת החפות

פרשיית החשדות נגד ח"כ ניסן סלומינסקי איננה, ככל הנראה, עשן בלי אש. במו אזני שמעתי קולגה, אשת תקשורת מוכרת, שנשבעה בכל היקר לה שהאיש הטריד אותה במשכן הכנסת לפני כעשור. ניתן להעריך שאם היה נערך עימות בין השניים סלומינסקי היה מכחיש מכל וכל, או טוען שלא מדובר בהטרדה אלא ש"כאיש חם ולבבי וכמקובל בפוליטיקה הישראלית אני מחבק ולוחץ יד או אוחז מרפק, ללא שום כוונה מינית, רומנטית או פוגענית". במקרה כזה היו נדרשים חוקרי המשטרה לשחזר לפרטי פרטים את האירועים ולהכריע בין הגרסאות.

אבל כל זה לא קרה, מפני שאותה אישה החליטה שלא להתלונן. כששאלתי אותה מדוע, היא הייתה נחרצת וחד משמעית: לא רוצה לפתוח את זה, לא רוצה להתעסק בזה, לא רוצה את כל ה"סחלע" שהוא חלק בלתי נפרד מהתהליך.
 
אך אחרי כל ההקדמה הזו צריך לומר שהחקירה תחת אזהרה של סלומינסקי היום מכניסה אותנו לאזור המסוכן. "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים", כתב הרמב"ם בספר המצוות. הנתון הבסיסי הוא שנכון לרגע כתיבת שורות אלו אין כל אינדיקציה כי בידי המשטרה מצויות תלונות רשמיות נגד סלומינסקי.

פניתי הבוקר אל דוברו של חבר הכנסת והוא אמר: "אין לי מושג. אם היה למשטרה משהו כזה זה מזמן היה פותח את מהדורות החדשות". ייתכן שמלחמתו של המפכ"ל רוני אלשיך בהדלפות הצליחה כל כך עד ששום בדל של מידע לא הגיע לידי העיתונאים, אולם סביר יותר שדבר קיומן של התלונות לא פורסם מהסיבה הפשוטה שהמשטרה לא הצליחה לאתר מתלוננות ולשכנע אותן להגיש עדות.

אם כך מדוע החקירה בעייתית? כי ארגוני הסיוע לנפגעות מפעילים בשנים האחרונות לחץ ציבורי אדיר להחמרה ולמיצוי דין בלתי מתפשר בעבירות אלו, מעבר למה שמקובל בעבירות פליליות מתחומים אחרים. לזכותן יאמר שיש לכך סיבה היסטורית טובה: במשך שנים מקובל היה לזלזל בעבירות הטרדה מינית שאינן אונס ולפטור אותן כלאחד יד, ובכדי לשנות את המשוואה נדרשה "תשובת המשקל" בדמות תשומת לב ציבורית מוגברת לבעיה. במובן הזה הם עושים את מלאכתם נאמנה ואין לנו טענות נגדם.
 

איפה מתעוררת הבעיה? כשהמשטרה והפרקליטות להוטים להראות תוצאות ונוטים לעגל פינות ולשבש את סדר הדין וההגנות שהם נותנים לנאשמים. במקרה של ח"כ ינון מגל לא הוגשה תלונה מסודרת למשטרה וההחלטה הסופית הייתה שלא לחקור תחת אזהרה ולסגור את התיק. המקרה של סלומינסקי דומה לכאורה בהיבט של העדר התלונה, וההחלטה היא להתקדם בכל זאת בחקירה. אנו מקווים שיש להחלטה הזו סיבה ראייתית טובה.

לכל נאשם עומדת חזקת החפות, זה בסיסי לגמרי. כל נאשם זכאי לדעת על מה בדיוק הוא נחקר ולהתעמת ישירות עם הראיות. בתיקי רצח או אלימות יש לפעמים ראיות אובייקטיביות שלא ניתן להפריך, כמו צילומי אבטחה. אבל בתיקי עבירות מין לרוב מדובר על גרסה מול גרסה, ולמרות שהחקירה מסבה סבל רב למתלוננת אין ממנה מנוס ואי אפשר לוותר עליה.

למרות שכל התחום רובץ תחת ערפיח שחור ומצחין של "איכסה", יש חשיבות רבה להגדרות המדויקות שקבע החוק: יש אונס, יש הטרדה, יש בעילה אסורה בהסכמה, יש התנהגות לא הולמת שטיפולה בדין משמעתי ויש התנהגות מביכה שלא מגיעה לכדי עבירה על החוק. סדר הדין, כשמו, נועד לעשות סדר ולהגיע להגדרה מדויקת שהיא תנאי בסיסי לעשיית צדק. אם נוותר עליו קרוב לוודאי שחפים מפשע ימצאו את עצמם בין כתלי הכלא, "המשפט יהפוך למשפח" ו"מקום הצדק שמה הרשע".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יהודה יפרח

ראש הדסק המשפטי של nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יהודה יפרח